פנחס מנחם אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
היה זה בשנות הלמ"דים.<REF>סיפור זה מאת מפי הרי"צ | היה זה בשנות הלמ"דים.<REF>סיפור זה מאת מפי הרי"צ | ||
שי' גליצנשטיין</REF> | שי' גליצנשטיין</REF>הרבי אמר התוועדות קצרה, בה אמר [[מאמר]] [[חסידות]] ושתי שיחות קודש. אחת מהן היתה חריפה, בעניין 'מיהו יהודי', ונאמרה בכאב לב (והיה מובן ש[[הרבי]] מתכוון ל[[אגודת ישראל]]). ב[[שבת קודש]] בצהריים שוחחו שנים מ[[אנ"ש]]<REF>הנ"ל עם ידידו ר' אליעזר ליכטנשטיין שיחי'.</REF> וחשבו מה אנו יכולים לפעול בנידון. גמלה בליבם החלטה - שבמוצאי [[שבת קודש]] ניגש לביתו של הגאון רבי פנחס מנחם ונשמיע לו קלטת מהשיחה אודות 'מיהו יהודי'. | ||
במוצאי [[שבת קודש]] הגיעו לביתו | במוצאי [[שבת קודש]] הגיעו לביתו וסיפרו לו על השיחה, בהציעם לשמוע בעצמו את השיחה מטייפ. הוא השיב בחיוב, והאזין בקשב רב לשיחה מתוך הקלטת. באמצע קם מכסאו והסתובב בחדרו לכאן ולכאן. כשקיבל שיחת טלפון ביקש לעצור את ה'טייפ' וכשסיים לשוחח, ביקש להפעיל שוב את המכשיר. | ||
לאחר שסיים לשמוע את השיחה אמר להם שישוחח בעניין זה (עוד במוצאי [[שבת-קודש]]) עם הרב חודוקוב. אחר-כך ניגש לארון הספרים ואמר: יש לי חסידישע ספרים והצביע על '[[תניא]]', '[[ליקוטי תורה]]', '[[תורת שמואל]]', ועוד. וכך נפרדו בלבביות. עם צאת השבת בניו-יורק טלפנו ה[[חסיד]]ים ל'מזכירות' ומסרו [[דו"ח]] על כל הנ"ל. [[הרבי]] ביקש למסור לחסידים הנ"ל: "מדוע לא נתנו לו לשמוע את המאמר?". | לאחר שסיים לשמוע את השיחה אמר להם שישוחח בעניין זה (עוד במוצאי [[שבת-קודש]]) עם הרב חודוקוב. אחר-כך ניגש לארון הספרים ואמר: יש לי חסידישע ספרים והצביע על '[[תניא]]', '[[ליקוטי תורה]]', '[[תורת שמואל]]', ועוד. וכך נפרדו בלבביות. עם צאת השבת בניו-יורק טלפנו ה[[חסיד]]ים ל'מזכירות' ומסרו [[דו"ח]] על כל הנ"ל. [[הרבי]] ביקש למסור לחסידים הנ"ל: "מדוע לא נתנו לו לשמוע את המאמר?". | ||
גרסה מ־08:54, 4 במאי 2010
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
רבי פנחס מנחם אלתר כונה עד להכתרתו הגרפ"מ אלתר, (כ"א בתמוז ה'תרפ"ו - ט"ז באדר ה'תשנ"ו), היה האדמו"ר השישי לבית גור. בעל הפני מנחם. שימש כראש ישיבת שפת אמת. לאחר פטירת אחיו רבי שמחה בונם אלתר מגור בשנת תשנ"ב מונה לאדמו"ר מגור. נסתלק בפורים תשנ"ו.
נולד לאביו רבי אברהם מרדכי אלתר מגור לעת זקנותו מזיווג שני. כבר מצעירותו נחשב כעילוי והיו מקרים בהם אחיו הגדולים התיעצו בו. נודע בכח זכרונו, ולדבריו היה קולט מילים, ועל אף שלא הבין את משמעותן, היה מקטלג אותן במוחו, וכשגדל חזר עליהם, הבינן ועשה בהן שימוש. נמלט יחד עם אביו מאירופה בימי השואה, ויחד עלו לארץ ישראל והתגוררו בירושלים. גם לאחר נישואיו התגורר סמוך לאביו.
עם פטירת אביו ירש את בית מדרשו ושם גר עד סוף ימיו, בתחילה יחד עם אמו, בבית בו ממוקמת עד היום ישיבת שפת אמת. מונה לראשות הישיבה בשנת תשי"ז בידי אחיו, רבי ישראל אלתר שכיהן אז כאדמו"ר מגור. אחיו זה אף נכח בשיעור הראשון אותו מסר. עקב ענוותו וביטולו לאחיו הגדול לא התפרסם עד אז כתלמיד חכם, אך הצלחתו כראש ישיבה ורמתם הגבוהה של שיעוריו העלו את ההערכה כלפיו.
בביקור אצל הרבי
ביקר מספר פעמים אצל הרבי. בשנת תשל"ט בא לרבי יחד עם מחותנו רבי מנשה קליין אב"ד אונגוואר. בשנת תשמ"ב בא לרבי לביקור. בתוך הדברים שידל הרבי את רבי פנחס מנחם לאסוף כסף למוסדותיו.[1] בנוסף דיברו על הצורך בהקמת מוסד "בית יעקב" ברוח החסידית, במצוות כתיבת ספר תורה בזמנינו ובחשיבות לקנות אות בספר תורה. בשנת תשמ"ג בא ליחידות לרבי, ודיבר עמו בשיחה עמוקה על נצחיות התורה.[2]
בבחירות תשמ"ט פילג יחד עם אחיו רבי שמחה בונם אלתר את מפלגת אגודת ישראל למען כבודו של הרבי, לאחר שגורמים מסוימים איימו כי אם יתמוך בחב"ד יעזבו את המפלגה. לפני הבחירות הורה הרבי באופן חד פעמי לתמוך במפלגה, והמפלגה זכתה בניצחון סוחף (כמעט 6 מנדטים).
מאזין לקול הרבי
היה זה בשנות הלמ"דים.[3]הרבי אמר התוועדות קצרה, בה אמר מאמר חסידות ושתי שיחות קודש. אחת מהן היתה חריפה, בעניין 'מיהו יהודי', ונאמרה בכאב לב (והיה מובן שהרבי מתכוון לאגודת ישראל). בשבת קודש בצהריים שוחחו שנים מאנ"ש[4] וחשבו מה אנו יכולים לפעול בנידון. גמלה בליבם החלטה - שבמוצאי שבת קודש ניגש לביתו של הגאון רבי פנחס מנחם ונשמיע לו קלטת מהשיחה אודות 'מיהו יהודי'.
במוצאי שבת קודש הגיעו לביתו וסיפרו לו על השיחה, בהציעם לשמוע בעצמו את השיחה מטייפ. הוא השיב בחיוב, והאזין בקשב רב לשיחה מתוך הקלטת. באמצע קם מכסאו והסתובב בחדרו לכאן ולכאן. כשקיבל שיחת טלפון ביקש לעצור את ה'טייפ' וכשסיים לשוחח, ביקש להפעיל שוב את המכשיר.
לאחר שסיים לשמוע את השיחה אמר להם שישוחח בעניין זה (עוד במוצאי שבת-קודש) עם הרב חודוקוב. אחר-כך ניגש לארון הספרים ואמר: יש לי חסידישע ספרים והצביע על 'תניא', 'ליקוטי תורה', 'תורת שמואל', ועוד. וכך נפרדו בלבביות. עם צאת השבת בניו-יורק טלפנו החסידים ל'מזכירות' ומסרו דו"ח על כל הנ"ל. הרבי ביקש למסור לחסידים הנ"ל: "מדוע לא נתנו לו לשמוע את המאמר?".
למחרת טילפנו החסידים אליו ושאלו את רבי פנחס מנחם: מכיוון שהרבי אמר בהתוועדות גם מאמר חסידות, האם הוא מעוניין לשמוע את המאמר? הוא השיב בחיוב וקבע שנבוא למחרת בשעה 2 בצהריים. וכך היה, הוא האזין בכובד ראש למאמר החסידות. בסיום ביקש שכשהמאמר יופיע בדפוס - שנואיל להביא לו העתק אחד.
שבועיים לאחר מכן התקיימה התוועדות נוספת במתכונת דומה (מאמר ושתי שיחות), כששיחה אחת עסקה ב'מיהו יהודי'. שוב הגיעו אליו החסידים בתיאום טלפוני מראש והוא האזין לכל ההתוועדות.
לקריאה נוספת
קישורים חיצונים
- בביקור עם מחותנו רבי מנשה קליין, בשנת תשל"ט. שיחות קודש תשל"ט עמ' 781
- בביקור אצל הרבי 00:26
- תוכן הביקור בהתוועדויות תשמ"ב 670-681
- הפני מנחם בנאום בסיום הרמב"ם תשמ"ט
הערות שוליים
- ↑ התוועדויות תשמ"ב עמ' 676
- ↑ קובץ אהלי תורה
- ↑ סיפור זה מאת מפי הרי"צ שי' גליצנשטיין
- ↑ הנ"ל עם ידידו ר' אליעזר ליכטנשטיין שיחי'.