נשמה יתירה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־14:19, 10 בינואר 2021

הנשמה יתירה באה לאדם בכל ערב שבת ובמוצאי שבת ניטלת הימנו.^[1] על פי תורת החסידות, ביאור הדבר הוא, שיש להם לנשמות אהבה ויראה שמקורם בפנימיות ועצמות התענוג והשעשועים. בחינה זו מאירה בכל תפילות השבת, מלמעלה על הנשמה.

תענוג זה, הוא בעצם התענוג שהיה לנשמה במצב שקודם בואה לגוף בעולם הזה.

שתי בחינות תענוג[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישנן שתי בחינות בתענוג זה, הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף".

הבחינה הנקראת כסף, היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שהנשמות נהנין מזיו השכינה בגן עדן, וכן בתפילת השבת שעליה כתוב בפסוק "אז תתענג על ה'".

הבחינה הנקראת זהב, היא בחינת רשפי אש התענוג, שהוא - להכלל בעצמות, כניצוץ הנמשך ועולה מאליה להכלל בשלהבת, והוא הנקראת שעשועים עצמיים שהוא בחינת גבורות רשפי אש התענוג.

תענוגים אלו מול התענוג שבלימוד התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תענוגים אלו גדולים יותר מתענוג לימוד התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שני בחינות תענוג אלו, הם בחינת תענוג הנעלם, שהיא בדרגה גבוהה יותר מאשר תענוג המורגש שבא בשכל, הבא על ידי לימוד התורה, ונחשב לדרגה נמוכה יותר, מכיון שאי אפשר לידבק במחשבה במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית מחשבה תפיסא ביה. לעומת זאת, בחינת תענוג הנעלם הזה הוא שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב "נכספה וגם כלתה נפשי" ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של עולם הבא, שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת' עלמין דכסופין המאירים לצדיקים בעולם הבא.

למרות זאת כדאי יותר ללמוד תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

למרות שבחינות תענוג אלו גדולות יותר מהתענוג שבלימוד התורה, קובע אדמו"ר האמצעי כי למעשה כדאי יותר ללמוד תורה, מכיון שעל ידי התשובה האמיתית בלב נשבר מאד ומעומק קירות הלב ביותר, הנעשית קודם הלימוד, יגיע לדביקות נפלאה מאד בעצמות אלקות מה שאי אפשר להיות לנשמה בגן עדן וגם לא בעולם הבא, ולכך אמרו דיפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא.^[2]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נשמה יתירה בשבת שיחה של הרבי מעובדת מתוך הספר שולחן שבת
מהי נשמה יתירה?
למה מריחים בשמים בהבדלה? באתר בית חב"ד

הערות שוליים

↑ ביצה יז א.
↑ אדמו"ר האמצעי, אמרי בינה, פרשת וישב, קצט, ב

[1] ביצה יז א.

[2] אדמו"ר האמצעי, אמרי בינה, פרשת וישב, קצט, ב

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לעריכה|}}
+ה'''[[נשמה]] יתירה''' באה לאדם בכל [[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] ניטלת הימנו.{{הערה|1=[[ביצה]] יז א.}} על פי [[תורת החסידות]], ביאור הדבר הוא, שיש להם ל[[נשמות]] [[אהבה]] ו[[יראה]] שמקורם בפנימיות ו[[עצמות]] התענוג והשעשועים. בחינה זו מאירה בכל [[תפילה|תפילות]] ה[[שבת]], מלמעלה על ה[[נשמה]].
-{{שבת}}
-'''נשמה יתירה''' באה לאדם בכל [[ערב שבת]] וב[[מוצאי שבת]] ניטלת הימנה.<REF>[[ביצה]] יז א.</REF>
-ביאור הדבר הוא, שיש להם ל[[נשמות]] [[אהבה]] ו[[יראה]] בפנימיות ועצמות התענוג והשעשועים. בחינה זו מאירה בכל [[תפלות השבת]], מלמעלה על ה[[נשמה]].
+תענוג זה, הוא בעצם התענוג שהיה ל[[נשמה]] במצב שקודם בואה לגוף ב[[עולם הזה]].
-תענוג זה, הוא התענוג שהיה לנשמה קודם בואה לגוף ב[[עולם הזה]].
+== שתי בחינות תענוג ==
-== שתי בחינות ==
+ישנן שתי בחינות בתענוג זה, הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי [[זהב]] וכסף".
-ישנן שתי בחינות בתענוג זה, הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף".
+הבחינה הנקראת '''כסף''', היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שה[[נשמה|נשמות]] נהנין מזיו ה[[שכינה]] בגן עדן, וכן בתפילת ה[[שבת]] שעליה כתוב בפסוק {{ציטוטון|אז תתענג על ה'}}.
-הבחינה הנקראת '''כסף''', היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שהנשמות נהנין מזיו השכינה בג"ע, וכן בתפלת השבת דכתיב אז תתענג על ה' כו'.
+הבחינה הנקראת '''זהב''', היא בחינת רשפי אש ה[[תענוג]], שהוא - להכלל ב[[עצמות]], כ[[ניצוץ]] הנמשך ועולה מאליה להכלל בשלהבת, והוא הנקראת שעשועים עצמיים שהוא בחינת גבורות רשפי אש התענוג.
-הבחינה הנקראת '''זהב''', היא בחינת רשפי אש התענוג, להכלל בעצמות, כניצוץ הנמשך ועולה מאליה להכלל בשלהבת, והוא הנקראת שעשועים עצמיים שהוא בחינת גבורות רשפי אש התענוג.
+== תענוגים אלו מול התענוג שבלימוד התורה ==
+===תענוגים אלו גדולים יותר מתענוג לימוד התורה===
+שני בחינות תענוג אלו, הם בחינת [[תענוג]] הנעלם, שהיא בדרגה גבוהה יותר מאשר תענוג המורגש שבא ב[[שכל]], הבא על ידי [[לימוד התורה]], ונחשב לדרגה נמוכה יותר, מכיון שאי אפשר לידבק ב[[מחשבה]] במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית [[מחשבה]] תפיסא ביה. לעומת זאת, בחינת תענוג הנעלם הזה הוא שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב {{ציטוטון|נכספה וגם כלתה נפשי}} ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת [[ארבע מאות עלמין דכיסופין|ת' עלמין דכסופין]] המאירים ל[[צדיקים]] בעולם הבא.
+===למרות זאת כדאי יותר ללמוד תורה===
+למרות שבחינות תענוג אלו גדולות יותר מהתענוג שב[[לימוד התורה]], קובע [[אדמו"ר האמצעי]] כי למעשה כדאי יותר ללמוד תורה, מכיון שעל ידי ה[[תשובה]] האמיתית בלב נשבר מאד ומעומק קירות הלב ביותר, הנעשית קודם הלימוד, יגיע ל[[דביקות]] נפלאה מאד בעצמות אלקות מה שאי אפשר להיות ל[[נשמה]] ב[[גן עדן]] וגם לא ב[[עולם הבא]], ולכך אמרו דיפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים ב[[עולם הזה]] מכל חיי העולם הבא.{{הערה|1= [[אדמו"ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&search=%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94+%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94 קצט, ב]}}
-== תענוג זה מול התענוג שבלימוד התורה ==
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?CategoryID=78&ArticleID=527 נשמה יתירה בשבת]''' שיחה של הרבי מעובדת מתוך הספר [[שולחן שבת (ספר)|שולחן שבת]]
+*'''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=243&article=2212 מהי נשמה יתירה?]''' {{חבד בישראל}}
+*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4232114 למה מריחים בשמים בהבדלה?]''' באתר בית חב"ד {{בית חבד}}
-שני בחינות תענוג אלו, שהם בחינת [[תענוג]] הנעלם, היא למעלה מתענוג המורגש שבא בשכל, והבא על ידי [[לימוד התורה]], מכיון שאי אפשר לידבק במחשבה במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית מחשבה תפיסא ביה, אמנם בחינת תענוג הנעלם הזה הוא, שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב נכספה וגם כלתה נפשי ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת' עלמין דכסופין המאירים ל[[צדיקים]] בעוה"ב.
-ועל אף שבחינות תענוג אלו גדולות יותר מהתענוג שבלימוד התורה, כדאי הדבר, מכיון שע"י ה[[תשובה]] האמיתית בלב נשבר מאד ומעומק קירות הלב ביותר, הנעשית קודם הלימוד, יגיע ל[[דביקות]] נפלאה מאד בעצמות אלקות מה שאי אפשר להיות לנשמה בגן עדן וגם לא בעולם הבא, ולכך אמרו דיפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז מכל חיי העוה"ב.<REF> [[אדמו"ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&search=%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94+%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94 קצט, ב]</REF>
 {{הערות שוליים}}
+{{שבת}}
 [[קטגוריה:שבת]]

שבת
קבלת שבת	ערב שבת · הכנה לשבת · בגדי שבת · נרות שבת · תוספת שבת · קבלת שבת · לכה דודי · קידוש · תפילות השבת
תפילות השבת	ערבית · שחרית · תפילת מוסף · מנחה
חלקי השבת	ליל ויום שבת · סעודה שלישית · רעווא דרעווין
בחינות שונות	חקל תפוחין קדישין · עתיקא קדישא · זעיר אנפין
מוצאי שבת	מוצאי שבת · הבדלה · ויתן לך · מלוה מלכה
פרטים נוספים	נשמה יתירה · סעודת שבת · שינה בשבת תענוג · שבת מברכים
זמירות שבת	שלום עליכם · אסדר לסעודתא · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) · לכה דודי · בני היכלא · אזמר בשבחין · ניגון דבקות שבת (אדמו"ר הזקן) · מנוחה ושמחה · ידיד נפש · מזמור לדוד ·לכה דודי מלמז' · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו · יתגדל · א-ל אדון · ישמחו במלכותך
ניגונים למוצאי שבת:	אתקינו סעודתא · המבדיל · במוצאי יום מנוחה · אמר השם ליעקב (יענקל יענקל) · אמר השם ליעקב · אמר השם ליעקב יא טאטע יא
ספרים בנושא	מי טל · ביאור הלכות שבת · שבת כהלכה · הלכות שבת על דיני מוקצה ובורר