שלום דובער גוראריה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בארי גוראריה''' (שלום דובער גוראריה) ([[תרפ"ג]] - [[תשס"ה]]), היה בנו של הרב [[שמריהו גוראריה]]. | '''בארי גוראריה''' (שלום דובער גוראריה) ([[תרפ"ג]] - [[תשס"ה]]), היה בנו של הרב [[שמריהו גוראריה]]. וגנב הספרים שהיו בבעלות [[ספריית ליובאוויטש]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
לאחר ניצחונו של הרבי עירער בארי על פסק הדין אך הערעור נדחה, והספרים הוחזרו לידי אגודת חסידי חב"ד. | לאחר ניצחונו של הרבי עירער בארי על פסק הדין אך הערעור נדחה, והספרים הוחזרו לידי אגודת חסידי חב"ד. | ||
== ראו גם == | |||
[[ימח שמו וזכרו]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה אחרונה מ־11:43, 25 בדצמבר 2024
בארי גוראריה (שלום דובער גוראריה) (תרפ"ג - תשס"ה), היה בנו של הרב שמריהו גוראריה. וגנב הספרים שהיו בבעלות ספריית ליובאוויטש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ה שבט תרפ"ג לאביו הרב שמריהו גוראריה ולאמו חנה גוראריה.
הן בסעודת השלום זכר[1], הן בסעודת הברית והן בסעודת הבר מצווה[2] אדמו"ר הריי"צ התוועד עם המשתתפים בשמחה ונשא שיחות קודש.
בסמוך לבר המצווה שלו קיבל מצלמה במתנה מסביו הרבי הריי"צ[דרוש מקור]. הרבה מהתמונות המצויות בידינו כיום מהרבי הריי"צ צולמו על ידו.
באוטווצק היה לומד אצל מלמד בשם ר' פייוול גרינער[3]. בניו יורק היה לומד בישיבת תורה ודעת שבברוקלין ואף הוסמך שם לרבנות. בהמשך למד פיזיקה ושימש כחוקר באוניברסיטת ג'ונס הופקינס ובאוניברסיטת קולומביה.
בפי חסידי חב"ד בריגה כונה 'דער אייניקל'[4].
בשנת תש"י לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ התאכזב מכך שהחסידים ואביו בחרו ברבי ולא באביו להיות הרבי הבא של חסידות חב"ד, ניתק את קשריו עם חסידות חב"ד ועם הרבי. באותה תקופה עבר להתגורר בניו ג'רזי.
בי' סיוון תשי"ג נשא בארי לאישה את מינה, בת הרב אלתר דובער חסקינד[5].
בחלק מהשנים השתתף בסעודות בבית אדמו"ר הריי"צ שנערכו בחגים. בלילות הסדר בנוכחות הרבי, היה היחידי שהיסב בנוכחות הרבי, למרות שאביו הרש"ג לא היסב, כחסיד לפני רבו וכן היו לו גביע ויין שונים משל האחרים [6].
כל שנות המשפט גר הרחק מבית חיינו ומעט אחר תחילת המשפט הפסיק כליל להגיע לשם(הפעם האחרונה הייתה בי"ד טבת תשמ"ו בליווי עורכי דין)[7].
בהלווית אביו הרש"ג, בז' אדר א' תשמ"ט, נכח בערי ובמהלכה נפגש עם הרבי שניחמו אחרי הקבורה כמקובל. לאחר מכן התעניין הרבי אצל לייבל גרונר האם בערי כבר הלך מהמקום, ולאחר שענה בחיוב, נכנס הרבי לאוהל[8].
בסוף ימיו עבר לניו ג'רזי עם אימו.
נפטר בד' אדר ב' תשס"ה מבלי שהשאיר צאצאים ביולוגיים אחריו[9].
משפט הספרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – פרשת הספרים |
בשנת תשמ"ה התגלה על ידי חסידי חב"ד, שבארי נוטל ספרים רבים מספריית אגודת חסידי חב"ד[10] ומכר מהם לסוחרים. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, הרבנית חיה מושקא, ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים.
לאחר שסירב בארי להתדיין בבית דין רבני, תבעה אותו אגודת חסידי חב"ד בבית משפט פדראלי בניו יורק. במשפט, שכונה משפט הספרים, טענו האגודה והרבי שהספרייה איננה רכושו הפרטי של האדמו"ר אלא של אגודת חסידי חב"ד. השופט צ´ארלס סימפטון פסק ב-תשמ"ז לטובת האגודה והספרים הוחזרו לספרייה. מאז מצוין יום הזכייה (ה' בטבת, "דידן נצח" - ארמית: "שלנו ניצח") בין חסידי חב"ד כיום של שמחה, וכהוראת הרבי קונים בו החסידים ספרים או מוסרים את ספריהם לכריכה ותיקון.
לאחר ניצחונו של הרבי עירער בארי על פסק הדין אך הערעור נדחה, והספרים הוחזרו לידי אגודת חסידי חב"ד.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שלום דובער לוין, "משפט הספרים", פרק י"ג מתוך ספריית ליובאוויטש - סקירת תולדותיה על פי מכתבים תעודות וזכרונות, ברוקלין, תשנ"ג - באתר ספריית חב"ד.
- דידן נצח הרב שמואל לובעצקי, הוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי (הוצאה ראשונה תשס"ו. הוצאה שני' תשס"ז).
- דידן נצח הרב משה בוגמילסקי, (באנגלית תשס"ז. בעברית תשס"ח).
הערות שוליים
- ↑ שיחות קודש מאדמו"ר הריי"צ, כפר חב"ד תשמ"א עמוד 16 ואילך.
- ↑ ההתוועדות נערכה בוורשה בכ"ה שבט תרצ"ו כשלצורך החגיגה אדמו"ר הריי"צ הגיע במיוחד לעיר. תוכן ההתוועדות נדפס בשלושה חלקים בלקוטי דיבורים. לעיון בשיחות כפי שתורגמו ללשון הקודש: חלק א', חלק ב', חלק ג'.
- ↑ בנימין ליפקין, בכל ביתי נאמן הוא, פרק שני, באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש.
- ↑ מפי ר' אברהם קרן (קרמניקוב), מנחם מענדל קורטס, טלפון אחרי 35 שנה, שבועון כפר חב"ד גליון 2062 עמ' 72.
- ↑ על-פי דרישתה של אמו, לא השתתף הרבי בחתונה, ובעקבות כך גם הרבנית (מיומני הרב יואל כהן). עם זאת, כהשתתפות רוחנית בחתונה ובשמחה הוציא הרבי לאור שני קונטרסים, מאמר ד"ה אשר ברא תרח"ץ, ומאמר ד"ה והוא כחתן תרנ"ז, כאשר בעמוד האחרון של שני הקונטרסים נדפסה הקדשה לזכות החתן: "לרגלי חתונת בננו הרב שלום דובער שי' - נכדו יחידו של כ"ק אאמו"ר ומו"ח מרנא ורבנא יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע - שתתקיים בעזהי"ת למזל-טוב ובשעה טובה ומוצלחת ביום י' סיון תשי"ג. הרבנית חנה שליט"א - בת כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע והרב שמרי' גורארי' שליט"א – חתנא דבי נשיאה". כמו כן בהתוועדות יום ב' דחג השבועות תשי"ג, שנערכה כחמישה ימים קודם החתונה, אמר הרבי הרבה לחיים ואמר מספר שיחות ומאמרים שעסקו אף הן בענייני חתונה ונישואין ואף שוחח עם הרש"ג על כך שמוטלת עליו החובה לשמוח בחתונת בנו יחידו. הרבנית חיה מושקא סייעה בקניות ובהכנות לחתונה, ושלחה ביום החתונה משקה ומזונות לבחורים ב-770 כדי שיתוועדו ויחזרו מאמר חסידות מאביה הריי"ץ, סב החתן. בעניין זה הוסיפה ואמרה, "מה נוגע כל הענינים, זוהי הרי שמחה של האבא - הריי"ץ".
- ↑ יומן צבי הירש גאנזבורג תשח"י.
- ↑ כתבה בcol ל' שבט תשפ"ב[דרוש מקור].
- ↑ ע"פ סרט הוידאו.
- ↑ ידיעה אודות פטירתו באתר חב"ד און ליין.
- ↑ "כך חשפנו את גנב הספרים".
