ויטבסק: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־10:28, 1 באוגוסט 2023

וִיטֵבְּסְק (בפולנית: Witebsk) (בבלארוסית: Віцебская) היא עיר בבלארוס^[1] ליד הגבול עם רוסיה ולטביה. בעיר, בירת מחוז ויטבסק, ומונה נכון לחודש טבת תש"פ - כ-364,800 תושבים, והיא העיר הרביעית בגודלה בבלארוס.

תולדות החסידות בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי מנחם מנדל מויטבסק מתלמידי המגיד ממזריטש ומרבותיו של אדמו"ר הזקן, נולד בעיר. אך בימי המגיד התגורר במינסק. לאחר פטירתו של המגיד חזר לויטבסק והשתקע בהורודוק הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם אדמו"ר הזקן. רבי מנחם מנדל היה למעשה לפי צוואת המגיד ראש החסידים לאחר הבעל שם טוב והמגיד. מהמרכז חסידי בויטבסק הוא השפיע על יהדות ליטא ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית.

אדמו"ר הזקן נשא לאישה את הרבנית סטערנא בת ר' יהודה לייב סגל מויטבסק בשנת ה'תק"ך (1760) וגר בעיר לאחר נישואיו כמה שנים. הוא המשיך את לבבות האברכים בגאונותו המופלאה. מסופר^[2] כי באחד מסעודות העיר כיבדו אותו לומר פלפול, והוא אמר פלפול עד שכל אנשי העיר יצאו מרוב התפעלות, ואז התבטא אדמו"ר הזקן: הלשון היא קולמוס הנפש. לאחר מכן כיבדו אותו לזמר ניגון, כי בעת שהיה לומד או מתפלל הלומדים לא היו יכולים לזוז ממקומם מרוב מתיקות הניגון. לאחר שסיים לזמר את הניגון, אמר אדמו"ר הזקן: הלשון הוא קולמוס הנפש, והניגון הוא קולמוס הנפש.

חסידי חב"ד שכיהנו כרבני העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבים מחסידי חב"ד שימשו ברבנות בעיר וויטבסק:

רבי יצחק אייזיק בהר"ד מויטבסק - רבה החב"די הראשון של העיר ויטבסק, שקיבל סמיכה לרבנות מאדמו"ר הזקן וקיבל ממנו הוראות רבות בהלכה. שימש ברבנות העיר כששים שנה, בערך משנת תקס"ז ועד לפטירתו בשנת תרכ"ז או תרכ"ח. השפיע רבות להפצת חסידות חב"ד בעיר ובסביבתה, וכן הקים בה ישיבה.
הרב יקותיאל זלמן לנדא - מונה על ידי הרב יצחק אייזיק לעמוד בראשות הישיבה שהקים, ולאחר פטירתו מילא את מקומו ברבנות העיר. שימש בכהונה זו עד שנת תרל"ח אז עבר לכהן כרב בפטרבורג.
הרב שניאור זלמן מאוסטרובנה - כיהן כמו"צ באיזור הראשון של העיר, עוד בתקופת כהונתו של רבי יצחק אייזיק, ובתקופה מסויימת כיהן כרב העיר, עד לפטירתו בערך בשנת תרמ"ו.
הרב חיים משולם זלמן ניימרק - כיהן ברבנות העיר לתקופה של כשנתיים בערך בשנים תרמ"ו - תרמ"ח.
רבי מרדכי שניאורסון (בנו של רבי ברוך שלום, בן אדמו"ר הצמח צדק) - כיהן כרב האיזור השלישי של העיר; איזור שהתפתח רבות בתקופת כהונתו, ועל כן נחשב כרב העיקרי של העיר. החל לכהן עוד בתור צעיר לימים, והמשיך עד פטירתו בה' תשרי תרס"ח.
רבי יהודה לייב שניאורסון (בנו של רבי יצחק דובער שניאורסון, בן אדמו"ר הצמח צדק) – מונה לרב בוויטבסק החל משנת תרס"ו^[3].
הרב שמריה יהודה לייב מדליה - כיהן כרב מאז פטירתו של הרב מרדכי שניאורסון, בשנת תרס"ח, ועד שנת תר"צ, שאז גורש על ידי היבסקציה.
הרב אברהם אליהו פלוטקין - כיהן כרב בעיר כשנה בערך, בשנת תרפ"ד, אז עבר לאוסטשקוב^[4].
הרב יהושע נימוטין - החל לכהן כרב בעיר בשנת תרפ"ה^[5].

מוסדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפני מלחמת העולם השנייה שכנה בעיר ישיבת תומכי תמימים ויטבסק, ישיבת חב"ד המרכזית בברית המועצות. הרב אליהו פאר תושב העיר דאג להחזיק את הישיבה על ידי איסוף כספים.

מקווה חב"ד. לאחר סגירת הישיבה טיפל במקוה הרב ברוך שיפרין.

אירועים במהלך השנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן נישא עם בתו של ר' יהודה לייב סגל מויטבסק ולשם עבר לאחר נישואיו. הוא היה יהודי עשיר, ורצה לתת 5,000 שקלי זהב כנדוניא לנישואין. אדמו"ר הזקן הסכים בתנאי שיעשה בכסף כרצונו והוא הסכים. ובאותה שנה, הרבי הקודם סיפר, מסר אדמו"ר הזקן את הכסף, בהסכמת אשתו, לאנשים כדי שיקנו קרקע ויתפרנסו מחקלאות.

בי' כסלו תקפ"ז יצא אדמו"ר האמצעי לחירות ממאסרו בויטבסק. המאסר הגיע בעקבות הלשנה כי אדמו"ר האמצעי שולח כספים לארץ ישראל. אדמו"ר האמצעי הוכיח לחוקרים כי כל ההלשנה בשקר יסודה.

בשנת תר"ח השתתף אדמו"ר הצמח צדק בוויטבסק באסיפה כללית של עסקנים שבאו משקלוב, וילנה ופטרבורג. הוא שהה בעיר כשני שבועות וגם חזר מאמרי דא"ח ברבים.

בשנת תרכ"ז מינה אדמו"ר המהר"ש את הרשב"ץ לשד"ר בויטבסק ובעוד יישובים.

בשנת תרס"ו שלח אדמו"ר הריי"צ שליח לויטבסק לקנות כלי אוכל לליל הסדר הראשון בליובאוויטש בו אכלו כל התמימים ביחד והוכרז על סעודת משיח.

בשנת תרפ"ב הפצירו ברב יהושע נימוטין לשאת בעול הרבנות, אדמו"ר הריי"צ השתדל בשביל הדבר אצל עסקני העיר וכעבור שנה מונה לרב העיר.

בקיץ שנת תרפ"ז נפתחה בעיר מחלקת תומכי תמימים. בחג הפורים תרצ"א נסגרה הישיבה.

חסידים מפורסמים בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יהודה עבער (ראש ישיבת תומכי תמימים).

הרב אברהם דרייזין (מאיור) (משגיח).

הרב שניאור זלמן לויטין (משגיח).

הרב נחום לבקובסקי (משגיח).

הרב רפאל כהן (מגיד שיעור).

הרב אריה לייב ליפסקר (משגיח).

הרב נחום גולדשמיד (משפיע באחת הכתות).

הרב דובער יפה (משפיע בישיבה).

הרב שניאור זלמן קלמנסון (חתנו הוא הרב דובער חן).

הרב אברהם פריז.

הרב משה לייב גינזבורג.

הרב אליהו פאר דאג להחזיק את הישיבה על ידי איסוף כספים.

הרב ברוך שיפרין (חתנו של הרב אליהו פאר).

הרב ברוך מויטבסק"^[6].

הרב משה וישצקי שהיה מכונה גם משה ויטבסקער. גדל בויטבסק. כל משפחתו נרצחה שם על ידי הנאצים ימ״ש. אביו ר׳ יצחק פנחס נשרף בבית הכנסת יחד עם עוד יהודים ביום הכיפורים

תלמידי הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב מיכאל טייטלבוים.

הרב ישראל יהודה לוין.

קבורים בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שניאור זלמן אהרן שניאורסון. הסתלק בי"א חשוון תרס"ט.

הערות שוליים

↑ בעבר הייתה שיכת לפולין
↑ ספר התולדות אדמו"ר הזקן ע' 1178.
↑ בספר 'וויטעבסק' ע' 189 אודותיו, עירבב כמה פרטים - וכתב שהיה בן רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון מליאדי, במקום נכדו; וכן כתב שהיה אחות הרבנית נחמה דינה אשת אדמו"ר הריי"צ. האמור בפנים תוקן על פי ספר הצאצאים, ע' 214 (מס' 281).
↑ כן משמע מאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ: חלק י"ד (ברוקלין, תשס"א) ע' רסח. חלק א' ע' תנד.
↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' ע' תמ, ובהערת המו"ל שם.
↑ לא ברור איזה. מתוך הספר "דרכי נסתרות" של זלמן רודרמן.

עיירות ברוסיה הלבנה

מחוז ברסט - בריסק · פינסק · הורודישץ' • מחוז הומיל - מאזיר · ז'לובין · פאריטש · רהצ'וב · רציצא • מחוז גרודנא - גרודנא · לידא · סלונים · סמרגון • מחוז ויטבסק - אולע · אורשה · בישנקוביץ · גלובוקי · דוברובנה · דוברומיסל · דיסנא · דישקע · דרויה · הורודוק · טולצ'ין · ינוביץ' · לפל · סיינו · סוראז · סמיליאן · פולוצק · צשניק · קובליץ · קאפוסט • מחוז מוהילוב - באברויסק · ביחוב · דריבין · ליאדי · ליאזנא · קלימוביץ' · שקלוב • מחוז מינסק - בוריסוב · דוקשיץ · וולוז'ין · מינסק · סלוצק · פלשצניץ · קלצק · קורניץ · שצעדרין

עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין

‏

[1] בעבר הייתה שיכת לפולין

[2] ספר התולדות אדמו"ר הזקן ע' 1178.

[3] בספר 'וויטעבסק' ע' 189 אודותיו, עירבב כמה פרטים - וכתב שהיה בן רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון מליאדי, במקום נכדו; וכן כתב שהיה אחות הרבנית נחמה דינה אשת אדמו"ר הריי"צ. האמור בפנים תוקן על פי ספר הצאצאים, ע' 214 (מס' 281).

[4] כן משמע מאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ: חלק י"ד (ברוקלין, תשס"א) ע' רסח. חלק א' ע' תנד.

[5] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' ע' תמ, ובהערת המו"ל שם.

[6] לא ברור איזה. מתוך הספר "דרכי נסתרות" של זלמן רודרמן.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:ויטבסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית העירייה בויטבסק]]
+[[קובץ:נהר ויטבסק.JPG|שמאל|ממוזער|250px|גשר מעבר להולכי רגל מעל נהר החוצה את העיר ויטבסק]]
-'''וִיטֵבְּסְק''' היא עיר בבלארוס ליד הגבול עם רוסיה ולטביה. בעיר, בירת מחוז ויטבסק, גרו ב-2007 387,800 תושבים, והיא העיר הרביעית בגודלה בבלארוס.
+'''וִיטֵבְּסְק''' (בפולנית: '''Witebsk''') (בבלארוסית: '''Віцебская''')  היא עיר בבלארוס{{הערה|בעבר הייתה שיכת ל[[פולין]]}} ליד הגבול עם [[רוסיה]] ולטביה. בעיר, בירת מחוז ויטבסק, ומונה נכון לחודש [[טבת]] [[תש"פ]] - כ-364,800 תושבים, והיא העיר הרביעית בגודלה בבלארוס.
+[[קובץ:Syn vitebsk 02.jpg|ממוזער|בית כנסת עתיק בויטבסק.]]
 == תולדות החסידות בעיר ==
+רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] מתלמידי ה[[מגיד ממזריטש]] ומרבותיו של אדמו"ר הזקן, נולד בעיר. אך בימי המגיד התגורר במינסק. לאחר פטירתו של המגיד חזר לויטבסק והשתקע ב[[הורודוק]] הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי [[חסידים]] ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם אדמו"ר הזקן. רבי מנחם מנדל היה למעשה לפי צוואת המגיד ראש החסידים לאחר ה[[בעל שם טוב]] והמגיד. מהמרכז חסידי בויטבסק הוא השפיע על יהדות [[ליטא]] ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית.
-לאחר נישואיו של אדמו"ר הזקן הוא התגורר בעיר. הוא המשיך את לבבות האברכים בגאונותו המופלאה. מסופר כי באחד מסעודות העיר כיבדו אותו לומר פלפול, והוא אמר פלפול עד שכל האנשי יצאו מרוב התפעלות, ואז התבטא אדמו"ר הזקן: הלשון היא קולמוס הנפש. לאחר מכן כיבדו אותו לזמר ניגון, כי בעת שהיה לומד או מתפלל הלומדים לא היו יכולים לזוז ממקומם מרוב מתיקות הניגון. לאחר שסיים לזמר את הניגון, אמר אדמו"ר הזקן: הלשון הוא קולמוס הנפש, והניגון הוא קולמוס הנפש{{הערת שוליים|[[ספר התולדות אדמו"ר הזקן]] ע' 1178.}}.
+[[אדמו"ר הזקן]] [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית סטערנא בת ר' יהודה לייב סגל מויטבסק בשנת ה'תק"ך (1760) וגר בעיר לאחר נישואיו כמה שנים. הוא המשיך את לבבות האברכים בגאונותו המופלאה. מסופר{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר הזקן]] ע' 1178.}} כי באחד מסעודות העיר כיבדו אותו לומר פלפול, והוא אמר [[פלפול]] עד שכל אנשי העיר יצאו מרוב התפעלות, ואז התבטא אדמו"ר הזקן: הלשון היא קולמוס הנפש. לאחר מכן כיבדו אותו לזמר ניגון, כי בעת שהיה לומד או מתפלל הלומדים לא היו יכולים לזוז ממקומם מרוב מתיקות הניגון. לאחר שסיים לזמר את הניגון, אמר אדמו"ר הזקן: הלשון הוא קולמוס הנפש, והניגון הוא קולמוס הנפש.
-רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] מתלמידי המגיד ומרבותיו של אדמו"ר הזקן, נולד בעיר. אך בימי [[המגיד ממזריטש]] התגורר במינסק. לאחר פטירתו של המגיד חזר לויטבסק והשתקע בהורודוקי הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם [[אדמו"ר הזקן]]. רבי מנחם מנדל היה למעשה ובפועל לפי צוואת המגיד ראש החסידים לאחר הבעל שם טוב והמגיד עצמו. בה הייתה השפעתו של מרכז חסידי זה על יהדות ליטא ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית.
+==חסידי חב"ד שכיהנו כרבני העיר==
+רבים מחסידי חב"ד שימשו ברבנות בעיר וויטבסק:
+*'''רבי [[יצחק אייזיק בהר"ד]] מויטבסק''' - רבה החב"די הראשון של העיר ויטבסק, שקיבל [[סמיכה לרבנות]] מ[[אדמו"ר הזקן]] וקיבל ממנו הוראות רבות בהלכה. שימש ברבנות העיר כששים שנה, בערך משנת [[תקס"ז]] ועד לפטירתו בשנת [[תרכ"ז]] או [[תרכ"ח]]. השפיע רבות להפצת חסידות חב"ד בעיר ובסביבתה, וכן הקים בה ישיבה.
+*'''הרב [[יקותיאל זלמן לנדא]]''' - מונה על ידי הרב יצחק אייזיק לעמוד בראשות הישיבה שהקים, ולאחר פטירתו מילא את מקומו ברבנות העיר. שימש בכהונה זו עד שנת [[תרל"ח]] אז עבר לכהן כרב ב[[פטרבורג]].
+*'''הרב [[שניאור זלמן מאוסטרובנה]]''' - כיהן כמו"צ באיזור הראשון של העיר, עוד בתקופת כהונתו של רבי יצחק אייזיק, ובתקופה מסויימת כיהן כרב העיר, עד לפטירתו בערך בשנת [[תרמ"ו]].
+*'''הרב [[חיים משולם זלמן ניימרק]]''' - כיהן ברבנות העיר לתקופה של כשנתיים בערך בשנים [[תרמ"ו]] - [[תרמ"ח]].
+*'''רבי [[מרדכי שניאורסון]]''' (בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון|ברוך שלום]], בן [[אדמו"ר הצמח צדק]]) - כיהן כרב האיזור השלישי של העיר; איזור שהתפתח רבות בתקופת כהונתו, ועל כן נחשב כרב העיקרי של העיר. החל לכהן עוד בתור צעיר לימים, והמשיך עד פטירתו ב[[ה' תשרי]] [[תרס"ח]].
+*'''רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן הרי"ד)|יהודה לייב שניאורסון]]''' (בנו של רבי [[יצחק דובער שניאורסון]], בן [[אדמו"ר הצמח צדק]]) – מונה לרב בוויטבסק החל משנת [[תרס"ו]]{{הערה|בספר 'וויטעבסק' ע' 189 אודותיו, עירבב כמה פרטים - וכתב שהיה בן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] מליאדי, במקום נכדו; וכן כתב שהיה אחות [[הרבנית נחמה דינה]] אשת [[אדמו"ר הריי"צ]]. האמור בפנים תוקן על פי ספר הצאצאים, ע' 214 (מס' 281).}}.
+*'''הרב [[שמריה יהודה לייב מדליה]]''' - כיהן כרב מאז פטירתו של הרב מרדכי שניאורסון, בשנת [[תרס"ח]], ועד שנת [[תר"צ]], שאז גורש על ידי ה[[יבסקציה]].
+*'''הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]]''' - כיהן כרב בעיר כשנה בערך, בשנת [[תרפ"ד]], אז עבר לאוסטשקוב{{הערה|כן משמע מאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ: חלק י"ד (ברוקלין, תשס"א) ע' רסח. חלק א' ע' תנד.}}.
+*'''הרב [[יהושע נימוטין]]''' - החל לכהן כרב בעיר בשנת [[תרפ"ה]]{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' ע' תמ, ובהערת המו"ל שם.}}.
-רבי [[מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] שימש כרב בעיר. כבר בהיותו צעיר לימים התמנה להיות רבה של העיר [[ויטבסק]]. הוא היה מקובל על כל החוגים, ובזמן נשיאותו התפתח האיזור השלישי של ויטבסק בו היתה מקום רבנותו. כמחצית מיהודי העיר הצרכזו במקום זה, והוא נחשב לאב"ד העיקרי של ויטבסק{{הערת שוליים|יהדות ויטבסק עמ' 188.}}.
+==מוסדות חב"ד בעיר==
+*לפני [[מלחמת העולם השנייה]] שכנה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים ויטבסק]], ישיבת חב"ד המרכזית ב[[ברית המועצות]]. הרב [[אליהו פאר]] תושב העיר דאג להחזיק את הישיבה על ידי איסוף כספים.
+*[[מקווה חב"ד]]. לאחר סגירת הישיבה טיפל במקוה הרב [[ברוך שיפרין]].
+=== אירועים במהלך השנים ===
+*[[אדמו"ר הזקן]] נישא עם בתו של ר' [[יהודה לייב סגל]] מויטבסק ולשם עבר לאחר נישואיו. הוא היה יהודי עשיר, ורצה לתת 5,000 שקלי [[זהב]] כנדוניא לנישואין. אדמו"ר הזקן הסכים בתנאי שיעשה בכסף כרצונו והוא הסכים. ובאותה שנה, הרבי הקודם סיפר, מסר [[אדמו"ר הזקן]] את הכסף, בהסכמת אשתו, לאנשים כדי שיקנו קרקע ויתפרנסו מחקלאות.
+*בי' כסלו [[תקפ"ז]] יצא [[אדמו"ר האמצעי]] לחירות ממאסרו בויטבסק. המאסר הגיע בעקבות הלשנה כי אדמו"ר האמצעי שולח כספים ל[[ארץ ישראל]]. [[אדמו"ר האמצעי]] הוכיח לחוקרים כי כל ההלשנה בשקר יסודה.
+*בשנת [[תר"ח]] השתתף [[אדמו"ר הצמח צדק]] בוויטבסק באסיפה כללית של עסקנים שבאו מ[[שקלוב]], [[וילנה]] ו[[פטרבורג]]. הוא שהה בעיר כשני שבועות וגם חזר [[מאמר|מאמרי]] [[דא"ח]] ברבים.
+*בשנת [[תרכ"ז]] מינה [[אדמו"ר המהר"ש]] את ה[[רשב"ץ]] ל[[שד"ר]] בויטבסק ובעוד יישובים.
+*בשנת [[תרס"ו]] שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] שליח לויטבסק לקנות כלי אוכל ל[[ליל הסדר]] הראשון ב[[ליובאוויטש]] בו אכלו כל ה[[תמימים]] ביחד והוכרז על [[סעודת משיח]].
+*בשנת [[תרפ"ב]] הפצירו ברב [[יהושע נימוטין]] לשאת בעול הרבנות, [[אדמו"ר הריי"צ]] השתדל בשביל הדבר אצל עסקני העיר וכעבור שנה מונה לרב העיר.
+*בקיץ שנת [[תרפ"ז]] נפתחה בעיר מחלקת [[תומכי תמימים]]. ב[[חג הפורים]] [[תרצ"א]] נסגרה הישיבה.
+==חסידים מפורסמים בעיר ==
+*הרב [[יהודה עבער]] (ראש ישיבת תומכי תמימים).
+*הרב [[אברהם דרייזין (מאיור)]] (משגיח).
+* הרב [[שניאור זלמן לויטין]] (משגיח).
+*הרב [[נחום לבקובסקי]] (משגיח).
+*הרב [[רפאל כהן]] (מגיד שיעור).
+*הרב [[אריה לייב ליפסקר]] (משגיח).
+*הרב [[נחום גולדשמיד]] ([[משפיע]] באחת הכתות).
+* הרב [[דובער יפה]] ([[משפיע]] בישיבה).
+* הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] (חתנו הוא הרב [[דובער חן]]).
+*הרב [[אברהם פריז]].
+*הרב [[משה לייב גינזבורג]].
+*הרב [[אליהו פאר]] דאג להחזיק את הישיבה על ידי איסוף כספים.
+*הרב [[ברוך שיפרין]] (חתנו של הרב אליהו פאר).
+*הרב [[ברוך מויטבסק]]"{{הערה|לא ברור איזה. מתוך הספר "דרכי נסתרות" של [[זלמן רודרמן]].}}.
+*הרב [[משה וישצקי]] שהיה מכונה גם משה ויטבסקער. גדל בויטבסק. כל משפחתו נרצחה שם על ידי הנאצים ימ״ש. אביו ר׳ יצחק פנחס נשרף בבית הכנסת יחד עם עוד יהודים ביום הכיפורים
+=== תלמידי הישיבה ===
+*הרב [[מיכאל טייטלבוים]].
+*הרב [[ישראל יהודה לוין]].
+== קבורים בעיר ==
+*הרב [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון]]. הסתלק ב[[י"א חשוון תרס"ט]].
-לפני [[מלחמת העולם השניה]] התקיימה בעיר ישיבת חב"ד המרכזית ב[[ברית המועצות]].
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה]]
+{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}