משתמש:ברכת הגאולה/ארגז חול: הבדלים בין גרסאות בדף

חזותיקוד ויקי

גרסה אחרונה מ־10:36, 2 באוקטובר 2024

כאן כתובים יעדים שבתכנון:

קישורים

קישורים לערוצי היוטיוב של שיעורי רבנים ומשפיעים באתר סינון חב"ד
קישורים לשיעורים.

להוסיף מידע על ניגונים מאשכול אידישע וועלט פארומס
להכניס מידע מתגיות חב"ד באתרים ברסלב סנטר וברסלב שלי במקומות הרלוונטים לכך, בעקבות הניגוני חב"ד שלו והקשר שלו עם חב"ד)^[1].

מילון חסידי: חסיד אוצ'וק [1]

בי"מ כסלו ע"ז, טבת תש"פ. בוצע

אישים

הרב לוי יצחק הלפרין (נולד בשנת תש"מ) הוא שליח הרבי בשכונה ברמלה וראש מכון סמיכה לרבנות בישיבת תומכי תמימים דעת.

נולד בכפר חב"ד ב' לרב אהרון הלפרין ולשושנה רייזל.

בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים נתניה. בשנת תשע"ו נישא לביתו של הרב טרעגער, משמש כשליח הרבי בשכונה ברמלה וראש מכון סמיכה לרבנות בישיבת תומכי תמימים דעת.

רייזל שושנה הלפרין (נולדה בשנת תשכ"א) היא אשת חינוך המשמשת כסגנית מנהלת מכללת בית רבקה, וכפעילת מסיבות שבת בכפר חב"ד ב',

נולדה בירושלים לרב טוביה בלוי ומרת חנה פרומט. בנעוריה למדה במוסדות בית חנה. נשאה את ר' אהרון הלפרין. משמשת כסגנית מנהלת מכללת בית רבקה, ופעילה בעריכת מסיבות שבת לילדי כפר חב"ד ב'.

הרב ניר דן הוא איש חסד ובעל תפילה בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד.

נולד בחברון.

בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים בני ברק וישיבת הבוכרים. לקראת שנת הלימודים תשס"א נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

שימש במשך מספר שנים כשומר בבית ספר בראשון לציון, במקביל לשמירה אייש דוכן תפילין במקום.

כעבור מספר שנים ביצע הסבת מקצוע לטובת עזרה בתשלום לקשישי כפר חב"ד, הוא הספיק לשמש מספר זקנים מזקני ההוד של כפר חב"ד לפני פטירתם.

משמש כבעל תפילה בבית הכנסת בית מנחם בכפר, נודע בהקפדתו על דברי הרבי בדבר מלכות בשלח לשיר בתפילה, הוא נוהג לשלב נעימות מזרחיות וקטעי נגינה משלו בתפילה, בעיקר בפסוקי דזמרה וקדושה.

ר' נפתלי חייבין הוא איש חינוך ותיק תושב רחובות, שימש בעבר כמנהל רוחני במתיבתא לישיבת תומכי תמימים קרית גת.

תולדות חייםעריכה

נולד בתוחלת.

למד בישיבת תומכי תמימים לוד ובישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

לקראת שנת הלימודים תשל"ז נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

עד לתשס"ד הוא שימש כמנהל רוחני במתיבתא לישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה).

הרב יוסף שוגרמן ע"ה בי"מ בהעלותך תשס"ו [2]
[3] 571 - הרב אליהו תמם, הערת ר' פיניע על תקופת הנשיאות של הרבי המהר"ש...
DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח קשר של רבנים לחב"ד
הרב '''דב קוק''' (טבריה), לבן ישיבה הלומד חסידות במסגרת תוכניות הלימוד לב לדעת שביקש ברכה מהרב קוק לשידוך הורה ללמוד שער היחוד והאמונה וברכו שישתדך^[2].

*שירמן בי"מ חיי"ש נ"ח, תבוא ס"ו. ת"ת א"י. א'. שנ"ז י' מ' ר' חב"ד א' ל'

*בן ארוש וידאו. בוצע

גרונר כפ"ח. (בוצע חלקית) תבנית בולטון. תעיזי. פיטסבורג. (בוצע חלקית) וינגורט, גולדברג. המבשר ג' תמוז, דייטש. (בוצע חלקית) ויקטור (נדחה). בן עמי. ש"מ.

בי"מ א' אלול נ"ט. ד"מ שלום דוכמן. כפ"ח מבצעים. בי"מ משפטים ע"ד. חסידות פיטסבורג, שמן ששון מחבריך ח"ב.

בניסן תשע"ב קיבל במעונו את הרבנים החב"דיים שלום דובער כהן ויצחק מאיר הלפרין, הם הזמינו אותו למעמד סיום הרמב"ם וקיבלו את ברכתו^[3].

בשבט תשע"ד השתתף בסיום הרמב"ם שנערך במרכז תפארת ניצוצות בקרית גת^[4]^[5]. התוועדות י"ט כסלו תשפ"ג.

הרב רצ', ר' י' ו'. הרב נ' א'. גב' רבני ב'.

ליסון יו"ר מטה הקהלת קהילות העולמי - 770.

למד בישיבת בית הר"מ נחלת הר חב"ד ובישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה).

נשא את רעייתו לבית ליפש.

אריק מרוזוב.

י"א ניסן מ"ד.

הרנטגן חב"ד.

ר' גרשון אלפרוביץ (ט' תשרי תרפ"ג - י' אלול תשנ"ט.) היה פקיד חברא קדישא בתל אביב

נולד במוסקבה שברוסיה לר' חיים משה ולמרת דאבע גיטל. בי"ג אייר תרצ"ה עלתה המשפחה לארץ ישראל.

למד בבחרותו בישיבות אחי תמימים ותורת אמת.

לאחר נישואיו עם מרת ציפורה^[6]

תצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים

משפחתו בנו, יוסף - ^[7]

הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)

הרב לוי יצחק קופצ'יק הוא עסקן ציבורי המשמש כסוכן מכון מלכות שבתפארת בכפר חב"ד, פעיל במבצעי הרבי ובענייני גאולה ומשיח, ומשפיע בבית הכנסת לצעירים בכפר.

תולדות חייםעריכה

נולד לרב קלונימוס שליח הרבי בחדרה.

בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים לוד וישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת ולקראת שנת הלימודים תשנ"ז נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

נשא את בת הרב חיים שלמה רייניץ וקבע את מקום מגוריו בכפר חב"ד.

משמש כסוכן מכון מלכות שבתפארת בכפר חב"ד, בחצר ביתו שוכן מחסן עם ספרי המכון.

פעיל במבצעי הרבי, מדי סיום קבוצת הלכות במסלול תקנת הרמב"ם הוא עורך סיום והתוועדות בבית הכנסת בית מנחם, לעיתים עורך ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת.

נמנה על מארגני מניין תפילת המנחה בשבת בבית הכנסת בבניין 770, הוא אף עורך במקום פעילות מסיבות שבת ומעמד הבדלה למתפללים.

הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)

עם הקמתו של בית הכנסת לצעירים בכפר על ידי הרב יוסף יצחק פרידמן החל לשמש כמשפיע במקום.

נושא במגוון תפקידי חסד, ומבצע התנדבויות שונות לגופים מסחריים וליחידים, הוא מקדיש זמן לסיוע וסיעוד זקני החסידים בכפר^[8].

משמש גם כסופר סת"ם וכבעל קורא^[9].

מאמרותיועריכה

""ראה הקדוש ברוך הוא במשיחיסטים שהם מועטים עמד ופזרן בכל מקום""

"ליקוטי שיחות פרשיות - 'סיימו את הסדרה', הם לא מאמינים שהרבי יוציא עוד שיחות ה"י..."

האדמו"ר ממז'יבוז'

בתשפ"ג ערך טיש יארצייט לרגל כ"ד טבת. בטיש נשא דברים אודות מסירות נפשו של אדמו"ר הזקן, סיפר מספר סיפורים על אדמו"ר הזקן, ניגן ניגוני חב"ד והורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות ובפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן.

הוא התבטא במעלתו במעלותיו של ספר התניא, אמר שאין ספר המעורר לתשובה כמו ספר התניא. אמר שדרגת בינוני שייכת לצדיקים ואמר שלדעתו עצם הלימוד בספר התניא הינו סגולה להצלחה.

התבטא במעלת מסירות נפשו של אדמור הזקן על הפצת החסידות ומתבטא עליה באופן של "להבות אש", ואמר שמסירות נפש זו נמשכת עד היום בבחינת "אש תמיד תוקד לא תכבה" בתורת חסידות חב"ד ובמודל מפעל השליחות של הרבי דרכו בכל מקום בעולם מצויים חסידי חב"ד המפיצים את מעיינות החסידות, הוא הגדיר את הכוח מסירות הנפש ככוח נצחיות תמידי שימשך עד ביאת המשיח.

הוא הגדיר את מהותה של תורת החסידות כדבקות תמידית שאינה נפסקת כנאמר על הסנה "הסנה בוער באש איננו איננו אוכל", וחזר על מאמרו של אדמו"ר הזקן" "איני רוצה בעולם הבא שלך איני רוצה בגן עדן שלך, חפץ אני במהותך בך בעצמך" והתבטא שמאמר זה מתבטאת מהותה של תורת החסידות. הפליא במעלת ספריו את מעלת תורתו של אדמור הזקן והתבטא "אפשר להיות שיכור מ מכל מאמר בליקוטי תורה מכל מאמר בתורה אור" (דקה: 08:27)

סיפר את שהתרחש בעת ביקורו של רבי שלמה מקרלין אצל אדמו"ר הזקן, בני ביתו של אדמו"ר הזקן המליחו כל את התבשיל ללא תיאום האחד עם השני. בעת הסעודה אכל אדמו"ר הזקן מהמאכל אך רבי שלמה טעם מעט מהמאכל והוזיזו לצד, אדמו"ר הזקן שאל את רבי שלמה למעשהו ונענה בשאלה נגדית על מעשהו הוא, בתגובה השיב אדמו"ר הזקן: "מאז שהגעתי למזריטש אינני מרגיש טעם באוכל"^[10].

סיפר את הסיפור אודות הוויכוח שחל בין אדמור הזקן לבין קבוצת רבנים וגאונים ליטאים באומרו שסיפור שעל סיפור זה כבר חזר מספר הפעמים הוא חזר על טענות המתנגדים ששאלו מדוע עף בכל את עמי הארץ נתקרב לחסידות ולא רק תלמידי החכמים ושאלתם הנוספת מדוע החסידים תמיד מדגישים את מעלת התשובה ודבקים בדרכי החסידיות ולא ולא מסתפקים בידיעת התורה ומענה אדמור הזקן על זה את תורת הרב המגיד על הפסוק והסנה בוער באש איננו הוא קל שהתגלות הקדוש ברוך הוא ינע לעמי הארץ מכיוון שהם משתוקקים לקדוש ברוך הוא שלא כתלמידי החכמים שמרבים את תשוקתם בתורה.

בסיום הורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות בפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן בעל ההילולא.

↑ אם יווצר, לתולדות חיים: את ישיבת תפארת התורה פתח על פי בקשת מוהרא"ש (הוא עצמו לא חפץ בכך בתחילה), וידאו ר' יואל רוטה - א שפאציר - ג' קדושים תשפד - R' Yoel Roth דקה: 9:43.
↑ מפי הרב יעקב מויאל, הרב משה מרינובסקי, הרבי הדריך אותנו כיצד להתכונן לשלושים שנה, שבועון כפר חב"ד גליון 2064 עמ' 32.
↑ לקראת מעמד סיום הרמב"ם: רבני חב"ד מבקרים ומזמינים בבתי האדמו"רים באתר JDN.
↑ קריית גת: האדמו"ר מפיסטבורג בסיום הרמב"ם - באתר י"ד שבט תשע"ד
↑ מדור חדשות, שבועון בית משיח גליון מס' 912 עמ' 69 כ"ג שבט תשע"ד.
↑ נפטרה בו' אדר א' [תשנ"ז]].
↑ נפטר י"ב תשרי תשנ"ח.}. בתו, שטערנא שרה סוקניק - נפטרה י"ז אדר ב' תשע"ד.
↑ על זקני החסידים אותם הספיק לשמש נמנים חמיו הרב חיים שלמה רייניץ, הרב יוסף בייזר, ועוד.
↑ מלבד השבת שלפני יום ג' בתמוז בה הרב קופצ'יק מקפיד שלא לקרוא בתורה.
↑ הסיפור מובא בליקוטי שיחות חלק י' עמ' 106 הרב רוזנבוים סיפר את הסיפור בגרסה שונה המובאת בספרים לא חב"דיים, לגרסה זו המאורע התרחש כשחל ויכוח בין רעייתו לבין מבשלת יתומה על תפקיד הכנת המאכלים, אדמו"ר הזקן ייעץ לרעייתו שהיא תכין את התבשיל ואילו המבשלת תמלח אותו, לאחר מכן חל אי תיאום בין בני הבית וכל אחד מלח את התבשיל.

[1] אם יווצר, לתולדות חיים: את ישיבת תפארת התורה פתח על פי בקשת מוהרא"ש (הוא עצמו לא חפץ בכך בתחילה), וידאו ר' יואל רוטה - א שפאציר - ג' קדושים תשפד - R' Yoel Roth דקה: 9:43.

[2] מפי הרב יעקב מויאל, הרב משה מרינובסקי, הרבי הדריך אותנו כיצד להתכונן לשלושים שנה, שבועון כפר חב"ד גליון 2064 עמ' 32.

[3] לקראת מעמד סיום הרמב"ם: רבני חב"ד מבקרים ומזמינים בבתי האדמו"רים באתר JDN.

[4] קריית גת: האדמו"ר מפיסטבורג בסיום הרמב"ם - באתר י"ד שבט תשע"ד

[5] מדור חדשות, שבועון בית משיח גליון מס' 912 עמ' 69 כ"ג שבט תשע"ד.

[6] נפטרה בו' אדר א' [תשנ"ז]].

[7] נפטר י"ב תשרי תשנ"ח.}. בתו, שטערנא שרה סוקניק - נפטרה י"ז אדר ב' תשע"ד.

[8] על זקני החסידים אותם הספיק לשמש נמנים חמיו הרב חיים שלמה רייניץ, הרב יוסף בייזר, ועוד.

[9] מלבד השבת שלפני יום ג' בתמוז בה הרב קופצ'יק מקפיד שלא לקרוא בתורה.

[10] הסיפור מובא בליקוטי שיחות חלק י' עמ' 106 הרב רוזנבוים סיפר את הסיפור בגרסה שונה המובאת בספרים לא חב"דיים, לגרסה זו המאורע התרחש כשחל ויכוח בין רעייתו לבין מבשלת יתומה על תפקיד הכנת המאכלים, אדמו"ר הזקן ייעץ לרעייתו שהיא תכין את התבשיל ואילו המבשלת תמלח אותו, לאחר מכן חל אי תיאום בין בני הבית וכל אחד מלח את התבשיל.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 '''קישורים'''
-*תיקון קישורים לניגונים לביצועים של דוד הורביץ - עדיף להעלות קובץ - כנכתב בשיחת משתמש של אליהו ב. (בינתיים - נדחה)
-*תיקון קישורים לספריית ליובאוויטש
 *קישורים לערוצי היוטיוב של שיעורי רבנים ומשפיעים באתר סינון חב"ד
 *קישורים  לשיעורים.
-*החלפת אלו שבקטגוריית סופרים חב"דיים ואמורים להיות בקטגוריית מחברים תורנים  (ע"פ הכרעתו של מתשמש קרקר באולם הדיונים) {{בוצע}}
 *להוסיף מידע על ניגונים מאשכול אידישע וועלט פארומס
 *להכניס מידע מתגיות חב"ד באתרים ברסלב סנטר וברסלב שלי במקומות הרלוונטים לכך,  בעקבות הניגוני חב"ד שלו והקשר שלו עם חב"ד){{הערה|אם יווצר, לתולדות חיים: את ישיבת תפארת התורה פתח על פי בקשת מוהרא"ש (הוא עצמו לא חפץ בכך בתחילה), וידאו ר' יואל רוטה - א שפאציר - ג' קדושים תשפ''ד - R' Yoel Roth דקה: 9:43.}}.
-*להרחיב ובעצם ליצור את הפסקה [[כולל חב"ד#ביקורת על התנהלות הכולל כיום]] - עבר עריכה, נראה שאין הכרח בהרחבה על הרבנים החב"Sיים - זו חב"דפדיה, {{בוצע}}
-*ליצור את הערך [[מילון חסידי: חסיד אוצ'וק]] [https://col.org.il/news/161043]
+*[[מילון חסידי: חסיד אוצ'וק]] [https://col.org.il/news/161043]
-*תיקון בתו"ת בנ' בו'
-*הינוקא, מתוך כתבה באינפן, כמה וידאוים בערוץ היוטיוב מחוברים לנשמה, פס"ד {{בוצע}}
-*יחודים כוונות היום יום ספר המנהגים תשל"ג תו"מ חנ"ז אמרי בינה.
 *בי"מ כסלו ע"ז, טבת תש"פ. {{בוצע}}
 '''אישים'''
-*הרב לוי יצחק הלפרין הוא שליח הרבי בשכונה ברמלה וראש מכון [[סמיכה לרבנות]] ב[[ישיבת תומכי תמימים דעת]], נולד בשנת [[תש"מ]] לאביו הרב [[אהרון הלפרין (כפר חב"ד ב')|אהרון הלפרין]] ולאמו שושנה רייזל ב[[כפר חב"ד ב']], בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ובישיבת תומכי תמימים (?), קבוצה? בשנת [[תשע"ו]] נישא לביתו של הרב טרעגער, משמש כ שליח הרבי בשכונה ברמלה וראש מכון סמיכה לרבנות בישיבת תומכי תמימים דעת.
+*הרב '''לוי יצחק הלפרין''' (נולד בשנת [[תש"מ]]) הוא [[שליח הרבי]] בשכונה ב[[רמלה]] וראש מכון [[סמיכה לרבנות]] ב[[ישיבת תומכי תמימים דעת]].
-*רייזל שושנה הלפרין היא סגנית מנהלת מכללת [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]], ופעילה בארגון [[מסיבות שבת]] לילדי כפר חב"ד ב', נולדה בשנת [[תשכ"א]] לאביה ר' [[טוביה בלוי]] ולאמה מרת חנה פרומט, בנעוריה למדה במוסדות בית חנה, עם הגיעה לגיל נישואין נשאה את ר' [[אהרון הלפרין (כפר חב"ד ב')|אהרון הלפרין]], משמשת כסגנית מנהלת מכללת בית רבקה, ופעילה בעריכת מסיבות שבת לילדי כפר חב"ד ב'.
+ נולד ב[[כפר חב"ד ב']] לרב [[אהרון הלפרין (כפר חב"ד ב')|אהרון הלפרין]] ולשושנה רייזל.
-*הרב ניר דן איש חסד ובעל תפילה.
+בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]. בשנת [[תשע"ו]] נישא לביתו של הרב טרעגער,
-למד בישיבות [[תומכי תמימים בני ברק]] ו[[ישיבת הבוכרים]]. קבוצה [[תשס"א]]. שימש במשך מספר שנים כשומר בבית ספר בראשון לציון, במקביל לשמירה אייש דוכן תפילין במקום.
+משמש כשליח הרבי בשכונה ברמלה וראש מכון סמיכה לרבנות בישיבת תומכי תמימים דעת.
-כעבור מספר שנים ביצע הסבת מקצוע לטובת עזרה בתשלום לקשישי כפר חב"ד, הספיק לשמש מספר זקנים מזקני ההוד של כפר חב"ד לפני פטירתם.
+*רייזל שושנה הלפרין (נולדה בשנת [[תשכ"א]]) היא אשת חינוך המשמשת כסגנית מנהלת מכללת [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]], וכפעילת [[מסיבות שבת]] ב[[כפר חב"ד ב']],
+נולדה ב[[ירושלים]] לרב [[טוביה בלוי]] ומרת חנה פרומט.
+בנעוריה למדה במוסדות [[בית חנה]].
+נשאה את ר' [[אהרון הלפרין (כפר חב"ד ב')|אהרון הלפרין]].
+משמשת כסגנית מנהלת מכללת בית רבקה, ופעילה בעריכת מסיבות שבת לילדי כפר חב"ד ב'.
+[[קובץ:ניר דן פ''ד.png|ממוזער|שמאל|ר' ניר דן (תשפ"ד)]]
+*הרב '''ניר דן''' הוא איש חסד ובעל תפילה ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]].
+נולד ב[[חברון]].
+בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים בני ברק]] ו[[ישיבת הבוכרים]]. לקראת שנת הלימודים [[תשס"א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
+שימש במשך מספר שנים כשומר בבית ספר בראשון לציון, במקביל לשמירה אייש דוכן תפילין במקום.
+כעבור מספר שנים ביצע הסבת מקצוע לטובת עזרה בתשלום לקשישי כפר חב"ד, הוא הספיק לשמש מספר זקנים מזקני ההוד של כפר חב"ד לפני פטירתם.
 משמש כ[[בעל תפילה]] ב[[בית הכנסת בית מנחם]] בכפר, נודע בהקפדתו על דברי הרבי ב[[דבר מלכות בשלח]] לשיר בתפילה, הוא נוהג לשלב נעימות מזרחיות וקטעי נגינה משלו בתפילה, בעיקר ב[[פסוקי דזמרה]] ו[[קדושה]].
-בניו מפעילים מערך הפצה ושיווק של סטיקרים ומדבקות משיח.
@@ שורה 46: / שורה 56: @@
-[[קובץ:ר' שמעון אלקיים.jpeg|ממוזער|שמאל|ר' שמעון אלקיים (תשפ"ג)]]
-ר' '''שמעון אלקיים''' הוא עסקן ציבורי, יוזם כתיבת [[ספר תורה]] לזכותו של הרבי, לשלמות הארץ ולאחדות ישראל.
-==תולדות חיים==
-נולד לאביו ר' שלום.
-למד בישיבות [[תורת אמת]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
-בשנות לימודיו ב-770 החליף את מנורות הזאל הגדול, רכש בית הממוקם סמוך ל-770 מגוי תושב השכונה והעבירו לר' [[חיים יהודה קרינסקי]] לצורך הרחבת  770. כמו כן עסק ברכש ספרים.
-פעיל גם ב[[מבצע רמב"ם]], הוא רכש עשרות ספרי רמב"ם אותם חילק במוסדות חינוך שונים.
-שימש את ר' [[דוד רסקין]] לעת זקנותו.
-יזם כתיבת ספר תורה לזכותו של הרבי, לשלמות הארץ ולאחדות ישראל{{הערה|ברשת הוא מכנה זאת כך: ס"ת משיחנאו לרבי מה"מ שליט"א לשלמות הארץ ואחדות ישראל ב'ב'}}. היוזמה זכתב לעידוד נרחב של רבנים ומשפיעים רבים, הוא סובב בין רבנים משפיעים ואישי ציבור כדי שיכתבו אותיות בספר התורה.
@@ שורה 82: / שורה 75: @@
 בי"מ א' אלול נ"ט. ד"מ שלום דוכמן. כפ"ח מבצעים. בי"מ משפטים ע"ד.
-חסידות פיטסבורג, שמן ששון מחבריך ח"ב. ב[[שבט]] [[תשע"ד]] השתתף ב[[סיום הרמב"ם]] שנערך במרכז תפארת ניצוצות ב[[קרית גת]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|80435|קריית גת: האדמו"ר מפיסטבורג בסיום הרמב"ם||י"ד שבט תשע"ד}}}}{{הערה| [https://drive.google.com/drive/folders/1Ibrr6_ZWw2Ohhy_6ShUt2KqiRHVbIo9K מדור חדשות], [[שבועון בית משיח]] גליון מס' 912 עמ' 69 כ"ג שבט תשע"ד.}}. התוועדות י"ט כסלו תשפ"ג.
+חסידות פיטסבורג, שמן ששון מחבריך ח"ב.
+ב[[ניסן]] [[תשע"ב]] קיבל במעונו את הרבנים החב"דיים [[שלום דובער כהן]] ו[[יצחק מאיר הלפרין]], הם הזמינו אותו למעמד [[סיום הרמב"ם]] וקיבלו את ברכתו{{הערה|[https://archive.jdn.co.il/archive/%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA/60205/ לקראת מעמד סיום הרמב"ם: רבני חב"ד מבקרים ומזמינים בבתי האדמו"רים] באתר JDN.}}.
+ב[[שבט]] [[תשע"ד]] השתתף ב[[סיום הרמב"ם]] שנערך במרכז תפארת ניצוצות ב[[קרית גת]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|80435|קריית גת: האדמו"ר מפיסטבורג בסיום הרמב"ם||י"ד שבט תשע"ד}}}}{{הערה| [https://drive.google.com/drive/folders/1Ibrr6_ZWw2Ohhy_6ShUt2KqiRHVbIo9K מדור חדשות], [[שבועון בית משיח]] גליון מס' 912 עמ' 69 כ"ג שבט תשע"ד.}}. התוועדות י"ט כסלו תשפ"ג.
 הרב רצ', ר' י' ו'. הרב נ' א'. גב'  רבני ב'.
@@ שורה 92: / שורה 89: @@
 נשא את רעייתו לבית ליפש.
-לסרי.
 אריק   מרוזוב.
-[[קובץ:הרב יהודה לייב וייסגלס תשפ''ד.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב וייסגלס נואם בארוע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון (תשפ"ד)]]
+י"א ניסן מ"ד.
-הרב '''יהודה לייב וייסגלס''' הוא [[ר"מ]] ונו"נ בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|תומכי תמימים ראשון לציון]] ועורך תורני.
+הרנטגן חב"ד.
+ר' '''גרשון אלפרוביץ''' ([[ט' תשרי]] [[תרפ"ג]] - [[י' אלול]] [[תשנ"ט]].) היה פקיד חברא קדישא ב[[תל אביב]]
+נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] לר' [[חיים משה אלפרוביץ|חיים משה]] ולמרת דאבע גיטל. ב[[י"ג אייר]] [[תרצ"ה]] עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]].
+למד בבחרותו בישיבות [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ו[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]].
+לאחר נישואיו עם מרת ציפורה{{הערה|נפטרה ב[[ו' אדר א']] [תשנ"ז]].}}
+* '''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_211.jpg תצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים]'''
+משפחתו
+בנו, יוסף - {{הערה|נפטר י"ב תשרי תשנ"ח.}. בתו, שטערנא שרה סוקניק - נפטרה י"ז אדר ב' תשע"ד. }}
+[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק 3.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)]]
+[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)]]
+הרב '''לוי יצחק קופצ'יק''' הוא עסקן ציבורי המשמש כסוכן [[מכון מלכות שבתפארת]] בכפר חב"ד, פעיל ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ובענייני [[גאולה ומשיח]], ו[[משפיע]] בבית הכנסת לצעירים בכפר.
 ==תולדות חיים==
-נולד ב[[קרית אתא]] לאביו הרב [[יצחק וייסגלס|יצחק]] אחראי תיפעולי בעמותת ארוחה חמה ומנהל מטבח ישיבת [[תומכי תמימים קרית אתא]].
+נולד לרב [[קלונימוס קופצ'יק|קלונימוס]] שליח הרבי ב[[חדרה]].
+בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ולקראת שנת הלימודים [[תשנ"ז]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
+נשא את בת הרב [[חיים שלמה רייניץ]] וקבע את מקום מגוריו בכפר חב"ד.
+משמש כסוכן מכון מלכות שבתפארת בכפר חב"ד, בחצר ביתו שוכן מחסן עם ספרי המכון.
+פעיל במבצעי הרבי, מדי סיום קבוצת הלכות במסלול [[תקנת הרמב"ם]] הוא עורך סיום והתוועדות ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]], לעיתים עורך ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת.
+נמנה על מארגני מניין [[תפילת מנחה של שבת|תפילת המנחה בשבת]] [[770 כפר חב"ד|בבית הכנסת בבניין 770]], הוא אף עורך במקום פעילות [[מסיבות שבת]] ומעמד [[הבדלה]] למתפללים.
+[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק 2.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)]]
+עם הקמתו של בית הכנסת לצעירים בכפר על ידי הרב [[יוסף יצחק פרידמן (כפר חב"ד)|יוסף יצחק פרידמן]] החל לשמש כמשפיע במקום.
+נושא במגוון תפקידי חסד, ומבצע התנדבויות שונות לגופים מסחריים וליחידים, הוא מקדיש זמן לסיוע וסיעוד זקני החסידים בכפר{{הערה|על זקני החסידים אותם הספיק לשמש נמנים חמיו הרב חיים שלמה רייניץ, הרב [[יוסף בייזר]], ועוד.}}.
+משמש גם כסופר סת"ם וכבעל קורא{{הערה|מלבד השבת שלפני יום [[ג' בתמוז]] בה הרב קופצ'יק מקפיד שלא לקרוא בתורה.}}.
+==מאמרותיו==
+{{ציטוטון|"ראה הקדוש ברוך הוא במשיחיסטים שהם מועטים עמד ופזרן בכל מקום"}}
+{{ציטוטון|ליקוטי שיחות פרשיות - 'סיימו את הסדרה', הם לא מאמינים שהרבי יוציא עוד שיחות ה"י...}}
-בבחורתו למד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
-לקראת שנת הלימודים [[תשס"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
+'''האדמו"ר ממז'יבוז''''
-לאחר שנת הקבוצה שימש כשליח בישיבת חב"ד אחוזה חיפה{{הערה|{{קישור חבד און ליין|54537|ילדי חיפה כבשו את ציר התנועה המרכזי בהר הכרמל||י"ט אייר תש"ע}}}}.
-נשא את מרת שפרה בת הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] וקבע את מגוריו בכפר חב"ד בסמוך לביתו של חותנו.
+ב[[תשפ"ג]] ערך טיש יארצייט לרגל [[כ"ד טבת]]. בטיש נשא דברים אודות מסירות נפשו של אדמו"ר הזקן, סיפר מספר סיפורים על אדמו"ר הזקן, ניגן ניגוני חב"ד והורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות ובפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן.
-שימש כר"מ בישיבת [[דרכי תמימים]] ובישיבת [[תומכי תמימים עמנואל]].
+הוא התבטא במעלתו במעלותיו של ספר התניא, אמר שאין ספר המעורר לתשובה כמו ספר התניא. אמר שדרגת בינוני שייכת לצדיקים ואמר שלדעתו עצם הלימוד בספר התניא הינו סגולה להצלחה.
-משמש כעורך תורני, כותב בקביעות את המדורים פנימיות המנהגים ודברי ימי החסידות בעלון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]].
+התבטא במעלת מסירות נפשו של אדמור הזקן על הפצת החסידות ומתבטא עליה באופן של "להבות אש", ואמר שמסירות נפש זו נמשכת עד היום בבחינת "אש תמיד תוקד לא תכבה" בתורת חסידות חב"ד ובמודל [[מפעל השליחות]] של הרבי דרכו בכל מקום בעולם מצויים חסידי חב"ד המפיצים את מעיינות החסידות, הוא הגדיר את הכוח מסירות הנפש ככוח נצחיות תמידי שימשך עד ביאת המשיח.
-מוזמן לעיתים למסור שיעורים ולהרצות בפורמים קהילתיים שונים{{הערה|ראו לדוגמה [https://mamesh.org/2017/08/15/ מאות ביום עיון השנתי בעניני גאולה ומשיח] באתר ממש. [https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/618856/ לרגל חודש תשרי: שיעור בקונטרס 'בית רבינו שבבבל'] {{אינפו}}}}.
+הוא הגדיר את מהותה של תורת החסידות כדבקות תמידית שאינה נפסקת כנאמר על הסנה "הסנה בוער באש איננו איננו אוכל", וחזר על מאמרו של אדמו"ר הזקן" "איני רוצה בעולם הבא שלך איני רוצה בגן עדן שלך, חפץ אני במהותך בך בעצמך" והתבטא שמאמר זה מתבטאת מהותה של תורת החסידות.
+הפליא במעלת ספריו את מעלת תורתו של אדמור הזקן והתבטא "אפשר להיות שיכור מ מכל מאמר בליקוטי תורה מכל מאמר בתורה אור" (דקה: 08:27)
-==כותרים בעריכתו==
-*'''נשמתא דאורייתא לש"ס''' (עורך שותף) (ב' כרכים), ביאורי תורת החסידות לתלמוד בבלי. הוצאת [[מעיינותיך]], תשפ"ג - תשפ"ד{{הערה|[sifreiorhachaim.co.il/wp-content/uploads/2023/12/9520171.pdf תדפיס מחלק ב']}}.
+סיפר את שהתרחש בעת ביקורו של רבי [[שלמה מקרלין]] אצל [[אדמו"ר הזקן]], בני ביתו של אדמו"ר הזקן המליחו כל את התבשיל ללא תיאום האחד עם השני. בעת הסעודה אכל אדמו"ר הזקן מהמאכל אך רבי שלמה טעם מעט מהמאכל והוזיזו לצד, אדמו"ר הזקן שאל את רבי שלמה למעשהו ונענה בשאלה נגדית על מעשהו הוא, בתגובה השיב אדמו"ר הזקן: "מאז שהגעתי ל[[מזריטש]] אינני מרגיש טעם באוכל"{{הערה|הסיפור מובא ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14935&st=&pgnum=114 ליקוטי שיחות חלק י' עמ' 106] הרב רוזנבוים סיפר את הסיפור בגרסה שונה המובאת בספרים לא חב"דיים, לגרסה זו המאורע התרחש כשחל ויכוח בין רעייתו לבין מבשלת יתומה על תפקיד הכנת המאכלים, אדמו"ר הזקן ייעץ לרעייתו שהיא תכין את התבשיל ואילו המבשלת תמלח אותו, לאחר מכן חל אי תיאום בין בני הבית וכל אחד מלח את התבשיל.}}.
+סיפר את הסיפור אודות הוויכוח שחל בין אדמור הזקן לבין קבוצת רבנים וגאונים ליטאים באומרו שסיפור שעל סיפור זה כבר חזר מספר הפעמים הוא חזר על טענות המתנגדים ששאלו מדוע עף בכל את עמי הארץ נתקרב לחסידות ולא רק תלמידי החכמים ושאלתם הנוספת מדוע החסידים תמיד מדגישים את מעלת התשובה ודבקים בדרכי החסידיות ולא ולא מסתפקים בידיעת התורה ומענה אדמור הזקן על זה את תורת הרב המגיד על הפסוק והסנה בוער באש איננו הוא קל שהתגלות הקדוש ברוך הוא ינע לעמי הארץ מכיוון שהם משתוקקים לקדוש ברוך הוא שלא כתלמידי החכמים שמרבים את תשוקתם בתורה.
-{{הערות שוליים}}
+בסיום הורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות בפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן בעל ההילולא.