חוזר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|300px|החוזר הראשי הרב [[יואל כהן]] בעת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים [[הנחה|המניח]] שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה]]
[[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|300px|החוזר הראשי הרב [[יואל כהן]] בעת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים [[הנחה|המניח]] שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה]]


'''חוזר''' הינו הכינוי שניתן ל[[חסיד]] שלקח על עצמו את התפקיד "להקליט" את [[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר|מאמריו]] של הרבי או ה[[אדמו"ר]] בראש למשך השבת, וב[[מוצאי שבת]] ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב מהזיכרון ("[[הנחה]]").  
'''חוזר''' ('''חויזר''' בעגה החב"דית) הוא כינוי שניתן ל[[חסיד]] שלקח על עצמו את התפקיד "להקליט" את [[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר|מאמריו]] של הרבי או ה[[אדמו"ר]] בראש למשך השבת, וב[[מוצאי שבת]] ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב מהזיכרון ("[[הנחה]]").  


== החזרה בדורות עברו ==
== החזרה בדורות עברו ==
בדורות עברו, לאחר ששיננו היטב את ה[[מאמר]], היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר להם במקומות שלא הבינו. אך סדר זה לא המשיך אצל [[הרבי]], כך שהיה הכרח לשחזר לבד את כל הקטעים וה"אותיות" שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם.
בדורות עברו, לאחר ששיננו היטב את ה[[מאמר]], היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר להם במקומות שלא הבינו. אך סדר זה לא המשיך אצל [[הרבי]], כך שהיה הכרח לשחזר לבד את כל הקטעים וה"אותיות" שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם.


לפעמים היו החוזרים מכניסים לרבי פתקים עם הדברים שלא הובנו בשיחה.
פעמים רבות היו החוזרים מכניסים לרבי פתקים בהם שאלות שהתעוררו להם על המבואר בשיחה או במאמר.


== החזרה בדורנו ==  
== החזרה בדורנו ==  
שורה 27: שורה 27:


=== חוזרים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ===
=== חוזרים מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ===
 
{{טורים|מספר=3|תוכן=
* [[אדמו"ר הצמח צדק]].
* [[אדמו"ר הצמח צדק]].
* הרב [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)]]
* הרב [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)]]
שורה 70: שורה 70:
* הרב [[מרדכי מנטליק]]
* הרב [[מרדכי מנטליק]]
* הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]]
* הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]]
 
* הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]
=== חוזרים מתקופת הרבי ===
=== חוזרים מתקופת הרבי ===


שורה 103: שורה 103:
* הרב [[שלום דובער לויטין]]
* הרב [[שלום דובער לויטין]]
* הרב [[צבי  גרינבלאט]] לפני שהלך לארגנטינה היה הכותב המרכזי של מאמרי הרבי
* הרב [[צבי  גרינבלאט]] לפני שהלך לארגנטינה היה הכותב המרכזי של מאמרי הרבי
}}


==ראה גם==
==ראה גם==

גרסה מ־11:37, 29 ביולי 2020

החוזר הראשי הרב יואל כהן בעת החזרה בזאל הגדול, כשמסביבו נראים המניח שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה

חוזר (חויזר בעגה החב"דית) הוא כינוי שניתן לחסיד שלקח על עצמו את התפקיד "להקליט" את שיחותיו ומאמריו של הרבי או האדמו"ר בראש למשך השבת, ובמוצאי שבת ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב מהזיכרון ("הנחה").

החזרה בדורות עברו

בדורות עברו, לאחר ששיננו היטב את המאמר, היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר להם במקומות שלא הבינו. אך סדר זה לא המשיך אצל הרבי, כך שהיה הכרח לשחזר לבד את כל הקטעים וה"אותיות" שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם.

פעמים רבות היו החוזרים מכניסים לרבי פתקים בהם שאלות שהתעוררו להם על המבואר בשיחה או במאמר.

החזרה בדורנו

ה"חוזר" הראשון בדורנו היה הרב יואל כהן, שהחל לכתוב עוד קודם יו"ד שבט תשי"א את שיחותיו של הרבי. לאחר המאמר באתי לגני תשי"א, חשבו שהרבי יכתוב את המאמר בעצמו כמו כל הרביים; אולם הרבי לא כתב, ועל כן הכניסו לרבי את ההנחה שכתב ר' יואל. בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים בועד להפצת חסידות, ומאוחר יותר נקרא ועד להפצת שיחות.

בשנים הראשונות לא הרשה הרבי להקליט את ההתוועדויות באופן רשמי. היו הקלטות לא רשמיות, אולם החוזרים היו צריכים לזכור בעצמם את הדברים. גם לאחר תשי"ט כשהתיר הרבי להקליט את דבריו, נותר הקושי בחזרת הדברים מההתוועדויות בשבתות וימים טובים.

בתשכ"ז, לאחר שהיו בעיות בהעלאת השיחות על הכתב, הורה הרבי להקים ועד חדש שיהיה אחראי להניח את דבריו בהתוועדויות, אשר נקרא ועד הנחות התמימים. בחודש ניסן תשמ"א הוקם ועד הנחות בלה"ק, שתפקידו היה להניח את השיחות בלשון הקודש.

לאחר כתיבת ההנחות, היו מכניסים אותם לרבי, וכאשר הוא היה מגיה את ההנחה - הייתה השיחה או המאמר יוצאים כ"מוגה", וכאשר הוא לא היה מגיה, הם יצאו כ"בלתי מוגה".

החידוש בסגנון

עיקר החידוש של "דור השביעי" התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויום טוב, וכך יש מכל שנות חסידות חב"ד "ספרי מאמרים", המכילים את מאמרי הדא"ח מאותה שנה. הרבי, החל בהתוועדויות ארוכות, שאת רוב זמנן תפסו שיחות הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.

מלבד התוכן והסגנון המחודש, היה זה גם בהיקף חדש: התוועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו"מאמר". מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות בחדרו בשבת-קודש בבוקר.

כאשר מתקתקים את דבריו של הרבי במדויק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, בהתוועדות של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגיעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעתים נדירות הגיעו גם לתשעים עמודים.

חוזרים אצל רבותינו נשיאנו

חוזרים מתקופת אדמו"ר הזקן


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

חוזרים מתקופת אדמו"ר האמצעי

חוזרים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק

חוזרים מתקופת אדמו"ר המהר"ש

חוזרים מתקופת אדמו"ר הרש"ב

חוזרים מתקופת אדמו"ר הריי"צ

חוזרים מתקופת הרבי

ראה גם

לקריאה נוספת