אהרן יהודה לייב שטיינמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 26: שורה 26:
הקים רשת כוללי אברכים "עטרת שלמה" ו"יששכר באהליך".
הקים רשת כוללי אברכים "עטרת שלמה" ו"יששכר באהליך".


כיהן כנשיא ארגון "לב לאחים" מתחרהו של [[יד לאחים]]. ארגון לב לאחים הוקם על ידי ליטאים שעבדו ביד לאחים, ועזבו בגלל שיושב ראש הארגון הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] הוא חסיד חב"ד.
כיהן כנשיא ארגון "לב לאחים" מתחרהו של [[יד לאחים]]. ארגון לב לאחים הוקם על ידי ליטאים שעבדו ב[[יד לאחים]], ועזבו בגלל שיושב ראש הארגון הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] הוא חסיד חב"ד.


בשנת [[תשמ"ט]] הצטרף למפלגת דגל התורה, אם כי גם אז מעולם לא דיבר בגנות [[הרבי|נשיא ישראל ומנהיגו]].{{הערה|1= [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39839]}}.
בשנת [[תשמ"ט]] הצטרף למפלגת דגל התורה, אם כי גם אז מעולם לא דיבר בגנות [[הרבי]] גם כשנשא דרשות נגד שיטת חב"ד בנושא הצפיה למשיח, שהייתה נתונה למחלוקת גדולה ב{{הערה|1= [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39839]}}.


בשנות [[תש"ס]] נסע פעמיים לחו"ל יחד עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]] למסע תרומות.
בשנות [[תש"ס]] נסע פעמיים לחו"ל יחד עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]] למסע תרומות.


נפטר ב[[כ"ד כסלו]] [[תשע"ח]] בגיל 104.
בשנים האחרונות לחייו אושפז מדי פעם בבית הרפואה מעייני הישועה שבבני ברק, בו טופל בידי הפרופסור החב"די [[אליהו סורקין]]. שבוע לפני פטירתו של הרב שטיינמן הסתבך מצבו, ויחד עם זאת קיבל פרופסור סורקין בקשה מ[[חסידות ויז'ניץ|חסדי ויז'ניץ]] שב[[מונסי]] לטפל ב[[משה יהושע הגר|אדמו"ר מויז'ניץ מונסי]]. בכדי להכריע במי לטפל כתב פרופסור סורקין לרבי באגרות קודש, וקיבל מענה{{הערה|מתוך [[אגרות קודש]] חלק כ"ט עמוד ר"ו, איגרת מספר יא'קפ"ט}} כי:'''"אינו מעשי להתעניין על דבר רבנים מחו"ל - כי אם רבנים הדרים בארץ הקודש"'''{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F-%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%A3-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%90/] [http://chabad.info/news/%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/] {{אינפו}}}}. שבוע לאחר מכן נפטר הרב בבית הרפואה כתוצאה מזיהום בתאריך [[כ"ד כסלו]] [[תשע"ח]] בגיל 104.


==קשריו עם חב"ד==
==קשריו עם חב"ד==
בשנת תשי"ב, לאחר שהוקם בכפר סבא בית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] (על ידי ר' [[זלמן אבלסקי]] ור' [[זושא וילימובסקי]]), שלח לשם הרב שטיינמן את בניו.
בשנת [[תשי"ב]], לאחר שהוקם ב[[כפר סבא]] בית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] (על ידי ר' [[זלמן אבלסקי]] ור' [[זושא וילימובסקי]]), שלח לשם הרב שטיינמן את בניו.


כמו כן היה מארח בביתו לאש"ל את תלמידי ישיבות חב"ד, שהגיעו לבצע רישום בקרב משפחות העולים לבית ספר חב"ד בכפר סבא, כך שביתם היה מוקד תוסס לרישום ילדים למוסד חב"ד המקומי.
כמו כן היה מארח בביתו ל[[אש"ל]] את תלמידי ישיבות חב"ד, שהגיעו לבצע רישום בקרב משפחות העולים לבית ספר חב"ד בכפר סבא, כך שביתם היה מוקד תוסס לרישום ילדים למוסד חב"ד המקומי{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=108208 בני הרב שטיינמן זצ"ל: "ביתנו היה מוקד רישום למוסדות חב"ד"] {{חב"ד און ליין}}}}


כמו כן הרב שטיינמן עודד את ר' זלמן אבלסקי על שיעורי התניא שמסר בישיבתו.  
כמו כן הרב שטיינמן עודד את ר' [[זלמן אבלסקי]] על שיעורי התניא שמסר בישיבתו.  


ב[[חשוון]] [[תשס"ט]] גער בעסקני דגל התורה על שלא הלכו עם החסידים בעיר [[בני ברק]], באמרו "למה לא הלכתם בצוותא עם החסידים? אומרים בשם גדולי החסידות{{הערה|1=הכוונה ל[[המגיד ממזריטש]].}} שברכו ש'תמיד תהיה יד החסידים על העליונה', ואכן רואים זאת שהחסידים תמיד מצליחים. למה לא הלכתם יחד עם החסידים?{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41906 חב"ד אינפו]}}
ב[[חשוון]] [[תשס"ט]] גער בעסקני דגל התורה על שלא הלכו עם החסידים בעיר [[בני ברק]], באמרו "למה לא הלכתם בצוותא עם החסידים? אומרים בשם גדולי החסידות{{הערה|1=הכוונה ל[[המגיד ממזריטש]].}} שברכו ש'תמיד תהיה יד החסידים על העליונה', ואכן רואים זאת שהחסידים תמיד מצליחים. למה לא הלכתם יחד עם החסידים?. בהזדמנות מסויימת התבטא כי הכוונה במילה 'יד'  היא ל[[גימטריה]] שלה - '[[חב"ד]]'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41906 חב"ד אינפו] [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=42290 כשהרב שטיינמן ציטט את המגיד ממזריטש...]{{חב"ד און ליין}}}}...


ב[[אלול]] [[תשס"ט]] נפגש עם הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], שהזמינו לחתונת בנו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48631 חב"ד אינפו].}}.
ב[[אלול]] [[תשס"ט]] נפגש עם הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], שהזמינו לחתונת בנו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48631 חב"ד אינפו].}}.
שורה 47: שורה 47:
בכ"ד [[טבת]] [[תש"ע]] חתם יחד עם הרב [[יוסף שלום אלישיב]] על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של [[שערי הוראה]] לעידוד לימוד ההלכה של ספרי [[אדמו"ר הזקן]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52334 אתר לדעת]}}
בכ"ד [[טבת]] [[תש"ע]] חתם יחד עם הרב [[יוסף שלום אלישיב]] על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של [[שערי הוראה]] לעידוד לימוד ההלכה של ספרי [[אדמו"ר הזקן]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52334 אתר לדעת]}}


בשנת [[תש"ע]] נפגש עם הרב [[יואל כהן]].{{הערה|1= [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39839 שטורעם]}} ר' יואל העניק לו את הספר [[חסידות מבוארת]]. בעקבות הפגישה הושמץ בעיתון יתד נאמן על פגישתו עם מי שידוע כ[[חוזר]] של [[הרבי]].
בשנת [[תש"ע]] נפגש עם הרב [[יואל כהן]].{{הערה|1= [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39839 שטורעם]}} ר' יואל העניק לו את הספר [[חסידות מבוארת]]. בעקבות הפגישה הושמץ בעיתון יתד נאמן, שהשמיץ גם את הרבנים [[ברוך דב פוברסקי]] (ראש ישיבת פונביז'{{הערה|שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' [[רפאל נחמן כהן]] בילדותו}}) והרב חיים פרץ ברמן ([[ר"מ]] בישיבת פונביז') על פגישותיהם עם מי שידוע כ[[חוזר]] של [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51568 התגובה לביקור "החוזר" החב"די: מאמר קטלני ב"יתד"]. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51892 אוסף מאמרים בנושא] {{חב"ד און ליין}}}}.


ב[[תמוז]] [[תש"ע]] יצאו הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב [[ניסים קרליץ]] במכתב תמיכה לרב [[יוסף יצחק בלינוב]], בו הם מכנים את חותנו הרב [[משה לנדא]] "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר, למרות שבשנת [[תשמ"ו]] הם לא התערבו בנושא גלויות מחשש ראשי המתנגדים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55849 לקריאת המכתב].}}.
ב[[תמוז]] [[תש"ע]] יצאו הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב [[ניסים קרליץ]] במכתב תמיכה לרב [[יוסף יצחק בלינוב]], בו הם מכנים את חותנו הרב [[משה לנדא]] "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר, למרות שבשנת [[תשמ"ו]] הם לא התערבו בנושא גלויות מחשש ראשי המתנגדים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55849 לקריאת המכתב].}}.


בי"ב אדר ב' [[תשע"א]] התבטא הרב שטיינמן (בפני הרב יעקב חביב) על הרבי בתור "גאון הגאונים".
ב[[י"ב אדר ב']] [[תשע"א]] התבטא הרב שטיינמן (בפני הרב [[יעקב חביב]]) על הרבי בתור "גאון הגאונים"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=108118 כשהרב שטיינמן זצ"ל התבטא: "הרבי מליובאוויטש - גאון הגאונים''] {{חב"ד און ליין}}}}.


ב[[תשע"ג]] בעת שהגיהה את עיתון "יתד נאמן" לא הסכים בשום פנים ואופן שיכתבו נגד חב"ד, ואף מחק בעצמו את המילה חב"ד מכל הכתבה. והתבטא שעדיף שיתקפו אותו ולא אותם.
ב[[תשע"ג]] בעת שהגיהה את עיתון "יתד נאמן" לא הסכים בשום פנים ואופן שיכתבו נגד מוסדות חב"ד, ואף מחק בעצמו את המילה חב"ד מכל הכתבה. והתבטא שעדיף שיתקפו אותו ולא אותם{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=108085]}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 60: שורה 60:
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=108085 הרב שטיינמן: "שלא תהיה כתבה וגם לא יהיה מחלוקת"] {{חב"ד און ליין}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=108085 הרב שטיינמן: "שלא תהיה כתבה וגם לא יהיה מחלוקת"] {{חב"ד און ליין}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=97378 גלריית תמונות מפגישת הרב יואל כהן עם הרב שטיינמן] {{שטורעם}}
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=97378 גלריית תמונות מפגישת הרב יואל כהן עם הרב שטיינמן] {{שטורעם}}
 
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=108100 כשהרב שטיינמן המליץ היכן לפתוח בית חב"ד] {{חב"ד און ליין}}
===ספריו===
* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[יבמות]]|19893|[[תש"ס]]}}
* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[כתובות]]|47631|[[תשמ"ד]], הדפסה חדשה עם תוספות [[תשנ"ב]]}}
* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[נדרים]]|19891|[[תשנ"ד]]}}
* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[גיטין]]|19888|[[תשמ"ב]]. מהדורה שלישית [[תשס"ד]]}}
* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[קידושין]]|19889|[[תשנ"ב]]}}
* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[בבא קמא]]|19884|[[תשל"ז]], הדפסה חדשה עם תוספות [[תשמ"ט]]}}
* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[בבא מציעא]]|19885|הדפסה חדשה עם תוספות [[תשמ"ה]]}}
* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[בבא בתרא]]|51152|הדפסה חדשה עם תוספות [[תש"ע]]}}
* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[מכות]], [[שבועות]]|19890|[[תשמ"ז]]}}
* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[זבחים]], חלק א, ב.-לב:|19895|[[תשס"ה]]}}
* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[זבחים]], חלק ב, לג.-ע.|19896|[[תשס"ז]]}}
* {{HebrewBooks||אילת השחר - [[זבחים]], חלק ג, ע:-קכ:|19894|[[תשס"ז]]}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא|שטיינמן יהודה לייב]]
[[קטגוריה:רבני ליטא|שטיינמן יהודה לייב]]

גרסה מ־19:44, 18 בדצמבר 2017

אהרן יהודה לייב שטיינמן
[[קובץ:|250px]]
הרב שטיינמן
הרב שטיינמן, 'הראש ישיבה'
לידה י"ד חשוון תרע"ד
קמניץ, ליטא
פטירה כ"ד כסלו תשע"ח
ישראל
מקום פעילות בני ברק
השתייכות ליטא
תפקידים נוספים מנהיג דגל התורה
חיבוריו אילת השחר

הגאון הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן (י"ד חשוון תרע"ד-כ"ד כסלו תשע"ח) היה יושב ראש מועצת דגל התורה, ועמד בראשות הישיבות 'אורחות תורה' ו'גאון יעקב', וכן כיהן כנשיא ארגון 'לב לאחים'.

לאורך שנותיו פעל לאחדות בתוך הציבור הליטאי, וכן פעל להסיר את המחיצות בין הציבור הליטאי וזרמים נוספים בציבור החרדי וביניהם בין הציבור הליטאי וחסידי חב"ד.

תולדות חיים

נולד בי"ד חשוון תרע"ד, בעיר בריסק לאביו הרב נח צבי. לפני שנות השואה נמלט לשווייץ שם שימש כר"מ בישיבת היכל אליהו.

בשנת תש"ו עלה לארץ ישראל. תקופה קצרה לאחר מכן מונה על ידי החזון איש לראש ישיבה בכפר סבא.

הקים רשת כוללי אברכים "עטרת שלמה" ו"יששכר באהליך".

כיהן כנשיא ארגון "לב לאחים" מתחרהו של יד לאחים. ארגון לב לאחים הוקם על ידי ליטאים שעבדו ביד לאחים, ועזבו בגלל שיושב ראש הארגון הרב שלום דובער ליפשיץ הוא חסיד חב"ד.

בשנת תשמ"ט הצטרף למפלגת דגל התורה, אם כי גם אז מעולם לא דיבר בגנות הרבי גם כשנשא דרשות נגד שיטת חב"ד בנושא הצפיה למשיח, שהייתה נתונה למחלוקת גדולה ב[1].

בשנות תש"ס נסע פעמיים לחו"ל יחד עם האדמו"ר מגור למסע תרומות.

בשנים האחרונות לחייו אושפז מדי פעם בבית הרפואה מעייני הישועה שבבני ברק, בו טופל בידי הפרופסור החב"די אליהו סורקין. שבוע לפני פטירתו של הרב שטיינמן הסתבך מצבו, ויחד עם זאת קיבל פרופסור סורקין בקשה מחסדי ויז'ניץ שבמונסי לטפל באדמו"ר מויז'ניץ מונסי. בכדי להכריע במי לטפל כתב פרופסור סורקין לרבי באגרות קודש, וקיבל מענה[2] כי:"אינו מעשי להתעניין על דבר רבנים מחו"ל - כי אם רבנים הדרים בארץ הקודש"[3]. שבוע לאחר מכן נפטר הרב בבית הרפואה כתוצאה מזיהום בתאריך כ"ד כסלו תשע"ח בגיל 104.

קשריו עם חב"ד

בשנת תשי"ב, לאחר שהוקם בכפר סבא בית הספר של רשת אהלי יוסף יצחק (על ידי ר' זלמן אבלסקי ור' זושא וילימובסקי), שלח לשם הרב שטיינמן את בניו.

כמו כן היה מארח בביתו לאש"ל את תלמידי ישיבות חב"ד, שהגיעו לבצע רישום בקרב משפחות העולים לבית ספר חב"ד בכפר סבא, כך שביתם היה מוקד תוסס לרישום ילדים למוסד חב"ד המקומי[4]

כמו כן הרב שטיינמן עודד את ר' זלמן אבלסקי על שיעורי התניא שמסר בישיבתו.

בחשוון תשס"ט גער בעסקני דגל התורה על שלא הלכו עם החסידים בעיר בני ברק, באמרו "למה לא הלכתם בצוותא עם החסידים? אומרים בשם גדולי החסידות[5] שברכו ש'תמיד תהיה יד החסידים על העליונה', ואכן רואים זאת שהחסידים תמיד מצליחים. למה לא הלכתם יחד עם החסידים?. בהזדמנות מסויימת התבטא כי הכוונה במילה 'יד' היא לגימטריה שלה - 'חב"ד'[6]...

באלול תשס"ט נפגש עם הרב משה יהודה לייב לנדא, שהזמינו לחתונת בנו[7].

בכ"ד טבת תש"ע חתם יחד עם הרב יוסף שלום אלישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של שערי הוראה לעידוד לימוד ההלכה של ספרי אדמו"ר הזקן.[8]

בשנת תש"ע נפגש עם הרב יואל כהן.[9] ר' יואל העניק לו את הספר חסידות מבוארת. בעקבות הפגישה הושמץ בעיתון יתד נאמן, שהשמיץ גם את הרבנים ברוך דב פוברסקי (ראש ישיבת פונביז'[10]) והרב חיים פרץ ברמן (ר"מ בישיבת פונביז') על פגישותיהם עם מי שידוע כחוזר של הרבי[11].

בתמוז תש"ע יצאו הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב ניסים קרליץ במכתב תמיכה לרב יוסף יצחק בלינוב, בו הם מכנים את חותנו הרב משה לנדא "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר, למרות שבשנת תשמ"ו הם לא התערבו בנושא גלויות מחשש ראשי המתנגדים[12].

בי"ב אדר ב' תשע"א התבטא הרב שטיינמן (בפני הרב יעקב חביב) על הרבי בתור "גאון הגאונים"[13].

בתשע"ג בעת שהגיהה את עיתון "יתד נאמן" לא הסכים בשום פנים ואופן שיכתבו נגד מוסדות חב"ד, ואף מחק בעצמו את המילה חב"ד מכל הכתבה. והתבטא שעדיף שיתקפו אותו ולא אותם[14].

קישורים חיצוניים

ספריו

אילת השחר - יבמות, תש"ס, באתר HebrewBooks

אילת השחר - כתובות, תשמ"ד, הדפסה חדשה עם תוספות תשנ"ב, באתר HebrewBooks

אילת השחר - נדרים, תשנ"ד, באתר HebrewBooks

אילת השחר - גיטין, תשמ"ב. מהדורה שלישית תשס"ד, באתר HebrewBooks

אילת השחר - קידושין, תשנ"ב, באתר HebrewBooks

אילת השחר - בבא קמא, תשל"ז, הדפסה חדשה עם תוספות תשמ"ט, באתר HebrewBooks

אילת השחר - בבא מציעא, הדפסה חדשה עם תוספות תשמ"ה, באתר HebrewBooks

אילת השחר - בבא בתרא, הדפסה חדשה עם תוספות תש"ע, באתר HebrewBooks

אילת השחר - מכות, שבועות, תשמ"ז, באתר HebrewBooks

אילת השחר - זבחים, חלק א, ב.-לב:, תשס"ה, באתר HebrewBooks

אילת השחר - זבחים, חלק ב, לג.-ע., תשס"ז, באתר HebrewBooks

אילת השחר - זבחים, חלק ג, ע:-קכ:, תשס"ז, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

  1. ↑ [1]
  2. ↑ מתוך אגרות קודש חלק כ"ט עמוד ר"ו, איגרת מספר יא'קפ"ט
  3. ↑ [2] [3]
  4. ↑ בני הרב שטיינמן זצ"ל: "ביתנו היה מוקד רישום למוסדות חב"ד"
  5. ↑ הכוונה להמגיד ממזריטש.
  6. ↑ חב"ד אינפו כשהרב שטיינמן ציטט את המגיד ממזריטש...
  7. ↑ חב"ד אינפו.
  8. ↑ אתר לדעת
  9. ↑ שטורעם
  10. ↑ שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' רפאל נחמן כהן בילדותו
  11. ↑ התגובה לביקור "החוזר" החב"די: מאמר קטלני ב"יתד". אוסף מאמרים בנושא
  12. ↑ לקריאת המכתב.
  13. ↑ כשהרב שטיינמן זצ"ל התבטא: "הרבי מליובאוויטש - גאון הגאונים
  14. ↑ [4]
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=אהרן_יהודה_לייב_שטיינמן&oldid=304464"