יצחק כדורי

הרב יצחק כצ'ורי
[[קובץ: אצל הרבי נראים בתמונה: מימין הרבי, משמאל הרב יצחק כדורי, בתווך הנכד ר' יוסי כדורי, אחרי שלושתם - עם משקפיים לעיניו, רובו ככולו מוסתר - בנו ר' דוד כדורי, בחלוקת דולרים אצל הרבי |250px]] זקן המקובלים
חכם יצחק, היכינ"י
לידה	תר"ן
	עיראק
פטירה	כ"ט בטבת תשס"ו
	ישראל
מקום פעילות	ישראל
השתייכות	יהודים עדות המזרח ספרדים
תפקידים נוספים	ראש ישיבה, מקובל, כורך ספרים
רבותיו	הרב
תלמידיו	הרב יעקב עדס
חיבוריו	פתחי עולם

גביע הנקרא ארבעת הנהרות שהעניק הרב יצחק כדורי אל הרבי לכבוד יום הולדת ה-91 בי"א ניסן תשנ"ג

הרב יצחק כדורי, כונה "זקן המקובלים" בדורו, (ט"ז בתשרי תרנ"ט – כ"ט טבת תשס"ו (1898–2006)), היה מראשי מנהיגי עדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.

תולדות חיים

הרב יצחק כדורי נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' יחזקאל זאב דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של חג הסוכות ט"ז בתשרי תרנ"ט שהוא יום האושפיזין של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.

אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את הבן איש חי שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.

בשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה בירושלים. בהגיעו לארץ ישראל, חכמי ירושלים אמרו עליו "ארי עלה מבבל".

עם כיבוש העיר העתיקה במלחמת השחרור, עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידו בסיוע בנו הרב דוד (מאיר) כדורי על פי דרך האריז"ל מצפת, ועל פי דרך הרש"ש מירושלים הנקרא 'אור השמ"ש'.

היה רגיל לברך את הפונה אליו בפסוקים אלו: "ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום... ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום", כדברי חז"ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום עושה שלום ובורא את הכל.

תפילתו

נתן סגולות קמיעות ותפילות רבות לשוחרי פתחו. אחת מהן לזיווג כדלהלן. לקרוא 40 יום רצוף את פרקי התהילים הבאים: לא' ,לב', ע' ,עב' , קכד'.

ואחר הקריאה יאמר/תאמר:

• יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ הַשֵּׁם אֱלֹהֵנוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּהְיֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה פִּרְקֵי תְּהִלִּים שֶׁקָּרָאתִי לְפָנֶיךָ, וּבִזְכוּת אוֹתִּיוֹתֵּיהֶם וּנְקוּדוֹתֵּיהֶם וּטְעָמֵיהֶם, וְהַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵהֶם, מֵרָאשֵׁי תֵּבוֹת, וּמִסּוֹפֵי תֵּבוֹת, וּחִילוּפֵי תֵּבוֹת, וּבִזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. אַבְרָהָם, יִצְחָק, וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן, יוֹסֵף הַצַּדִּיק, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁתְּפַתֵּחַ מַזָּלִי, וּתְנֵנִי לְחֵן וְחֶסֶד בְּעֵינֵיךָ, וּבְעֵינֵי כֹּל רוֹאַי, וְאֶמְצָא בֵּן/בַּת זוּגִי, וּתְבַטֵּל מֵעָלַי כָּל מִין עַיִן הָרַע, וְכָל מִינֵי עִכּוּבִים וּכְשָׁפִים, וְאֶתְחַתֵּן בִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב, וְאֶבְנֶה בַּיִת נֶאֱמָן בְּיִשְׂרָאֵל, אָמֵן.

וביום ה40 לקרוא בכותל (אם אפשר) ולהדליק נר לרבי מאיר בעל הנס. ולהוסיף בבקשת הרחמים שבזכותו ישלח ה' יתברך זיווג הגון, ולהוסיף כל משאלות הלב. ויהיה בהצלחה.

פטירתו והלוויתו

הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונפטר במוצאי שבת קודש בליל כ"ט טבת ה'תשס"ו בהיותו בן מאה ושמונה שנים, ונטמן בליל ראש חודש שבט בהר המנוחות שבירושלים.

בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים, העדות והגילאים, ומכל הקשת הפוליטית. ערוצי התקשורת בישראל תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול. בראש המספידים היו: הראשון לציון ר' עובדיה יוסף, הראשון לציון ר' מרדכי אליהו, הראשון לציון ר' אליהו בקשי דורון, הראשון לציון ר' שלמה משה עמאר, ר' ראובן אלבז, ועוד.

הנצחת שמו במדינת ישראל

על שמו של זקן המקובלים הרב יצחק כדורי 3 רחובות בשם "רחוב הרב יצחק כדורי" או "רחוב הרב כדורי" בערי מדינת ישראל בערים: אור יהודה, בעיר הבירה ירושלים, ובשדרות.

חיים אישיים

הרב כדורי נישא לראשונה בי"ב טבת תרפ"ז לרעייתו 'שרה שד'ירה' בת יחזקאל נקש, ממנה נולדו לו שני ילדים

לאחר פטירת אשתו בי"ח באייר תשנ"ב, נישא בשנית בחודש כסלו תשנ"ד ל'דורית' לבית בן יהודה, בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עד לפטירתו.

קשריו עם הרבי

רבי יצחק בא לרבי במעמד חלוקת הדולרים עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על בית הכנסת והישיבה שמקים נחלת יצחק בירושלים, בקומה העליונה יחד עם בית הטבילה - מקוה טהרה בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג החסידים, וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של בית המקדש השלישי. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת משיח בקרוב, לא רק על פי קבלה אלא גם על פי נגלה.

הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלוויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי העץ חיים והרב שלום מזרחי שרעבי - הרש"ש שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי

מוחה על כבוד החסידות

בתחילת חודש מנחם אב תשמ"ג פירסם (ביחד עם רבי ישראל אבוחצירא - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו בחסידים שלימדו את ספר התניא בווילמסבורג: "כל זאת בשל הרבצת תורת החסידות ודביקותם באור שבעת הימים הבעש"ט הקדוש זיע"א בדרך משנת חב"ד העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי רבנו בעל התניא והשו"ע זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א".

פעילותו לזירוז הגאולה

הרב חתם על פסק דין, שהקב"ה חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים.

ראו גם

• ישראל אבוחצירא
• שיח שרפי קודש
• שמן ששון מחבריך

לקריאה נוספת

• מנחם ברונפמן, המקובלים והרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 123

תולדות חייו

• קונטרס בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל - מאת הרב יואל שווארץ - רב בפלוגות הדתיות בצה"ל, הודפס בירושלים.
• קונטרס ארי במסתרים - בהוצאת העיתון 'יום ליום', הודפס בישראל, שבט תשס"ו.
• ספר הרב כדורי - מאת רחל לאה סופר (אשת הרב עזריה סופר) ממושב עלמה, נערך הוגה וסודר להדפסה בצפת והודפס בירושלים בתשס"ז.
• פרקים מחיי הרב כדורי - מאת הרב עדס, הודפס בירושלים (צ"ב עמודים) תשס"ז.
• ספר ובריתו להודיעם (בסופו הנהגות) - מאת הרב משה כהן רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים.
• ספר ישועות יצחק - מאת הרב מאיר ד. מלכא, הודפס בירושלים, בחודש טבת תש"ע.
• ספר תולדות חכמי ירושלים (ח"א) - המחבר רבי אברהם א. סופר בהוצאת 'יריד הספרים ירושלים' מוקדש לו פרק נרחב בענף 'כתר יצחק', מאת רבי אברהם סופר, בחודש טבת תשס"ז, הודפס בירושלים.
• ספר קדושת יצחק (בהקדמה על מעלותיו והשגותיו) 6 חלקים - מאת הרב יעקב עדס, הודפס בירושלים בהוצאת ישיבת 'נחלת יצחק'.
• ספר דברי יצחק (שו"ת והנהגות) - מאת הרב תומר בסיס, הודפס בירושלים.
• ספר זקן המקובלים - מאת הרב בניהו י. שמואלי, הוצאת ישיבת נהר שלום, הודפס בירושלים.
• ספר זקן המקובלים - מאת ישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים, תשע"ו, בהוצאת ישיבת נחלת יצחק.
• ספר זקן המקובלים - מנוקד, מאת הרב אברהם אוחיון, תשע"ח, הודפס בירושלים (60 עמודים).