גלות – הבדלי גרסאות
←ענין הגלות ברוחניות: ערך מורחב |
|||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
זהו ההסבר לכך שברגע הראשון של החורבן, אומרים חז"ל{{הערה|[[מסכת יומא|יומא]] נד, ב.}} שכאשר נכנסו הנכרים ל[[קודש הקדשים]] ראו את [[ארון הברית]] כאשר ה[[כרובים]] פניהם איש אל אחיו - זאת למרות שבזמן שעושין רצונו של מקום, רק אז הכרובים פניהם איש אל אחיו{{הערה|[[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]] צט, א.}}. מכיוון שבשעת החורבן האירה בקודש הקדשים מהותו האמיתית של החורבן והגלות, שהיא גילוי הקשר הפנימי ביותר של [[בני ישראל]] ו[[הקדוש ברוך הוא]]. בדוגמת מאמר חז"ל שחייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שהוא יוצא לדרך{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' שיחת דברים ס"ד. ספר המאמרים מלוקט חלק ב' ע' רסט.}}. | זהו ההסבר לכך שברגע הראשון של החורבן, אומרים חז"ל{{הערה|[[מסכת יומא|יומא]] נד, ב.}} שכאשר נכנסו הנכרים ל[[קודש הקדשים]] ראו את [[ארון הברית]] כאשר ה[[כרובים]] פניהם איש אל אחיו - זאת למרות שבזמן שעושין רצונו של מקום, רק אז הכרובים פניהם איש אל אחיו{{הערה|[[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]] צט, א.}}. מכיוון שבשעת החורבן האירה בקודש הקדשים מהותו האמיתית של החורבן והגלות, שהיא גילוי הקשר הפנימי ביותר של [[בני ישראל]] ו[[הקדוש ברוך הוא]]. בדוגמת מאמר חז"ל שחייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שהוא יוצא לדרך{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' שיחת דברים ס"ד. ספר המאמרים מלוקט חלק ב' ע' רסט.}}. | ||
כמה וכמה משלים הובאו | באופן זה מוסבר גם המדרש{{הערה|ירושלמי ברכות פ"ב הלכה ד'.}} שביום חורבן בית המקדש נולד המשיח - הרגע הראשון של החורבן, הביא עמו מיידית את התחלת תהליך הגאולה, שהיא היא מטרתו האמיתית של החורבן (כ"סתור על מנת לבנות"){{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט ע' 13, שיחת דברים-שבת חזון.}}. | ||
===משלים לנושא=== | |||
כמה וכמה משלים הובאו בחסידות, הממחישים את הירידה בחיצוניות שבפנימיותה מהווה עליה גדולה: | |||
*'''זריעה''' - כשם שכאשר זורעים את הגרעין, הוא נטמן באדמה ונרקב, אך על ידי זה צומח הרבה יותר - כך עבודת בני ישראל בגלות היא הזריעה המביאה את צמיחת הגאולה{{הערה|[[תורה אור]] ו[[תורת חיים]] ריש פרשת בשלח. ועוד.}}. | *'''זריעה''' - כשם שכאשר זורעים את הגרעין, הוא נטמן באדמה ונרקב, אך על ידי זה צומח הרבה יותר - כך עבודת בני ישראל בגלות היא הזריעה המביאה את צמיחת הגאולה{{הערה|[[תורה אור]] ו[[תורת חיים]] ריש פרשת בשלח. ועוד.}}. | ||
*'''מסחר''' - כשם שהסוחר מפזר את כל כספו על מנת להגיע לרווח גדול בהרבה, כך פיזור בני ישראל בגלות הוא על מנת להגיע לרווח הגדול של הגאולה{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן - פרשיות, ע' קפד.}}. | |||
*'''השפעה מרב לתלמיד''' - כאשר רב מלמד את תלמידו, עלול להיות מצב שבו נופל לרב רעיון חדש ועמוק. על מנת שיוכל להעביר את הרעיון לתלמיד כראוי, עליו לעצור את שטף הלימוד וההשפעה לתלמיד, ולהתרכז בקליטת הרעיון החדש שנפל במוחו. וככל שהרעיון עמוק יותר, כך הפסק ההשפעה ארוך יותר; אך הפסק זה בהשפעה הוא חיצוני, ולאמתו של דבר, הוא מראה על אהבתו של הרב לתלמיד ורצונו להעביר לו את הרעיון העמוק יותר{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' שיחת דברים ס"ד.}}. | *'''השפעה מרב לתלמיד''' - כאשר רב מלמד את תלמידו, עלול להיות מצב שבו נופל לרב רעיון חדש ועמוק. על מנת שיוכל להעביר את הרעיון לתלמיד כראוי, עליו לעצור את שטף הלימוד וההשפעה לתלמיד, ולהתרכז בקליטת הרעיון החדש שנפל במוחו. וככל שהרעיון עמוק יותר, כך הפסק ההשפעה ארוך יותר; אך הפסק זה בהשפעה הוא חיצוני, ולאמתו של דבר, הוא מראה על אהבתו של הרב לתלמיד ורצונו להעביר לו את הרעיון העמוק יותר{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' שיחת דברים ס"ד.}}. | ||
*''' | *'''אב המסתתר מבנו''' - לפעמים מסתתר האב מבנו על מנת לעורר את הבן לחפשו. על הבן להבין שהסתר זה אינו אמיתי, אלא האב נמצא איתו, וכאשר הוא מתחזק ומחפש את האב ומוצא אותו שוב - האהבה ביניהם גדלה ביתר שאת{{הערה|לקוטי תורה תבוא מד, ד. נר מצוה ותורה אור הקדמה לשער האמונה ב, ב.}}. | ||
===העבודה לגלות את פנימיות הגלות=== | |||
לאור הנ"ל, מוסבר בתורת החסידות כי ענין זה עצמו הוא עבודה עיקרית של בני ישראל בגלות: להכיר בכך שהגלות אינה אלא גילוי נעלה יותר, ולגלות את פנימיותה האמיתית - ובאופן אוטומטי מתגלית הגאולה{{הערה|שיחות ה[[דבר מלכות]] ש"פ תזריע מצורע, אחרי קדושים תנש"א. שמות תשנ"ב. ועוד.}}. | |||
ענין זה מרומז גם בשמה של ה'''גאולה''' - המכילה אותם אותיות של המילה '''גולה''', רק בתוספת אל"ף: | |||
כיון שהגלות בפנימיותה היא גילוי אלוקי נעלה יותר - לכן הגאולה אינה '''מבטלת''' את הגלות, אלא רק מכניסה ומגלה את האל"ף - [[אלופו של עולם]], הקדוש ברוך הוא - בתוך הגולה-גלות. כל הדברים החיוביים שישנם בגלות ישארו גם בגאולה, אלא שתתגלה פנימיותם האמיתית - כיצד הם מגלים את כבודו של הקדוש ברוך הוא בעולם{{הערה|לקוטי תורה בהעלותך לה, ג. שיחות הדבר מלכות ש"פ תזריע מצורע, אחרי קדושים ואמור תנש"א.}}. | |||
[מסיבה זו, מדגיש [[הרמב"ם]] שענינו של [[מלך המשיח]] אינו לעשות אותות ומופתים, ועניינה של הגאולה אינו לשנות את טבע העולם; בכך כוונתו להדגיש את הרעיון הנ"ל - שהגאולה חודרת בתוך הגלות ומגלה את פנימיותה החיובית, מבלי "לשבור" ולבטל אותה באמצעות שידוד מערכות הטבע{{הערה|שיחת אחרי קדושים הנ"ל סעיף ג'.}}]. | |||
== העבודה בזמן הגלות == | == העבודה בזמן הגלות == | ||