שמעון זוננפלד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגית: שחזור ידני
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
{{דמות
|שם=שמעון זוננפלד
|שם=שמעון זוננפלד
|תמונה=[[קובץ:שמעון זוננפלד.png]]
|תמונה = שמעון זוננפלד.png
|תיאור=הרב זוננפלד בהתוועדות [[ג' תמוז]]
|תיאור=הרב זוננפלד בהתוועדות [[ג' תמוז]]
|תאריך לידה=ח' אייר תשי"א
|תאריך לידה=ח' אייר תשי"א

גרסה מ־00:19, 9 בספטמבר 2024

שמעון זוננפלד
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה
הרב זוננפלד בהתוועדות ג' תמוז
לידה ח' אייר תשי"א
ירושלים
מדינה ישראל
מקום מגורים נחלת הר חב"ד
השתייכות חסידות חב"ד
תחומי עיסוק משפיע. סופר סת"ם. מנחה. חבר בוועד המוספין והטהרה. מוסר שיעורים.
בת זוג מרת חנה
אב יחיאל זלמן
אם רעכיל
מספר צאצאים 12

הרב שמעון זוננפלד (יליד שנת ה'תשי"א, 1951), הוא חסיד חב"ד, מנחה, מוותיקי תושבי שכונת נחלת הר חב"ד ומראשי וועד המוסיפין. משמש כמשפיע בית כנסת ומוסר שיעורים.

תולדות חיים

נולד בח' אייר שנת תשי"א, בשכונת בתי אונגרין, במאה שערים שבירושלים, לאביו הרב יחיאל זלמן, גביר ידוע ובעל חסד, בנו של הרב יעקב מאיר זוננפלד, בנו של הרב יוסף חיים זוננפלד, רבה של ירושלים, ולאמו מרת רעכיל בת הרב שמעון הלוי ולס, נכדתו של רבי אברהם שאג-צוובנר.

שורשי משפחתו הם ירושלמים, וסבותיו הקימו את ירושלים החרדית של מחוץ לחומות. ואת צעירותו העביר בתוככי שכונת בתי אונגרין ומאה שערים, כחלק מחוגי השמרנים, ולמד בתלמוד תורה עץ חיים במאה שערים. משם עבר ללמוד בתלמוד תורה חב"ד, בשיכון חב"ד בירושלים.

בבחרותו למד תקופה בישיבת חברון, אך לאחר מכן עבר ללמוד בישיבה גדולה תורת אמת, שהשתכנה אז ברחוב מאה שערים.

בשנת תשל"א, נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770, במסגרת שנת הקבוצה. לאחר שנת הקבוצה, חזר ללמוד בישיבת תורת אמת, למשך עוד כשנתיים.

אביו של הרב זוננפלד ביקש ממנו לשמוע הצעות שידוכין על אף שלו שתי אחיות בוגרות ממנו. בנסעו לרבי הוא כתב על כך, הרבי השיב לו לבקש מחילה מאחיותיו ואולי אף לשאול רב מורה הוראה.

אביו חפץ שהרבי ישתתף בחתונתו ויסדר בה קידושין, הוא שלח מכתב בקשה לרבי וציין שמכיוון שבחופה משתתפים שלושה דורות של החתן והכלה ישתתף בחתונה הרב יוסף חיים זוננפלד ומשכך כבוד הוא לרבי לסדר קידושין בחופה, הרבי לא הגיב למכתב אך שלח מכתב ברכה על קביעת מועד החתונה, ביחידות אליה נכנס עם רעייתו ואחת מבנותיו בבואו לניו יורק אמר הרבי שהמלאכים שביקרו באוהלו של אברהם אבינו עשו עצמם כאוכלים אך לא אכלו ממש, הרבי ביאר את הנהגת המלאכים בכך שיש לנהוג כמנהגי המקום בו נמצאים ככתוב: "אתא לקרתא אזיל בנימוסא". מדברים אלו הבין האב את סירובו של הרבי לסדר קידושין בשל מנהגו באותן שנים שלא לסדר קידושין בחתונות.

בתום היחידות יצאו האב והאם מחדרו של הרבי ע"פ בקשתו והרבי שוחח עם מרת מרים מספר דקות, לאחר מכן היא סיפרה שבמהלך היחידות אמר לה הרבי שמספרים על אחיה דברים טובים, היא שאלה את הרבי האם כוונתו לאחיה שימעל'ה (כינוי החיבה של הרב שמעון), הרבי בתגובה חייך חיוך רחב למשמע השם.

בט"ו כסלו תשל"ד, נשא את מרת חנה (מורה לשעבר מתוועדת ומייסדת שיעורים), בתו של הרב יהודה לייב פוזנר, מזקני החסידים בקראון הייטס. החופה התקיימה בחצר 770. בחודשים הראשונים לאחר נישואיו, התגורר בקראון הייטס, ולמד בכולל.

כשהוצע לו לצאת לשליחות בחיפה, מקום השליחות של גיסו הרב ראובן דונין נכנס עם רעייתו ליחידות אל הרבי ושאלו על כך, הרבי השיב שעליהם לגור בריכוז חב"די לפחות שנה אחת, הרבי אף פירט הצעות למקום מתאים ומנה את הריכוזים בכפר חב"ד, ירושלים, ונחלת הר חב"ד.

הם עברו להתגורר בנחלת הר חב"ד שבקריית מלאכי, כעבור שנה נסע לרבי ושאל על מקום מגוריו, הרבי השיב שאין טעם לעבור משום שהוא מצליח בנחלת הר חב"ד.

בעקבות הצעות שקיבל על יציאה לשליחו שאל את הרבי בשלישית וקיבל מענה: "יישאר בנחלת הר חב"ד".

עיסוקיו ופועלו

בשנותיו הראשונות למד בכולל בנחלה, ולאחר תקופה קצרה התחיל לעבוד בבית הספר למלאכה בנחלה, בהתחלה בתור מדריך, ולאחר מכן גם בתור מנהל פנימייה, ובעיקר כמחנך. בבית הספר למלאכה עבד במשך כשלושים שנה, וחינך עשרות תלמידים. במשך תקופה ארוכה שימש כמשפיע, וכן כמשגיח בישיבת בית הר"מ שבנחלת הר חב"ד.

הרב זוננפלד חבר, ומראשי וועד המוסיפין, ופועל רבות במטעם ארגון זה. בנוסף חבר גם בוועדת הטהרה בנחלה[1]. מנהל בפועל, את גמ"ח השמחות, ע"ש הרבנית חיה מושקא שניאורסון בנחלה. עוסק בין היתר כסופר סת"ם, ומשווק ס"ת, ובעיקר תפילין ומזוזות[2].

ידוע כפה מפיק מרגליות ומראשי המדברים, ומשמש באירועים הקהילתיים, כגון שמחת בית השואבה[3], כמנחה[4] וכן כנואם[5], ומוזמן להנחיית התוועדויות וכנסים רבים. משמש גם כמשפיע מתוועד[6], ומרבה להתוועד עם קהלים רבים, בהזדמנויות רבות.

וכן מסר ומוסר ריבוי שיעורים ודברי תורה[7], כגון שיעור שבועי ב'עין יעקב', שהיה מוסר בבית הכנסת המרכזי בנחלה, במשך תקופה ארוכה.

בתקופת הקורונה הקימו כמה ממשפחות החסידים בקרית מלאכי מניין חב"ד השוכן באוהל של בית כנסת, ובו מתקיימות תפילות בשבתות וימים טובים. הרב זוננפלד משמש כמשפיע של בית כנסת זה, ומוסר בו שיעורי תורה שונים.

לקראת חג סוכות מייבא ומוכר סטים של ד' מינים לכל תושבי נחלת הר חב"ד, ובכך ממשיך את מורשת משפחתו עוד מימי זקנו רבי יוסף חיים זוננפלד[8].

הרב זוננפלד ידוע כבעל שם טוב, מעמודי התווך של נחלת הר חב"ד, ומוכר בין תושבי הנחלה. וכן ידוע בפועלו הרב, בהשפעה וקירוב אנשים ליהדות.

לקריאה נוספת

  • ישראל אלפרוביץ, יוסף יצחק קפלן, ‏פרוייקט לבד עם הרבי - 'הרי הוא כבר מצליח במקום', שבועון כפר חב"ד, גיליון 2055 עמוד 36 (תשפ"ד)

משפחתו

  • אביו, הרב יחיאל זלמן זוננפלד - נפטר כ"ט מר חשון תשמ"א.
  • אמו, מרת רעכיל זוננפלד - נפטרה ז' אדר א' תשנ"ז.
  • אחותו, מרת רבקה דונין ( אשת הרב ראובן ע"ה) - נפטרה י"א מנחם אב תשנ"ה.
  • אחיו, משה זוננפלד - נפטר ב' ניסן תשע"ט.
  • אחותו, מרת מרים זיגמן ( אשת הרב אברהם ע"ה).

בניו

חתניו

הערות שוליים