חיים ליברמן: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ר' ליברמן מעולם לא נישא, הוא בא בקשרי התנאים עם אשה בשם רחל (שמרומזת בשם ספרו), שנפטרה במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] לפני שהספיקו להתחתן, מייחסים זאת לעובדה שהוא מסר את כל חייו לשירות [[אדמו"ר הריי"צ]] ולתחזוק הספריה. | ר' ליברמן מעולם לא נישא, הוא בא בקשרי התנאים עם אשה בשם רחל (שמרומזת בשם ספרו), שנפטרה במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] לפני שהספיקו להתחתן, מייחסים זאת לעובדה שהוא מסר את כל חייו לשירות [[אדמו"ר הריי"צ]] ולתחזוק הספריה. | ||
בשנים האחרונות | בשנים האחרונות לחיי אדמו"ר הריי"צ ביקש את בנותיו הרבנית חיה מושקא ואחותה חנה, שמכיון שהוא גלמוד שידאגו לו, ההוראה התקיימה במלואה עד יומו האחרון{{הערה|1=גם לאחר משפט הספרים הרבי והסתלקות הרבנית, הרבי דאג לו על ידי באי כוחו על פי הוראת חמיו הרבי מהוריי"צ.}} דאגו לו לכל מחסורו והיה סועד סעודת חג ומועד בבית [[הרש"ג]]. | ||
בשהותו ארצות הברית התגורר ב-[[770]]. הייתה תקופה בה ר' ליברמן נכנס לחדר של [[הרבי]] מידי יום שלישי לשיחה בעניני ספרים וסיפרות. | בשהותו ארצות הברית התגורר ב-[[770]]. הייתה תקופה בה ר' ליברמן נכנס לחדר של [[הרבי]] מידי יום שלישי לשיחה בעניני ספרים וסיפרות. | ||
גרסה מ־18:51, 27 בפברואר 2022
ר' חיים ליברמן (כ"ו בתמוז תרנ"ב (1892) - כ"ו סיוון תנש"א (1991)) היה מזכירו של הרבי הריי"צ, וממנהלי ספריית אגודת חסידי חב"ד, היה חוקר חסידות, ביביליוגרף, והוציא לאור ספר בשם "אוהל רח"ל" בן שלושה כרכים.
תולדות חיים
נולד בכ"ו תמוז תרנ"ב בעיירה פלשניץ (הסמוכה לבוריסוב), רוסיה לאביו הרב ראובן ליברמן, שהיה השוחט החסידי של העיירה.
למד בתומכי תמימים ליובאוויטש, ומאוחר יותר החל לשמש כמזכירו של הרבי הריי"צ, וכאיש סודו לשליחיות מסוכנות למען הפצת היהדות והחזקת הישיבות המחתרתיות.
במאסרו של הרבי הריי"צ בשנת תרפ"ז, נעצר עמו ליברמן, והם השתחררו יחד (לאחר מכן נתמנה הרב יחזקאל פייגין להיות עוזרו). ליברמן עזב את רוסיה יחד עם הרבי הריי"צ ושימש אותו בנסיעתו לפולין, שם החל ליברמן את עבודתו כספרן וכמנהל בספריית אגודת חסידי חב"ד מיום הקמתה.
כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה ואדמו"ר הריי"צ נלכד בוורשה הבוערת, הבין ליברמן כי מוכרחים להפעיל לחצים דיפלומטיים, ולהודיע לחסידים בארצות הברית על מצבו של הרבי. היות ומתוך ורשה הנצורה הדבר היה בלתי אפשרי, ליברמן החליט לקחת על עצמו את המשימה וניחם את עצמו שגם אם ייפגע הוא לא יאמלל אף אחד היות והוא איש ערירי. הוא יצא ללא להודיע לאדמו"ר הריי"צ, לאחר תלאות שונות הוא הצליח לצאת את גבולות הכיבוש הנאצי ויצר קשר עם החסידים בארצות החופש, מה שהוביל להצלתו של הרבי[1].
בט' אדר ת"ש הגיע עם הרבי הריי"צ לארצות הברית והמשיך לכהן כספרן, כשבמקביל היה מזכירו האישי של הרבי הריי"צ ושימש אותו בשנותיו האחרונות בניו יורק, בסוף ימיו בשנת תש"מ צירף אליו את הרב יצחק וילהלם לעזרה לניהול הספריה[2]. את הספריה ניהל ר' ליברמן עד לפרישתו בתקופה הסמוכה למשפט הספרים, מאז מנהל הספריה הוא הרב שלום דובער לוין.
ר' ליברמן מעולם לא נישא, הוא בא בקשרי התנאים עם אשה בשם רחל (שמרומזת בשם ספרו), שנפטרה במהלך מלחמת העולם הראשונה לפני שהספיקו להתחתן, מייחסים זאת לעובדה שהוא מסר את כל חייו לשירות אדמו"ר הריי"צ ולתחזוק הספריה.
בשנים האחרונות לחיי אדמו"ר הריי"צ ביקש את בנותיו הרבנית חיה מושקא ואחותה חנה, שמכיון שהוא גלמוד שידאגו לו, ההוראה התקיימה במלואה עד יומו האחרון[3] דאגו לו לכל מחסורו והיה סועד סעודת חג ומועד בבית הרש"ג.
בשהותו ארצות הברית התגורר ב-770. הייתה תקופה בה ר' ליברמן נכנס לחדר של הרבי מידי יום שלישי לשיחה בעניני ספרים וסיפרות.
בשנים מאוחרות יותר, הרבי הורה לרב שניאור זלמן חנין מנהל הועד להפצת שיחות לסייע לו בהדפסת ספריו המחקריים, מבלי שיידע שסיוע זה מגיע בעקבות הוראתו של הרבי. בתור הוקרת תודה על העזרה בהוצאה לאור, העניק לו ר' ליברמן מכתבים מקוריים שקיבל מהרבי והרבנית בזמן שהותם בפריז[4].
משפט הספרים
| ערך מורחב – פרשת הספרים |
בחורף תשמ"ה נגנבו 400 ספרים מספריית אגודת חסידי חב"ד השוכנת ב-770 דירתו של הרבי הריי"צ, על ידי נכדו של הרבי הריי"צ, בערי גוראריה. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, הרבנית חיה מושקא, ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים. הייתה זו תחילתה של פרשה ארוכה ומסעירה בתולדות ליובאוויטש. לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני, הגיעה הפרשיה לבית משפט, והרבי היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, ונתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי ראה במשפט קיטרוג על חסידות חב"ד בדורנו.
במשפט היה ר' ליברמן לצִדו של בערי גוראריה, ואף העיד לטובתו במשפט ובחקירה נגדית. הרבי התייחס לכך בשיחה ואמר כי עצם זה שליברמן נלחם כנגד הספרייה זהו "מעשה שטן שאין כדוגמתו".
בהמשך המשפט, לאחר גילוי מסמכים וחקירות העו"ד, התערערעה נאמנותו לאחר שהוא עצמו סיפר בעדותו כי במשך 35 שנה היה אוכל על שולחנה של חנה גוראריה.
דבר נוסף: הטיעון העיקרי שלו נבע מהעובדה שכמזכיר של הרבי, שכתב, לטענתו, את כל המכתבים של הרבי, הוא העיד שאת המכתב המפורסם של הרבי הריי"צ שעליו נסב אחת הראיות של הצד של הרבי לד"ר מרק משנת תש"ו, בו כתב לו הרבי בפירוש שהספרים שייכים לאגודת חסידי חב"ד, הרי לפי עדותו, הרבי לא התכוון לזה והוא כתב את זה מחוסר ברירה. הוא העיד את זה כמי שכתב את כל מכתבי הרבי.
אלא שבימים האחרונים כשהועלה לחקירה נגדית הוכיח העו"ד של הרבי לפי כמה סימנים ברורים שכלל לא הוא כתב את המכתב אלא מזכיר אחר הרב משה לייב רודשטיין. לליברמן לא נותרה כל ברירה והוא הודה שכך אכן היה והוא כלל לא ידע על המכתב. כמו כן על השאלה האם הוא חושב שיתכן שהרבי הריי"צ שיקר במכתב ענה: הרבי לא משקר. בכך סייע לצד של הרבי.
אך ההפתעה הגדולה ביותר הייתה כאשר ליברמן בעצמו הודה ששרף והשמיד כמה וכמה מסמכים המראים בבירור על שייכות אגו"ח לספריה[5].
מאז ניתק ר' ליברמן לתקופה את קשריו עם החסידות. יש אומרים, כי ברבות הימים חזר בו ר' חיים ליברמן[דרוש מקור].
שנותיו האחרונות
בשנים האחרונות לחייו ר' ליברמן שהה בבית אבות 'אשל אברהם' בויליאמסבורג, וכמה אברכי סאטמר דאגו לו. הוא פעם שלח אחד מהם לבקש ברכה עבורו אצל הרבי בחלוקת הדולרים[דרוש מקור].
הרבי שלח באופן תדיר את ר' שלום דובער לוין ועוד לבקרו. וכאשר שבר את רגלו שלח בליל שבת את המשב"ק ר' מענדול גאנזבורג[6] ללכת בליל שבת לבקרו, ולחזור ולעדכן במצבו.
נפטר בכ"ו בסיוון תנש"א ונטמן בהר-הזיתים בירושלים.
משפחתו
- אביו, הרב ראובן ליברמן - היה השוחט החסידי של העיירה פלשניץ.
- אחיו, הרב צבי ליברמן - כפר חב"ד.
חיבוריו
ר' ליברמן כתב מאמרים רבים בלשון הקודש וביידיש. מחקריו עסקו בתולדות הדפוס העברי, ספרות יידיש, זיהוי מחבריהם של ספרים תורניים שונים, תנועת החסידות, מחקרים ביבליוגרפיים ונושאים קרובים.
מחקריו פורסמו בכתבי עת רבים, כגון 'קרית ספר' של הספרייה הלאומית, 'עלי ספר', 'סיני', 'יידישע שפראך', 'אידישער קעמפער' ועוד. ישראל מהלמן יזם הוצאה לאור של כרך ממאמריו בהוצאת בית הספרים הלאומי שהסכים לכך, ותוכנית דומה הגה נשיא המדינה, זלמן שז"ר. שתי התוכניות לא יצאו בסופו של דבר אל הפועל.[7]
אוהל רח"ל
לימים כינס ליברמן עצמו את מאמריו בשלושה כרכים הנקראים אהל רח"ל (ראשי תיבות של שמו, ושמה של כלתו שנרצחה)[8] הכרך הראשון כלל את מאמריו בעברית והכרך השני ביידיש (למעט חלקו האחרון). הכרך השלישי הוא תרגום לעברית מיידיש של הכרך השני, ומצורפת לו הקדמה מאת פרופ' דב סדן, על ר' חיים ליברמן ודרכו במחקר.
הוצאת הספר הייתה בהוראתו של הרבי, שהורה לר' זלמן חאנין לשלם לחיים ליברמן כדי שיעבוד על הספר ואף על הוצאות הדפוס, והרבי בעצמו שילם אחר כך לזלמן חאנין את הכסף.
פעמים רבות בטרם נסיעתו של הרבי לאוהל, ביקש מזלמן חאנין דו"ח, בנוגע להתקדמות בעריכת הספר.
ראו גם
לקריאה נוספת
- יהושע ד. לבנון, תולדות אדם: ר' חיים ליברמן, האיש ומחקריו, בתוך כתב-העת לביבליוגרפיה היוצא מטעם אוניברסיטת בר-אילן שהוקדש לכבודו לרגל יום הולדתו ה-85.
קישורים חיצוניים
- מכתבי הרבניות לליברמן
- דאגת הרבי והרבנית, מכתבים בפרסום ראשון, כ"ז סיוון ה'תשס"ז (13.06.2007)
- פרסום ראשון: מכתבי הרבניות, י"ג תשרי ה'תשס"ח (25.09.2007)
הערות שוליים
- ↑ ראו בהרחבה תשורה מנישואי הר' מנחם מענדל חנין, שושן פורים תשס"ה.
- ↑ הרב שלום דובער לוין, משפט הספרים-דידן נצח, עמוד ה.
- ↑ גם לאחר משפט הספרים הרבי והסתלקות הרבנית, הרבי דאג לו על ידי באי כוחו על פי הוראת חמיו הרבי מהוריי"צ.
- ↑ המכתבים התפרסמו בתשורה מחתונת בנו הרב אייזיק חנין בכ"ג אדר תשע"ג.
- ↑ http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=245
- ↑ מפי ר' מענדול גנזבורג
- ↑ ראו אצל דוד אסף, נספח ביבליוגרפי, בתוך: גרשם שלום, השלב האחרון, מחקרי החסידות של גרשם שלום, עורכים דוד אסף ואסתר ליבס, הוצאת ספרים עם עובד ומאגנס, ירושלים, תשס"ט-2008 (להלן: "שלום, השלב האחרון"), עמ' 89 - 90.
- ↑ חלק א: מסביב לחסידות - ביבליוגרפיא: א. על דפוסים--ב. על ספרים--ג. על ספרי יידיש, אישים, שונות, נספח: מעשה ר' בירך. [10], 582 ע. ניו יורק, 1980. חלק ב: אין פרוזדור פון חסידות, ליטערארישע-היסטארישע ענינים, אין פעלד פון יידיש ענינים, הוספה לחלק א. [8], 568 ע'. ניו יורק, 1981. חלק ג: מסביב לחסידות, עניני ספרות-הסטורית בשדה חקר שפת יידיש, הוספות לחלקא זוטות, צילומי שערים, מפתחות לכרכים א-ג.,XIII 749 ע'. ניו יורק, 1984.