ז'יטומיר: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==חב"ד בעיר== | ==חב"ד בעיר== | ||
{{ערך מורחב|תומכי תמימים זיטומיר}} | {{ערך מורחב|תומכי תמימים זיטומיר}} | ||
בשנים [[תרי"ז]] - [תרכ"ו]] שימש כרב העיירה הרב [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מרדכי שניאור זלמן שניאורסון]]. | בשנים [[תרי"ז]] - [[תרכ"ו]] שימש כרב העיירה הרב [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מרדכי שניאור זלמן שניאורסון]]. | ||
בחורף [[תרצ"ד]] נפתח בעיירה סניף של [[ישיבת תומכי תמימים]], שרוב תלמידיה נמנו על תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים קייב]]. המגידי-שיעורים של הישיבה היו הרב [[אליעזר פינסקי]] והרב [[מיכאל טייטלבוים]], והמשגיח הרב [[יוסף גולדברג]]. ב[[אלול]] [[תרצ"ז]], לאחר מעצרם של מספר בחורים מהישיבה, היא נסגרה. | בחורף [[תרצ"ד]] נפתח בעיירה סניף של [[ישיבת תומכי תמימים]], שרוב תלמידיה נמנו על תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים קייב]]. המגידי-שיעורים של הישיבה היו הרב [[אליעזר פינסקי]] והרב [[מיכאל טייטלבוים]], והמשגיח הרב [[יוסף גולדברג]]. ב[[אלול]] [[תרצ"ז]], לאחר מעצרם של מספר בחורים מהישיבה, היא נסגרה. | ||
גרסה מ־15:06, 3 באוקטובר 2022
ז'יטומיר (באוקראינית:Житомир) היא עיר מחוז במערב אוקראינה.
היסטוריה
העיר נוסדה לראשונה בשנת ד'תרמ"ה על ידי שבט הז'יטצ'ים. במשך השנים הועברה העיר בין מספר מעצמות, עד שבשנת תקנ"ד במסגרת חלוקת מדינות שנערכה בין רוסיה, פרוסיה ואוסטריה היא שוכנה במחוז ווהלין שברוסיה.
במשך תקופה ארוכה, היתה בעיר קהילה יהודית גדולה, ואף בעיני השלטון הצארי נחשבה העיר כמרכזי יהודי חשוב. בעיר התגורר רבי זאב וולף, מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, ששימש כמגיד מישרים בעיר. בעיר שימש ברבנות ר' אהרן מז'יטומיר, מתלמידי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ור' זאב וולף.
לאחר סגירתו של דפוס סלאוויטא ועצירתם של מנהלי הדפוס האחים שפירא, פתחו בני משפחתם דפוס בז'יטומיר. ספרי חסידות רבים, שבהם גם ספרי חסידות חב"ד הודפסו בדפוס זה.
לאחר אסיפת הרבנים (תר"ג) הוקם בעיר בשנת תר"ז על ידי המשכילים "בית המדרש לרבנים", שהכשיר רבנים מטעם הממשלה. בית המדרש נסגר בשנת תרל"ג.
בשנת תרע"ח התחוללה בעיר מלחמת אזרחים, במשך מספר שבועות העיר הייתה תחת השלטון האוקראיני העצמאי, אולם לאחר מכן היא נכבשה בחזרה על ידי הסובייטים ונכללה באוקראינה הסובייטית. ערב מלחמת עולם השנייה התגוררו בעיר כ-30,000 יהודים. במהלך המלחמה, נמלטו מרבית יהודי העיר, והנותרים נרצחו על ידי הנאצים בשנת תש"א. לאחר המלחמה הוחזרה העיר בחזרה לידי הסובייטים. לאחר התפרקות ברית המועצות וייסודה של אוקראינה העצמאית, הפכה העיר לבירת המחוז המקומי.
כיום הקהילה היהודית מונה כ-5,000 איש. באדר תשפ"ב בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, עזב השליח הרב וילהלם יחד עם בני הקהילה ובית היתומים[1] במקום, את העיר[2].
חב"ד בעיר
| ערך מורחב – תומכי תמימים זיטומיר |
בשנים תרי"ז - תרכ"ו שימש כרב העיירה הרב מרדכי שניאור זלמן שניאורסון.
בחורף תרצ"ד נפתח בעיירה סניף של ישיבת תומכי תמימים, שרוב תלמידיה נמנו על תלמידי ישיבת תומכי תמימים קייב. המגידי-שיעורים של הישיבה היו הרב אליעזר פינסקי והרב מיכאל טייטלבוים, והמשגיח הרב יוסף גולדברג. באלול תרצ"ז, לאחר מעצרם של מספר בחורים מהישיבה, היא נסגרה.
בשנת תשנ"ד יצא הרב שלמה וילהלם בשליחות הרבי למקום. בשנת תשנ"ח הצטרף אליו הרב נחום תמרין, ובשנת תשס"ב הצטרף השליח ר' שניאור זלמן בוקיעט. במקום ישנו מרכז יהודי קהילתי גדול, הכולל בית כנסת, מקווה, בית תבשיל ומכללה לבנות. בנוסף במקום יש גן ילדים, בית ספר יהודי של רשת "אור אבנר - חב"ד", ובית יתומים בשם "עלומים".
קישורים חיצוניים
- בנימין קלוגר על המהפכה היהודית בז'יטומיר
, בטאון 'המודיע' אלול תשס"ח
| ערים באוקראינה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |
