שניאור זלמן גורליק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(11 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 6: שורה 6:
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
[[קובץ:שניאור זלמן גורליק1.jpg|ממוזער|250px]]
[[קובץ:שניאור זלמן גורליק1.jpg|ממוזער|250px]]
נולד ב[[טשקנט]] ב[[י"ד טבת]] [[תשכ"ז]] ב[[ברית המועצות]] להוריו [[שלום דובער גורליק|שלום דובער]] ושרה רבקה גורליק, מחסידי חב"ד שנשארו בברית המועצות גם לאחרי [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]], והמשיכו לשמור על הגחלת היהודית. הוא נקרא שניאור זלמן על שם סבא רבה שלו, הרב [[שניאור זלמן וילנקין]] (שזכה לשמש כ[[מלמד]] של הרבי בילדותו).
נולד ב[[טשקנט]] ב[[י"ד טבת]] [[תשכ"ז]] ב[[ברית המועצות]] להוריו [[שלום דובער גורליק|שלום דובער]] ושרה רבקה גורליק, מחסידי חב"ד שנשארו בברית המועצות גם לאחרי [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]], והמשיכו לשמור על הגחלת היהודית. הוא נקרא שניאור זלמן על שם סבא רבה שלו, הרב [[שניאור זלמן וילנקין]] (שזכה לשמש כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] של הרבי בילדותו).


בהיותו ילד בשנת [[תשל"א]] עלו הוריו ל[[ארץ ישראל]], והתיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי, והוא נכנס ללמוד במוסדות חב"ד המקומיים, כשהוא יונק את השפעתו מסבו הרב [[שלום וילנקין]] שכיהן בהוראת הרבי כ[[משפיע]] הקהילה.
בהיותו ילד בשנת [[תשל"א]] עלו הוריו ל[[ארץ ישראל]], והתיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי, והוא נכנס ללמוד במוסדות חב"ד המקומיים, כשהוא יונק את השפעתו מסבו הרב [[שלום וילנקין]] שכיהן בהוראת הרבי כ[[משפיע]] הקהילה.
שורה 16: שורה 16:
בשנת [[תשמ"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]], והמשיך לשהות בישיבה ארבע שנים, עד שנת [[תשמ"ט]]. בזמן לימודיו בישיבה, היה עורך [[ראשי דברים]] מ[[שיחה|שיחותיו]] של הרבי בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] על מנת לשלוח את הדברים לחסידי חב"ד ברחבי העולם שיהיו מעודכנים בדברים האחרונים ובהוראות שמסר הרבי.
בשנת [[תשמ"ו]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]], והמשיך לשהות בישיבה ארבע שנים, עד שנת [[תשמ"ט]]. בזמן לימודיו בישיבה, היה עורך [[ראשי דברים]] מ[[שיחה|שיחותיו]] של הרבי בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] על מנת לשלוח את הדברים לחסידי חב"ד ברחבי העולם שיהיו מעודכנים בדברים האחרונים ובהוראות שמסר הרבי.


לאחר נישואיו עם מרת בלה לבית הרב [[בערל שייקביץ]] בחתונתו שהתקיימה בחודש אלול [[תש"נ]], החל ללמוד ב[[כולל אברכים]] ב[[כפר חב"ד]], וזמן קצר לאחר מכן כתב לרבי שהוזמן על ידי הרב [[תנחום בורושנסקי]] לצאת ב[[שליח]]ות הרבי ל[[באר שבע]]. בשונה מהמקובל שהרבי הורה לאברכים להישאר ללמוד בכולל במשך שנה לאחר החתונה, קיבל את ברכת הרבי - ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תנש"א: {{ציטוטון|ויהא בשעה טובה ומוצלחת, אזכיר על הציון}} ומיד עבר הור להתגורר בעיר. ב[[כינוס השלוחים]] ב[[תשנ"ב]], כינוס השלוחים הראשון שהרב גורליק השתתף בו, העניק לו הרבי שני דולר נוספים: {{ציטוטון|עבור כל היהודים בבאר שבע. שזכות אבות תעמוד להם}}.
לאחר נישואיו עם מרת בלה לבית הרב [[בערל שייקביץ]] בחתונתו שהתקיימה בחודש אלול [[תש"נ]], החל ללמוד ב[[כולל אברכים]] ב[[כפר חב"ד]], וזמן קצר לאחר מכן כתב לרבי שהוזמן על ידי הרב [[תנחום בורושנסקי]] לצאת ב[[שליח]]ות הרבי ל[[באר שבע]]. בשונה מהמקובל שהרבי הורה לאברכים להישאר ללמוד בכולל במשך שנה לאחר החתונה, קיבל את ברכת הרבי - ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תנש"א: {{ציטוטון|ויהא בשעה טובה ומוצלחת, אזכיר על הציון}} ומיד עבר הור להתגורר בעיר. ב[[כינוס השלוחים העולמי|כינוס השלוחים]] ב[[תשנ"ב]], כינוס השלוחים הראשון שהרב גורליק השתתף בו, העניק לו הרבי שני דולר נוספים: {{ציטוטון|עבור כל היהודים בבאר שבע. שזכות אבות תעמוד להם}}.


בשנת [[תשס"ו]] נבחר על ידי מקומון 'זמן הנגב' כאחד מהאנשים הכי משפיעים בבאר שבע{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=14962 הרב זלמן גורליק נבחר כאחד המשפיעים בבאר-שבע] - אתר col.}}.
בשנת [[תשס"ו]] נבחר על ידי מקומון 'זמן הנגב' כאחד מהאנשים הכי משפיעים בבאר שבע{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=14962 הרב זלמן גורליק נבחר כאחד המשפיעים בבאר-שבע] - אתר col.}}.
שורה 27: שורה 27:


==משפחתו==
==משפחתו==
* אשתו, בילא.
*בנו, הרב מנחם מענדל גורליק, משלוחי הרבי ברמת הגולן.
*בנו, הרב מנחם מענדל גורליק, משלוחי הרבי ברמת הגולן.
*חתנו, הרב חיים ריבקין.
*חתנו, הרב חיים ריבקין.
שורה 34: שורה 35:
*חתנו, הרב מנחם מענדל מקובצקי, משלוחי הרבי בבאר שבע.
*חתנו, הרב מנחם מענדל מקובצקי, משלוחי הרבי בבאר שבע.
*חתנו, הרב מנחם מענדל בקרמן (ב״ר [[יוסף יצחק בקרמן|יוסף יצחק]]).
*חתנו, הרב מנחם מענדל בקרמן (ב״ר [[יוסף יצחק בקרמן|יוסף יצחק]]).
*אחיו, הרב ירחמיאל גורליק (חולון).
*אחיו, הרב [[מרדכי גורליק (פתח תקווה)]].


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 46: שורה 49:
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מניחים]]
[[קטגוריה:מניחים]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ו]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ז]]

גרסה אחרונה מ־21:16, 3 בנובמבר 2024

ר' זלמן

הרב שניאור זלמן גורליק (יליד שנת תשכ"ז), הינו שליח הרבי לבאר שבע, ומנהל בית חב"ד המרכזי בעיר.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בטשקנט בי"ד טבת תשכ"ז בברית המועצות להוריו שלום דובער ושרה רבקה גורליק, מחסידי חב"ד שנשארו בברית המועצות גם לאחרי הבריחה הגדולה, והמשיכו לשמור על הגחלת היהודית. הוא נקרא שניאור זלמן על שם סבא רבה שלו, הרב שניאור זלמן וילנקין (שזכה לשמש כמלמד של הרבי בילדותו).

בהיותו ילד בשנת תשל"א עלו הוריו לארץ ישראל, והתיישבו בנחלת הר חב"ד שבקריית מלאכי, והוא נכנס ללמוד במוסדות חב"ד המקומיים, כשהוא יונק את השפעתו מסבו הרב שלום וילנקין שכיהן בהוראת הרבי כמשפיע הקהילה.

בהיותו ילד בן 12 בשנת תשל"ט נסע עם אביו וסבו אל הרבי, וזכה להיכנס ליחידות אצל הרבי, במהלכה בחן אותו הרבי על לימודיו.

כשהגיע לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת חב"ד בתורת אמת בירושלים, שם עשה את כל מסלול הלימודים הישיבתי, גם בישיבה קטנה וגם בישיבה גדולה.

בשנת תשמ"ו נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת הקבוצה, והמשיך לשהות בישיבה ארבע שנים, עד שנת תשמ"ט. בזמן לימודיו בישיבה, היה עורך ראשי דברים משיחותיו של הרבי בעת ההתוועדויות על מנת לשלוח את הדברים לחסידי חב"ד ברחבי העולם שיהיו מעודכנים בדברים האחרונים ובהוראות שמסר הרבי.

לאחר נישואיו עם מרת בלה לבית הרב בערל שייקביץ בחתונתו שהתקיימה בחודש אלול תש"נ, החל ללמוד בכולל אברכים בכפר חב"ד, וזמן קצר לאחר מכן כתב לרבי שהוזמן על ידי הרב תנחום בורושנסקי לצאת בשליחות הרבי לבאר שבע. בשונה מהמקובל שהרבי הורה לאברכים להישאר ללמוד בכולל במשך שנה לאחר החתונה, קיבל את ברכת הרבי - בי"ט כסלו תנש"א: "ויהא בשעה טובה ומוצלחת, אזכיר על הציון" ומיד עבר הור להתגורר בעיר. בכינוס השלוחים בתשנ"ב, כינוס השלוחים הראשון שהרב גורליק השתתף בו, העניק לו הרבי שני דולר נוספים: "עבור כל היהודים בבאר שבע. שזכות אבות תעמוד להם".

בשנת תשס"ו נבחר על ידי מקומון 'זמן הנגב' כאחד מהאנשים הכי משפיעים בבאר שבע[1].

בחודש תמוז תשע"א חנך בניין חדש ומפואר לבית חב"ד שבהנהלתו, בנוכחות אישי ציבור רבים שבאו לחגוג את פתיחת הבית חב"ד.

כיום מרכז הרב גורליק את הפעילות בשכונה א' בבאר שבע, וידוע בשל פועלו הרב עם עולי מרוקו. כמו כן הוא אחראי על הפעילות בכל עיר והוציא שליח לכל שכונה בבאר שבע.

לאחר חתונת בתו עם ר' שניאור זלמן גרוזמן הוסיף לעצמו את השם ישראל על מנת למנוע שם תואם בין החתן לחותנו.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אשתו, בילא.
  • בנו, הרב מנחם מענדל גורליק, משלוחי הרבי ברמת הגולן.
  • חתנו, הרב חיים ריבקין.
  • חתנו, הרב שניאור זלמן גרוזמן - שליח הרבי לסטודנטים במכללות ובקמפוס בבאר שבע.
  • חתנו, הרב מנחם מענדל גוטליב, שליח הרבי בלבוב, אוקראינה.
  • חתנו הרב מאיר קלמן, משלוחי הרבי בבאר שבע.
  • חתנו, הרב מנחם מענדל מקובצקי, משלוחי הרבי בבאר שבע.
  • חתנו, הרב מנחם מענדל בקרמן (ב״ר יוסף יצחק).
  • אחיו, הרב ירחמיאל גורליק (חולון).
  • אחיו, הרב מרדכי גורליק (פתח תקווה).

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מבט לקודש הקודשים, רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 31

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים