אריאל שרון – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
מ החלפת טקסט – "ל770" ב־"ל-770" |
||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שרון אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ראש הממשלה]] ה11 של [[מדינת ישראל]] מר [[אריאל שרון]] אצל [[הרבי]]. התמונה צולמה כשהרבי משוחח עם מר אריאל שרון (בתקופת כהונתו כשר הבינוי והשיכון) בעת מעמד חלוקת הדולרים בלובי הכניסה | [[קובץ:שרון אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ראש הממשלה]] ה11 של [[מדינת ישראל]] מר [[אריאל שרון]] אצל [[הרבי]]. התמונה צולמה כשהרבי משוחח עם מר אריאל שרון (בתקופת כהונתו כשר הבינוי והשיכון) בעת מעמד חלוקת הדולרים בלובי הכניסה ל-770, [[א' בסיוון]] תשמ"ט. משמאל נראית רעייתו של שרון, לילי]] | ||
מר '''אריאל (אריק) שרון''' ([[ה' באדר]] [[תרפ"ח]] - [[י' שבט]] [[ה'תשע"ד]]) היה אלוף ב[[צה"ל]], חבר כנסת מטעם הליכוד, מייסד ויו"ר מפלגת קדימה, שר וראש הממשלה ה-11 ב[[מדינת ישראל]]. קודם כניסתו לחיים הפוליטיים היה איש צבא, שהקים את יחידת המטכ"ל (יחידה 101 בגלגולה הראשון) ואלוף פיקוד דרום. לחם ב[[מלחמת העצמאות]], מבצע סיני, [[מלחמת ששת הימים]] וב[[מלחמת יום הכיפורים]]. כשר ביטחון הוביל את מלחמת לבנון הראשונה ומבצע חומת מגן. כאיש צבא ובתחילת דרכו כאיש פוליטי דגל בחזון [[ארץ ישראל השלימה]] ולחם ליישב את אזור יהודה ושומרון, עד שכונה "אבי ההתנחלויות". בסוף חייו הפוליטיים, בשנת [[תשס"ה]] חל מפנה בעמדותיו הוא הכריז על תוכנית [[ההתנתקות]] שהתבצעה בקיץ אותה שנה למרות התנגדות חזקה בקרב חלק גדול מהציבור. ב[[ה' טבת]] [[תשס"ו]] כחצי שנה לאחר גירוש יהודי גוש קטיף מבתיהם המכונה תוכנית ההתנתקות, עבר אירוע מוחי מאז שכב בתרדמת עד לפטירתו ב[[י' בשבט]] [[תשע"ד]]. | מר '''אריאל (אריק) שרון''' ([[ה' באדר]] [[תרפ"ח]] - [[י' שבט]] [[ה'תשע"ד]]) היה אלוף ב[[צה"ל]], חבר כנסת מטעם הליכוד, מייסד ויו"ר מפלגת קדימה, שר וראש הממשלה ה-11 ב[[מדינת ישראל]]. קודם כניסתו לחיים הפוליטיים היה איש צבא, שהקים את יחידת המטכ"ל (יחידה 101 בגלגולה הראשון) ואלוף פיקוד דרום. לחם ב[[מלחמת העצמאות]], מבצע סיני, [[מלחמת ששת הימים]] וב[[מלחמת יום הכיפורים]]. כשר ביטחון הוביל את מלחמת לבנון הראשונה ומבצע חומת מגן. כאיש צבא ובתחילת דרכו כאיש פוליטי דגל בחזון [[ארץ ישראל השלימה]] ולחם ליישב את אזור יהודה ושומרון, עד שכונה "אבי ההתנחלויות". בסוף חייו הפוליטיים, בשנת [[תשס"ה]] חל מפנה בעמדותיו הוא הכריז על תוכנית [[ההתנתקות]] שהתבצעה בקיץ אותה שנה למרות התנגדות חזקה בקרב חלק גדול מהציבור. ב[[ה' טבת]] [[תשס"ו]] כחצי שנה לאחר גירוש יהודי גוש קטיף מבתיהם המכונה תוכנית ההתנתקות, עבר אירוע מוחי מאז שכב בתרדמת עד לפטירתו ב[[י' בשבט]] [[תשע"ד]]. | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
ב[[ג' אלול]] [[תשל"א]] כתב הרבי בחריפות לאהרן יריב, ראש אגף המודיעין בצה"ל, על האסון שיש בקו בר לב. הרבי שלח באותו יום מכתב גם לאריאל שרון, וצירף לאיגרת העתק מהמכתב ששלח ליריב, וביקש משרון שיודיע לו תגובתו בנוגע לתוכן המכתב, "ובאם יש לו הרשות לכתוב בזה - באופן גלוי-לב". {{הערה|מכתב הרבי לשרון נדפס באג"ק חלק כז, אגרת י'רא, עמ' רח-רט. המכתב ליריב, נדפס שם באגרת י'ר, עמ' רה-רח.}}. | ב[[ג' אלול]] [[תשל"א]] כתב הרבי בחריפות לאהרן יריב, ראש אגף המודיעין בצה"ל, על האסון שיש בקו בר לב. הרבי שלח באותו יום מכתב גם לאריאל שרון, וצירף לאיגרת העתק מהמכתב ששלח ליריב, וביקש משרון שיודיע לו תגובתו בנוגע לתוכן המכתב, "ובאם יש לו הרשות לכתוב בזה - באופן גלוי-לב". {{הערה|מכתב הרבי לשרון נדפס באג"ק חלק כז, אגרת י'רא, עמ' רח-רט. המכתב ליריב, נדפס שם באגרת י'ר, עמ' רה-רח.}}. | ||
בשנת [[תשל"ד]] אישר את [[הדפסת ספרי חב"ד בפאיד]], כאשר האישור שלו סלל את דרכם של חסידי חב"ד לפעול באופן חופשי ולקבל את הסיוע הנצרך כדי לבצע את הוראת הרבי בצורה הטובה ביותר. | |||
בשנת [[תשל"ז]] כשבנו עומרי חגג [[בר מצווה]] ביקש מר' [[שלמה מיידנצ'יק]] שישלח אליו חב"דניק שיכין את בנו לבר מצווה. הרב [[יחיאל מלוב]] למד עם אריק ועומרי בביתם ב[[רחובות]] אחת לשבוע. אחרי הבר מצווה, ב[[כ"ח אלול]] תשל"ז שלח אריק מכתב לרב מלוב בו כותב "רצוני לבוא לביתך, ולהודות לך שוב ושוב, על שמצאת זמן להחדיר מעט יהדות בבננו עומרי, נדמה לי שהצלחת ובכך אני מוצא זכות גדולה. אנחנו חיים בתקופה שרק חזרה אל היהדות תסייע לנו לעמוד מול כל מה שעדיין לפנינו. גם אני זקוק לך"{{הערה|[[:קובץ:המכתב של אריק 1.jpg|המכתב של אריק לרב מלוב]] [[:קובץ:המכתב של אריק 2.jpg|עמוד שני מהמכתב]]}}. ביום הבר מצווה עצמו הגיעו ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה בכפר חב"ד]], הניחו [[תפילין]] ועלו לתורה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=80354 כששרון ביקש: "אני רחוק מיהדות. תעשה מהבן שלי יהודי"].}}. | בשנת [[תשל"ז]] כשבנו עומרי חגג [[בר מצווה]] ביקש מר' [[שלמה מיידנצ'יק]] שישלח אליו חב"דניק שיכין את בנו לבר מצווה. הרב [[יחיאל מלוב]] למד עם אריק ועומרי בביתם ב[[רחובות]] אחת לשבוע. אחרי הבר מצווה, ב[[כ"ח אלול]] תשל"ז שלח אריק מכתב לרב מלוב בו כותב "רצוני לבוא לביתך, ולהודות לך שוב ושוב, על שמצאת זמן להחדיר מעט יהדות בבננו עומרי, נדמה לי שהצלחת ובכך אני מוצא זכות גדולה. אנחנו חיים בתקופה שרק חזרה אל היהדות תסייע לנו לעמוד מול כל מה שעדיין לפנינו. גם אני זקוק לך"{{הערה|[[:קובץ:המכתב של אריק 1.jpg|המכתב של אריק לרב מלוב]] [[:קובץ:המכתב של אריק 2.jpg|עמוד שני מהמכתב]]}}. ביום הבר מצווה עצמו הגיעו ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה בכפר חב"ד]], הניחו [[תפילין]] ועלו לתורה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=80354 כששרון ביקש: "אני רחוק מיהדות. תעשה מהבן שלי יהודי"].}}. | ||
| שורה 106: | שורה 108: | ||
{{סדרה|הקודם=[[אהוד ברק]]|הבא= [[אהוד אולמרט]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תשס"א]] - [[תשס"ו]]}} | {{סדרה|הקודם=[[אהוד ברק]]|הבא= [[אהוד אולמרט]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תשס"א]] - [[תשס"ו]]}} | ||
{{ראשי ממשלת ישראל}} | {{ראשי ממשלת ישראל}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||