איש הר הבית: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(הועבר) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''איש הר הבית'''{{הערה|ראה פירוש משנה זו (מדות ב' ב') בלקו"ש יג שיחה שניה לפרשת קורח.}} הוא הממונה על ה[[שומרי בית המקדש|שומרים]] של [[הר הבית]] ו[[בית המקדש]] ('איש' פירושו האחראי, השר הממונה{{הערה|תו"א מגילת אסתר צ"ט א, ע"פ המפרש | '''איש הר הבית'''{{הערה|ראה פירוש משנה זו (מדות ב' ב') בלקו"ש יג שיחה שניה לפרשת קורח.}} הוא הממונה על ה[[שומרי בית המקדש|שומרים]] של [[הר הבית]] ו[[בית המקדש]] ('איש' פירושו האחראי, השר הממונה{{הערה|תו"א מגילת אסתר צ"ט א, ע"פ המפרש בתמיד}}). | ||
== | ==תפקידו== | ||
ה[[ | בלילות היו ננעלים שערי ה[[עזרה]] והיא הייתה ריקה למעט 24 מקומות שבהם היו [[שמירת המקדש|השומרים]]. איש הר הבית החזיק במפתחות, ותפקידו היה לסובב בין השומרים ולודא שלא נרדמו{{הערה|וישנה מחלוקת בין התוי"ט לבין הראב"ד האם השגיח גם על השומרים שבתוך העזרה, או שבזה לא היה צורך והוא השגיח רק על השומרים שמבחוץ (כי סמכו על האיסור לישב בעזרה כחזקה לכך שלא נרדמו).}}. | ||
איש הר הבית היה ממונה על כל המשמרות ששמרו בבית המקדש, הן על משמרות ה[[כהן|כהנים]] והן על משמרות הלויים{{הערה|רמב"ם בית הבחירה ח, י.}}. ויש אומרים, שהיה ממונה על משמרות הלויים בלבד{{הערה|תוי"ט מדות א, ב.}}. | |||
במשנה{{הערה|מדות א, ב.}} מובא, שהיה בודק כל משמר, עם אבוקת אור. במקרה שניכר שהשומר נרדם על משמרתו, מכיון שאינו עונה לו, היה חובט אותו איש הר הבית במקלו, והיה ברשותו לשרוף את בגדיו במקרה כזה. ישנה דעה{{הערה|1=הגר"א במידות שם.}} המפרשת כי איש הר הבית היה מכובד ביותר, והיה עובר לפני השומרים בהר הבית, וכל שומר שאינו אומר לו מעצמו "שלום עליך", ניכר שהוא יושן, והיה חובטו במקלו. | |||
מבואר, שאין בשריפת ה[[בגד|בגדים]] '[[בל תשחית]]', משום ש[[הפקר בית דין]] - [[הפקר]]{{הערה|1=רא"ש שם.}}. | |||
אך [[הרבי]] מבאר{{הערה|בשיחת ראש חודש מנחם אב תשל"ו.}} שאין בל תשחית כיון שיש תועלת לנפשו שיחזור ב[[תשובה]]. | |||
==בתורת הקבלה== | ==בתורת הקבלה== | ||
גרסה אחרונה מ־01:44, 28 ביולי 2024
איש הר הבית[1] הוא הממונה על השומרים של הר הבית ובית המקדש ('איש' פירושו האחראי, השר הממונה[2]).
תפקידו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בלילות היו ננעלים שערי העזרה והיא הייתה ריקה למעט 24 מקומות שבהם היו השומרים. איש הר הבית החזיק במפתחות, ותפקידו היה לסובב בין השומרים ולודא שלא נרדמו[3].
איש הר הבית היה ממונה על כל המשמרות ששמרו בבית המקדש, הן על משמרות הכהנים והן על משמרות הלויים[4]. ויש אומרים, שהיה ממונה על משמרות הלויים בלבד[5].
במשנה[6] מובא, שהיה בודק כל משמר, עם אבוקת אור. במקרה שניכר שהשומר נרדם על משמרתו, מכיון שאינו עונה לו, היה חובט אותו איש הר הבית במקלו, והיה ברשותו לשרוף את בגדיו במקרה כזה. ישנה דעה[7] המפרשת כי איש הר הבית היה מכובד ביותר, והיה עובר לפני השומרים בהר הבית, וכל שומר שאינו אומר לו מעצמו "שלום עליך", ניכר שהוא יושן, והיה חובטו במקלו.
מבואר, שאין בשריפת הבגדים 'בל תשחית', משום שהפקר בית דין - הפקר[8].
אך הרבי מבאר[9] שאין בל תשחית כיון שיש תועלת לנפשו שיחזור בתשובה.
בתורת הקבלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' לוי יצחק (אביו של הרבי) מקשה על משנה זו[10] (וזו שלפניה) מדוע השומרים בתוך העזרה היו ילדים[11], ומדוע היה מלקה רק את הלויים הישנים (ואם מצא כהן ישן לא היה מלקהו), ומדוע חובטו "במקלו" דוקא, ומדוע שורף כסותו, ומדוע את אחי אמו של אליעזר בן יעקב רק שרפו כסותו ולא הלקוהו? ועוד ועוד - ומסביר את העניין באריכות גדולה על דרך הקבלה.
וכללות העניין הוא, שבית המקדש מכוון כנגד מלכות דאצילות. ומכיון שהמלכות היא שורש הנבראים ויש בה נתינת מקום לעניינים שאינם אלוקות - לכן יכולים החיצונים להיאחז בה, וכדי למנוע זאת צריך שמירה. והטעם שהכהנים שומרים ב-3 מקומות והלויים ב-21 הוא, כי שמירה היא 'מקיף', והמקיפים של מלכות הם חכמה ובינה – דבר שמתבטא במספרים אלו: כהנים הם בחכמה, אבל רק 3 הבחינות התחתונות של חכמה (נצח הוד ויסוד) הן מקיפות למלכות. ואילו לויים הם בבינה, ובבינה מאיר שם 'אהיה' (שהגימטריה שלו 21) וכו'[12].
והטעם שחובט ושורף דוקא את כסותם של הלווים: כי שינה עניינה עליית והסתלקות הנשמה - עניין הגבורות. ומכיון שהלויים עצמם גם הם מצד הגבורות[13] חמור אצלם עניין השינה יותר מאשר בכהנים.
בעבודת ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]
עשר הקדושות שבבית המקדש רומזות לעשר כוחות הנפש, והשומרים עליהם שלא ינקו מהם החיצונים הם הלויים.
שורש הלווים הוא מהבינה, ועניינם בעבודה הוא התבוננות בגדולת ה' המביאה להתלהבות ולהט בעבודת ה'. אבל אם ישנה רק נקודת החכמה (בלא התבוננות, המביאה אמנם ל'ביטול') - יכול האדם 'לסלוח לעצמו', וכמאמר 'שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך'[14][15].
| בית המקדש | ||
|---|---|---|
| בתי המקדש | המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי | |
| הר הבית | מנורות · מחנה שכינה · שמן המשחה שילוח מן המחנה · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית | |
| העזרה | רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת נשים · עזרת ישראל · עזרת כהנים · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש המזבח · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת | |
| הלשכות | לשכת העצים · לשכת השמנים · לשכת המצורעים · לשכת הנזירים · לשכת כלי השיר · לשכת עושי חביתין · לשכת פנחס המלביש · לשכת הגזית · בית המוקד · בית החליפות | |
| קודש | מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים | |
| קודש הקודשים | ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה | |
| קורבנות | קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר | |
| עובדי המקדש | כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שמירת המקדש · איש הר הבית | |
| בגדי כהונה | מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל | |
הערות שוליים
- ↑ ראה פירוש משנה זו (מדות ב' ב') בלקו"ש יג שיחה שניה לפרשת קורח.
- ↑ תו"א מגילת אסתר צ"ט א, ע"פ המפרש בתמיד
- ↑ וישנה מחלוקת בין התוי"ט לבין הראב"ד האם השגיח גם על השומרים שבתוך העזרה, או שבזה לא היה צורך והוא השגיח רק על השומרים שמבחוץ (כי סמכו על האיסור לישב בעזרה כחזקה לכך שלא נרדמו).
- ↑ רמב"ם בית הבחירה ח, י.
- ↑ תוי"ט מדות א, ב.
- ↑ מדות א, ב.
- ↑ הגר"א במידות שם.
- ↑ רא"ש שם.
- ↑ בשיחת ראש חודש מנחם אב תשל"ו.
- ↑ תורת לוי"צ חידושים וביאורים לש"ס משנה וגמרא עמ' ער ואילך.
- ↑ "והרובים שומרים שם", רובים מלשון "רביא" – ילדים
- ↑ והולך ומבאר שם באריכות גדולה כל פרטי הפרטים של המשנה.
- ↑ מה שאין כן הכהנים, שהם מצד החסדים.
- ↑ משלי ל, כח.
- ↑ ספר המאמרים תקע"א עמ' נג.