שניאור זלמן לויטין
הרב שניאור זלמן לויטין (זלמן האדיטשער, תרס"ו-ט"ז אדר ראשון תשל"ז) היה משגיח ומשפיע בישיבות תומכי תמימים ויטבסק, כותאיס וסמרקנד, ובאחרית ימיו מזקני החסידים בקראון הייטס. מעורכי סדרת הספרים ליקוטי לוי יצחק וכתר שם טוב בהוצאת קה"ת.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרס"ו לאביו ר' משה שלמה לויטין ולאמו חיה, בעיירה האדיטש[1] (ועל שם העיירה זו כונה בפי חבריו בישיבת תומכי תמימים בשם 'זלמן האדיטשער').
בין השנים תרע"ח-תרפ"ט, למד בהפסקות קטנות בסניפים השונים של ישיבת תומכי תמימים בקרמנצ'וג, נאראל, פולטובה, נעוועל,זישטקאוו, חרקוב, בחזרה בסניף נעוועל, ולבסוף בויטבסק.
עוד כבחור, החל לשמש בסניף ישיבת תומכי תמימים בכותאיס כמדריך ולימד חסידות את התלמידים, מתוך שורש מצוות התפילה, האמנת אלוקות, ופרקים שונים מדרך מצוותיך, והמשך רנ"ט. הוא דרש מהתלמידים לחזור כל מאמר שסיימו ללמוד בעל פה.
בערב פסח תרצ"ג נאסר בכותאיס יחד עם הרבה מאנ"ש ותלמידי הישיבה[2].
בזמן השואה, נרצחה כל משפחתו על ידי הנאצים, והוא התגלגל לכפר אוזבקי "קישלאק". לאחר המלחמה, בעקבות העובדה שהמשגיח בישיבה בסמרקנד לא הסתדר עם התלמידים, החליטה הנהלת הישיבה להביא את זלמן לכהן כמשגיח בישיבה בסמרקנד תחתיו.
על אף שהיה בחור המבוגר בכמה שנים בלבד מהתלמידים בישיבה, הצליח עד מהרה לרכוש השפעה עליהם, ולמרות שלא הצטיין בידיעות או בהבנה יוצאת דופן בחסידות, ההשפעה שלו על התלמידים היתה עצומה והם ראו בו סמל ומופת לחיקוי של אדם המסור לעניני הרבי[3].
היה נשוי עם מרת רחל בת ר' שמואל יצחק גנזבורג (אחיו של ר' מנחם מענדל הלל גאנזבורג). בזמן מלחמת העולם השניה נסע למוסקבה לחפש עבודה כיון שבהאדיטש לא היתה פרנסה, ושרד שם את אימי המלחמה, ואילו רעייתו מרת רחל וילדיו - נספו בהאדיטש.
בהמשך, היה נשוי בזיווג שני עם מרת איטה, אלמנתו של ר' משה ששונקין, והם יצאו מרוסיה בבריחה הגדולה, ובמוצאי שבת מברכים אלול תש"ו כאשר הבריחו את הגבול, ירו חיילים צ'כים ברעייתו והיא נפטרה במקום[4]
לאחר תקופה במחנה המעבר בפוקינג, הגיע לברינואה והתמנה כמשגיח בסדר חסידות[5].
עד שנת תשי"ט שימש בתפקידים שונים בישיבות תומכי תמימים (למעט הפסקות קטנות מפעם לפעם בין התפקידים השונים בהם שימש).
התחתן בזיווג שני עם אלמנתו של ר' מרדכי (מיטיה) גוראריה[6], ולאחר פטירתה, התחתן ברביעית עם רעייתו מרת עטל, בת החסיד ר' חיים עזרא ברונשטיין ושיינא גיסא[7].
הכין לדפוס את סדרת הספרים 'ליקוטי לוי יצחק'[8], וכן ליקט את תורות הבעל שם טוב המופיעים בכתבי רבותינו נשיאינו[9].
נפטר בט"ז אדר ראשון תשל"ז, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי שבניו יורק.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מוסף התמים שבועון בית משיח, גליון כח עמוד 50
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, ר' דובער (בער'ל) לויטין - בוגר ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב
- אחיו, הרב פנחס לויטין - שוחט ובודק חסידי, שהתגורר בערוב ימיו בקראון הייטס.
הערות שוליים
- ↑ ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים.
- ↑ זכרונותי, לוין, פרק י"ד.
- ↑ שבועון בית משיח גליון 792 עמוד 50.
- ↑ יהדות הדממה חלק ב' עמוד 102.
- ↑ מוסף התמים שבועון בית משיח גליון טז עמוד 34.
- ↑ ימים טובים עם הרבי, סוכות ושמחת תורה, עמוד 30.
- ↑ האריכה ימים ונפטרה ב' טבת ה'תש"ס ונטמנה בהר הזיתים.
- ↑ שיחת כ"ף מנחם אב תשל"ג, תשורה גולדמן תשע"ו עמוד 20.
- ↑ שבועון בית משיח גליון 505 עמוד 103.
- ערכים בלי תמונה
- חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב
- חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ
- חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א
- אישים שנולדו בשנת תרס"ו
- צוות תומכי תמימים סמרקנד
- צוות תומכי תמימים כותאיס
- צוות תומכי תמימים ברינואה
- משפחת לויטין
- בוגרי תומכי תמימים קרמנצ'וג
- בוגרי תומכי תמימים נעוועל
- אישים בקראון הייטס
- אישים שנפטרו בשנת תשל"ז
- אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי