ל"ג בעומר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
[[קובץ:36021.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בפאראד של ל"ג בעומר בפתח [[770]]]]
[[קובץ:36021.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בפאראד של ל"ג בעומר בפתח [[770]]]]


[[ל"ג בעומר]] הינו יום ה[[יארצייט]] של [[רבי שמעון בר יוחאי]] - מי שגילה את פנימיות התורה לעין כל.
'''ל"ג בעומר''' הוא היום השלושים ושלושה ב[[ספירת העומר]] והוא חל ב[[י"ח באייר]].


הוא נקרא כך מכיון שהוא חל ביום השלושה-ושלושים של [[ספירת העומר]], בספירה הנקראת "הוד שבהוד", ביום [[י"ח באייר]].
ביום זה חוגגים בני ישראל את יום ה[[הילולא]] של [[רבי שמעון בר יוחאי]] וציון פסיקת מותם של תלמידי [[רבי עקיבא]]


==אירועי היום==
1. מגיפה שהשתוללה בין תלמידי [[רבי עקיבא]] והפילה 24,000 תלמידים כעונש על חוסר כבוד שלא נהגו זה בזה. המגיפה פרצה בימים שלאחרי [[חג הפסח]] ונמשכה עד לל"ג בעומר.
2. ביום זה נפטר ה[[תנא]] [[רבי שמעון בר יוחאי]] - צדיק מתקופת התנאים שגילה את פנמיות התורה וחיבר את [[ספר הזוהר]]. ביום פטירתו גילה רבי שמעון לתלמידיו סודות תורה רבים וציווה אותם לציין בכל שנה את יום פטירתו כיום שמחה.
==ל"ג בעומר אצל אדמור"י חב"ד==
ה[[בעל שם טוב]], [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר הצמח-צדק]] היו נוסעים בל"ג בעומר אל השדה.
אצל [[אדמו"ר האמצעי]] היה ל"ג בעומר מהימים טובים המצוינים, והיה במצב של התגלות. היו יוצאים לשדה, והיו רואים ישועות ומופתים כמים, במיוחד בעניני ילדים.<REF> [[היום יום]] ל"ג בעומר. [[תורת מנחם]] ח"ג [[תשי"א]] עמ' 94.</REF>
[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג [[התוועדות|להתוועד]] ביום זה.
[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג [[התוועדות|להתוועד]] ביום זה.


[[הרבי]] ציווה לערוך ביום זה [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ילדים]], ברחובות העיר, ובפרסום גדול.
== מנהגי היום ==
אין אומרים [[תחנון]] ביום זה.


== הוראת [[אדמו"ר הזקן]] ==
כך כותב [[אדמו"ר הזקן]]: שישו ושמחו בה' בכל [[לב]] ו[[נפש]], ולעשות יום משתה ו[[שמחה]] בח"י אייר... ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר [[תהילים]] כגון "תהילה לדוד" וכה"ג... <REF>[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' קיז.</REF>


שישו ושמחו בה' בכל [[לב]] ו[[נפש]], ולעשות יום משתה ו[[שמחה]] בח"י אייר הבא עלינו לטובה, יומא דהילולא ד[[רשב"י]],  אשר אנו שותין טיפה תמצית דתמצית וכו'.  
מרשימת התוועדות כ"ק [[אדמו"ר מהוריי"צ]] בל"ג בעומר [[תרצ"ט]]: פעם נהגו לעשות "הדלקות" לא רק ב[[מירון]], אלא גם ב[[ירושלים]] וב[[חברון]]. בשנת [[תרנ"ג]] [או [[תרנ"ד]], אין זוכרים כיצד אמר ה[[אדמו"ר]]] קנה [[אדמו"ר הרש"ב]] את ההדלקה הראשונה.


ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר [[תהילים]] כגון "תהילה לדוד" וכה"ג... <REF>[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' קיז.</REF>
כמ"פ ניגן או הורה לנגן [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]] בקשר לל"ג בעומר, את הניגון על הפסוק "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" ששייך לרבי שמעון. כן הורה הרבי לקבל ביום זה החלטות טובות בפרט העניין של [[אהבת ישראל]].


== אצל אדמו"ר האמצעי ==
נוהגים המוני ישראל ביום זה לעלות לקברו של [[רבי שמעון בר יוחאי]] ב[[מירון]], הרבי עודד נסיעה זו. במרום מתקיימת פעילות של חסידי חב"ד.


אצל [[אדמו"ר האמצעי]] היה ל"ג בעומר מהימים טובים המצוינים, והיה במצב של התגלות. היו יוצאים לשדה, והיו רואים ישועות ומופתים כמים, במיוחד בעניני ילדים.<REF> [[היום יום]] ל"ג בעומר. [[תורת מנחם]] ח"ג [[תשי"א]] עמ' 94.</REF>
==תהלוכת ל"ג בעומר==
{{ערך מורחב|ערך=תהלוכת ל"ג בעומר}}
החל משנת [[תש"מ]], מדי שנה, על פי הוראתו של [[הרבי]] נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב”ה, ע"י תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, אהבת ה’ ומשיח. כרבע מליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל”ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי [[ישראל]], מערכות לוגיסטיות עתירות נסיון מפיקות את סמלי התהלוכות, כובעים, ספרונים, וכן את האטרקציות למיניהן. הרבי עצמו השתתף בתהלוכות ב[[ארצות הברית]] כאשר היה זה מתקיים היום ראשון בשבוע.


== ראו עוד ==
== ראו עוד ==
*[[ל"ג בעומר (מנהגים)]]
*[[ל"ג בעומר והקהל]]
*[[ל"ג בעומר והקהל]]



גרסה מ־02:50, 17 במאי 2011

כינוס ל"ג בעומר, תשמ"ז (מבט מלמעלה)
הרבי בפאראד של ל"ג בעומר בפתח 770

ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה בספירת העומר והוא חל בי"ח באייר.

ביום זה חוגגים בני ישראל את יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי וציון פסיקת מותם של תלמידי רבי עקיבא

אירועי היום

1. מגיפה שהשתוללה בין תלמידי רבי עקיבא והפילה 24,000 תלמידים כעונש על חוסר כבוד שלא נהגו זה בזה. המגיפה פרצה בימים שלאחרי חג הפסח ונמשכה עד לל"ג בעומר.

2. ביום זה נפטר התנא רבי שמעון בר יוחאי - צדיק מתקופת התנאים שגילה את פנמיות התורה וחיבר את ספר הזוהר. ביום פטירתו גילה רבי שמעון לתלמידיו סודות תורה רבים וציווה אותם לציין בכל שנה את יום פטירתו כיום שמחה.

ל"ג בעומר אצל אדמור"י חב"ד

הבעל שם טוב, אדמו"ר הזקן ואדמו"ר הצמח-צדק היו נוסעים בל"ג בעומר אל השדה. אצל אדמו"ר האמצעי היה ל"ג בעומר מהימים טובים המצוינים, והיה במצב של התגלות. היו יוצאים לשדה, והיו רואים ישועות ומופתים כמים, במיוחד בעניני ילדים.[1] אדמו"ר הרש"ב נהג להתוועד ביום זה.

מנהגי היום

אין אומרים תחנון ביום זה.

כך כותב אדמו"ר הזקן: שישו ושמחו בה' בכל לב ונפש, ולעשות יום משתה ושמחה בח"י אייר... ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר תהילים כגון "תהילה לדוד" וכה"ג... [2]

מרשימת התוועדות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בל"ג בעומר תרצ"ט: פעם נהגו לעשות "הדלקות" לא רק במירון, אלא גם בירושלים ובחברון. בשנת תרנ"ג [או תרנ"ד, אין זוכרים כיצד אמר האדמו"ר] קנה אדמו"ר הרש"ב את ההדלקה הראשונה.

כמ"פ ניגן או הורה לנגן כ"ק אדמו"ר מלך המשיח בקשר לל"ג בעומר, את הניגון על הפסוק "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" ששייך לרבי שמעון. כן הורה הרבי לקבל ביום זה החלטות טובות בפרט העניין של אהבת ישראל.

נוהגים המוני ישראל ביום זה לעלות לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון, הרבי עודד נסיעה זו. במרום מתקיימת פעילות של חסידי חב"ד.

תהלוכת ל"ג בעומר

ערך מורחב – תהלוכת ל"ג בעומר

החל משנת תש"מ, מדי שנה, על פי הוראתו של הרבי נאספים ילדי ישראל בכל עיר, מושב וכפר, ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב”ה, ע"י תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, אהבת ה’ ומשיח. כרבע מליון ילדים, לפי אומדנים שונים, משתתפים בשנים האחרונות בתהלוכות ל”ג בעומר המתקיימים במאות נקודות ברחבי ישראל, מערכות לוגיסטיות עתירות נסיון מפיקות את סמלי התהלוכות, כובעים, ספרונים, וכן את האטרקציות למיניהן. הרבי עצמו השתתף בתהלוכות בארצות הברית כאשר היה זה מתקיים היום ראשון בשבוע.

ראו עוד

קישורים חיצונים

הערות שוליים