19,210
עריכות
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
מ (החלפת טקסט – " כ"ק הרבי " ב־" הרבי ") |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
סיפורה של השליחות ל[[צפת]], מתחיל בעצם, בהצעתו של ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] לשעבר מר [[שניאור זלמן שזר]] ז"ל, שהציע לרבי לבנות שיכון חב"ד באיזור טבריה-צפת, נוסף על אלו שהיו קיימים זה מכבר במרכז הארץ; ב[[כפר חב"ד]], ב[[ירושלים]] וב[[לוד]]. וכך כתב [[הרבי]] לנשיא שזר, ביום ר"ח כסלו ה'[[תשכ"ד]]: "ב) מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון אלא שלע"ע (שלעת עתה) חסרים לי כל פרטים בזה), ובעיקר בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם היתאים לעולי רוסיא… ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק עכ"פ (על כל פנים) אבוא עוה"פ (עוד הפעם) בכתובים עם כבודו בנקודה זו". נראה שהדבר לקח עוד זמן עד שהתמלאו כל הפרטים, והתאימו הנסיבות להקים את השיכון החב"די. | סיפורה של השליחות ל[[צפת]], מתחיל בעצם, בהצעתו של ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] לשעבר מר [[שניאור זלמן שזר]] ז"ל, שהציע לרבי לבנות שיכון חב"ד באיזור טבריה-צפת, נוסף על אלו שהיו קיימים זה מכבר במרכז הארץ; ב[[כפר חב"ד]], ב[[ירושלים]] וב[[לוד]]. וכך כתב [[הרבי]] לנשיא שזר, ביום ר"ח כסלו ה'[[תשכ"ד]]: "ב) מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון אלא שלע"ע (שלעת עתה) חסרים לי כל פרטים בזה), ובעיקר בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם היתאים לעולי רוסיא… ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק עכ"פ (על כל פנים) אבוא עוה"פ (עוד הפעם) בכתובים עם כבודו בנקודה זו". נראה שהדבר לקח עוד זמן עד שהתמלאו כל הפרטים, והתאימו הנסיבות להקים את השיכון החב"די. | ||
ימים ספורים אחרי חג הפסח של שנת [[תשל"ג]] נקרא הרב קפלן להיכנס למזכירות הרבי, שם הוטלה עליו השליחות לחדש את היישוב החב"די בעיר-הקודש צפת. כחסיד נאמן הוא הסכים מיד, אך הרבי הורה לשאול את רעייתו הרבנית. כשענה שוב שהיא מסכימה, חזר הרבי ושאל (בלשון זו): "האם הסבירו להם | ימים ספורים אחרי חג הפסח של שנת [[תשל"ג]] נקרא הרב קפלן להיכנס למזכירות הרבי, שם הוטלה עליו השליחות לחדש את היישוב החב"די בעיר-הקודש צפת. כחסיד נאמן הוא הסכים מיד, אך הרבי הורה לשאול את רעייתו הרבנית. כשענה שוב שהיא מסכימה, חזר הרבי ושאל (בלשון זו): "האם הסבירו להם הטרחה וכו' הקשורה בנידון זה?"... הרב קפלן פנה אל מזכירו ואיש סודו של הרבי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ושאל את חוות דעתו, הרב חדקוב הסביר לרב קפלן את הנדרש ממנו בתפקידו, ונתן לו רקע כללי על התפקיד ודרכי הפעילות. או אז ישב הרב קפלן שוב וכתב לרבי, "כן הסבירו לנו". ושוב לא שמעו מהרבי במשך כמה חדשים. | ||
בחודש תמוז של אותה שנה ניתנה לרב קפלן ההוראה: סע! | בחודש תמוז של אותה שנה ניתנה לרב קפלן ההוראה: סע! | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
ביום ט"ז תמוז [[תשל"ג]], החליט הרב קפלן מיוזמתו לנסוע למשרדי הסוכנות בניו יורק ולקבל קצת מידע על נסיעתו הצפויה לארץ, דרכי ההגעה וכולי. כשחזר הרב קפלן בסביבות השעה אחת בצהריים לברוקלין שמע שמזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]], מחפש אותו ב[[770]]- ובכולל, כשמצא את הרב קפלן בביתו אמר לו הרי"ל בטלפון שהרבי רוצה שיכנס אליו לפני או אחרי מנחה. הרב קפלן סבור היה שהמדובר שיכנס אל הרבי ביחידות, וחיכה בחדר המזכירות לגבאי שיוביל אותו אל הרבי. אבל הרי"ל גרונר אמר לו, "מה אתה מחכה? הרבי קורא לך, לך מידית לחדרו של הרבי דפוק על הדלת ותכנס". הרב קפלן מבוהל כולו, דפק על דלת חדרו של הרבי ברעדה, וכשקיבל את רשות הכניסה שהה שם במשך כחצי שעה. | ביום ט"ז תמוז [[תשל"ג]], החליט הרב קפלן מיוזמתו לנסוע למשרדי הסוכנות בניו יורק ולקבל קצת מידע על נסיעתו הצפויה לארץ, דרכי ההגעה וכולי. כשחזר הרב קפלן בסביבות השעה אחת בצהריים לברוקלין שמע שמזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]], מחפש אותו ב[[770]]- ובכולל, כשמצא את הרב קפלן בביתו אמר לו הרי"ל בטלפון שהרבי רוצה שיכנס אליו לפני או אחרי מנחה. הרב קפלן סבור היה שהמדובר שיכנס אל הרבי ביחידות, וחיכה בחדר המזכירות לגבאי שיוביל אותו אל הרבי. אבל הרי"ל גרונר אמר לו, "מה אתה מחכה? הרבי קורא לך, לך מידית לחדרו של הרבי דפוק על הדלת ותכנס". הרב קפלן מבוהל כולו, דפק על דלת חדרו של הרבי ברעדה, וכשקיבל את רשות הכניסה שהה שם במשך כחצי שעה. | ||
באמצע היחידות הוציא הרבי לפתע [[תניא]] מהמגירה בה פסוקי ברכה מיוחדים בכתי"ק של הרבי ובצירוף חתימתו, (ספר התניא הזה, שהיה התניא שהרבי השתמש בה ללימוד החת"ת, הוחזר אח"כ לרבי, מפני סיבות שונות) כן נתן הרבי סידור על מנת שיתן לרעייתו הרבנית, וח"י דולרים לעריכת התוועדות, "בתומכי תמימים, בכותל המערבי, תורת-אמת, [[נחלת הר חב"ד]], ועוד מקומות, כפי שתתדבר שם (עם עסקני אנ"ש שבארץ הקודש)". לאחר מכן שאל הרבי: "באיזו שפה תדבר [כשתגיע לארץ]?" והשיב הרב קפלן: "תלוי לפי המקום". שוב שאל הרבי "האם אתה יכול לדבר ב[[עברית]]?" ענה הרב קפלן: "קצת". חזר ושאל הרבי: "בהברה ספרדית?" | באמצע היחידות הוציא הרבי לפתע [[תניא]] מהמגירה בה פסוקי ברכה מיוחדים בכתי"ק של הרבי ובצירוף חתימתו, (ספר התניא הזה, שהיה התניא שהרבי השתמש בה ללימוד החת"ת, הוחזר אח"כ לרבי, מפני סיבות שונות) כן נתן הרבי סידור על מנת שיתן לרעייתו הרבנית, וח"י דולרים לעריכת התוועדות, "בתומכי תמימים, בכותל המערבי, תורת-אמת, [[נחלת הר חב"ד]], ועוד מקומות, כפי שתתדבר שם (עם עסקני אנ"ש שבארץ הקודש)". לאחר מכן שאל הרבי: "באיזו שפה תדבר [כשתגיע לארץ]?" והשיב הרב קפלן: "תלוי לפי המקום". שוב שאל הרבי "האם אתה יכול לדבר ב[[עברית]]?" ענה הרב קפלן: "קצת". חזר ושאל הרבי: "בהברה ספרדית?" ענה הרב קפלן: "קצת." שוב חזר ושאל "האם דיברת פעם [בעברית בהברה ספרדית]?" ענה: "פעם במונטריאול, אצל הספרדים". ושאל: "ווי איז געווען?" [איך היה?] ענה הרב קפלן ברמז שהיה בינוני, אמר: "א"כ זה טוב, (בחיוך) לדבר עברית טוב טויג ניט, [לא כדאי] כי אז יחשדו שאתה ישראלי, איני יודע למה אבל בפועל פארלירט מען זיך דארטן אינגאנצן פאר אן אמעריקאנער [הם מאבדים את עצמם לגמרי בראותם אמריקאי, לכן טוב יותר שיכירו בדיבור שלך שאתה אמריקאי]…". הרבי אז אמר לו שלפני שיצאו ישלחו לומר לו, והוא יצא בעצמו ללוות אותם. | ||
כעבור יום או יומיים לאחר כניסתו לאותה יחידות, שאל הרב קפלן את מזכירו של הרבי הרב חדקוב, מתי עליו לצאת לדרך. הרב חדקוב שאל את הרבי, והרבי השיב: "למה הוא מחכה?". ובמהירות קדחתנית השלים הרב קפלן את כל ההכנות. | כעבור יום או יומיים לאחר כניסתו לאותה יחידות, שאל הרב קפלן את מזכירו של הרבי הרב חדקוב, מתי עליו לצאת לדרך. הרב חדקוב שאל את הרבי, והרבי השיב: "למה הוא מחכה?". ובמהירות קדחתנית השלים הרב קפלן את כל ההכנות. | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
המקום - מחצבת הסיד והעפר הישנה בפאתי הר-כנען. "כאן תוקם קריית-חב"ד", אמר, ואיש לא האמין. אבל היסודות נוצקו. ביום שני, ד' דחול המועד פסח, [[תשל"ד]], נערך "טקס גמר היסודות לבנין קרית חב"ד בצפת", בהשתתפות שר השיכון דאז מר עופר, הרב שמחה קפלן רבה של צפת באותם ימים, ראש העיר וסגנו, מנכ"ל משרד השיכון ועוד. | המקום - מחצבת הסיד והעפר הישנה בפאתי הר-כנען. "כאן תוקם קריית-חב"ד", אמר, ואיש לא האמין. אבל היסודות נוצקו. ביום שני, ד' דחול המועד פסח, [[תשל"ד]], נערך "טקס גמר היסודות לבנין קרית חב"ד בצפת", בהשתתפות שר השיכון דאז מר עופר, הרב שמחה קפלן רבה של צפת באותם ימים, ראש העיר וסגנו, מנכ"ל משרד השיכון ועוד. | ||
את הטקס אמור היה להנחות הרב [[שמואל חפר]], אך בגלל בעיה משפחתית לא יכול היה להגיע, ובמקומו הנחה את הארוע הרב החסיד ר' [[צבי גרינוולד]] שיחי' מ[[כפר חב"ד]]. הרב גרינוולד הוסיף דברי ביניים בין כל נאום ונאום על תוכן החגיגה, ובחכמה שילב | את הטקס אמור היה להנחות הרב [[שמואל חפר]], אך בגלל בעיה משפחתית לא יכול היה להגיע, ובמקומו הנחה את הארוע הרב החסיד ר' [[צבי גרינוולד]] שיחי' מ[[כפר חב"ד]]. הרב גרינוולד הוסיף דברי ביניים בין כל נאום ונאום על תוכן החגיגה, ובחכמה שילב את שמו של הנואם הבא בתוך דברי הקישור, בין כל נאום ונאום שרו ורקדו ובריקוד האחרון אחרי דברי שר השיכון הצטרף גם השר לריקוד למשך זמן מסוים. כתבות הופיעו בכל העיתונים דאז, וכן הקלטה מיוחדת במהדורת החדשות של הטלויזיה. רבים מאנ"ש בעשרה אוטובוסים ממרכז הארץ הגיעו לחגוג עם תושבי צפת ביום חגם. | ||
מיד אחרי החגיגה, התקשר הרב קפלן אל הרבי, ומסר על הצלחת החגיגה וכל הפרטים. וכפי שאמר הרבי לר' יעקב כץ ע"ה משיקאגו, ביחידות באותו חול המועד תשל"ה: "היה לי היום נחת רוח, התקשרו מצפת והרב קפלן סיפר שהחגיגה של הנחת היסודות היתה בהצלחה רבה. באו לחגיגה אנ"ש דכפר חב"ד, ונחלת הר חב"ד, ומירושלים ת"ו, ומכל המדינה וגם מצפת היה קהל גדול (כאן אמר הרבי מספר שאינו זכור) היתה מסיבה חמה והיו הרבה מהממשלה כולם דיברו בחמימות על ליובאוויטש, ושר השיכון אמר שהוא בטוח בהצלחת הענין כי כשליובאוויטש נעמט זיך פאר א זאך [מתעסקת במשהו במלא המרץ] היא מצליחה. רק שהוא מודיע שאם לא יצליחו ליישב הכל יהיה מוכרח להכניס פרעמדע. מעניין שכל זה היה צריך לעשות הקפלן האחר [הרב שמחה הכהן קפלן, רבה של צפת באותם ימים] | מיד אחרי החגיגה, התקשר הרב קפלן אל הרבי, ומסר על הצלחת החגיגה וכל הפרטים. וכפי שאמר הרבי לר' יעקב כץ ע"ה משיקאגו, ביחידות באותו חול המועד תשל"ה: "היה לי היום נחת רוח, התקשרו מצפת והרב קפלן סיפר שהחגיגה של הנחת היסודות היתה בהצלחה רבה. באו לחגיגה אנ"ש דכפר חב"ד, ונחלת הר חב"ד, ומירושלים ת"ו, ומכל המדינה וגם מצפת היה קהל גדול (כאן אמר הרבי מספר שאינו זכור) היתה מסיבה חמה והיו הרבה מהממשלה כולם דיברו בחמימות על ליובאוויטש, ושר השיכון אמר שהוא בטוח בהצלחת הענין כי כשליובאוויטש נעמט זיך פאר א זאך [מתעסקת במשהו במלא המרץ] היא מצליחה. רק שהוא מודיע שאם לא יצליחו ליישב הכל יהיה מוכרח להכניס פרעמדע. מעניין שכל זה היה צריך לעשות הקפלן האחר [הרב שמחה הכהן קפלן, רבה של צפת באותם ימים] שהוא כבר הרבה זמן בצפת, ולפועל עשה את זה הקפלן שאני שלחתי, (וצחק מאוד באומרו את זה)". בהתוועדות של אחרון של פסח אותה שנה, הזכיר הרבי ברכה שיהיה שלום בארץ הקודש, ואפילו חרב של שלום לא יעבור וכו', והזכיר בתוך הדברים, כפר חב"ד, כפר חב"ד החדש (הידוע כיום בתור כפר חב"ד ב'), נחלת הר חב"ד וקרית חב"ד בצפת. | ||
בחודש טבת [[תשל"ו]], עמד כבר השלד על תילו, בבנין ובו 109 דירות, מקום ל-7 גני ילדים,7- | בחודש טבת [[תשל"ו]], עמד כבר השלד על תילו, בבנין ובו 109 דירות, מקום ל-7 גני ילדים,7- חנויות, ומקלטים. הרב קפלן כתב לרבי, ש"לפי התכניות תהינה הדירות מוכנות לאיכלוס, בתוך כשנה", הרבי הקיף את המילים "בתוך כשנה" וכתב: "לא קודם? פשוט שמקום לזרוז רק באם לא יגע כלל בטיב הבני' וכו'", בהמשך המכתב, המשתרע על ארבע עשר עמודים (!) תשע עשרה מענות מהרבי (!) וביניהם: על מה שכתב הרב קפלן: "לפי הוראת כ"ק אד"ש שבצפת צ"ל הכל בהרחבה הוריתי לאדריכלים לתכנן ביכ"נ של קרוב לאלף מטר מרובע", הרבי הקיף את המילים "של קרוב" וכתב: "כמה מקומות ישיבה זה? כמה זמן יארך הבני'?" (ורק להזכיר שהדבר היה כשהיו בצפת רק עשר משפחות חב"דיות!) הרב קפלן כתב: "כן יצוין שתכנון המקוה היא ג"כ באופן של הרחבה", והרבי הדגיש את המילים "באופן של הרחבה" בשני קווים. הרב קפלן כתב גם ש"השתדלנו ככל האפשר שהדירות תהינה בסטנדרט גבוה מאוד", הרבי הדגיש פעמים את המילים "בסטנדרט גבוה מאוד", והוסיף בצד :"ונכון". עוד כתב לרבי אודות מצב התיירות במצפת, שהיה באותה תקופה בשפל, והרבי עודד אותו לנסות לפתח את התיירות בעיר, (ומענין לציין, שא' דראש חודש אדר תשל"ה, בשולי מכתב כללי פרטי, הוסיף הרבי בכתב ידו הקדושה "הצלחה רבה בצפת ועניני' ובפרט דחב"ד ולבשו"ט) ועוד. | ||