לדלג לתוכן

ישיבה – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
דיוק בסדר הלימוד בחו"ל
מ. רובין (שיחה | תרומות)
מ מ. רובין העביר את הדף ישיבה (חב"ד) לשם ישיבה תוך דריסת הפניה ובלי להשאיר הפניה: באנציקלופדיה חב"דית השם התקין הוא ישיבה
 
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 9: שורה 9:
בסיום שלושת השנים בישיבה קטנה עולים ה[[תמימים]] לישיבה גדולה.
בסיום שלושת השנים בישיבה קטנה עולים ה[[תמימים]] לישיבה גדולה.


ישיבה גדולה (בחו"ל נקראת 'זאל') - הוא מוסד המשך לישיבה קטנה וגם הוא מיועד לשלוש שנים (גילאי 17-20 בערך). בחו"ל לומדים התמימים שנתיים בישיבה, לאחר מכן לומדים שנה שלישית בריכוז באחת מהישיבות היותר מרכזיות ומשם יוצאים לשליחות לשנה או שנתיים ולאחר מכן הולכים ללמוד ב770.
ישיבה גדולה (בחו"ל נקראת 'זאל') - הוא מוסד המשך לישיבה קטנה וגם הוא מיועד לשלוש שנים (גילאי 17-20 בערך). בחו"ל לומדים התמימים שנתיים בישיבה, לאחר מכן לומדים שנה שלישית בריכוז באחת מהישיבות היותר מרכזיות ומשם יוצאים לשליחות לשנה או שנתיים ולאחר מכן הולכים ללמוד ב-770.


בסיום המחזור של 'ישיבה קטנה' ו'ישיבה גדולה' נוסעים תלמידי ישיבות חב"ד ב[[ארץ ישראל]] לשנת '[[קבוצה]]' בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] שב[[ניו יורק]].
בסיום המחזור של 'ישיבה קטנה' ו'ישיבה גדולה' נוסעים תלמידי ישיבות חב"ד ב[[ארץ ישראל]] לשנת '[[קבוצה]]' בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] שב[[ניו יורק]].
שורה 47: שורה 47:
* [[תומכי תמימים עמנואל]]
* [[תומכי תמימים עמנואל]]
* [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]
* [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)]]
* [[אהל מנחם מענדל צפת]]
* [[ישיבת צעירי השלוחים]]
* [[תומכי תמימים הקריות]]
* [[תומכי תמימים הקריות]]
* [[תומכי תמימים קריית גת]]
* [[תומכי תמימים קריית גת]]

גרסה אחרונה מ־13:47, 21 בדצמבר 2025

ה'זאל' בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770

ישיבה הינה מסגרת חינוכית-לימודית אחרי בית הספר ולומדים בו מקצועות קודש בלבד; תלמוד בבלי והלכה. בישיבות חב"ד - תומכי תמימים - לומדים בשליש מהיום גם תורת החסידות.

ישיבה קטנה וגדולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבה מתחלקת לשתי מחלקות; ישיבה קטנה וישיבה גדולה:

"ישיבה קטנה" (בחו"ל נקראת 'מתיבתא') - הוא מוסד חינוכי לאחר בית הספר ומועד לשלוש שנות לימוד (גילאי 14-17 בערך). במסגרת זו באים תלמידים שעברו לימודי יהדות בתלמודי תורה ובעלי רקע ראשוני בלימוד התלמוד שמהווה את נושא הלימודים המרכזי בישיבה.

בסיום שלושת השנים בישיבה קטנה עולים התמימים לישיבה גדולה.

ישיבה גדולה (בחו"ל נקראת 'זאל') - הוא מוסד המשך לישיבה קטנה וגם הוא מיועד לשלוש שנים (גילאי 17-20 בערך). בחו"ל לומדים התמימים שנתיים בישיבה, לאחר מכן לומדים שנה שלישית בריכוז באחת מהישיבות היותר מרכזיות ומשם יוצאים לשליחות לשנה או שנתיים ולאחר מכן הולכים ללמוד ב-770.

בסיום המחזור של 'ישיבה קטנה' ו'ישיבה גדולה' נוסעים תלמידי ישיבות חב"ד בארץ ישראל לשנת 'קבוצה' בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 שבניו יורק.

חומר הלימודים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חומר הלימודים בישיבות חב"ד הינו זהה, למעט ישיבות שחרגו ממנו מחמת סיבות שונות.

בעלי תפקידים בישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ראש ישיבה - סמכות העל והאחראי הכולל על המערכת הרוחנית בישיבה. כל שאר הסמכויות באים תחתיו.
  • משגיח - משגיח על התנהלות סדרי הישיבה. למרבית הישיבות קיים גם משגיח ראשי.
  • ראש מתיבתא (ר"מ) - מוסר שיעורים בנגלה לכיתות הישיבה.
  • משפיע - מוסר שיעורים בחסידות לכיתות הישיבה ומתוועד. בהרבה ישיבות קיים גם "משפיע ראשי".
  • משיב (נו"נ) - אישיות לימודית הנוכחת בשעות הלימודים העצמיות על מנת לספק תשובות לשאלות בהם מתקשים תלמידי הישיבה.
  • מדריך - אחראי על השהות בפנימייה ועל שעות הפנאי.
  • שליח - בחור אחרי 'קבוצה' המסייע ברוחניות לתמימים בישיבה.

ישיבות חב"ד בארץ הקודש - רשימה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישיבות קטנות[עריכה | עריכת קוד מקור]


ישיבות גדולות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישיבות לחוזרים בתשובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישיבות במתכונת מיוחדת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישיבות חב"ד בחוץ לארץ - רשימה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישיבות קטנות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ארצות הברית

[1]

    • שאר**

ישיבות גדולות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישיבות לחוזרים בתשובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישיבות במתכונת מיוחדת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אחי תמימים קראון הייטס
  • עלי’ קראון הייטס
  • בית שניאור
  • ווילקס באררי
  • דשעטס קאליפארניא
  • חיילי בית דוד
  • טאג אקדמי פלורידה
  • ה”ראפ” ירושלים

הוראות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

במכתבים רבים כתב הרבי שבחירת הישיבה המתאימה היא כפסק ההלכה, במקום שליבו של התלמיד חפץ[2].

על התלמידים לציית בקבלת עול להוראות ההנהלה, ולהתמסר ללימוד התורה ולשמור בקפדנות על סדרי הישיבה.

הוראות להנהלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

על ההנהלה לשים דגש גם על החיבור הריגשי של התלמידים למוסד, שהיא תהיה חביבה עליהם, ולא להסתפק בכך שלומדים ומתפללים כראוי, אלא שיהיה קאך בענינים אלו, וכן לדאוג להסתדרותם של התלמידים לאחר יציאתם מכותלי הישיבה[3].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים