חסידות חב"ד - קאפוסט: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " תש"ל " ב־" תש"ל ") |
|||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
החיכוכים בין [[חסידות חב"ד]]-ליובאויטש ל[[חסידות קאפוסט]] היו גדולים. תחילה היה זה על רקע שאלת - מי יהי' ה[[אדמו"ר]]. באותה תקופה, סבלו חסידי חב"ד מהצקות ואף אלימות שהופנו אליהם מאת חסידי קפוסט{{הערת שוליים|בארוכה מתואר הדבר ברשימות [[אדמו" הרייי"צ]], [[רשימות אדמו"ר שליט"א]] ו[[ספר השיחות תורת שלום]] - ב[[השמטות לתורת שלום|השמטות]], אלא שהם לא פורסמו מעולם.}}. חסידי קאפוסט העלילו על [[אדמו"ר המהר"ש]] כי זייף פתקי אביו כדי שישתמע מהם שהוא ה[[אדמו"ר]] הבא{{הערת שוליים|[[לקוטי רשימות ומעשיות]].}}, במקרה אחר, שרפו חסידי קאפוסט את הספר [[לקוטי תורה לג' פרשיות]]. | החיכוכים בין [[חסידות חב"ד]]-ליובאויטש ל[[חסידות קאפוסט]] היו גדולים. תחילה היה זה על רקע שאלת - מי יהי' ה[[אדמו"ר]]. באותה תקופה, סבלו חסידי חב"ד מהצקות ואף אלימות שהופנו אליהם מאת חסידי קפוסט{{הערת שוליים|בארוכה מתואר הדבר ברשימות [[אדמו" הרייי"צ]], [[רשימות אדמו"ר שליט"א]] ו[[ספר השיחות תורת שלום]] - ב[[השמטות לתורת שלום|השמטות]], אלא שהם לא פורסמו מעולם.}}. חסידי קאפוסט העלילו על [[אדמו"ר המהר"ש]] כי זייף פתקי אביו כדי שישתמע מהם שהוא ה[[אדמו"ר]] הבא{{הערת שוליים|[[לקוטי רשימות ומעשיות]].}}, במקרה אחר, שרפו חסידי קאפוסט את הספר [[לקוטי תורה לג' פרשיות]]. | ||
בגלל המחלוקת שהייתה, הקפידו רבים מהחסידים שלא להשתמש בספר [[מגן אבות]]. אפילו בספר [[דרך מצוותיך]] המכיל דרושים של [[אדמו"ר הצמח צדק]] נמנעו מלהשתמש, עקב כך שאת ה'פתח דבר' לספר כתב חסיד [[קאפוסט]]. פעם אף נכנס [[אדמו"ר הרש"ב]] לזאל הישיבה והחרים לבחור את הספר [[דרך מצוותיך]]{{הערת שוליים|[[שיחות קודש]] תש"ל ח"א, הוספות, [[ניחום אבלים]] אצל [[הרש"ג]]. הובא גם בספר [[המלך במסיבו]].}}. אך מצד שני ישנם עדויות שאדמו"ר הרש"ב השתמש בספרי חסידות שיצאו לאור על ידי חסידי קאפוסט לאחר שתלש את דף השער שלהם, וכן בדור השביעי לחסידות, התיר [[הרבי]] את השימוש בספרים אלו, והם אף יצאו לאור בהוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד [[קה"ת]]{{הערת שוליים|ראו אודות כך בערך על רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]].}}. | בגלל המחלוקת שהייתה, הקפידו רבים מהחסידים שלא להשתמש בספר [[מגן אבות]]. אפילו בספר [[דרך מצוותיך]] המכיל דרושים של [[אדמו"ר הצמח צדק]] נמנעו מלהשתמש, עקב כך שאת ה'פתח דבר' לספר כתב חסיד [[קאפוסט]]. פעם אף נכנס [[אדמו"ר הרש"ב]] לזאל הישיבה והחרים לבחור את הספר [[דרך מצוותיך]]{{הערת שוליים|[[שיחות קודש]] [[תש"ל]] ח"א, הוספות, [[ניחום אבלים]] אצל [[הרש"ג]]. הובא גם בספר [[המלך במסיבו]].}}. אך מצד שני ישנם עדויות שאדמו"ר הרש"ב השתמש בספרי חסידות שיצאו לאור על ידי חסידי קאפוסט לאחר שתלש את דף השער שלהם, וכן בדור השביעי לחסידות, התיר [[הרבי]] את השימוש בספרים אלו, והם אף יצאו לאור בהוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד [[קה"ת]]{{הערת שוליים|ראו אודות כך בערך על רבי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]].}}. | ||
===רעציצ'א=== | ===רעציצ'א=== | ||
גרסה מ־15:11, 20 באפריל 2016
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: אי דיוקים ותוכן רב חסר. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
שושלת חב"ד קאפוסט, הינה שושלת בת של חב"ד, ומוצאה מהמהרי"ל בן אדמו"ר הצמח צדק.
היסטוריה
הנהגתו של אדמו"ר המהר"ש כממשיכו הישיר של אביו אדמו"ר הצמח צדק, החלה למעשה בתחילת שנת תרכ"ו, החל לומר חסידות ברבים על פי ציווי אביו. כמו לחזק את המעשה, שלח הצמח צדק פתק לקהל החסידים: "אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי". בפעם אחרת אמר אדמו"ר הצמח צדק לבנו אדמו"ר מהר"ש: "פך השמן הרוחני שמסר הבעל שם טוב לתלמידו הרב המגיד ממזריטש למשוח בו את רבנו הזקן לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני -אדמו"ר האמצעי- ובכח זה משחתי אותך".
למרות זאת, חודשיים לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק התיישב בנו רבי רבי יהודה לייב בעיר קאפוסט, והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו לאדמו"ר המהר"ש הוא כותב "הוכרחתי לנהוג בנשיאות". בסיפורי חסידים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים!". מבין שאר הבנים, מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את אדמו"ר הזקן, ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי אדמו"ר המהר"ש הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.
בשמחת תורה תרכ"ז חלה, ונפטר ביום ג' חשוון באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. אדמו"ר המהר"ש השתדל לאחד את שני החצרות, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל מילא בנו, רבי שלמה זלמן, בעל המגן אבות. בימי השלושים שלח לו אדמו"ר המהר"ש אגרת ובה כתב לו כי יש לטכס עצות להמנע ממחלוקת ולקרב הלבבות[1].
בעל המגן אבות חלק על אדמו"ר מהר"ש בעניינים מסויים בדא"ח. למרות שרוב חסידי קאפוסט היו חסידים מופלגים, היו ביניהם מיעוט שפעל בדרכי אלימות, והם אף שרפו את הלקוטי תורה על שלוש פרשיות שכתב הרבי מהר"ש.
נשיאותו של המגן אבות הומשכה על ידי אחיו, ר' שלום בער בעיירה רציצא, ור' שמרי' נח בבברויסק.
חיכוכים
קאפוסט
החיכוכים בין חסידות חב"ד-ליובאויטש לחסידות קאפוסט היו גדולים. תחילה היה זה על רקע שאלת - מי יהי' האדמו"ר. באותה תקופה, סבלו חסידי חב"ד מהצקות ואף אלימות שהופנו אליהם מאת חסידי קפוסט[2]. חסידי קאפוסט העלילו על אדמו"ר המהר"ש כי זייף פתקי אביו כדי שישתמע מהם שהוא האדמו"ר הבא[3], במקרה אחר, שרפו חסידי קאפוסט את הספר לקוטי תורה לג' פרשיות.
בגלל המחלוקת שהייתה, הקפידו רבים מהחסידים שלא להשתמש בספר מגן אבות. אפילו בספר דרך מצוותיך המכיל דרושים של אדמו"ר הצמח צדק נמנעו מלהשתמש, עקב כך שאת ה'פתח דבר' לספר כתב חסיד קאפוסט. פעם אף נכנס אדמו"ר הרש"ב לזאל הישיבה והחרים לבחור את הספר דרך מצוותיך[4]. אך מצד שני ישנם עדויות שאדמו"ר הרש"ב השתמש בספרי חסידות שיצאו לאור על ידי חסידי קאפוסט לאחר שתלש את דף השער שלהם, וכן בדור השביעי לחסידות, התיר הרבי את השימוש בספרים אלו, והם אף יצאו לאור בהוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד קה"ת[5].
רעציצ'א
בין חסידי חב"ד לחסידי רעצ'יצ'א לא היו חיכוכים, והם חיו בשלום [דרוש מקור].
באברויסק
לאדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון מבאברויסק אירעו במשך השנים מספר תקריות עם ליובאוויטש, כך לדוגמא ייסד את כולל חב"ד המיוחד - בנפרד מכולל חב"ד שנשלט על-ידי אדמו"ר הרש"ב. דיעותיו היו גם אחרות משל אדמו"רי ליובאוויטש בכמה נושאים. כך גם בשבט תר"ע התקיימה וועדה של הרבני לסדור משרת ה"רב מטעם", בה השתתפו כל גדולי הדור. באותה אסיפה היו חלוקי הדיעות האם על הרב מטעם לדעת את השפה הרוסית ודברים מינימיליים. רבי מאיר שמחה מדווינסק בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין, ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו רבי חיים מבריסק, בתמיכתו של אדמו"ר הרש"ב והחפץ חיים צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים.
חסידי קאפוסט
- רבי חיים אליעזר ביכובסקי
- ר' חיים מאיר הילמן.
- הרב אהרון לוין רב העיירה ליאזנא.
- הרב דובער אפרת.
קישורים חיצוניים
מגן אבות א, באתר HebrewBooks
מגן אבות ב, באתר HebrewBooks
שמן למאור א, באתר HebrewBooks
שמן למאור ב, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש
- ↑ בארוכה מתואר הדבר ברשימות אדמו" הרייי"צ, רשימות אדמו"ר שליט"א וספר השיחות תורת שלום - בהשמטות, אלא שהם לא פורסמו מעולם.
- ↑ לקוטי רשימות ומעשיות.
- ↑ שיחות קודש תש"ל ח"א, הוספות, ניחום אבלים אצל הרש"ג. הובא גם בספר המלך במסיבו.
- ↑ ראו אודות כך בערך על רבי שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק).
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |