שלום דובער וולפא

הרב שלום דובער הלוי וולפא

הרב שלום דובער הלוי וולפא הוא מרבני חב"ד בארה"ק, ראש מכון הרמב"ם השלם, יושב ראש עמותת 'ארץ ישראל שלנו', המטה העולמי להצלת העם והארץ ומראשי הפעילים בחב"ד למען שלימות הארץ. ראש כולל "זכרון יוסף" בירושלים.

קורות חייו

הרב שלום דובער וולפא נולד בי"א באדר שנת תש"ח (1948) בירושלים לרב יצחק זאב וולפא (מצאצאי הגר"א) ומרת שיינדל מושקא (לבית ר' עזריאל זעליג סלונים) וולפא. בילדותו גדל בירושלים ובבחרותו למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב ובישיבות ליטאיות, במהלכם היה תלמידו של הרב שלמה זלמן אוירבך. לאחר מכן עבר לישיבות חב"ד בתומכי תמימים כפר חב"ד וב'קבוצה' תשכ"ו בתומכי תמימים המרכזית 770.

על פי הוראת הרבי, עבר לאחר נישואיו עם התגורר בקרית גת וניהל בה את ישיבת חב"ד קרית גת ורשת חינוכית. בשנת תש"ע עבר לגור בביתר עילית על מנת לחזק את ישובי יהודה ושומרון ולנהל מקרוב את מכון הרמב"ם השלם.

פעילותו הציבורית

שלימות הארץ

שלום דובער וולפא מקבל כוס של ברכה מהרבי

בשנת תש"מ (1979) קיבל הוראה מהרבי להוציא ספר שיסכם את דעת התורה בנושא שלימות הארץ. הספר נקרא בשם "דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש". כמו הורה לו הרבי להתגייס למאבק בנושא, במהלכו, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים נגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום.

בשנת תשמ"ב (1982) הוציא את ספרו "שלום שלום ואין שלום" בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.

בשנת תשס"ה עמד בראש המאבק של חסידות חב"ד נגד תוכנית ההתנתקות, הקים את "המטה העולמי להצלת העם והארץ" יחד עם עמיתו הרב יקותיאל ראפ מארצות הברית, ואירגן את כנס המחאה "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב ספר תורה לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.

בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו כן יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההתנתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמים. על משתתפים בתוכנית ההתנתקות לחזור בהם ולבקש את סליחת המגורשים ולהצהיר כי לא יחזרו על מעשים כגון אלו.

בחודש חשוון תשס"ט רשם הרב וולפא יחד עם ברוך מרזל אצל רשם המפלגות מפלגה חדשה, בשם: 'ארץ ישראל שלנו' - מפלגה יהודית מאוחדת לשלימות התורה, העם והארץ". הקמת המפלגה שהתרחשה שעות ספורות קודם סיום מועד הגשת הרשימות לבחירות לכנסת, עוררה פולמוסים רבים בקרב חסידי חב"ד. לבסוף הוחלט לאחד את המפלגה עם מפלגת 'האיחוד הלאומי' כאשר במקום הרביעי הוצב נציג 'ארץ ישראל שלנו' מיכאל בן ארי, אשר נבחר לכנסת.

לקראת הבחירות לממשלה בשנת תשע"ג עזבו חבר הכנסת מיכאל בן ארי, ברוך מרזל את מפלגת ארץ ישראל שלנו עקב חילוקי דעות, הרב וולפא ביקש לרוץ במשותף עם מפלגות 'הבית היהודי' ו'האיחוד הלאומי', אך משנכשלו המגעים, הודיע הרב וולפא על תמיכתו במפלגת 'הבית היהודי' בראשות נפתלי בנט. לאחר הבחירות, מפלגה זו חברה למפלגתו של יאיר לפיד ויחד הקימו גוש חוסם להקמת קואליציה ללא המפלגות החרדיות.}}. .בבחירות תשע"ה חזר בו הרב וולפא בתוכנית ברדיו אצל מוטי לביא ואמר שם שהורה בכתב ובע"פ להצביע למפלגת יחד בראשות אלי ישי

הרבי ופרסומו כמלך המשיח

בין השנים תשמ"ג-תשמ"ט ערך הרב וולפא מאבק עיקש למען שמירת כבודו של הרבי, לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות דיבר והשמיץ את חסידי חב"ד. כחלק מהמאבק הוציא את הספרים; "ובערת הרע מקרבך", "רודף ובא במחתרת", ו"ידבר שלום".

בשנים תשנ"א-תשנ"ב כשנושא משיחיותו של הרבי צבר תאוצה נוספת, הוציא את הספרים; "יחי המלך", "יחי המלך המשיח" ו"קבלת פני משיח צדקינו". בספרים אלו הוא מסביר את אמונתם של חסידי חב"ד ברבם כמלך המשיח.

לאחר ג' תמוז תשנ"ד הוציא הרב וולפא את הספרים "הנסיון האחרון" ו"ספר סופר וסיפור" בהם הוא מסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז.

בשנת תשנ"ו כתב הרב מנשה קליין מכתב נגד אמונת החסידים במשחיותו של הרבי לאחר ג' בתמוז ושלחו לחברי בד"ץ קראון הייטס. הרב וולפא השיב לו מכתב ארוך בנושא. מכתב התשובה לא פורסם. בשנת תשס"ט הדפיס הרב קליין את תוכן מכתבו בהקדמה לספרו "משנה הלכות", דבר שגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא כתב לו מכתב נוסף שפורסם בעיתונות החב"דית.

ביתר

בשנת תשס"ו (2006) הקים ביישוב החרדי ביתר עלית את מכון הרמב"ם השלם.

בשנת תשס"ז הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של הרמב"ם השלם במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד.

בשנת תש"ע כהזדהות עם יושבי גבולות מדינת ישראל, עבר הרב וולפא לגור בגבול ההקפאה ביישוב ביתר עלית ובכך גם יהיה קרוב יותר למכון הרמב"ם.

מספריו

הספר 'פרד"ס שלום - שער החסידות'

• דעת תורה - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא שלימות הארץ, תש"מ.
• גדולי תורה על החזרת שטחים - ליקוט דברי גדולי ישראל שנאמרו בכנסיה הגדולה הראשונה והשניה בקשר לזכותו של העם היהודי על ארץ הקודש וכן ליקוט דברי גדולי ישראל נוספים בעניין שלמות הארץ. יצא לאור בשנת תשמ"ב בהוראת הרבי לרב וולפא. שם המחבר לא הוזכר כלל בספר, כנראה בהוראת הרבי.
• שלום שלום ואין שלום, תשמ"א.
• ידבר שלום (ב"כ) - ביאורים ופלפולים, על ספרי יד החזקה של הרמב"ם. תשמ"ז-תנש"א.
• רודף ובא במחתרת - עיונים בסוגיית "רודף ובא במחתרת" שבספר הרמב"ם . יצא לאור בקרית גת בשנת תשמ"ז.
• ובערת הרע מקרבך - עיונים בסוגיית "ובערת הרע מקרבך" שבספר הרמב"ם . יצא לאור בקרית גת בשנת תשמ"ח.
• כי הם חיינו - מושגים ביהדות. תנש"א.
• יחי המלך (ספר), תשנ"ב.
• קבלת פני משיח צדקנו, שאלות ותשובות בשיחות הרבי מהשנים תנש"א-תשנ"ב. ניסן תשנ"ב.
• יחי המלך המשיח - ביאור גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח - על יסוד סימני בחזקת משיח המופיעים במשנה תורה לרמב"ם. יצא לאור בחודש חשוון תשנ"ג, בהסכמתם של הרבנים עובדיה יוסף, מרדכי אליהו, פנחס הירשפרונג, משה שטרן, מאיר מזוז, בד"ץ קראון הייטס ושל כל רבני חב"ד בארץ הקודש.. הרבי אישר תרגום פרקים מספר זה לשפות שונות.
• מבשר טוב - שאלות ותשובות בנושאי משיח וגאולה במשנת הרבי. הספר מורכב מתשובות לשאלות שנשאלו על ידי אברכים שאינם חסידי חב"ד באמצעות קו הטלפון של נחייג ונשמע. יצא לאור בחודש חשון תשנ"ד.
• הנסיון האחרון - קונטרס של שאלות ותשובות בעניין חייו הנצחיים של הרבי לאחר ג' תמוז. יצא לאור בחודש מנחם אב תשנ"ד בקרית גת.
• ספר סופר וסיפור - תשובה לספר יתבררו ויתלבנו של הרב יחזקאל סופר, תשנ"ו.
• שמן ששון מחבריך (ארבעה כרכים - תשנ"ח-תשע"א).
• פרדס שלום - שער ההלכה - שאלות ותשובות בארבעת חלקי השולחן ערוך וביאורים בש"ס וברמב"ם בהלכות שבת, הלכות פסח, בשר בחלב ועוד. במבוא כותב הרב ווולפא על "רבנות ללא הכשרה" והנזקים החמורים שנגרמים מכך לתורת ישראל. בספר 283 עמודים.
• פרדס שלום - שער החסידות - עיונים במצות אחדות ה' על פי תורת החסידות. בין הנושאים: אמיתת המצאו, יחודא עילאה ויחודא תתאה, עולם האצילות, חומר וצורה בנבראים. בנוסף לכך מחקרים מעניינים בספרי היסוד של אדמו"ר הזקן בעל התניא והשולחן ערוך. בספר 153 עמודים.
• אוצר חידושים בש"ס - ליקוט חידושים וביאורים על הש"ס מתורת אדמו"ר שליט"א. נערך על ידי הרב וולפא עם צוות כולל אוהל מייטא - זכרון יוסף. עד עתה יצא כרך אחד על שישה עשר הדפים הראשונים בסנהדרין. יצא לאור על ידי קה"ת, בשנת תשנ"ט.

שער הספר לקט שכחת הפאה

• לקט שכחת הפאה - יסודות ומקורת לחובת לבישת פאה נכרית - תשובה לרב מאיר מאזוז, תשנ"ט.
• ותורה יבקשו מפיהו - מקורות למנהגי חב"ד ולשיחות הרבי, תשובה לרב מאיר מזוז, תש"ס.
• המותר בפיך - ביאור בתניא פרק ל"ז - תשובה לרב יעקב ישראל קנייבסקי, תשס"ב.
• יקם שערה לדממה - בירור בדין הפיאות הנכריות מהודו - תשס"ד.
• בין אור לחושך - שיטת חב"ד בנושא אתחלתא דגאולה והמדינה. יצא לאור בעקבות פינוי גוש קטיף. תשס"ו.
• עבד מלך - ביוגרפיה של ר' עזריאל זעליג סלונים, סבו של הרב וולפא. יצא לאור על ידי המשפחה בי"ג סיוון תשס"ח.
• הרמב"ם השלם על הלכות שבת (ארבע כרכים ע, ע). תשע"ה ואילך..
• תומת ישרים תנחם תגובה לספר במאי קמיפלגי מאת יחזקאל סופר.

משפחתו

• גיסו, הרב מרדכי שמואל אשכנזי, לשעבר רבה של כפר חב"ד
• אחיו, הרב מנחם וולפא, שליח הרבי בנתניה

בניו וחתניו:

• ר' אהרון סלומון, ביתר
• הרב נחמיה וילהלם, שליח הרבי בבנגקוק, תאילנד
• הרב בנימין זאב גנדל, משפיע בישיבת ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)
• הרב דובער פרבר, ר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים קריות
• הרב אסף חנוך פרומר, משפיע ישיבת תומכי תמימים חיפה
• הרב צבי הירש וולפא

לקריאה נוספת

• מוסף 'התמים' בשבועון בית משיח, גיליון לחודשים ניסן-אייר תש"ע. "מהישוב החדש לתומכי תמימים" - הדרך לליובאויטש של הרב וולפא.

קישורים חיצוניים

• מאמר תגובה של הרב וולפא למאמר הרב טוביה בלוי בענין זהות משיח - מתוך חב"ד אינפו.
• "הרבי מינה אותי - אמשיך לפעול" - ראיון נוקב בשבועון בית משיח.
• מכתב התשובה של הרב וולפא לר' מנשה קליין - אתר חב"ד אינפו
• כמעיין המתגבר יצחק שטיינר, כתבת פרופיל בעיתון המבשר
• שיעור של הרב וולפא בהלכות שבת

וידאו

• תבנית:קישור VOD
• הרבי מברך את אביו של הרב וולפא מקבל מהרבי ברכה לבנו: "שיתקיים כאשר יענו אותו כן יפרוץ"
• הרבי נותן לרב וולפא בקבוק משקה שיעביר ללבנון (כ' במנחם אב תשמ"ב)
• הרב וולפא משכנע חיילים לסרב פקודה ערב תוכנית ההתנתקות
• הרב וולפא מציג: טקס זכרון לרבין ולעוד 1000 נרצחי אוסלו
• הרב וולפא בתכניתו של אברי גלעד בטלויזיה
• מתנחל חדש בביתר עילית
• הרב וולפא מכריז על הקמת 'רשות יהודית' ביו"ש (אלול תשע"א)