ישעיהו הנביא – הבדלי גרסאות

[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] מקשה, כי על פי המשמעות של שתי מלים אלו היה מתאים יותר להשתמש בהן בסדר הפוך: בקשר ל[[שמים]], הנמצאים מרחוק, היה צריך להיאמר הביטוי "שמעו שמים", ואילו בקשר ל[[עולם|ארץ]], שהיא קרובה - "האזיני ארץ", כפי שאכן אנו מוצאים אצל ישעיהו הנביא את הלשון{{הערה|ישעיה א, ב.}}: "שמעו שמים והאזיני ארץ".

[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי{{הערה|[[לקוטי שיחות]] כרך לט מכתב כללי.}}]][./ישעיהו_הנביא#cite_note-9 <span class="mw-reflink-text"><nowiki>[9]</nowiki></span>] מסביר, כי כש[[יהודי]] [[עבודת השם|עובד]] את [[הקב"ה]] בכל חלקי [[נשמה|נשמתו]]{{הערה|באופן של "כל יושביה עליה".}} עד שמתגלית אצלו בשלימות ה[[קדושה]] של "[[חלק אלוקה ממעל]] ממש" שבו, אזי ענייני הקדושה [[רוחניות|הרוחניים]] שמימיים קרובים אצלו ואילו הענינים [[גשמיות|הארציים]] - רחוקיים: "האזינו" - "השמים", ו"תשמע" - "הארץ".

ואף על פי שהאמונה בטוב האלקי, ולעומתה - הזעקה נגד הגלות שהגלנו ה', הרי זה דבר והיפוכו - כנ"ל, מכל מקום מכיון שזה נדרש מכל יהודי, הרי זו עצמה הוכחה שזה אפשרי, ואדרבה ככל שהאמונה גדולה יותר - גם הזעקה גדולה יותר{{הערה|[[שיחה|שיחת]] ליל [[הושענא רבה]] תשד"מ.[[ספר השיחות]] ה'[[תנש"א]] עמ' 526.}}.