בני ברק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יש כאן הרבה חומר שניתן להכניס לערך)
אין תקציר עריכה
 
(13 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''בני ברק''' הינה עיר במרכז [[ארץ ישראל]] שרוב מוחלט של תושביה הינם חרדים.
{{קהילת חב"ד|
{{קהילת חב"ד|
|שם=
|שם=
שורה 20: שורה 19:
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
}}
'''בני ברק''' הינה עיר במרכז [[ארץ ישראל]] שרוב מוחלט של תושביה הינם חרדים נכון לשנת [[תשפ"ד]] גרים בה קרוב ל-300,000
העיר נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי קבוצת חסידים יוצאי [[פולין]] בראשות הרב [[יצחק גרשנטקורן]]. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה, {{הערה|היה מחותן של ר' [[שאול ברוק]], בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר ב[[כפר חב"ד]]}} הרב גרשנטקורן כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות.
העיר נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי קבוצת חסידים יוצאי [[פולין]] בראשות הרב [[יצחק גרשנטקורן]]. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה, {{הערה|היה מחותן של ר' [[שאול ברוק]], בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר ב[[כפר חב"ד]]}} הרב גרשנטקורן כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות.


שורה 57: שורה 58:
סיפר הרב [[בנימין קליין]] שפעם אמר לו [[הרבי]] ש"עוד יקום מוסד ב[[בני ברק]] שיהיה לי ממנו הרבה נחת רוח". וב"ה היום התפתחו בבני ברק אימפריות מוסדות.
סיפר הרב [[בנימין קליין]] שפעם אמר לו [[הרבי]] ש"עוד יקום מוסד ב[[בני ברק]] שיהיה לי ממנו הרבה נחת רוח". וב"ה היום התפתחו בבני ברק אימפריות מוסדות.


*בשנת [[תשנ"ה]] נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] שכללה; [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. בראשות הישיבה עמד הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ומנהלה הגשמי היה הרב [[שלמה רוזנברג]] (עד אז ניהל את התלמוד תורה). במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ט]]. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה בשכונת "פרדס כץ", בניהול בנו  של הרב [[שלמה רוזנברג]] ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]]. הישיבה קיימת עד היום (תשפ"ד) בניהולו של הרב [[לוי יצחק רוזנברג]] ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]].
*בשנת [[תשנ"ה]] נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] שכללה; [[ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה. בראשות הישיבה עמד הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ומנהלה הגשמי היה הרב [[שלמה רוזנברג]] (עד אז ניהל את התלמוד תורה). במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ט]]. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה בשכונת "פרדס כץ", בניהול בנו  של הרב [[שלמה רוזנברג]] ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]]. הישיבה קיימת עד היום (תשפ"ד) בניהולו של הרב [[לוי יצחק רוזנברג]] ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]].


*כולל [[צדקת ישראל]] בראשות הגה"ח ר' זלמן גופין שעל ידי [[ארגון מעייני ישראל]].
*כולל [[צדקת ישראל]] בראשות הגה"ח ר' זלמן גופין שעל ידי [[ארגון מעייני ישראל]].

גרסה אחרונה מ־23:56, 27 באוגוסט 2024

בני ברק

אלפי ילדים בתהלוכת ל"ג בעומר בשיכון ה' בני ברק, תשע"ו
מדינה ארץ ישראל
רב הקהילה הרב יוסף יצחק בלינוב.
מוסדות גני ילדים, בי"ס חב"ד, בנים, בנות, כולל, ישיבת תומכי תמימים, ספרייה
שלוחים מרכזיים הרב שמואל אנגלסמן, הרב מנחם מענדל קסטל, הרב יוסף יצחק רבינוביץ, הרב חנניה קורקוס, הרב יוסף דוד הלל.
מספר משפחות בקהילה 250\300
ראו גם
אישים בבני ברק
מוסדות וארגונים בבני ברק

בני ברק הינה עיר במרכז ארץ ישראל שרוב מוחלט של תושביה הינם חרדים נכון לשנת תשפ"ד גרים בה קרוב ל-300,000

העיר נוסדה בשנת תרפ"ד על ידי קבוצת חסידים יוצאי פולין בראשות הרב יצחק גרשנטקורן. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה, [1] הרב גרשנטקורן כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות.

קהילת חסידי חב"ד קיימת בעיר כמעט מזמן הקמתה[דרוש מקור]. כרב העיר שימש בעבר הרב יעקב לנדא, ולאחריו שימש בנו הרב משה יהודה לייב לנדא. כיום משמש ברבנות בנו הרב חיים יצחק אייזיק לנדא יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.

חנוכיה מרכזית של חב"ד ברחובות בני ברק

רבני חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרצ"ו מונה לרב העיר הרב יעקב לנדא (ששימש בשנים קודמות כרב בביתו של אדמו"ר הרש"ב), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש שבט תשמ"ו. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר מערכת כשרות מפותחת ומרשימה, פעל למען שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד בשבת ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש בשבת שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת להטובה ביותר ממערכות הכשרות בארץ ישראל. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות בבני ברק היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.

לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז הרב משה אירנשטיין, ובהתערבות הרבי ובשתדלנות בשטח של עסקני חב"ד בארץ הקודש, מונה בנו הרב משה יהודה לייב לנדא לרב העיר, וזאת לצד התנגדותם של גורמים מסוימים שהתנגדו למינוי. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים.

לאחר פטירתו, על פי צוואתו, מונה בנו השני הרב חיים יצחק אייזיק לנדא לרבנות העיר יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.

רב מרכז העיר הוא הרב יוסף יצחק בלינוב חתנו של הרב משה יהודא ליב לנדא.

בתי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

המנהל הראשי של סניף צעירי חב"ד בעיר היה הרב משה גרינברג עד לפטירתו בשנת תשע"ג. כיום ממלא את מקומו חתנו הרב מנחם מענדל קסטל בן השליח לרחובות הרב אברהם מרדכי קסטל.

שכונת פרדס כץ - שליח ורב השכונה: הרב אהרן שפירא. מנהל:הרב יוסף דוד הלל (מנהל רוחני תלמוד תורה בני מנחם בני ברק).
איזור תעשיה - מנהל הרב ברוך פריזנט.
שכונת שיכון ה' - מנהל: הרב חנניה קורקוס. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת תשס"ג נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'. הדוכן נסגר במהלך השנים, אך עדיין מתקיים בבית חב"ד התועדויות לרגל תאריכים חסידיים לכל תושבי האזור.
מערב העיר - מנהל: הרב יוסף צבי פילמר.
הרב חיים לוי יצחק גינזבורג בהתוועדות י"ט כסלו בבני ברק, תשע"ו

קהילות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה:

מוסדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

סיפר הרב בנימין קליין שפעם אמר לו הרבי ש"עוד יקום מוסד בבני ברק שיהיה לי ממנו הרבה נחת רוח". וב"ה היום התפתחו בבני ברק אימפריות מוסדות.

  • תלמוד תורה 'בני מנחם' לבנים. הוקם ע"י הרב שלמה רוזנברג ועד סוף שנות הנוני"ם כיהן בו כמנהל הרב מנחם מענדל אייזנבך לאחריו התמנה כמנהל הרב ירחמיאל בלינוב ומכהן בו עד היום. ל'חדר' יש התייחסיות נפלאות מהרבי (אחד ההתייחסיות הוא שהרבי התבטא על ה'חדר' הוא: "דאס איז מיין מוסד אין בני ברק (זה הוא המוסד שלי בבני ברק)" משפט זה שהרבי התבטא מתנוסס על גבי הבלאנק של התלמוד תורה). כיום: הרב בלינוב מנהל רוחני, והרב דוד הלל מנהל גשמי.
  • בית ספר חב"ד יסודי בנות חנה, בניהולה של הגב' רינת פורסט[4].
  • תיכון העל יסודי בנות חנה, בניהולה של הגב' חנה זלמנוב.
  • סמינר בנות חנה, בניהולה של הגב' חנה מרגליות.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

יישובים בארץ ישראל
אבני חפץ | אבן יהודה | אופקים | אור יהודה | אור עקיבא | אילת | אלונה | אלעד | אריאל | אשדוד | אשקלון | באר יעקב | באר שבע | בית שאן | בית שמש | ביתר עילית | בני ברק | בת ים | גבעת שמואל | גבעתיים | גני תקווה | דימונה | הוד השרון | הרצליה | חדרה | חולון | חיפה | טבריה | טירת כרמל | יבנה | יבניאל | יהוד | יקנעם | ירושלים | כפר חב"ד | כפר יונה | כפר סבא | כרמיאל | לוד | מגדל העמק | מודיעין עילית | מטולה | מעלה אדומים | נהריה | נוף הגליל | נס ציונה | נתיבות | נתניה | עכו | עפולה | ערד | עתלית | פתח תקווה | פרדס חנה | צפת | צרופה | קריית אונו | קריית אתא | קריית ביאליק | קריית גת | קריית ים | קריית מוצקין | קריית מלאכי | קריית שמונה | ראש העין | ראש פינה | ראשון לציון | רחובות | רמלה | רמת גן | רמת השרון | רעננה | שדרות | תל אביב-יפו | תקוע
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

  1. היה מחותן של ר' שאול ברוק, בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר בכפר חב"ד
  2. דיווח באתר חב"ד אינפו.
  3. 2=דיווח באתר COL.
  4. ממלכת בנות חנה בני ברק