בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 9: שורה 9:
גוף הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, בעקבות התפתחותה של חסידות חב"ד בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה בחודש אב תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב שלמה יוסף זוין, מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.
גוף הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, בעקבות התפתחותה של חסידות חב"ד בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה בחודש אב תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב שלמה יוסף זוין, מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.


בשנת תשל"ח נפטר הרב זווין והרבי הורה שממלא-מקומו ימונה על ידי גורל בין הרבנים שמעל גיל שישים. מהם היו הרב יהודה בוטרשווילי (קאולשער), הרב [[נחום טרבניק]], והרב [[דוד חנזין]]. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב י[[עקב לנדא]] - אב"ד בני ברק, הרב [[שניאור זלמן גרליק]] - אב"ד כפר חב"ד, הרב [[אלכסנדר יודאסין]], והרב [[דב בער אליעזרוב]] - אב"ד בירושלים. הרב [[יהודה בוטרשווילי]] (קאולשער) כיהן כיו"ר הבי"ד ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד בפתח תקווה. הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מונה למזכיר בית-הדין (תפקיד המקביל לאב בית הדין בבתי דין אחרים), והרב מנחם מענדל גלוכובסקי מונה לסגנו.
בשנת תשל"ח נפטר הרב זווין והרבי הורה שממלא-מקומו ימונה על ידי גורל בין הרבנים שמעל גיל שישים. מהם היו הרב יהודה בוטרשווילי (קאולשער), הרב [[נחום טרבניק]], והרב [[דוד חנזין]]. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב [[יעקב לנדא]] - אב"ד בני ברק, הרב [[שניאור זלמן גרליק]] - אב"ד כפר חב"ד, הרב [[אלכסנדר יודאסין]], והרב [[דב בער אליעזרוב]] - אב"ד בירושלים. הרב [[יהודה בוטרשווילי]] (קאולשער) כיהן כיו"ר הבי"ד ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד בפתח תקווה. הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מונה למזכיר בית-הדין (תפקיד המקביל לאב בית הדין בבתי דין אחרים), והרב מנחם מענדל גלוכובסקי מונה לסגנו.