יצחק כדורי: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 5,737 בתים ,  20 בדצמבר 2019
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אצל [[הרבי]] נראים בתמונה: מימין [[הרבי]], משמאל הרב [[יצחק כדורי]], בתווך הנכד ר' [[יוסי כדורי]], אחרי שלושתם עם משקפיים רובו ככולו מוסתר ר' [[דוד כדורי]], ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]
[[קובץ:הרב כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אצל [[הרבי]] נראים בתמונה: מימין [[הרבי]], משמאל הרב [[יצחק כדורי]], בתווך הנכד ר' [[יוסי כדורי]], אחרי שלושתם עם משקפיים רובו ככולו מוסתר ר' [[דוד כדורי]], ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]]]]
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]
[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל [[הרבי]] לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]] (הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]])]]
הרב '''יצחק כדורי''', נולד ביום [[שבת קודש]] [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]] (שנת הלידה משוערת) - נפטר במוצאי [[שבת קודש]] [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]], כונה "זקן המקובלים" בדורו{{הערה| הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים}}, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.
הרב '''יצחק כדורי''', נולד ביום [[שבת קודש]] [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]] (שנת הלידה משוערת) - נפטר במוצאי [[שבת קודש]] [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]], כונה "זקן המקובלים"{{הערה|הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים}}, היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה{{הערה| ולכך קרא לספרו '''פתחי עולם''' לכבוד שם אמו '''תופאחה''' גימטריה '''פתחי'''}}. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה. שנת הולדתו אינה ברורה, אך מקורביו נוטים לשער שנולד בשנת ה'[[תרנ"ט]] וזאת על פי פליטת פה שדיבר עמם בשיחה אישית אך הזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עינא בישא.
הרב '''יצחק כדורי''' נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' זאב יחזקאל דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]]{{הערה|לא ברור. מקורביו טוענים שפלט להם כך והזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עין הרע.}} שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.


אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את רבי יוסף חיים בן אליהו ("הבן איש חי") שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.
אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את ה[[בן איש חי]] שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על-ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.


בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]] אצל הרב [[עזרא עטייה]] ראש ישיבת [[פורת יוסף]]. בהגיעו לארץ-ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".
בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ ישראל, חכמי [[ירושלים]] אמרו עליו "ארי עלה מבבל".


עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים בשכונה בה התגורר. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ברחוב דוד 19 שב[[שכונת הבוכרים]] ב[[ירושלים]], שנוסדה על ידי בנו הרב דוד מאיר כדורי על פי דרך רבי [[יצחק לוריא אשכנזי]] [[האר"י הקדוש]] מ[[צפת]], ועל פי דרך ה[[קבלה|מקובל]] ראש המכוונים רבי [[שלום מזרחי (דידיע) שרעבי]] מ[[ירושלים]] [[הרש"ש]] הנקרא '''אור השמ"ש'''{{הערה|והיו נוהגים כל שנה לעשות בישיבה הילולא וסעודה מכובדת לכבוד הרש"ש ביום הילולתו [[י' בשבט]]}}.
עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידי בנו הרב דוד מאיר כדורי על פי דרך [[האריז"ל]] מ[[צפת]], ועל פי דרך הרש"ש מ[[ירושלים]] הנקרא 'אור השמ"ש'.


עד להקמת [[ש"ס]] ראה את עצמו הרב כדורי כאיש [[אגודת ישראל]] וחתם תמיד בקול קורא להצביע עבור [[אגודת ישראל]] והעריך והוקיר מאד את העסקן הישיש הרב [[מנחם פרוש]], לאחר הקמת [[ש"ס]] צירף תמיד את חתימתו לחתימת הרב [[עובדיה יוסף]] בכרוזים להרמת קרן [[יהדות ספרד]] המעטירה ולהחזיר עטרה ליושנה.
הרב כדורי נישא לראשונה בחודש [[טבת]] [[תרפ"ז]]{{הערה|קרוב לגיל 40}} לרעייתו 'שרה שד'ירה' בת יחזקאל נקש, ממנה נולדו לו שני ילדים{{הערה|בתו רחל הנשואה לר' אליהו לוי, ובנו ר' דוד מאיר כדורי מייסד ישיבת נחלת יצחק.}}


היה רגיל רבבות פעמים לברך את הפונה אליו לברכה בפסוקים אלו: '''ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה| שמואל, א, כה, ו}}... יהו"ה עוז לעמו יתן יהו"ה יברך את עמו בשלום'''{{הערה| תהלים, כט, יא}} כדברי חז"ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה| סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב"ם}} עושה שלום ובורא את הכל{{הערה| נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור}}.
לאחר פטירת אשתו בשנת [[תשנ"ב]]  נישא בשנית בשנת [[תשנ"ד]] ל'דורית' לבית בן יהודה, בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עד לפטירתו.


הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, בימים האחרונים לחייו שהה ליד מיטתו ר' [[מרדכי חסידים]] המכונה '''רב הסלב''' מ[[ירושלים]] שעזרו וסייעו והרב כדורי היה מחבבו. נלב"ע בליל [[כ"ט טבת]] ה'[[תשס"ו]] ערב [[ראש חודש]] [[שבט]] מוצאי [[שבת קודש]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים, ונטמן ב[[הר המנוחות]] בליל [[ראש חודש]] [[שבט]] בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים והעדות, חילונים ודתיים, אשכנזים וספרדים, ומכל הקשת הפוליטית ממפלגות הימין והשמאל, וכל ערוצי התקשורת בארץ תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול בארץ ובעולם מחדשות ערוץ 2 ערוץ 10, קשת, רשת, גלגלצ, גלי צה"ל, ועוד, בהלוויתו השתתפו גם גוים שנושעו מברכותיו, שליוו אותו בכבוד גדול בדרכו האחרונה להר המנוחות בירושלים.  
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת ונלב"ע במוצאי [[שבת קודש]] ליל [[כ"ט טבת]] ה'[[תשס"ו]] בהיותו בן למעלה ממאה שנים, ונטמן למחרת ב[[הר המנוחות]]. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל העדות והחוגים ובליווי כלי תקשורת רבים. בהלוויתו השתתפו גם גוים שנושעו מברכותיו.


בראש המספידים היו הרבנים דלהלן: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]], הרב [[משה כהן]] ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הרב [[דוד שלום בצרי]], הרב [[יהודה עדס]] ובנו בכורו הרב [[יעקב עדס]], הרב [[ראובן אלבז]], הרב [[יעקב הלל]], הרב [[בניהו שמואלי]], ועוד.
בראש המספידים היו הרבנים: הראשון לציון הרב [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון הרב [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]].
 
==ספרי ביוגרפיה==
תולדותיו ראה: קונטרס '''ארי במסתרים''' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש"ס בזמנו){{הערה|כיום שמו של השבועון '''הדרך'''}} יצא לאור ב[[שבט]] ה'[[תשס"ו]] [[2006]], קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' מאת הרב '''יואל שווארץ''' רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ישועות יצחק''' מאת [[הרב מאיר מלכא]] נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה|נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]]}}, ספר '''הרב כדורי''' מאת '''רחל [לאה] סופר''' מ[[צפת]]-מושב [[עלמה]] נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) מאת הרב '''משה כהן''' רב ומו"צ בישיבת '''נחלת יצחק''' נדפס ב[[ירושלים]], ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) מאת ר' '''תומר בסיס''' נדפס ב[[ירושלים]], קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' (90 דף) מאת המקובל ר' '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]],  ספר '''קדושת יצחק''' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת המקובל הרב '''יעקב עדס''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת '''נחלת יצחק'''}}, ספר '''זקן המקובלים''' מאת המקובל הרב '''בניהו שמואלי''' נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת נחלת יצחק ב[[ירושלים]]}}, ועוד.
 
==משפחה==
זקן המקובלים יצחק כדורי נישא לראשונה בחודש [[טבת]] שנת [[ה'תרפ"ז]]{{הערה| קרוב לגיל 40}} לרעייתו בזיווג ראשון '''שרה שד'ירה'''{{הערה| בת יחזקאל נקאש}} לבית נקש, ממנה נולדו לו 2 ילדים, הבכורה רחל הנשואה לר' אליהו לוי ומתגוררים בירושלים{{הערה| שכונת נחלאות}}, ובנו ר' דוד מאיר כדורי{{הערה| התגורר בשכונת הבוכרים רח' דוד 19}} מייסד ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים.
כיום ממשיך בהחזקת האברכים והכוללים{{הערה| ללימוד פשט, וללימוד קבלה}} נכדו ר' יוסי כדורי ואחיו ר' ישראל כדורי.
בשנת [[תשנ"ב]] לאחר פטירת אשתו הראשונה נישא בשנית בשנת [[תשנ"ד]] לרבנית דורית לבית בן יהודה{{הערה| הוריה ילידי העיר [[קובנא]] במדינת [[ליטא]] עירו של מסכת אצילות הנערץ רשכבה"ג הרב רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' בעל נחל יצחק, מעין יצחק, ועץ פרי}} אשה חשובה בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות ואהבה עד לפטירתו.
 
==מעורבותו בפוליטיקה==
בין הבאים לקבלת עצתו וברכתו היו, אנשי ציבור, [[פוליטיקאי]]ם, [[קצין|קציני]] [[צבא]] ו[[משטרה]], בין הבאים היו נשיא מדינת ישראל [[עזר וייצמן]], וכן ראשי הממשלה של ישראל [[לוי אשכול]], [[מנחם בגין]], [[יצחק רבין]]{{הערה| הגיע לחנוכת הבית של ישיבת נחלת יצחק}}, ו[[בנימין נתניהו]]{{הערה| שהגיע פעמים רבות אליו ואף שלח לו אגרות שנה טובה, ועוד}}, ורבים אחרים באו אל ביתו לקבל את ברכתו. הוא רשם בצורה מסודרת את שמו ושם אמו של כל מי שפנה אליו לברכה ולעצה. הרשימות הצטברו לעשרות מחברות, קונטרסים ויומנים.
בשנת [[1996]], יום לפני [[הבחירות לכנסת ה-14]] שבהן זכה [[בנימין נתניהו]] בהתמודדות מול [[שמעון פרס]], בא נתניהו לבקש את ברכתו של הרב כדורי, שהבטיח לו "מחר תהיה אתה ראש הממשלה". בשנת [[1997]], בעת ביקור נוסף של נתניהו בערב הבחירות כ[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] אצל הרב כדורי, הוא נשמע אומר לו: "אנשי ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] שכחו מה זה להיות יהודים. הרב כדורי לא הגיב לדברים{{הערה| ynet| אילנה קוריאל|גבאי: השמאל שכח מה זה להיות יהודי. 14 בנובמבר 2017}}אך ניכר בעליל שלא הייתה דעתו נוחה מכך.


== ביקורו אצל הרבי ==
== ביקורו אצל הרבי ==
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].
רבי יצחק בא ל{{ה|רבי}} במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].


הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש"ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה| הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול '''פתחי עולם''' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם '''קדושת יצחק''' על ידי ישיבת '''נחלת יצחק''' עם ביאוריו של המקובל הרב [[יעקב עדס]]}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}
הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלוויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] וה[[רש"ש]] שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה|הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול 'פתחי עולם' שהיה בכתב יד, ונדפס בשנים האחרונות ב6 כרכים בשם 'קדושת יצחק' על ידי ישיבת 'נחלת יצחק' עם ביאוריו של הרב יעקב עדס}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1363 ביקור הרב כדורי אצל הרבי (30:00-34:04)]}}


== מוחה על כבוד החסידות ==
== מוחה על כבוד החסידות ==
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]
[[קובץ:ציון כדורי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של הרב כדורי ב[[ירושלים]]]]
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל התניא וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל ה[[תניא]] וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן [[הרבי|אדמו"ר מליובאוויטש]] שליט"א".


== מזרז את הגאולה ==
== מזרז את הגאולה ==


הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.{{הערת שוליים|1=הרב [[מאיר מאזוז]].}}
הרב חתם על פסק דין (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים{{הערה|הרב [[מאיר מאזוז]].}}.


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[ישראל אבוחצירא]]
*[[ישראל אבוחצירא]]
*[[שיח שרפי קודש]]
*[[שמן ששון מחבריך]]


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
*[[שיח שרפי קודש]]
;תולדות חייו:
*[[שמן ששון מחבריך]]
* קונטרס 'ארי במסתרים' (הוצאת העיתון '''יום ליום''' בטאונה של מפלגת ש"ס בזמנו){{הערה|כיום שמו של השבועון 'הדרך'}}, [[שבט]] [[תשס"ו]].
* קונטרס 'בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל' מאת הרב יואל שווארץ רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], נדפס ב[[ירושלים]].
* ספר 'ישועות יצחק' מאת הרב מאיר מלכא, נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה|נדפס ב[[עברית]] [[אנגלית]] ו[[צרפתית]].}}.
* ספר 'הרב כדורי' מאת רחל [לאה] סופר ממושב 'עלמה', נדפס ב[[ירושלים]].
* ספר 'ובריתו להודיעם' (בסופו הנהגות) מאת הרב משה כהן רב ומו"צ בישיבת 'נחלת יצחק', נדפס ב[[ירושלים]].
* ספר 'דברי יצחק' (שו"ת והנהגות) מאת ר' תומר בסיס, נדפס ב[[ירושלים]].
* קונטרס 'פרקים מחיי הרב כדורי' מאת הרב יעקב עדס, נדפס ב[[ירושלים]].
* ספר 'קדושת יצחק' (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) מאת הרב יעקב עדס, נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה|הוצאת ישיבת 'נחלת יצחק'}}.
* ספר 'זקן המקובלים' מאת הרב בניהו שמואלי, נדפס ב[[ירושלים]]{{הערה| הוצאת ישיבת 'נחלת יצחק' ב[[ירושלים]].}}.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}