מנחם מענדל קורטס

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הסופר מענדי קורטס משוחח עם הרב נפתלי רוט

מנחם מענדל (מענדי) קורטס (יליד תשנ"ח) הוא איש תקשורת וסופר, כתב שבועון כפר חב"ד ועורך באתרים חב"ד און ליין וכיכר השבת, תושב עמנואל.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בט' תשרי תשנ"ח להוריו ר' ניסים ויעל קורטס בקרית חב"ד בצפת. בילדותו עברה משפחתו להתגורר בנחלת הר חב"ד שבקריית מלאכי, והוא למד בתלמוד תורה בשכונה. למד בישיבות תומכי תמימים לוד ותומכי תמימים כפר חב"ד. לקראת שנת הלימודים תשע"ח נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770 במסגרת שנת ה'קבוצה'. בשנת תשע"ט למד סמיכה לרבנות בישיבה במוסקבה[דרושה הבהרה].

כבר בתור בחור בישיבה בכפר חב"ד החל לפרסם ריאיונות וכתבות בעיתוני החג של שבועון כפר חב"ד ובשלהי שנת תשע"ז הצטרף כעורך באתר חב"ד און ליין. בשנת תשע"ח החל לכתוב, ומאוחר יותר גם לערוך, בשבועון כפר חב"ד[דרושה הבהרה]. בשנת תשפ"א מונה במקביל כעורך באתר החרדי "כיכר השבת".

במסגרת כתיבתו בשבועון כפר חב"ד, ערך בחורף תשפ"ג סיבוב נרחב ברחבי ארצות הברית, מחוף אל חוף, שבו סקר ותיאר בסדרת כתבות את בתי חב"ד לישראלים שהוקמו בעשרות נקודות בצפון אמריקה[1]. לאורך השנים ביקר גם בבתי חב"ד בטיוואן[2], בדנייפר ובמחנה פליטים חב"די שהוקם בהונגריה בעקבות המלחמה באוקראינה[3], ופרסם לאחר מכן בעיתון כפר חב"ד ובאתרי האינטרנט תיאור נרחב מתוכם.

עם הקמת מגזין "נשמה" החודשי של צעירי חב"ד, המיועד למקורבי בתי חב"ד ברחבי הארץ, הצטרף אל צוות הכותבים, וכתב בו במשך מספר חודשים.

בפסח תשפ"ב נבחר על ידי ר' דוד רוטנברג באתר "חרדים 10" כ"הדבר הגדול הבא" בתחום התקשורת[4]. רוטנברג כתב עליו: "למרות שהוא צעיר מאוד, יש בו שילוב של כותב ועורך. יש לו שיקול דעת שנדרש בעריכה, יודע להבחין בין עיקר לטפל, לצד קליטה מהירה. יש בו גם שילוב שאין להרבה עיתונאים בתקשורת החרדית – יכולת לכתוב כתבות מגזין מושקעות בעיתונות המודפסת, לצד הבנה טובה בתקשורת ה’און ליין’. כמי שגילה כמה מהכישרונות היותר גדולים שצמחו בתקשורת החרדית, אני בטוח שהוא יגיע רחוק. הוא עולה בכישרונות שלו על כמה מהם".

בניסן תשפ"ג נישא עם חנה בת ר' ישעיהו ויהודית גולדשטיין מעמנואל וגר בעמנואל (בשומרון).

פרסומים וחשיפות[עריכה]

בשנת תשפ"ב פירסם בשבועון כפר חב"ד כתבה נרחבת על סידור הבעל שם טוב בה סיפק הצצה לחשיפת ספרית אגו"ח, בה נחשף לראשונה צילום המלא של הסידור. לכתבה היו הדים רבים בכלי התקשורת הדתיים וגם הכלליים[5]. כעבור שבועיים חשף ב'כפר חב"ד' לראשונה כתב יד קודש של הרבי, מרשימה שערך בשנת תר"ץ בריגה, כשסידר את אוסף כתבי היד בספריית ליובאוויטש.

בסוכות תשפ"ב, בעיצומו של הגל השני של מגיפת הקורונה, חשף בשבועון כפר חב"ד מסמכים מארכיון גרמני, המלמדים כי הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ חוסנו פעמיים נגד מגיפה[6]. המסמכים עוררו עניין רב וקיבלו פרסום גם בכלי תקשורת כללי[7].

לקראת חגי ישראל כותב ועורך, במסגרת שבועון כפר חב"ד, מוספי נושא ייעודיים, בכל מוסף נושא אחר הקשור לדור השביעי, ובכל מוסף מקובץ מידע רב בנושא הרלוונטי, בתוספת תגליות וחשיפות.

  • לקראת פסח תשפ"א כתב וערך מוסף שסקר את הקשר של הרבי עם הגבירים של ליובאוויטש.
  • לקראת סוכות תשפ"ב כתב וערך מוסף "וילחם מלחמות השם", שסקר את המאבקים שהוביל הרבי במרוצת השנים למען ביצור חומות היהדות.
  • לקראת פסח תשפ"ב כתב וערך מוסף שסקר את עולם הרפואה במשנת הרבי.
  • לקראת סוכות תשפ"ג כתב וערך מוסף "בית המלכות", 64 עמודים. סקר את בית הרבי והרבנית ברחוב פרזידנט 1304. בגיליון נחשפו עדויות חדשות והובאו פרטים בלתי ידועים על בית הרבי. הכתבה שפתחה את הגיליון עסקה בביתם הראשון של הרבי והרבנית, בבניין מגורים ברחוב ניו יורק ברובע ברוקלין, ובפרטי המעבר אל הבית הקבוע והמוכר ברחוב פרזידנט.
  • לקראת פסח תשפ"ג כתב וערך מוסף "הרב חדקוב", 64 עמודים, שסיפר בפרוטרוט (בתוספת תמונות נדירות משנים מוקדמות ופרטים משפחתיים אישיים) את סיפורו של הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב, ראש המזכירות של הרבי, מימי צעירותו בלטביה, עבור דרך נסיעתו לארצות הברית יחד עם אדמו"ר הריי"צ וכלה בעבודתו לפי הוראות הרבי במשך עשרות שנים בדור השביעי. לאחר שעבד על המוסף גילה גילויים רבים סביב לרב חודקוב ומידי פעם מתפרסמים חלק מהגילויים שלו על הרב חודקוב.
  • לקראת סוכות תשפ"ד כתב וערך מוסף "זמן יחידותינו", שבו הביא את סיפורם של חמש זוגות הורים וילדים שהיו יחד ביחידות בחדרו של הרבי.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים