ישראל אריה לייב שניאורסון

קברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק בצפת

ר' ישראל אריה לייב שניאורסון (כונה גם מרק גורארי) היה אחיו של הרבי מליובאוויטש. נולד בכ"א באייר תרס"ו בניקולייב ונפטר בי"ג באייר תשי"ב באנגליה. ארונו הובא לארץ ישראל ונקבר בבית העלמין בצפת.

ביוגרפיה

מענה הרבי לחסידי חב"ד בצפת שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב.
פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): "הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו תהלים ונתנו צדקה לרגלי היארצייט י"ג אייר". אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: ות"ח ת"ח. בסיום הפתק כתב הרבי: ויה"ר שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בנ"י שי' "ותעשינה הכל"

חסידי חב"ד בקבר ר' ישראל אריה לייב (אייר תשס"ט)

ר' ישראל אריה לייב נולד ביום כ"א באייר שנת תרס"ותבנית:הערת שוליים בעיר ניקולייב, לרבי לוי יצחק ומרת חנה שניאורסון. בילדותו ניכרו בו כישרונות לימוד יוצאי דופן. הוא היה מתמיד גדול, עמקן ובעל זכרון מעולה. בשנת תרפ"ד החל ללמוד באוניבריסטה בעיר לנינגרד ובמקביל סייע לארגון "תפארת בחורים" שארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים. בהיותו בלנינגרד, התקרב אל אדמו"ר הריי"צ שקירבו ואף היה אהוב על חסידי חב"ד שהיו מתייעצים איתו בנושאים הלכתיים, בנגלה וחסידות^{[דרוש מקור]}.

בשנת תר"צ עזב את ברית המועצות באמצעות דרכון על שם מרק גורארי והתיישב בברלין שבגרמניה.

כשהגיע לברלין הוא היה חולה במחלת הטיפוס, הרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה, ודאגו לו עד שהתרפאתבנית:הערת שוליים.

בברלין, שינה ישראל אריה לייב את שמו ל"מרק גורארי", ובעקבותיו של אחיו, הרבי נרשם באוניברסיטה של ברלין. היה תלמיד שם בשנים תרצ"א-תרצ"ג (1931-33).

בשנת תרצ"ג החליט לצאת מגרמניה ולעלות לארץ ישראל. לשם כך היה זקוק למסמכים מהשלטון הנאצי. גיסתו, הרבנית חיה מושקא שניאורסון הייתה באותה תקופה יחד עם הרבי בפריז (צרפת) והיא הסתכנה בכניסה למשרדי השלטון הנאצי, כדי להשיג עבורו את המסמכים.

בארץ ישראל התיישב בתל אביב. שם עבד בספרייה המקומית. לאחר מכן הוא פתח חנות בגדים, בנחלת בנימין 3 בתל אביב. בל' באב, יום א' דראש חודש אלול תרצ"ט נשא לאשה את מרת גניה.

בתל אביב הי' ר' ישראל אריה לייב מגיע מידי פעם לההתוועדויות עם החסידים שהיו שם באותו תקופה. קשר חם ורצוף הי' לו עם ר' נחום גולדשמיד שהי' אחד מחברי ילדותו, ולמדו יחד ב'חדר' יקטרינוסלב והי' לומד עמו חסידות.

בשנת תש"א, לאחר שאחיו, הרבי, הגיע לארצות הברית, חודש קשר המכתבים ביניהם. לאחר הדפסת ההיום יום בשנת תש"ג שלח הרבי את הלוח לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעייין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. "אחי שלח לי את חיבורו הראשון", סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער: "חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה". בהזדמנות אחרת אמר:"תמיד ידעתי שלאחי יש "א גוטע קאפ" [ראש טוב], אבל עד כדי כך!"...

ביום כ' בחשוון שנת תש"ה נולד להם בתם היחידה, דליה.

בשנת תש"י, בעזרתו של שזר נסע לאנגליה כדי להשלים את לימודיו, ללונדון הגיע בכ"א באייר תש"י, משם נסע לאוניברסיטה ב'ליברפול' שם השתלם גם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.

בתחילת חודש אייר שנת תשי"ב, בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז בבית הרפואה. כעבור שבוע, ביום י"ג באייר שנת תשי"ב נפטר באנגליה, בהיותו בן ארבעים ושש שנה. על פי בקשת הרבי, הועלה ארונו לארץ ישראל והוא נטמן בבית העלמין העתיק בצפת.

את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, מרת חנה שניאורסון, כדי שמצב בריאותה לא יתערער בשל שמיעת בשורת פטירת בנה. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען ישראל אריה לייב, אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, ו' בתשרי שנת תשכ"ה.

התייחסות מהרבי

כשהרב לוי ביסטריצקי, רבה של צפת, דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, אמרו תהלים ונתנו צדקה, ענה הרבי: "תשואות-חן תשואות-חן . . ויהי-רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"". כיום נהוג שהרבה מחסידי חב"ד בארץ ישראל עולים לקברו ב'יום השנה' לאמירת משניות ונתינת צדקה.

בשנים תשמ"ה, תשמ"ז ותשנ"אתבנית:הערת שוליים אמר הרבי מאמרי חסידות במיוחד עבור 'ימי השנה' לפטירת אחיו. בשנת תשנ"א ביאר הרבי בשיחה את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") על פי תורת החסידות וההוראה בעבודת השם הנלמדת מכך:

• ישראל - ראשי התיבות של "יש שישים ריבוא אותיות לתורה" המקבילות לשישים ריבוא הנשמות שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.

• אריה - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה במסכת אבות: "הוי . . גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים‏‏" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.

• לייב - תרגום לועזי של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים גשמיים וחומריים.

אשתו

אשתו של ר' ישראל אריה לייב, גב' גניה, נולדה בכ"ה באלול תר"ע להירש מאיר ושרה מילגראם בלוד'ז (שהי' אז עדיין תחת ממשלת רוסיה, לאחר מכן הי' זה חלק מפולין), שתיהם נרצחו בגטו לוד'ז.

בשנת תרצ"א היא הגיע לברלין, שם נפגשה לראשונה עם ר' ישראל אריה לייב. בשנת תרצ"ג היא עלתה יחד עם ר' ישראל אריה לייב לארץ ישראל. כשהגיעה לארץ הקודש, היא עבדה במשך שנתיים בבית מרקחת בתל אביב.

בל' באב, יום א' דראש חודש אלול תרצ"ט התחתנה עם ר' ישראל אריה לייב בתל אביב.

בתו

ביום כ' בחשוון שנת תש"ה נולד דליה, בתו היחידה של ר' ישראל אריה לייב. נישאה לאבנר רוטמן. במשך שנים עבדה במכון וייצמן למדע. נולד להם שתי ילדים: אריאל רוטמן, נולד כ"ד באלול תשל"ה. דניאל יהושע רוטמן, נולד ז' באדר תשל"ח.

היא הייתה בקשר עם גיסה הרבי ובשנת תשל"ג שהתה לצורך לימודיה בוושינגטון, אז שלח הרבי עבורה מצות שמורות לחג הפסח, באמצעות השליח הרב שרגא פייביש זלמנוב. גברת רויטמן אף ביקרה עם ילדיה בביתם של הרבי והרבנית בניו יורק והרבי היה יוצא לקבלה ומסייע לה בהכנסת המזוודות לבית. בבית היא הייתה יושנת בקומה השלישית, שהייתה רחבה וגדולה, היא הייתה מתארחת אצל הרבי ברוב כבוד. באחד מביקוריה היא הביא את הרבי ל-770 במכונית ספורט (Porsche) אדומה שהיה ברשותה.

בשנת תשמ"ה התבקש הרב נפתלי ליפסקר (מהרב אפרים וולף, שקיבלה מהרב בנימין קליין, שככל הנראה הגיע מהרבי) שיקבע שיעור שבועי ביהדות עם בניה של גב' רויטמן, בביתם שברחובות. הגב' רוטמן נהנתה מהשיעור ואף עודדה אותו שימשיך, אך לא יותר מידי. כשהרב ליפסקר דיווח על כך לרבי, נענע שינהג לפי המצב באותו הזמן שלומד איתם^{[דרוש מקור]}.

הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, רב קהילת חב"ד ברחובות, מבקר את הגב' רוטמן פעמיים בשנה: לפני סוכות ובערב פסח, ומעניק לה סט של ד' מינים ומצות שמורות. הרב מספר כי קיבל בזמנו מסר מהרב שלמה מיידנצ'יק לדאוג שאנ"ש ברחובות לא יטרידו אותה, בהיותה האחיינית של הרבי. לאחר פטירת אימה, מרת גניה, פנתה גברת רוטמן לרב גלוכובסקי וביקשה לארגן מניין בתום ימי ה'שבעה' בביתה.

משפחתו

• אשתו: גב' גניה רוטמן.
• בתו: גב' דליה רוטמן, נישאה לאבנר רוטמן.

ילדיהם:

• אריאל רוטמן (נולד כ"ד באלול תשל"ה)
• דניאל יהושע רוטמן (נולד ז' באדר תשל"ח).

קישורים חיצוניים

• יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו -
• קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות - בהוצאת התאחדות החסידים
• פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי -
• גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי

הערות שוליים

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד

הרבנית סטערנא       שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן                                                                                                                           הרבנית שיינא   דובער - אדמו"ר האמצעי   חיים אברהם   משה   פריידא   דבורה לאה   רחל                                                                                                   ?   שפרה   אליהו   שלום שכנא אלטשולר     אברהם שיינס                                                                                                                                                                                                                                                                                       מנחם נחום   ברוך   שרה   ביילא     דבורה לאה   ברכה   מנוחה רחל   חיה שרה   אסתר מרים                                                                                                                                             הרבנית חיה מושקא           מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק                                                                                                                                                             ברוך שלום   יהודה לייב   חיים שניאור זלמן   ישראל נח   יוסף יצחק   יעקב     ראדע פריידא   דבורה לאה                                                                                                                             הרבנית שטערנא       שמואל - אדמו"ר המהר"ש       הרבנית רבקה                 לוי יצחק                                                                                                                                       שניאור זלמן אהרן     אברהם סנדר   מנחם מענדל   דבורה לאה   חיה מושקא   ברוך שניאור זלמן                                                                                       שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב       הרבנית שטערנא שרה                                                   רבי לוי יצחק   הרבנית חנה                     יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ       הרבנית נחמה דינה                                                                                                                         דובער   ישראל אריה לייב             חנה         שיינא                                                                                                               מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א     חיה מושקא