חוזר: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף הקצון (שיחה | תרומות) |
יוסף הקצון (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 71: | שורה 71: | ||
* הרב [[משה רוזנבלט]] (המכונה ר' משה דער חוזר) | * הרב [[משה רוזנבלט]] (המכונה ר' משה דער חוזר) | ||
* הרב [[יעקב לנדא]] | * הרב [[יעקב לנדא]] | ||
=== חוזרים מתקופת אדמו"ר הריי"צ === | === חוזרים מתקופת אדמו"ר הריי"צ === | ||
* הרב [[שמואל זלמנוב]] - ה' | |||
* הרב [[שמואל זלמנוב]] - ה'חוזר' הראשי. | |||
* הרב [[דובער גרפינקל]] | * הרב [[דובער גרפינקל]] | ||
* הרב [[יחזקאל פייגין]] | * הרב [[יחזקאל פייגין]] | ||
גרסה מ־08:23, 12 בנובמבר 2023
חוזר הוא כינוי שניתן לחסיד שלקח על עצמו את התפקיד "לתעד בזיכרון" את שיחותיו ומאמריו של הרבי או האדמו"ר שנאמרו במהלך השבת, ובמוצאי שבת ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב לאחר מכן (במסמך המכונה "הנחה").
החזרה בדורות עברו
בדורות עברו, נהגו רבותינו נשיאנו לומר מאמר מדי דבר וחג, ובזמנים מיוחדים נוספים. לאחר שצוות החוזרים שיננו היטב את המאמר, היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר את הדרוש ביאור.
באחד המאמרים שאמר הרבי הריי"צ, ציטט פסוק באופן שונה מכפי שכתוב בנ"ך, ור' חאטשע פייגין אמר לחוזר ר' יצחק הנדל לחזור כפי שכתוב בנ"ך, ובחזרה הרבי תיקן אותו שלוש פעמים (הוא חזר שוב על פי הוראת ר' חאטשע), ואז שאל חאטשע שהרי כך כתוב? וענה לו הרבי: אבל זהו לשון הרב.
החזרה בדורנו
ה"חוזר" הראשון בדורנו היה הרב יואל כהן, שהחל לכתוב עוד קודם קבלת הנשיאות של הרבי לכתוב את השיחות שאמר הרבי. לאחר המאמר באתי לגני שאמר הרבי בעת קבלת נשיאותו, חשבו החסידים שכפי שנהגו כל הרביים לכתוב את המאמרים שאמרו בעצמם נוסף על ה"הנחות" שכתבו החסידים, גם הרבי יכתוב את המאמר בעצמו. אולם הרבי לא כתב, וציווה על ר' יואל לכתוב את ההנחה בעצמו, אותה הגיה הרבי לקראת י"א ניסן באותה השנה.
בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים בועד להפצת חסידות, ומאוחר יותר נקרא ועד להפצת שיחות.
היות ובשונה מהנהוג בדורות הקודמים הרבי לא כתב את הדברים בעצמו ולא נהגו להיכנס אל חדרו ולחזור בפניו על המאמר כפי שזכרו החסידים על מנת שהרבי יתקן ויוסיף ביאור בדברים, אפילו חל איסור על הקלטת השיחות, כך שהיה הכרח על החוזרים לשחזר לבד את כל הקטעים וה"אותיות" שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם. גם לאחר תשי"ט כשהתיר הרבי להקליט את דבריו, נותר הקושי בחזרת הדברים מההתוועדויות בשבתות וימים טובים. פעמים רבות היו החוזרים מכניסים לרבי פתקים בהם שאלות שהתעוררו להם על המבואר בשיחה או במאמר.
לאחר שהתחיל ר' יואל לערוך את ספר הערכים בהוראת הרבי, נשאר לו פחות זמן להקדיש לכתיבת השיחות. בעקבות זאת קרא הרב חודקוב למשרדו בשנת תשכ"ו את הרבנים יהודה לייב שפירא, שלמה זרחי שלום בער לויטין אפרים פיקרסקי וביקש מהם בשם הרבי שיסייעו לר' יואל בעריכת השיחות. הוועד שהקימו נקרא על ידם בשם ועד הנחות התמימים[1].
הרבי התייחס למינויים בהתוועדות והורה להם לבוא ולעמוד על יד ר' יואל בהתוועדויות.
מביניהם נשאר הרב יהודה לייב שפירא החוזר במשך שנים ארוכות, ואף היה ה'מניח' של כרכים י-יד בלקוטי שיחות.
בחודש ניסן תשמ"א הוקם במקביל אל ועד הנחות התמימים ועד הנחות בלה"ק, שתפקידו היה להניח את השיחות בלשון הקודש.
לאחר כתיבת ההנחות, היו מכניסים אותם לרבי, וכאשר הוא היה מגיה את ההנחה - הייתה השיחה או המאמר יוצאים כ"מוגה", וכאשר הוא לא היה מגיה, הם יצאו כ"בלתי מוגה".
אופי החזרה בדורנו
עיקר החידוש של בדורנו התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויום טוב, וכך יש מכל שנות חסידות חב"ד "ספרי מאמרים", המכילים את מאמרי הדא"ח מאותה שנה. הרבי, החל בהתוועדויות ארוכות, שאת רוב זמנן תפסו שיחות הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.
מלבד התוכן והסגנון המחודש, היה זה גם בהיקף חדש: התוועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו"מאמר". מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות בחדרו בשבת-קודש בבוקר.
כאשר מתעתקים (תהליך כתיבת המלל בהתאמה לנשמע מהקלטת שמע) את דבריו של הרבי במדויק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, בהתוועדות של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגיעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעיתים נדירות הגיעו גם לתשעים עמודים.
במשך רוב השנים התקיימה רק חזרה אחת בראשות ר' יואל, אולם בשנים האחרונות החלו לקיים שלוש חזרות בו זמנית במקביל: באידיש, אנגלית ועברית[דרושה הבהרה].
חוזרים אצל רבותינו נשיאנו
חוזרים מתקופת אדמו"ר הזקן
- אדמו"ר הצמח צדק.
- הרב יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)
- הרב משה (בן אדמו"ר הזקן)
- הרב מאיר זלמן מינוביטש.
- הרב אפרים שמחה מבינשקוביץ.
- הרב חיים שלום מקרופקא.
- הרב פנחס רייזעס.
חוזרים מתקופת אדמו"ר האמצעי
- הרב משה שלמה מפאריטש.
- הרב נחום מסטרדוב.
חוזרים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק
- הרב נחום מסטרדוב.
- הרב מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין
- הרב דובער אשכנזי (קאליסקר).
- הרב איסר בער גילרסון
חוזרים מתקופת אדמו"ר המהר"ש
- הרב מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין.
- הרב איסר בער גילרסון.
חוזרים מתקופת אדמו"ר הרש"ב
- הרב משולם ידידיה קוראטין (מכונה "ר' שילם"). שימש כחוזר ראשי
- הרב ישראל נח "הקטן" חצקביץ
- הרב אלי' ייאכיל סימפסאן
- הרב מרדכי חפץ
- הרב אלתר שימחוביץ
- הרב משה רוזנבלט (המכונה ר' משה דער חוזר)
- הרב יעקב לנדא
חוזרים מתקופת אדמו"ר הריי"צ
- הרב שמואל זלמנוב - ה'חוזר' הראשי.
- הרב דובער גרפינקל
- הרב יחזקאל פייגין
- הרב יהודה עבער
- הרב יהושע קארף
- הרב מרדכי מנטליק
- הרב יוסף מנחם מענדל טננבוים
- הרב אברהם ברוך פבזנר
חוזרים של הרבי
- הרב יואל כהן - החוזר הראשי
- הרב יוסף וינברג
- הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון
- הרב חיים לוי יצחק גינזבורג
- הרב מנחם דוב דוברוסקין
- הרב דוד פלדמן
- הרב יעקב יהודה לייב אלטיין
- הרב מיכאל אהרון זליגסון
- הרב סימון ג'יקובסון
- הרב דוד אולידורט
- הרב אליעזר ברוד
- הרב שלום חריטונוב
- הרב אפרים פישל דמיחובסקי
- הרב יוסף כץ (רחובות)
- הרב ישראל פרידמן
- הרב אברהם שמטוב
- הרב ישראל לבקובסקי
- הרב לייבל שפירא
- הרב אברהם ברוך גרליצקי
- הרב נתן וולף
- הרב דוד פישר
- הרב שלמה זרחי
- הרב נחום גרינוולד
- הרב נחמן שפירא
- הרב יוסף קרסיק
- הרב יוסף הכט
- הרב פייטל לוין
- הרב אפרים פיקארסקי
- הרב שלום דובער לויטין
- הרב אליהו מישולובין
- הרב צבי גרינבלאט היה הכותב המרכזי של מאמרי הרבי[דרוש מקור]
ראו גם
לקריאה נוספת
- קונטרס דברי ימי החוזרים, ממכתב אדמו"ר הריי"צ מקיץ שנת תרצ"ט ל"אחד מחתניו הרבנים" (מנחם מענדל הורנשטיין)
קישורים חיצוניים
- הקלטות מחזרות שהתקיימו לאורך השנים באתר
- מיהו ה"חוזר"? מה תפקידו, ומי הרבי שבזמנו החלה ה"חזרה"?
- הנתונים נחשפים: 11,000 שעות של דברי אלוקים חיים