ניסוך המים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בניסוך המים לא היה הגבלה והתחלקות, וכמאמר רז"ל לגבי ניסוך המים "אין שיעור למים". | בניסוך המים לא היה הגבלה והתחלקות, וכמאמר רז"ל לגבי ניסוך המים "אין שיעור למים". | ||
הענין הוא, דהנה ענין המים ב[[ספירות]] הוא ספירת ה[[חכמה]], מקור החסדים. וב[[עבודה]] הוא ענין ביטול במציאות, שזהו הביטול ד[[שמונה עשרה]] שהוא כעבדא קמי מריה, שאין זה ענין של תשוקה ועליה, כי אם [[ביטול#אופן הביטול#ביטול במציאות|ביטול במציאות]]. דהנה, ענין ההעלאה הוא בהיותו רחוק מהאין האלקי, ומרגיש את ה[[אין]] שמהווה מחיה ומקיים אותו בכל רגע ורגע, אבל אינו נמצא בהאין עצמו, ואז הוא בתנועה של העלאה, באהבה עזה כרשפי אש. אבל ב[[שמונה עשרה]] שהוא נמצא בהאין עצמו, | "הענין הוא, דהנה ענין המים ב[[ספירות]] הוא ספירת ה[[חכמה]], מקור החסדים. וב[[עבודה]] הוא ענין ביטול במציאות, שזהו הביטול ד[[שמונה עשרה]] שהוא כעבדא קמי מריה, שאין זה ענין של תשוקה ועליה, כי אם [[ביטול#אופן הביטול#ביטול במציאות|ביטול במציאות]]. דהנה, ענין ההעלאה הוא בהיותו רחוק מהאין האלקי, ומרגיש את ה[[אין]] שמהווה מחיה ומקיים אותו בכל רגע ורגע, אבל אינו נמצא בהאין עצמו, ואז הוא בתנועה של העלאה, באהבה עזה כרשפי אש. אבל ב[[שמונה עשרה]] שהוא נמצא בהאין עצמו, אזי הוא בביטול במציאות, ולא שייך אז ענין ההעלאה. ועל דרך [[משל]] - [[השתחואה|המשתחוה]] לפני המלך, שאז הוא בביטול במציאות לגמרי, ואילו ענין ההעלאה והתשוקה שייך דוקא כאשר הוא בריחוק מה[[מלך]], שאז הוא משתוקק אליו, אבל כאשר בא ועומד לפני המלך אזי הוא מתבטל בכל עצמותו לגמרי". | ||
אזי הוא בביטול במציאות, ולא שייך אז ענין ההעלאה. | |||
לפני המלך, שאז הוא בביטול במציאות לגמרי, ואילו ענין ההעלאה והתשוקה שייך דוקא כאשר הוא בריחוק מה[[מלך]], שאז הוא משתוקק אליו, אבל כאשר בא ועומד לפני המלך אזי הוא מתבטל בכל עצמותו לגמרי. | |||
וזהו ההפרש בין [[יין]] ל[[מים]], דיין הוא [[בינה]], שמבין ומשיג את האין, אבל הוא בריחוק ממנו, ומזה נעשה ה[[אהבה]] כרשפי אש, מה שאין כן מים הוא [[חכמה]], בחינת ראיה, שרואה ונמצא בהאין עצמו, שאז הוא מתבטל ממציאותו לגמרי. | וזהו ההפרש בין [[יין]] ל[[מים]], דיין הוא [[בינה]], שמבין ומשיג את האין, אבל הוא בריחוק ממנו, ומזה נעשה ה[[אהבה]] כרשפי אש, מה שאין כן מים הוא [[חכמה]], בחינת ראיה, שרואה ונמצא בהאין עצמו, שאז הוא מתבטל ממציאותו לגמרי. | ||