רשימות כ"ק אדמו"ר שליט"א

שער קובץ רשימות

הרשימות הינם כתבים אותם כתב אדמו"ר שליט"א לעצמו. דברים אלו הרבי שמר לעצמו, ורק בפעמים בודדות פרסם קטעים מהם, כמו בספר המאמרים תרס"ו, בהיום יום, באגרות קודש, בספר המנהגים, בהערותיו על ספר השיחות של כ"ק אדמו"ר הריי"צ ולמניחי השיחות כשהתעוררו קשיים.

במשך השנים הזכיר הרבי כמה פעמים במכתביו רשימות אלו ואף הביא ממה שכתוב שם (בביטוי "רשימותי"), כמו כן נתן הרבי חלקים מסוימים לפרסום בהזדמנויות שונות (כדלעיל).

חלקי הרשימות

הרשימות מתחלקות לכמה וכמה מדורים:

החלק הראשון:

• אגרות קודש: אגרות שכתב הרבי ונשלחו לאנשים אך לא פורסמו באגרות קודש, וכן אגרות שקיבל והוסיף עליהם את הגהותיו.

• רשימות היומן: אחד מהחלקים העיקריים והגדולים בספר, רשמי דבריו של הרבי הריי"צ וסיפורים, ובמקומות בודדים גם מנהגים. הסיפורים מתאפיינים בכך שהינם סיפורים מתוך בית רבי (העורכים דאגו להשמיט סיפורים פרטיים מדי).

• רשמי נאומים: נאומים שהרבי מסר, וזו בעצם התמצית שלהם לפני האמירה (בחלקים מסוייימים כתוב "לא נאמר"). חלק נכבד מסר הרבי לשלום בער לוין כבר בשנת תשמ"ו ביחד עם חבילת אגרות מהשנים הראשונות, אותם שלח הרבי להדפסה באגרות קודש ואותם הדפיסו בתחילת "תורת מנחם" חלק א' (תשנ"ג)בשם "רשימות אדמו"ר שליט"א".

• רשימות: דברי תורה שהרבי העלה על הכתב, לרוב הם אינן מסודרים לפי תאריך.

החלק השני

החלק השני הינו ספרים שהרבי כתב ולא יצאו לאור:

• היום יום חלק שני: שחלק קטן ממנו הודפס בהוספה להיום יום עם תרגום בלשון הקודש.

• רשימת שניים אוחזין: קונטרס שלם שערך הרבי להדפסה ושלחו והגיהו (!) ואף צייר את שער הקונטרס בפרוטרוט עבור בני הישיבות. הקונטרס נדפס לראשונה בחלקו בי"א ניסן תשנ"ב בקובץ צדי"ק למלך ח"א, ולאחר מכן במלואו בשנת תשנ"ו.

• מ"מ הגהות והערות קצרות לסש"ב: במקומות רבים הרבי כתב על חיבור זה (שברצונו להדפיסו) וכן כתב בהקדמה לספר המפתחות שלו על תניא שיוציאו לאור בקרוב.

• סדר נטילת ידיים לסעודה וסדר ברכות הנהנין: הרבי העתיק את קונטרס "שם הגדולים" לנכדו של אדמו"ר הצמח צדק (זלמן מרדכי) על סדר ברכה"נ והוסיף את הערותיו על סדר ברכה"נ. באגרות קודש כתב הרבי שרוצה להוציאו אך אינו יכול "מפני אפס הפנאי".

• רשימת המנורה: קונטרס שביקש הרבי הריי"צ מהרבי לכתוב, בו יפרט סדר הדלקת הנרות בבית המקדש לכל הדעות ועל פי תורת החסידות ובעבודת האדם.

• הגהות לסידור אדמו"ר הזקן: הגהות שכתב הרבי על סידור אדמו"ר הזקן ולא פירסמם.

פרסום הרשימות

מתחילת קיץ תשנ"ב פורסמו כמה וכמה רשימות בקבצים צדי"ק למלך, ובספר תורת מנחם התוועדויות חלק א' בתחילתו.

לאחר ג' תמוז תשנ"ד, החלו חלק מחברי ועד אגודת חסידי חב"ד לפרסמם בצורה מסודרת בחוברות במשך כל שבוע, בערך עד תחלת שנת תש"ס. לאחר מכן יצאו חוברות אלו כסדרה, כשנושאים שנדונו בארוכה יוצאים כספר בפני עצמו (רשימת המנורה, שנים אוחזין, מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים, רשימת היומן).

גילוי ופרסום הרשימות עוררו ספק על האפשרות ואופן הפירסום. בעקבות כך נערכו מספר אסיפות.

אסיפת אגו"ח

האסיפה הראשונה כונסה על ידי מספר חברי אגו"ח ביום ב' אייר תשנ"ה ליד 770. באסיפה השתתפו משפיעים, שלוחים ועסקנים מכל הגוונים:

הרב יואל כהן, הרב שלום בער לוין (נציג אגו"ח), הרב אברהם יצחק שם טוב, הרב שניאור זלמן גופין, הרב משה מרדכי ארנשטיין, הרב משולם זושא אלפרוביץ', הרב שלמה זרחי, הרב אברהם ברוך יצחק גרליצקי, הרב מנחם מענדל גורדון (לונדון), הרב דוד רסקין ויו"ר צעירי אגודת חב"ד המרכזית, הרב משה הרסון, הרב אריה לייב קפלן ע"ה, הרב אהרן חיטריק, הרב יהושע מונדשיין, הרב אלתר אליהו פרידמן, הרב יוסף יצחק הבלין, הרב אליהו מטוסוב, הרב יוסף וינברג ור' יוסף ברוך פרידמן.

האסיפה הונחתה על ידי ר' חיים שאול ברוק מועד הנחות בלה"ק.

באסיפה הוחלט על פרסום הרשימות.

דיונים נוספים

כחודש לאחר מכן, נערכה עוד אסיפה בהשתתפות הרב שלום מענדל סימפסון, הרב שלום יעקב חזן, ר' שמואל קראוס ועוד. ההעמדה הייתה חיובית לגבי פרסום הרשימות, אך לא הייתה הכרעה ברורה. באסיפה אף הבעה מחאה על אי שיתוף הרבנים שלום מענדל סימפסון ויהודה לייב גרונר באסיפה הראשונה. לאחר מכן התכנסו כמאתיים חסידי חב"ד מארץ הקודש וקראו לא ללמד ברשימות כיוון שאין אישור מהרבי לפרסמם. הרב שלום יעקב חזן פירסם מאמר בשבועון בית משיח ובו מצביע על בעיות רבות בתהליך פרסום הרשימות, אם כי מביע עמדה חיובית.

בסופו של דבר לא הייתה הכרעה ברורה מגורם מוסמך, והדבר נשאר תלוי ב'הרגש'.

לקריאה נוספת

• הרב שלום יעקב חזן, הרשימות הגנוזות, שבועון בית משיח גליון 41 עמ' 27.

• הרב דוד פלדמן, על הרשימות ועל אופן פרסומם, שבועון כפר חב"ד גליון חג הפסח תשנ"ה, והמשכו בגליונות חודש אייר תשנ"ה.