ב. א. א. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
ב. א. א. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 10: שורה 10:
==היסטוריית יהדות ספרד==
==היסטוריית יהדות ספרד==
===היסטוריה מוקדמת===
===היסטוריה מוקדמת===
המסורת על יישוב יהודי ב[[חצי האי האיברי]], מספרת כי כבר בתחילת [[ימי בית ראשון]] התיישבו יהודים בספרד. היהודים בספרד נהגו להראות את קברו של [[אדנירם]], גובה ה[[מס]] של [[שלמה המלך]] שלפי האגדה נהרג בספרד, בעיר סגונט{{מקור|סיבה=העם רגם את אדנירם באבנים והוא מת בארץ (מלכים א, י"ב, י"ח)}}. המסורת מספרת גם כי העיר [[טולדו]], שכינויה הערבי היה "טוליטולא", נבנתה בידי [[גלות בבל]] לאחר חורבן [[בית המקדש הראשון]]. [[משפחת אברבנאל]], מהמשפחות המיוחסות והוותיקות בספרד, מיוחסת לשושלת [[דוד המלך]]. על פי מסורת משפחתית, היא הגיעה לספרד עוד קודם [[חורבן בית שני]].
המסורת על יישוב יהודי ב[[חצי האי האיברי]], מספרת כי כבר בתחילת ימי [[בית המקדש הראשון]] התיישבו יהודים בספרד. היהודים בספרד נהגו להראות את קברו של [[אדנירם]], גובה ה[[מס]] של [[שלמה המלך]] שלפי האגדה נהרג בספרד, בעיר סגונט{{מקור|סיבה=העם רגם את אדנירם באבנים והוא מת בארץ (מלכים א, י"ב, י"ח)}}. המסורת מספרת גם כי העיר [[טולדו]], שכינויה הערבי היה "טוליטולא", נבנתה בידי גולי [[גלות בבל]] לאחר חורבן [[בית המקדש הראשון]]. [[משפחת אברבנאל]], מהמשפחות המיוחסות והוותיקות בספרד, מיוחסת לשושלת [[דוד המלך]]. על פי מסורת משפחתית, היא הגיעה לספרד עוד קודם [[חורבן בית שני]].


המסורת המקובלת בקרב יהודי ספרד ב[[ימי הביניים]] הייתה שהם צאצאים של גולים מהעיר [[ירושלים]]. הרב והמלומד היהודי-ספרדי [[רבי אברהם אבן דאוד]] כתב בשנת 1161: "בקרב הקהילה [היהודית] ב[[גרנדה]] ישנה מסורת שמקורם בתושבי ירושלים, מבני יהודה ובנימין, ולא מהכפרים והעיירות במחוזות המרוחקים". במקום אחר, הוא ציין כיצד משפחת סביו מצד אימו הגיעו לספרד: {{ציטוטון|"כאשר גבר טיטוס על ירושלים, פייס אותו הקצין שלו שמונה על היספניה, וביקש שישלח אליו שבויים מאצילי ירושלים, ולכן שלח אליו כמה מהם, והיו ביניהם מי שעשו וילונות ומי שהיו בקיאים במלאכת המשי, ואחד מהם שמו היה ברוך, והם נשארו במרידה"}}.<ref>'''סדר עולם רבה וזוטא - ספר הקבלה לראב"ד''', ירושלים 1971, עמ' 43-44; 51</ref>
המסורת המקובלת בקרב יהודי ספרד ב[[ימי הביניים]] הייתה שהם צאצאים של גולים מהעיר [[ירושלים]]. הרב והמלומד היהודי-ספרדי רבי [[אברהם אבן דאוד]] כתב בשנת 1161: "בקרב הקהילה [היהודית] ב[[גרנדה]] ישנה מסורת שמקורם בתושבי ירושלים, מבני יהודה ובנימין, ולא מהכפרים והעיירות במחוזות המרוחקים". במקום אחר, הוא ציין כיצד משפחת סביו מצד אימו הגיעו לספרד: {{ציטוטון|"כאשר גבר טיטוס על ירושלים, פייס אותו הקצין שלו שמונה על היספניה, וביקש שישלח אליו שבויים מאצילי ירושלים, ולכן שלח אליו כמה מהם, והיו ביניהם מי שעשו וילונות ומי שהיו בקיאים במלאכת המשי, ואחד מהם שמו היה ברוך, והם נשארו במרידה"}}.<ref>'''סדר עולם רבה וזוטא - ספר הקבלה לראב"ד''', ירושלים 1971, עמ' 43-44; 51</ref>


{{ערך מורחב|ערך=[[יהדות ספרד]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[יהדות ספרד]]}}
שורה 19: שורה 19:
המוסלמים גם הפקידו בידי היהודים מבצרים לשמירה. מדינאים ומלומדים יהודים פעלו בחצרות השליטים המוסלמים. כך תפס רבי [[שמואל הנגיד]] עמדה רבת השפעה בחצר הח'ליף ב[[קורדובה]] והתבסס ב[[גרנדה (ספרד)|גרנדה]]. תקופה זו התאפיינה גם ביוצרים, משוררים והוגים יהודיים חשובים רבים כמו רבי [[שלמה אבן גבירול]], רבי [[יהודה הלוי]], רבי [[משה אבן עזרא]], רבי שמואל הנגיד, רבי [[מנחם בן סרוק]], רבי ובמיוחד [[הרמב"ם]], שהשפעתו על יהדות ספרד הייתה מכרעת.
המוסלמים גם הפקידו בידי היהודים מבצרים לשמירה. מדינאים ומלומדים יהודים פעלו בחצרות השליטים המוסלמים. כך תפס רבי [[שמואל הנגיד]] עמדה רבת השפעה בחצר הח'ליף ב[[קורדובה]] והתבסס ב[[גרנדה (ספרד)|גרנדה]]. תקופה זו התאפיינה גם ביוצרים, משוררים והוגים יהודיים חשובים רבים כמו רבי [[שלמה אבן גבירול]], רבי [[יהודה הלוי]], רבי [[משה אבן עזרא]], רבי שמואל הנגיד, רבי [[מנחם בן סרוק]], רבי ובמיוחד [[הרמב"ם]], שהשפעתו על יהדות ספרד הייתה מכרעת.


יהדות ספרד פיתחה מאפיינים ייחודיים, שכללו את [[נוסח הספרדים]] ומסורת [[פסיקת הלכה]] דומיננטית.<ref>הגיית [[לשון הקודש]] המכונה "[[הברה ספרדית]]" מקורה עתיק יותר וקודם ליהדות ספרד.</ref> מסורת זו החלה לכל המאוחר עם [[רבנו חננאל]], וידעה שיא בתור הזהב ובימי רבי [[יוסף קארו]], הנמשכת עד ימינו, והשפיעה על יתר התפוצות.
יהדות ספרד פיתחה מאפיינים ייחודיים, שכללו את [[נוסח ספרד]] ומסורת [[פסיקת הלכה]] דומיננטית.<ref>הגיית [[לשון הקודש]] המכונה "[[הברה ספרדית]]" מקורה עתיק יותר וקודם ליהדות ספרד.</ref> מסורת זו החלה לכל המאוחר עם [[רבנו חננאל]], וידעה שיא ב'תור הזהב' ובימי רבי [[יוסף קארו]] מחבר השולחן ערוך, הנמשכת עד ימינו, והשפיעה על יתר התפוצות.


בעקבות הגירוש בשנת [[ה'רנ"ב]]-1492 נאלצו היהודים שלא-התנצרו להגר ל[[פורטוגל]] הסמוכה. ממנה הם גורשו לאחר מכן ל[[צפון אפריקה]], ל[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]], ל[[מערב אירופה]]{{הערה|[[ספר הזכרונות]] פרק א}}}}, ליתר [[המזרח התיכון]] ולאיטליה. המגורשים, שבלטו מבחינה תרבותית ודתית, השליטו בהדרגה את מסורותיהם ואת נוסח התפילה שלהם על קהילות [[יהודי ארצות האסלאם]], על ה[[מוסתערבים]] ועל ה[[רומניוטים]]. כך נוצרה זהות דתית-הלכתית משותפת אשר בגינה כונו "ספרדים" -וזאת בערך למן [[המאה ה-19]].
בעקבות "גירוש ספרד" בשנת [[ה'רנ"ב]] (1492) נאלצו היהודים שלא-התנצרו להגר ל[[פורטוגל]] הסמוכה. ממנה הם גורשו לאחר מכן ל[[צפון אפריקה]], ל[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]], ל[[מערב אירופה]]{{הערה|[[ספר הזכרונות]] פרק א}}}}, ליתר [[המזרח התיכון]] ולאיטליה. המגורשים, שבלטו מבחינה תרבותית ודתית, השליטו בהדרגה את מסורותיהם ואת נוסח התפילה שלהם על קהילות [[יהודי ארצות האסלאם]], על ה[[מוסתערבים]] ועל ה[[רומניוטים]]. כך נוצרה זהות דתית-הלכתית משותפת אשר בגינה כונו "ספרדים" -וזאת בערך למן [[המאה ה-19]].


===הגירוש===
===הגירוש===