הבדלים בין גרסאות בדף "חסידות בישטינא"
חב"ד איז אקטיב (שיחה | תרומות) |
חב"ד איז אקטיב (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[קובץ:האדמו"ר מבישטנא פ"ת.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האדמו"ר | + | [[קובץ:האדמו"ר מבישטנא פ"ת.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האדמו"ר מבישטינא רבי [[יששכר בער לייפר]] ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] המרכזית ב[[כפר חב"ד]]]] |
| − | [[קובץ:בישטינא.jpg|שמאל|ממוזער|250px| | + | [[קובץ:בישטינא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[יששכר בער לייפר]] רוכש ספרים המכילים את [[תורת חסידות חב"ד]] ב[[סניף קה"ת כפר חב"ד]]]] |
'''חסידות בישטינא''' היא חסידות שמקורה מהעיר בישטינא השוכנת בחבל מרמרוש שבמדינת רומניה. | '''חסידות בישטינא''' היא חסידות שמקורה מהעיר בישטינא השוכנת בחבל מרמרוש שבמדינת רומניה. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
== רבי מרדכי לייפר מבישטינא == | == רבי מרדכי לייפר מבישטינא == | ||
| − | בנו ר' מרדכי לייפר. בהגיעו לפרקו, עוד קודם המלחמה, [[נישואין|נשא]] את זוגתו בת הרה"צ ר' ברוך יהודה לעבאוויטש זצ"ל ( | + | בנו היה ר' מרדכי לייפר. בהגיעו לפרקו, עוד קודם המלחמה, [[נישואין|נשא]] את זוגתו בת הרה"צ ר' ברוך יהודה לעבאוויטש זצ"ל (שהיה חתן הרה"ק ר' שרגא שמואל שניצלער מטשאבא) הוא היה לעזר לאביו בהנהגת הבית הוראה ובהשבת תשובות לשואלים. ר' מרדכי ניצל מהמלחמה ועבר לדור ב[[ברוקלין]] שב[[ארה"ב]]. ברב ענוותנותו וצניעותו לא רצה לקבל עליו שום משרה רבנית או אדמו"רית, למרות שבביתו לא נותר מאומה ואף פת לאכול. גם בקשותיו של רבי [[אהרן רוקח]] מ[[בעלז]] כמה וכמה פעמים להמשיך את הנהגת אבותיו באדמו"רות לא נענו. למרות שרבי אהרן הבטיח לו, שאם יקבל על עצמו את האדמו"רות תהיה לו עדה של עשרות יהודים בבית מדרשו, ותהיה לו פרנסה ברווח, הוא העדיף לשבת בצנעה על התורה והעבודה, למרות שזה היה כרוך ב[[מסירות נפש]] של ממש מאין כסף. בסוף ימיו כשקשתה עליו היציאה מהבית נעתר לבקשת חסידיו ומעריציו ובביתו נפתח בית המדרש דחסידי בישטינא ב[[בורו פארק]] שב[[ארה"ב]]. |
ר' מרדכי לייפר מבישטינא נפטר ב[[כ"ה טבת]] [[תשנ"ב]] ועל פי בקשתו הובא למנוחות ב[[ארץ ישראל]] ב[[בית הקברות]] העתיק שבעיר [[טבריה]] לא הרחק מציוניהם של תלמידי [[הבעל שם טוב]]. | ר' מרדכי לייפר מבישטינא נפטר ב[[כ"ה טבת]] [[תשנ"ב]] ועל פי בקשתו הובא למנוחות ב[[ארץ ישראל]] ב[[בית הקברות]] העתיק שבעיר [[טבריה]] לא הרחק מציוניהם של תלמידי [[הבעל שם טוב]]. | ||
==רבי יששכר בער מבישטינא== | ==רבי יששכר בער מבישטינא== | ||
| − | + | {{ערך מורחב|ערך=[[יששכר בער לייפר]]}} | |
| − | בנו של ר' מרדכי הוא רבי יששכר בער לייפר. | + | בנו של ר' מרדכי הוא רבי יששכר בער לייפר. הוא מכהן כהאדמו"ר מבישטינא ב[[פתח תקווה]] ומקורב גדול ל{{ה|רבי}}, ל[[חסידות חב"ד]], ל[[תורת חסידות חב"ד|תורתה ולמשנתה]]. |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | ||
גרסה מ־16:37, 22 ביולי 2018
חסידות בישטינא היא חסידות שמקורה מהעיר בישטינא השוכנת בחבל מרמרוש שבמדינת רומניה.
לעיר זו נודעת עבר יהודי חסידי. רבי מרדכי מנדבורנה עבר לדור בעיר זו באמצע ימי חייו, ושם המשיך את חצרו החסידית אשר מקודם לכן היתה בעיירה נדבורנא. רבי מרדכי מנדבורנה נודע כבעל מופת שרבים נושעו על ידו ועד עצם היום הזה הוא נודע בעולם הספרות החסידי כגדול בעלי המופתים, וזאת כירושה מאת דודו הצדיק רבי מאיר מפרמישלן.
תוכן עניינים
רבי איתמר מבישטינא
לאחר פטירת רבי מרדכי מנדבורנה (בסוכות שנת תרנ"ה) מילא את מקומו בעיר זו נכדו ר' איתמר מבישטינא בן בנו ר' ישכר בער מסטמר בוכניא. ר' איתמר נודע כגאון גדול בתורה, היה חתן הגאון המפורסם בדורו ר' ישראל חיים פרידמן רבה של ראחוב ובעל החיבור ההלכתי ליקוטי מהרי"ח, ובכהנו כאדמו"ר בעיר בישטינא פתח ישיבה לבחורים מתעלים בתורה ויראה, ושימש שם כ'מורה הוראה' לכל הסביבה הסמוכה לעיירה זו. בימי חייו כתב ר' איתמר הרבה חידושי תורה והרבה תשובות בהלכה אשר רובם ככולם אבדו בשואה. נהרג על ידי הנאצים בימי השואה בתאריך ח' סיוון תש"ד.
רבי מרדכי לייפר מבישטינא
בנו היה ר' מרדכי לייפר. בהגיעו לפרקו, עוד קודם המלחמה, נשא את זוגתו בת הרה"צ ר' ברוך יהודה לעבאוויטש זצ"ל (שהיה חתן הרה"ק ר' שרגא שמואל שניצלער מטשאבא) הוא היה לעזר לאביו בהנהגת הבית הוראה ובהשבת תשובות לשואלים. ר' מרדכי ניצל מהמלחמה ועבר לדור בברוקלין שבארה"ב. ברב ענוותנותו וצניעותו לא רצה לקבל עליו שום משרה רבנית או אדמו"רית, למרות שבביתו לא נותר מאומה ואף פת לאכול. גם בקשותיו של רבי אהרן רוקח מבעלז כמה וכמה פעמים להמשיך את הנהגת אבותיו באדמו"רות לא נענו. למרות שרבי אהרן הבטיח לו, שאם יקבל על עצמו את האדמו"רות תהיה לו עדה של עשרות יהודים בבית מדרשו, ותהיה לו פרנסה ברווח, הוא העדיף לשבת בצנעה על התורה והעבודה, למרות שזה היה כרוך במסירות נפש של ממש מאין כסף. בסוף ימיו כשקשתה עליו היציאה מהבית נעתר לבקשת חסידיו ומעריציו ובביתו נפתח בית המדרש דחסידי בישטינא בבורו פארק שבארה"ב.
ר' מרדכי לייפר מבישטינא נפטר בכ"ה טבת תשנ"ב ועל פי בקשתו הובא למנוחות בארץ ישראל בבית הקברות העתיק שבעיר טבריה לא הרחק מציוניהם של תלמידי הבעל שם טוב.
רבי יששכר בער מבישטינא
| ערך מורחב – יששכר בער לייפר |
בנו של ר' מרדכי הוא רבי יששכר בער לייפר. הוא מכהן כהאדמו"ר מבישטינא בפתח תקווה ומקורב גדול לרבי, לחסידות חב"ד, לתורתה ולמשנתה.
הערות שוליים
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
