דוד יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
 
(8 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{קשר חב"די}}
[[קובץ:הרב דוד יוסף 2.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב דוד יוסף]]
[[קובץ:הרב דוד יוסף 2.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב דוד יוסף]]
הרב '''דוד יוסף''' (נולד ב[[י"ד באב]] [[תשי"ז|תשי"ז)]], הינו [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל]]. וראש [[כולל אברכים|כולל]] יחוה דעת, ראש בד"ץ יחוה דעת, חבר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס, ומחבר סדרת הספרים הלכה ברורה . היה רבה של שכונת [[הר נוף]] ב[[ירושלים]].
הרב '''דוד יוסף''' (נולד ב[[י"ד באב]] [[תשי"ז|תשי"ז)]], הינו [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל]]. ראש [[כולל אברכים|כולל]] יחוה דעת, ראש בד"ץ יחוה דעת, חבר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס, ומחבר סדרת הספרים הלכה ברורה. היה רבה של שכונת [[הר נוף]] ב[[ירושלים]].


== ביוגרפיה ==
== ביוגרפיה ==
שורה 28: שורה 27:


בכ"ו באלול התשפ"ד נבחר לרב הראשי הספרדי והראשון לציון ברוב קולות.
בכ"ו באלול התשפ"ד נבחר לרב הראשי הספרדי והראשון לציון ברוב קולות.
==קשריו עם חב"ד==
ב[[אלול]] [[תשע"ו]] השתתף באירוע דינר למוסדות חב"ד ב[[אור יהודה]] כאורח הכבוד, בנאום נשא דיבר בהערכה גדולה על [[הרבי]] ו[[מסירות נפש|מסירות נפשם]] של [[שלוחי הרבי]]. בנאומו התבטא: "אנחנו צריכים ללמוד מחב"ד"{{הערה|[https://chabad.info/news/194901/ אורח הכבוד בדינר באור יהודה: הרב דוד יוסף] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/news/202769/ הצלחה גדולה לדינר חב"ד באור יהודה] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/220496/ הרב דוד יוסף: "השלוחים מחייבים את כולנו"] {{וידפו}}}}.
ב[[תמוז]] [[תשע"ט]] [[השתטחות|השתטח]] על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|ציונו של אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|119481|הרב דוד יוסף ביקר באוהל הק'||ח' תמוז תשע"ט}}}}.
ב[[אייר]] [[תשפ"ג]] ביקר בישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]] ובחן את התלמידים{{הערה|[https://chabad.info/news/909279/ ביקור היסטורי: חבר המועצת הגר"ד יוסף בישי"ג בבית שמש] {{אינפו}}}}.
ב[[סיוון]] [[תשפ"ג]] שוחח עם הרב [[משה הורביץ]] וקיבל ממנו ספרי חסידות{{הערה|[https://chabad.info/news/949620/ צפריה: הרב דוד יוסף נצפה בשיח עם שליח הרבי] {{אינפו}}}}.
ב[[סיוון]] [[תשפ"ד]] [[ניחום אבלים|ניחם]] את הרב [[יוסף קרסיק]] על פטירת בנו{{הערה|{{קישור חבד און ליין|163178|תמונות היום||ט"ו סיוון תשפ"ד}}}}.
כשנשאל על מקווה בשיטת [[בור על גבי בור]] השיב שהמקווה ראוי לכתחילה{{הערה|{{קישור חבד און ליין|164928|רבי דוד יוסף: "אבא פסק שמקווה בור ע"ג בור זה לכתחילה"||ט"ז אלול תשפ"ד}}}}.
כשהרב [[יחי המלך המשיח מנחם מענדל עזגאווי]] העניק לו את הספר [[דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים]] שאלו האם הרבי הורה ללמוד על ה[[קרבנות]] כמנהג אנשי [[בריסק]],והתבטא: "אני מאוד מאוד שמח, יישר כחכם, תעלו מעלה מעלה, יפוצו מעיינותיכם חוצה, אמן כן יהי רצון"{{הערה|וידאו 'מה אמר הראשון לציון הגר"ד יוסף שליט"א על הספר דבר מלכות ?' בערוץ היוטיוב DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח}}.


== ספריו ==
== ספריו ==
שורה 41: שורה 55:
* '''"ימים נוראים"''' - שיחות וביאורים, בתוספת שיחות ששמע מאביו וכן "אורחות מרן" - הנהגות מאביו בימים הנוראים. נערך על ידי הרב יעקב פוזן.
* '''"ימים נוראים"''' - שיחות וביאורים, בתוספת שיחות ששמע מאביו וכן "אורחות מרן" - הנהגות מאביו בימים הנוראים. נערך על ידי הרב יעקב פוזן.
* '''"כי בא השמש"''' - ביאור על סוגיית בין השמשות ושיטת רבנו תם, וחיזוק שיטת אביו בעניין (תשע"ז). כולל קונטרס בנושא [[תוספת שבת]].
* '''"כי בא השמש"''' - ביאור על סוגיית בין השמשות ושיטת רבנו תם, וחיזוק שיטת אביו בעניין (תשע"ז). כולל קונטרס בנושא [[תוספת שבת]].
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
==קישורים חיצונים==
*[https://chabadpedia.co.il/images/4/46/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91.pdf הרב דוד יוסף שליט"א ראיון בכי קרוב] על קשריו עם חב"ד

גרסה אחרונה מ־16:38, 30 בספטמבר 2024

הרב דוד יוסף

הרב דוד יוסף (נולד בי"ד באב תשי"ז), הינו הראשון לציון והרב הראשי לישראל. ראש כולל יחוה דעת, ראש בד"ץ יחוה דעת, חבר מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס, ומחבר סדרת הספרים הלכה ברורה. היה רבה של שכונת הר נוף בירושלים.

ביוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד כבנם התשיעי של רבי עובדיה יוסף והרבנית מרגלית. למד בישיבת אור ישראל לצעירים, שנה בישיבת פוניבז' ולאחר מכן בישיבת חברון בירושלים. בתקופת לימודיו בישיבת חברון הכיר את אריה דרעי ובין השניים נקשרה ידידות רבת שנים, כאשר בין השאר משמש דרעי כבעל תוקע בבית מדרשו.

הרב יוסף עומד בראש בית הכנסת ובית המדרש "יחוה דעת", המכשיר רבנים המשמשים בישראל ובמדינות אחרות, מיום הקמתו.

מפעלו הספרותי העיקרי, שהחל בשנת תשנ"ט, הוא סדרת ספרי ההלכה הלכה ברורה, שזכתה בפרס לספרות תורנית בירושלים.

הרב יוסף מוסר את השיעור שאביו נהג למסור במשך עשרות שנים בבית מדרשו יחוה דעת ביום ראשון.

בעצרת הזיכרון לאביו במלאת השבעה הכריז הרב שלום כהן על צירופו של הרב למועצת חכמי התורה של ש"ס.

בתשרי תש"פ נאלץ לפרוש מתפקיד רב שכונת הר נוף בעקבות עתירה שהגישו התנועה הרפורמית וארגון נשות הכותל בשל התבטאויות פוגעניות שהשמיע הרב יוסף נגדן. פסק דין בעתירה ניתן על ידי בית המשפט העליון ביום כ"א אייר ה'תשפ"א

נשוי לרעייתו הרבנית סופיה, אחותו של שר הפנים לשעבר אליהו סוויסה. מתגורר בשכונת הר נוף בירושלים. אב לתשעה. בשנת ה'תש"פ פתח כשרות של בשר ועוף בשם 'בד"ץ יחוה דעת'.

בחירתו לראשל"צ ולרב הראשי לישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בו' באדר ה'תשפ"ג הודיע על כוונתו להתמודד על משרת הראשון לציון והרב הראשי לישראל.

באלול ה'תשפ"ד הודיעו על תמיכה במועמדותו חברי מועצת חכמי התורה, אחיו הרב יצחק יוסף, הרב שלמה משה עמאר, הרב בן-ציון מוצפי, רבני משפחת בן שמעון, רבני עדת תימן, אדמור"י אגודת ישראל, רבני דגל התורה ובראשם הרב דוב לנדו, הרב מאיר מאזוז ורבני ישיבת כסא רחמים, וכל משפחת יוסף בניו וחתניו ונכדיו של אביו הרב עובדיה יוסף המכהנים בתפקידי רבנות שונים.

בכ' אלול ה'תשפ"ד - הגיש את מועמדותו לתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לישראל וזכה בתמיכה של כ-70 מחברי הגוף הבוחר.

בכ"ו באלול התשפ"ד נבחר לרב הראשי הספרדי והראשון לציון ברוב קולות.

קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

באלול תשע"ו השתתף באירוע דינר למוסדות חב"ד באור יהודה כאורח הכבוד, בנאום נשא דיבר בהערכה גדולה על הרבי ומסירות נפשם של שלוחי הרבי. בנאומו התבטא: "אנחנו צריכים ללמוד מחב"ד"[1][2][3].

בתמוז תשע"ט השתטח על ציונו של אדמו"ר הריי"צ[4].

באייר תשפ"ג ביקר בישיבת תומכי תמימים בית שמש (גדולה) ובחן את התלמידים[5].

בסיוון תשפ"ג שוחח עם הרב משה הורביץ וקיבל ממנו ספרי חסידות[6].

בסיוון תשפ"ד ניחם את הרב יוסף קרסיק על פטירת בנו[7].

כשנשאל על מקווה בשיטת בור על גבי בור השיב שהמקווה ראוי לכתחילה[8].

כשהרב יחי המלך המשיח מנחם מענדל עזגאווי העניק לו את הספר דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים שאלו האם הרבי הורה ללמוד על הקרבנות כמנהג אנשי בריסק,והתבטא: "אני מאוד מאוד שמח, יישר כחכם, תעלו מעלה מעלה, יפוצו מעיינותיכם חוצה, אמן כן יהי רצון"[9].

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • "הלכה ברורה " - על שולחן ערוך אורח חיים. עד כה יצאו 20 כרכים, המקיפים את חלקים א',ב' של המשנה ברורה וכעת כותב על הלכות שבת (עד כה כתב עד סימן שח', וכרך מיוחד על סימן שיח). בסוף כל כרך נדפס שו"ת אוצרות יוסף, שבו דן בשאלות בנושאים אקטואליים.
  • "הלכה ברורה - אמירה לעכו"ם", אמירה לעכו"ם בשבת ושותפות עם עכו"ם בשבת, ג' כרכים.
  • "שו"ת פאר הדור להרמב"ם" - הערות וציונים הסובבות את השו"ת.
  • "תורת המועדים" - הלכות המועדים, ה' כרכים.
  • "ציונים והערות"- על דברי הרמב"ם בשו"ת "פאר הדור". נדפס על ידי מכון ירושלים וקיבל הסכמה מאביו ומהרב אלישיב.
  • "תורת הטהרה" - הלכות טהרת המשפחה, קיצור של פסקי אביו שנכתבו בסדרת הספרים טהרת הבית. כיום הספר שודרג ונקרא בשם "טהרת הבית הקצר".
  • "אורחות מרן" - עדויות על הנהגותיו של אביו, לפי סדר השולחן ערוך. עד עתה יצאו שלשה כרכים על סדר היום, וחלק מהלכות שבת.
  • "הגדה של פסח" - שיחות וביאורים, בתוספת דברים אשר שמע מאביו. נערך על ידי הרב יעקב פוזן.
  • "ימים נוראים" - שיחות וביאורים, בתוספת שיחות ששמע מאביו וכן "אורחות מרן" - הנהגות מאביו בימים הנוראים. נערך על ידי הרב יעקב פוזן.
  • "כי בא השמש" - ביאור על סוגיית בין השמשות ושיטת רבנו תם, וחיזוק שיטת אביו בעניין (תשע"ז). כולל קונטרס בנושא תוספת שבת.

הערות שוליים

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]