חנוכת הבית

טקס חנוכת הבית בישיבת תומכי תמימים קווינס. מימין לשמאל: הרב יצחק שפרינגר, הרב רפאל וילשנסקי, הרב יוסף ישעיה ברוין, הרב אהרן יעקב שווי, וראש הישיבה הרב מנחם מענדל שארף

מעמד חנוכת הבית הוא טקס חגיגי הנערך לציון כניסה לדירה חדשה, וכן נוהגים לערוך טקס דומה בחנוכת בית כנסת, בית חב"ד, ישיבה, וכדומה. המעמד מתאפיין בדרך כלל באווירה תורנית, ובמהלכה נאמרים דברי תורה וברכה הקשורים עם הכניסה לבית החדש.

חסידים נוהגים לכרוך מעמד זה עם התוועדות חסידית וקריאת י"ב הפסוקים בבית על ידי חיילי צבאות ה'.

מקורו של המנהג הינו קדום ביותר, ונהוג לערוך גם אירועים מסוג זה לחניכת בניינים חדשים של מוסדות וארגונים.

מקור המנהג

בשאילתות דרב אחא ובמדרש תנחומא נכתב ש"הקב"ה נח ביומא דשבתא וברכו וקדשו, כאינש דבני ביתא.. עביד הילולא חד יומא" [= הקב"ה נח ביום השביעי של מעשה בראשית וברכו וקידשו, כמו אדם שבונה בית.. ועושה חגיגה יום אחד].

יש שראו בקיום הסעודה הזו בארץ ישראל קיום מצוות עשה של שמחה שעל האדם לשמוח כאשר זוכה לבנות את ביתו בארץ ישראל.

בתורת החסידות

על פי חסידות, מקורו של מנהג זה הוא מכיוון שהצורך הכי נעלה של האדם מבין צרכיו הגשמיים הוא רכישת דירה, עד שהגמרא במסכת יבמות אומרת ש"כל אדם שאין לו בית אינו אדם", וכאשר נשלם צורך זה, גורם הדבר לשמחה גדולה אצל האדם.

החסידות רואה בבניית בית השתקפות גשמית של מצבו של האדם, ועושה הקבלה בין תפקידו של הבית להגן על האדם מפגעים חיצוניים, לבין תפקידו של האדם לבנות לעצמו בית רוחני שיגן עליו מהשפעות לא רצויות שעלולים להרוס את מצבו הרוחני, ולקרר אותו בעניני קדושה, או לחמם אותו בענינים שנוגדים את הרצון האלוקי.

מוסבר בחסידות שבשעה שאדם חונך לראשונה בית הרי הוא זקוק לתוספת ברכה וכח בבית, שכשם שבחינוך ילד שבימיו הראשונים בלימוד נותנים לו מתנות רבים כדי לתת לו תוספת כוח בימיו הראשונים והמטרה היא בכדי שאחר כך ילך מעצמו ללמוד, כך גם בחנוכת הבית שעניינה להביא תוספת כח וברכה בהשפעות הבית. ולכן עושים סעודה ומשתה ומגיעים החברים ונותנים מתנות ומברכים ברכות שבזה יהיה לו תוספת ברכה והצלחה והרי זה ממשיך מהמזל העליון לתת כח וברכה בבית בכל העניינים בני חיי ומזוני ועל ידי זה נמשך ברכה בבית "מצד מקום הבית עצמו שיצליח בו ויומשך בו כל ברכה ושפע בכל אשר יעשה בבית הזה"

מנהגי חב"ד בחנוכת הבית

חנוכת הבית לישיבת אחי תמימים ראשון לציון. מימין לשמאל: הרב שלום בער בוטמן, ראש העיר, הרב עזריאל זליג סלונים, הרב חנניה יוסף הלפרין, הרב שמריה נח ששונקין, ר' יוסף שמוטקין (נואם), הרב פייבל רימלר, הרב יוסף רוזנפלד (מוסתר בחלקו), (?), ר' יודל שמוטקין (?), הרב חיים אליעזר קרסיק, הרב חיים שאול ברוק, הרב שניאור זלמן גרליק

הזמנה משנת תשכ"ז לחנוכת הבניין הראשון בשיכון חב"ד בלוד

ההכנות לחנוכת הבית

• החפצים הראשונים שיש להכניס לבית לפני שאר הרהיטים והחפצים הם ספרי קודש
• מנהג ישראל להכניס לבית לחם ומלח קודם הכניסה.
• על פי הוראת הרבי, יש לקבוע קופת צדקה שתהיה מחוברת לקיר, כדי לקדש את כותלי הבית ולהפוך אותם לחלק מהמצווה.
• על פי הוראתו של אדמו"ר הריי"צ, בכל בית חסידי צריכים להיות שלושת הספרים כתר שם טוב אור תורה ותניא, של שלושת אבות החסידות הבעל שם טוב המגיד ממעזריטש ואדמו"ר הזקן.
• יש חסידים שנוהגים לא להכנס לדירה לפני שקובעים על הקיר תמונה של הרבי.

זמן החגיגה

• על פי הוראת הרבי, יש להשתדל להיכנס לבית ביום שלישי באם הדבר לא כרוך בטרחה מיוחדת. ובכל אופן, יש להימנע מלהיכנס בימים שני ורביעי.
• כאשר זמן החגיגה הוא בסביבות חודש מנחם אב, עדיף לדחות את הכניסה לבית עד לתחילת חודש אלול, מכיון ובחודש זה מאירים מידות הרחמים, והינם הזמן המתאים ביותר להיכנס לדירה חדשה.

החגיגה עצמה

• התחלת חגיגת חנוכת הבית, היא בהבאת ילדים 'תינוקות של בית רבן' מתחת לגיל בר מצווה, שילמדו שם אותיות אל"ף בי"ת ופסוקי תורה.
• את חנוכת הבית יש לעשות דווקא מתוך משתה ושמחה, ועדיף שיהיה באופן של התוועדות חסידותית, מכיון שכפי שהאדם מעמיד את עצמו בתחילתו של כל דבר, ככה הוא נמשך, וכאשר עורך בתחילת מגוריו בבית התוועדות חסידית, הוא גורם לכך שכל מגוריו בבית יהיו באופן חסידותי.
• נהוג שהחוגגים מעניקים מתנות כגון ספרים או דברי מאכל לבעלי הבית.
• רצוי, שחנוכת הבית בדברים הקשורים עם הוספה בתורה ומצוות, יימשכו ליותר מלילה אחד בלבד, וכך אכן נהג אדמו"ר הריי"צ בנוגע לדירתו האישית, כאשר במשך שבועיים אחרי החתונה עברו תלמידי התלמוד תורה המקומי בעיירה ליובאוויטש ללמוד בביתו החדש.

מנהגי ישראל נוספים

ברכת אדמו"ר הריי"צ לחדרי תורה תמימה בברונקס

• רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) תיקן סדר לימוד מיוחד לחגיגה, הכולל תפילות ובקשות, כעשרים פרקי משניות, ופיוטים הקשורים למאורע.
• יש הנוהגים לקבוע את המזוזות כחלק מטקס חנוכת הבית^{[דרוש מקור]}, אך הרבי שלל מנהג זה והורה לקבוע את המזוזות ברגע הראשון שאפשר ולאחר שלושים יום נוטלים מזוזה אחת לבדוקה (או להחחליפה ביפה יותר ממנה) וקובעים אותה בברכה בכוונה להוציא כל שאר המזוזות.
• על פי מה שנפסק בשולחן ערוךשהבונה בית חדש צריך לברך ברכת 'שהחיינו', רבים נוהגים לברך זאת בשעת החגיגה, אלא שכדי לצאת ידי ספק ברכות, מכיון שפעמים רבות רכישת הדירה נעשית באמצעות לקיחת משכנתא וחתימה של הבעלים בה משעבדים את הנכס לבנק ומוסרים אותו לבעלותם עד לסיום תשלומי המשכנתא - נוהגים ללבוש בגד חדש או לאכול פרי חדש, ולכוון בברכה על הבית החדש.
• הביאור הלכה כתב על דברי השולחן ערוך שכאשר לא מדובר באדם יחיד שחונך בית, אלא באדם בעל משפחה, יש להוסיף ולברך ברכת 'הטוב והמטיב', כפי שנהוג לברך על דברים שמהנים בריות רבות, מכיון שכל בני המשפחה נהנים מבית זה ויש לזה גדר של דבר שנהנים ממנו רבים.
• במהלך הטקס, ישנם הנוהגים לקלף צבע מאחד מקירות הבית בגודל של 'אמה על אמה' (חצי מטר על חצי מטר), על מנת לקיים את הפסוק: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי".
• יש הנוהגים לקרוא קטעים מספר הזוהר פרשת תזריע העוסקת בקניין בית חדש.

חנוכת הבית אצל רבותינו נשיאינו

רבותינו נשיאינו ייחסו חשיבות רבה לחגיגת חנוכת הבית, השתתפו בעצמם בטקסים רבים ונשאו בהם מאמרי חסידות שהוקדשו לבאר את מעלת החגיגה ואת תוכנה הפנימי על פי תורת החסידות, ואף שלחו שלוחים אישיים להשתתף בחגיגות שהתקיימו במקומות מרוחקים.

אצל אדמו"ר הזקן

בליל א' דחנוכה תקס"ו התקיימה חגיגת חנוכת בית המדרש של אדמו"ר הזקן בליאדי. אדמו"ר הזקן השתתף באירוע, ובמהלכו נשא מאמר חסידות שהתחיל במילים "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד", בו ביאר את מעלת עבודת נשמות ישראל על עבודת המלאכים וההתבטאות של זה בבנין בתי כנסת ובתי מדרש בדווקא.

בכ' טבת תקס"ז ערך אדמו"ר הזקן נסיעה מיוחדת לשקלוב להשתתף בחגיגת חנוכת בית החומה שהחסיד ר' פנחס רייזס בנה לעצמו, ונשא שם מאמר חסידות. מכיון ובאותם ימים בניית בית העשוי מאבנים ולא מעצים הייתה אפשרית רק לבעלי אמצעים, אדם שהחזיק בבית כזה הפך באופן טבעי לבעל מעמד גבוה שהתחשבו בדעתו. מאורע זה היה אחד מאבני הדרך שריכך את שקלוב כמעוז להתנגדות לתורת החסידות, והכשיר את הקרקע להתפשטות רעיונות החסידות בין תושבי העיר.

אצל אדמו"ר המהר"ש

באחת מנסיעותיו של אדמו"ר המהר"ש ממעיינות המרפא בקארלסבאד לליובאוויטש, עבר דרך קישינוב ואחד מחסידי חב"ד שנמנה על הגבירים של העיירה שהיה אמור לחנוך את ביתו, החליט להתעכב עם החגיגה עד לבואו של אדמו"ר המהר"ש, כדי לזכות בהשתתפותו בשמחתו הפרטית.

לקראת בואו של אדמו"ר המהר"ש, קישט הגביר את כל הרחוב וסידר לאורך הרחוב שולחנות מלאים בדברי מאכל משובחים ונגנים וכלי זמר, וכאשר הגיעה עגלתו של אדמו"ר המהר"ש, התקבצו רבים מבני העיר סביבו וחיכו למוצא פיו.

הגביר שאל את אדמו"ר המהר"ש מה עליו לעשות בטקס החגיגה, ואדמו"ר המהר"ש ענה לו שעליו לספור כמה פתחים יש בבית ובחצר ולאחר שיעברו שלושים יום לקבוע את המזוזות בפתחים, הגביר לא הסתפק בתשובה זו, ויחד עם אחד מזקני החסידים ניסה להפציר ברבי שיצווה לומר את מזמורי התהלים והמשניות כפי הסדר המופיע בסידור יעב"ץ ובספרי החיד"א וכמו שנהוג אצל חסידי פולין, אך אדמו"ר המהר"ש התנגד לכך ואמר שזה לא נהוג אצלנו ולא כתוב במקורות עליהם חסידי חב"ד מסתמכים.

אצל אדמו"ר הרש"ב

בח' תמוז תרס"א נערכה חגיגית חנוכת הבית של הזאל דישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שנתרם על ידי הגביר ישעיה ברלין, בהשתתפותו של אדמו"ר הרש"ב.

בעת נסיעותיו של אדמו"ר הרש"ב אל מחוץ לליובאוויטש, ובכל מקום בו היה משתכן אפילו אם היה זה באכסניה בבעלות של נכרי, הוא היה נוהג לחנוך את כניסתו לדירה בקביעת מזוזה על פתח הדלת.

כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה ואדמו"ר הרש"ב עבר להתגורר בתוככי רוסיה בעיר רוסטוב, שכרו החסידים דירה לצורכי מגוריו, אך הוא נמנע מלקבוע מה מזוזה, באומרו: "מזוזה היא מקיף, וצריך להמשיך את המקיף בפנימי, וזה דורש עבודה". רק שבועיים לאחר מכן קבע אדמו"ר הרש"ב את המזוזה.

אצל אדמו"ר הריי"צ

לאחר חתונתו של אדמו"ר הריי"צ בי"ז אלול תרנ"ז, קודם שנכנס להשתכן בדירתו החדשה, הזמין את תלמידי התלמוד תורה של העיירה שהיו ילדים של אנשים חסרי אמצעים, על מנת שילמדו בביתו ובכך יחנכו את הדירה. רק אחרי שבועיים של לימודים בדירה, נכנסו אדמו"ר הריי"צ וזוגתו הרבנית נחמה דינה למשכנם החדש. הרבי למד מכך מספר הדגשות: א) הכנסת אורחים בבית חסידי צריכה להיות בצורה כזו שלא חוששים שהאורחים ילכלכו או יגרמו לנזק וכדומה, וכך ניתן להנחיל נתינה מתוך שמחה והתמסרות לזולת. ב) הענקת יחס מיוחד לבני עניים שמהם תצא תורה, על פי מאמר חז"ל "ויהיו עניים בני ביתך".

ביום י"ט באלול ה'ת"ש נכנס אדמו"ר הריי"צ להשתכן בבנין מספר 770 בשדרת איסטרן פארקווי בברוקלין ניו יורק, ויומיים אחר כך, ביום כ"א באלול, נערכה חגיגה רשמית של "חנוכת הבית" בה אמר אדמו"ר הריי"צ מאמר חסידות שהתחיל במילים "על שלושה דברים העולם עומד".

בשנת תש"ד התקיימה במונטריאול חגיגת חנוכת הבית של בנין חדש לישיבת תומכי תמימים המקומית. אדמו"ר הריי"צ שלא יכל להשתתף בעצמו בחגיגה מסיבות בריאותיות, שלח את חתנו הרש"ג להשתתף בחגיגה.

בחודש אייר תש"ו הושלמה רכישתו של בניין לשימוש ישיבת תומכי תמימים המרכזית בברוקלין, ובהוראתו של אדמו"ר הריי"צ נערכו חגיגות חנוכת הבית שנמשכו על פני שבוע שלם. החגיגות החלו בי"א אייר והסתיימו רק שבוע לאחר מכן בי"ח אייר כשבהם נטלו חלק רבנים ואישי ציבור אמריקאיים בולטים כגון הרב אליעזר סילבר, נשיא אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה. לכבוד החגיגה יצאה לאור חוברת מיוחדת המסקרת את שש שנות פעילותה של הישיבה, ואת סניפיה ביבשת אמריקה.

אצל הרבי

בשנת תשט"ז הרבי שלח באופן אישי את הרב שלמה אהרון קזרנובסקי לחגיגת חנוכת הבית של בית הספר למלאכה בכפר חב"ד.

בסמיכות לי"ב תמוז תשט"ז נכנס הרבי להתגורר בביתו הפרטי שברחוב פרזידנט. בהקשר לכך, נשא הרבי בעת ההתוועדות שיחה מיוחדת אודות המשמעות הפנימית של מצות מעקה, וכן קישר את המאמר עם מצווה זו, וחסידים קישרו זאת עם כניסת הרבי לבית החדש, בהיעדר סיבה אחרת בה היה ניתן לתלות את ההתייחסות לכך.

בשנים בהן חילק הרבי משקה לחסידים גם עבור שמחות פרטיות, היו כאלו שקיבלו מהרבי לחיים בקשר עם כניסתם לדירה חדשה.

בשנת תשל"ח הושלמה בניית בית הכנסת 'בית מנחם' בכפר חב"ד, שהיה המבנה הראשון שקיבל את אישורו של הרבי לשאת את שמו. בנייתו החלה ביוזמתו של הרב זושא ריבקין בשנת תשל"ג, והושלמה לקראת י"א ניסן תשל"ח, והחסידים ביקשו להזמין את הרבי להשתתף בחנוכת הבית של הבנין. הרבי ביקש שההזמנה תהיה בכתב, וחסידים רבים מתושבי כפר חב"ד חתמו על טופס מיוחד בו הם מבקשים מהרבי לכבד את המעמד ולהגיע להשתתף בחגיגה המיוחדת.

בפועל, הרבי לא נסע בעצמו להשתתף בטקס, אך העביר 1800$ לאחראים על הבניה לחלק לכל אחד מהחסידים שחתמו על הבקשה, ובירך: "שהקדוש ברוך הוא ייתן להם מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה", וביום בו התקיימה החגיגה בכפר חב"ד, הרבי השתתף בשמחה באמצעות הזכרת החגיגות בשעת ההתוועדות שקיים ב-770.

רבנים רבים ראו בחנוכת בית הכנסת על שמו של הרבי אירוע מכונן, ושלחו את ברכתם לאירוע. ביניהם, היה הרב משה פיינשטיין, נשיא אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה, שכתב: "ליום חנוכת בית הכנסת "בית מנחם" בכפר חב"ד על שם האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. אנו שולחים לכם ברכותינו החמות, יהי רצון שהבית הזה יהיה בית זבול, מקום רינה ותפילה תורה ויראה".

ראו גם

• הנחת אבן הפינה

קישורים חיצוניים

• חנוכת הבית, הוספה לתדפיס 'מסר קטן מאירוע גדול'
• כתבי יד מהרבי בקשר לדירה חדשה, רבי דרייב
• חנוכת הבית: מה זה ומה עושים בדיוק?