4,291
עריכות
אין תקציר עריכה
(←משפחתו: אינו אותו אדם) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
[[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]] | [[קובץ:יצחק רבין בכפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בלימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]]] | ||
[[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]] | [[קובץ:שמעון אייזנבך ישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם מקורבים בחצר [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי של הרבי]]]] | ||
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]] לאביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מיוחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו"ר האמצעי]] ו{{ה|אדמו"ר הזקן}}. בשנות ילדותו גדל ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] שם הסתופף בצילם של דמויות החסידים והרבנים שהתגוררו בשיכון באותה תקופה{{הערה|[https://col.org.il/news/147676 זכרונותיו משנות ילדותו] {{חב"ד און ליין}}}}. | נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ה אלול]] [[תשכ"ג]] לאביו הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] ונקרא על שם סבו הרב [[שמעון בן-ציון אייזנבך]]. מצד סבתו הוא מיוחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ול{{ה|רבנית מנוחה רחל}}, כצאצא של [[אדמו"ר האמצעי]] ו{{ה|אדמו"ר הזקן}}. בשנות ילדותו גדל ב[[שיכון חב"ד בירושלים]] שם הסתופף בצילם של דמויות החסידים והרבנים שהתגוררו בשיכון באותה תקופה{{הערה|[https://col.org.il/news/147676 זכרונותיו משנות ילדותו] {{חב"ד און ליין}}}}. | ||
למד בישיבה קטנה ב[[תורת אמת ירושלים (ישיבה קטנה)|ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ולאחר מכן בישיבה גדולה למד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תש"מ]] לאחר שזכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] נסע לרבי כנציג הישיבה וזכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים]{{הערה|[https://col.org.il/news/120792 לפני 40 שנה: שני ימי ההולדת שלי, הגשמי והרוחני, חברו יחדיו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}. | למד בישיבה קטנה ב[[תורת אמת ירושלים (ישיבה קטנה)|ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ולאחר מכן בישיבה גדולה למד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תש"מ]] לאחר שזכה בגורל שנערך על [[נסיעה לרבי]] נסע לרבי כנציג הישיבה וזכה להיכנס ל[[יחידות]] פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים]{{הערה|[https://col.org.il/news/120792 לפני 40 שנה: שני ימי ההולדת שלי, הגשמי והרוחני, חברו יחדיו] באתר {{חב"ד און ליין}}}}. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער. | בשנת [[תשמ"ב]] יצא לשליחות בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער. | ||
בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה סייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי{{הבהרה}} . בשנת [[תשמ"ה]] נישא עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חב"ד בעיר), בעל הפירוש "שי למורא". לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי ב[[כולל]] במשך שנתיים. | בשנת [[תשמ"ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', במהלכה סייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי{{הבהרה}} . בשנת [[תשמ"ה]] נישא עם מרת לאה בת הרב [[שמואל יהודה ויינפלד]] (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חב"ד בעיר), בעל הפירוש "שי למורא". לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי ב[[כולל]] במשך שנתיים. | ||
הרב אייזנבך ידוע כבעל 'קאך' ב[[לימוד הרמב"ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם ב[[ארץ ישראל]]. כמו כן, בשנת [[תש"פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה. | הרב אייזנבך ידוע כבעל 'קאך' ב[[לימוד הרמב"ם]], ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם ב[[ארץ ישראל]]. כמו כן, בשנת [[תש"פ]], הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה. | ||
החל משנת [[תשע"ח]] מפרסם הרב אייזנבך טור שבועי באתר col, תחילה סיפורים וזכורנות על המשפיע אצלו למד, ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תשע"ט]] החליף את המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]] בשם 'סיפורים מכלי ראשון'. | החל משנת [[תשע"ח]] מפרסם הרב אייזנבך טור שבועי באתר col, תחילה סיפורים וזכורנות על המשפיע אצלו למד, ר' מענדל פוטרפס. בשנת [[תשע"ט]] החליף את המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם [[הרבי]] בשם 'סיפורים מכלי ראשון'. | ||
===שליחות באילת=== | ===שליחות באילת=== | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
====פעילות ציבורית==== | ====פעילות ציבורית==== | ||
הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ"ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: "ברכה והצלחה". עם תחילת השליחות בעיר, ניהל הרב אייזנבך את מוסדות חינוך חב"ד בעיר ומנהלם עד היום, ופעל להגברת הפעילות בעיר. | הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת [[תשמ"ו]] יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: "ברכה והצלחה". עם תחילת השליחות בעיר, ניהל הרב אייזנבך את מוסדות חינוך חב"ד בעיר ומנהלם עד היום, ופעל להגברת הפעילות בעיר. | ||
לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעיר מרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או "שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב"ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי". הרבי מתח קו תחת המילים "שמא עדיף פעילות פחותה באילת" וכתב: "וכו', אזכיר על הציון"{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], עמ' 25.}}. | לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעיר מרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או "שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב"ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי". הרבי מתח קו תחת המילים "שמא עדיף פעילות פחותה באילת" וכתב: "וכו', אזכיר על הציון"{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה זקלס], עמ' 25.}}. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
====אביסל אידישקייט==== | ====אביסל אידישקייט==== | ||
במשך שנים רבות כתב בעיתון "העיר אילת" מדור שבועי תחת הכותרת "אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג". | במשך שנים רבות כתב בעיתון "העיר אילת" מדור שבועי תחת הכותרת "אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג". | ||
ב[[אדר]] [[תנש"א]] כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי: {{ציטוטון|נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ}}{{הערה|"[[בית חיינו]]", גיליון מס' 77}}. | ב[[אדר]] [[תנש"א]] כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי: {{ציטוטון|נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ}}{{הערה|"[[בית חיינו (גיליון)|בית חיינו]]", גיליון מס' 77}}. | ||
כשהכניס ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] לרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: "נת' ות"ח המענה גם על הנ"ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ"ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'{{הערה|כשהכונה לפרסומות שהופיעו בעמודים.}}. אזעה"צ"{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב שמעון אייזנבך|אביסל אידישקייט|141619|עמ' 2, [[תשנ"ב]]|עמוד=2}}}}. | כשהכניס ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] לרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: "נת' ות"ח המענה גם על הנ"ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ"ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'{{הערה|כשהכונה לפרסומות שהופיעו בעמודים.}}. אזעה"צ"{{הערה|{{אוצר החכמה|הרב שמעון אייזנבך|אביסל אידישקייט|141619|עמ' 2, [[תשנ"ב]]|עמוד=2}}}}. | ||
====הוראות הרבי על ס"ת חדש==== | ====הוראות הרבי על ס"ת חדש==== | ||
ב[[טבת]] [[תשנ"ב]] שאל את הרבי אודות כתיבת ספר תורה לבית חב"ד, ובכך יוכל לממן ולמנף את פעילות המוסדות בעיר, ובתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים באילת}}. בעקבות המענה שלא היה ברור, ולאחר היוועצות עם כמה רבנים ומשפיעים בארץ, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש מהרבי ברכה עבור המוסדות. אך במענה על מכתב זה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו:{{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}. | ב[[טבת]] [[תשנ"ב]] שאל את הרבי אודות כתיבת ספר תורה לבית חב"ד, ובכך יוכל לממן ולמנף את פעילות המוסדות בעיר, ובתגובה כתב הרבי: {{ציטוטון|כמה ספרי תורה חסרים באילת}}. בעקבות המענה שלא היה ברור, ולאחר היוועצות עם כמה רבנים ומשפיעים בארץ, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש מהרבי ברכה עבור המוסדות. אך במענה על מכתב זה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו:{{ציטוטון|הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')}}, ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי {{ציטוטון|'''אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?'''}}. | ||
ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע ענק ומפואר, בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים מפורסמים מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב"ד און ליין}}}}. | ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע ענק ומפואר, בה השתתפו מר [[אריק שרון]], הרב [[יצחק דוד גרוסמן]] ועוד אישי ציבור ורבנים מפורסמים מכל רחבי הארץ{{הערה|[https://col.org.il/news/120684 ואז התקבלה התשובה מהרבי: 'כמה ספרי תורה חסרים באילת'] באתר {{חב"ד און ליין}}}}. | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
כאשר הוקמה בשנת [[תשנ"ח]] שכונת השחמון באילת, נבחר הרב אייזנבך לרבה של השכונה הגדולה (המתפרסת כיום על רוב שטח העיר), ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום. | כאשר הוקמה בשנת [[תשנ"ח]] שכונת השחמון באילת, נבחר הרב אייזנבך לרבה של השכונה הגדולה (המתפרסת כיום על רוב שטח העיר), ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום. | ||
בשכונה זו הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', שכיום הוא המרכז יהדות הגדול ביותר באילת ובמישור הערבה. לאחר כמה שנים הקים בבית הכנסת ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו | בשכונה זו הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', שכיום הוא המרכז יהדות הגדול ביותר באילת ובמישור הערבה. לאחר כמה שנים הקים בבית הכנסת ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו היא הספרייה התורנית-חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום. | ||
בשנת [[תשע"ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"ד בעיר. משכן זה הינו המדויק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש"י]]. | בשנת [[תשע"ו]] הקים דגם מיוחד של ה[[משכן]]{{הערה|[https://chabad.info/news/169075/ דגם המשכן הוקם באילת]{{אינפו}}}}. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"ד בעיר. משכן זה הינו המדויק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת [[רש"י]]. | ||