חסידות לעלוב: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
רבי יעקב יצחק מפשיסחא אמר על רבי דוד מלעלוב: החילוק שבינינו הוא, שאני באתי מ[[תורה]] לידי '''[[יראת שמים]]''', ואילו הוא בא מתוך [[יראת שמים]] לידי תורה{{הערה|1=קדושת היהודי.}}. | רבי יעקב יצחק מפשיסחא אמר על רבי דוד מלעלוב: החילוק שבינינו הוא, שאני באתי מ[[תורה]] לידי '''[[יראת שמים]]''', ואילו הוא בא מתוך [[יראת שמים]] לידי תורה{{הערה|1=קדושת היהודי.}}. | ||
==החסידות בארץ ישראל== | ==החסידות בארץ ישראל==, | ||
בנו ממשיך דרכו אחר הסתלקותו בז' טבת תקע''ד היה רבי משה מלעלוב, חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחא. בערב [[ראש חודש]] [[חשון]] [[תרי"א]] עלה ל[[ארץ ישראל]] מתוך כוונה לגשת ל[[כותל המערבי]] ולהחיש את ה[[גאולה]], אך מעשה שטן הצליח, מיד כשהגיע ל[[ארץ ישראל]] הוא חלה, וכעבור כחודש וחצי, ביום י"ג בטבת הוא נפטר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30425&pgnum=21 מאמר מאת יאיר וינשטוק].}}. | בנו ממשיך דרכו אחר הסתלקותו בז' טבת תקע''ד היה רבי משה מלעלוב, חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחא. בערב [[ראש חודש]] [[חשון]] [[תרי"א]] עלה ל[[ארץ ישראל]] מתוך כוונה לגשת ל[[כותל המערבי]] ולהחיש את ה[[גאולה]], אך מעשה שטן הצליח, מיד כשהגיע ל[[ארץ ישראל]] הוא חלה, וכעבור כחודש וחצי, ביום י"ג בטבת הוא נפטר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30425&pgnum=21 מאמר מאת יאיר וינשטוק].}}. | ||
גרסה מ־04:30, 2 ביולי 2023
שגיאות פרמטריות בתבנית:שכתוב
פרמטרים [ כל הערך ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
|
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
את שושלת לעלוב ייסד הצדיק הקדוש רבי דוד מלעלוב, תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק, החוזה מלובלין, ותלמיד חבר של היהודי הקדוש רבי יעקב יצחק מפשיסחא. נודע בתור "אוהבן של ישראל".
רבי יעקב יצחק מפשיסחא אמר על רבי דוד מלעלוב: החילוק שבינינו הוא, שאני באתי מתורה לידי יראת שמים, ואילו הוא בא מתוך יראת שמים לידי תורה[1].
==החסידות בארץ ישראל==, בנו ממשיך דרכו אחר הסתלקותו בז' טבת תקעד היה רבי משה מלעלוב, חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחא. בערב ראש חודש חשון תרי"א עלה לארץ ישראל מתוך כוונה לגשת לכותל המערבי ולהחיש את הגאולה, אך מעשה שטן הצליח, מיד כשהגיע לארץ ישראל הוא חלה, וכעבור כחודש וחצי, ביום י"ג בטבת הוא נפטר[2].
אחריו כיהן בנו רבי אלעזר מנחם מנדל, ראשון האדמו"רים לבית לעלוב בירושלים, הקמת היישוב החסידי בירושלים כמו גם כמה ממנהגי ירושלים ותיקון הלבוש הירושלמי על פי קבלה מיוחסים לו. נפטר בתרמ"ג.
בנו רבי דוד צבי שלמה הידוע בשם "רבי דוד'ל" כיהן אחריו, ונחשב מנהיגם ומדריכם של בני עליה בירושלים בימים ההם ונקרא ה"ירושלימער רבי", בין השאר הקים את הבית דין החסידי בראשות הגאון בעל התורת חסד מחסידי הצמח צדק, וכן ייסד את הישיבה החסידית "חיי עולם" כמו גם את "בתי ווארשא" המופיעה ברשומי הטאבו עד היום בשם "הקדש בידרמן". רבי דוד'ל היה אהוב ונערץ על ידי כל החוגים עד כי בני העדה הספרדית הציעו לו לשמש כחכם באשי. הוא נפטר בתרע"ח.
בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב היה גר תקופה קצרה בקראקא, ולאחר הסתלקות אביו הק' הגיע למלא את מקומו בירושלים. היה ידוע באהבת ישראל, חסידיו דבקו בו בעוז ונודע בקדושתו הסתלק בתרץ
רבי משה מרדכי מלעלוב וצאצאיו
בנו רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב, מילא את מקומו והיה ידוע כגאון ועובד ה' בעל רוח הקודש, ונערץ ביותר על כל בני דורו כקדוש ונורא. הוא היה תומך נלהב בכל מבצעיו של הרבי ולא אחת התבטא על הרבי בדברי הערצה והפלאה נפטר כד טבת תשמז. כמו כן המשיכו את דרכו זו בניו האדמו"רים.
בכל פעם שנכדו של האדמו"ר מלעלוב עבר לפני הרבי וסיפר לרבי שהוא נכד של האדמו"ר מלעלוב, הרבי הגיב בכך שלעלוב מפורסמת באהבת ישראל[3], פעם הרבי התבטא שללוב זה אותיות "לו לב" לרמז על האהבת ישראל שלו.
נכדיו של רבי משה מרדכי, ילדי בנו רבי דוד נמנים על חסידי חב"ד ובהם הרב יעקב יצחק בידרמן המשמש כשליח הרבי לעיר וינה. לרבי דוד צבי שלמה נכדים חסידי חב"ד, משפחת ר' מרדכי מענדל קדנר.
קישורים חיצוניים
- הגהות מיחידות בני האדמו"ר מלעלוב, בתשורה מנישואי משפחת שפינדלר, תשפ"ג
הערות שוליים
- ↑ קדושת היהודי.
- ↑ מאמר מאת יאיר וינשטוק.
- ↑ לקט וידאו מאנשים שקשורים ללעלוב עוברים אצל הרבי.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |