מינסק: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־15:57, 15 במרץ 2024

מינסק היא עיר הבירה של מדינת בלארוס (רוסיה הלבנה), שהוקמה בשנת ד'תתכ"ז ופעלו בה חסידי חב"ד בשליחות, כמו גם חסידי חב"ד שעוד פועלים בעיר, כמו הרב שניאור דייטש,השליח הראשי לעיר המפעיל^[1] את בית הכנסת שמתפלל בנוסח חב"ד. בעיר היו גם בתי כנסת רבים ומרכזי יהדות גדולים שנוהלו על ידי הרב ישראל יוסף גרוזמן, שגם כיהן כרבה הראשי של מדינת בלארוס משנת תשנ"ח.

העיר מינסק[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

העיר מינסק היא בירת בלארוס, שהוקמה בשנת ד'תתכ"ז. העיר מינסק ממוקמת בין העיר ויטבסק^[2] לבין וילנא^[3].

ויכוח הגדול במינסק – תקמ"ג[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ויכוח מינסק (תקמ"ג)

בשנת תקמ"ג החליט אדמו"ר הזקן ליצור וויכוח פומבי בין המתנגדים לחסידים, לאחר שהרדיפות מצד המתנגדים לחסידות שככו מעט. אדמו"ר הזקן שלח חסידים לעיירות שוונציאן וסמיליאן כדי להציע את רעיון הוויכוח למתנגדים ולשכנעם להשתתף בו.

כשהציעו החסידים להתווכח בפומבי עם המתנגדים פרץ וויכוח בין המתנגדים מהעיר וילנא לבין בני העיר שקלוב האם להסכים להשתתף בוויכוח עם החסידים. העניין הובא לגאון מוילנא והוא פסק שאין צורך להכריח את החסידים להשתתף בוויכוח, אך אם הם יתבעו מהמתנגדים להשתתף בוויכוח הפומבי – יש לציית להם.

כששמע על כך אדמו"ר הזקן, ביקש להודיע שבחודש אב של אותה השנה יגיע למינסק, ושם הוא מסכים לערוך וויכוח פומבי שבו יענה על טענות המתנגדים כלפי תנועת החסידות. לבסוף, נקבע תאריך הוויכוח ליום שלישי י"ד במנחם אב.

כשהגיע זמן הוויכוח פרך אדמו"ר הזקן את כל שאלות המתנגדים והקשה עליהם עד שלא יכלו לענות. לטענתם, הם יענו על השאלות בזמן אחר וכעת הם רוצים להקשות על מנהגי החסידים. גם על כך ענה להם הרבי ופרך את כל שאלותיהם וטענותיהם.

הוויכוח גרם לאברכים רבים מהעיר מינסק או כאלה שבאו לעיר במיוחד לצפות בוויכוח להגיע לליאזנא ולהצטרף לתנועת החסידות, כמו ר' פנחס רייזעס, ור' יצחק אייזיק מויטבסק^[4].

פעולות אדמו"ר הצמח צדק במינסק[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אדמו"ר הצמח צדק#פעולותיו

בשנת תקצ"ח אדמו"ר הצמח צדק ביקר בעיר מינסק^[5] לבקשת החסידים. בנסיעה זו פגש הרבי הצמח צדק בגדולי המתנגדים לתורת החסידות, שהתגוררו בעיקר בערים אלו, והתווכח איתם בשאלות הלכתיות.

ביקור זה השקיט מעט את המחלוקת בין המתנגדים לחסידים.

שצעדרין[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – שצעדרין

בשנת תקצ"ט קנה אדמו"ר הצמח צדק מהנסיך 'שצדרינוב' את האחוזה "שצעדרין" שבמינסק, עם שטח מיוער ואדמה המיועדת לזריעה, ומייסד אותה עבור יהודים. הרבי הצמח צדק נתן ליהודים המתגוררים במקום חלקות באחוזה וכלי עבודה שונים עבור עבודתם, כמו גם תמיכה כספית, כשהוא מעודד את החסידים לעבור להתגורר במקום.

בשנת תר"ב החלה ההתיישבות היהודית במקום, ובשנת תר"ד הסתיימה בפועל ההתיישבות במקום.

הקמת העיירה שצעדרין זיכתה את אדמו"ר הצמח צדק וכל צאצאיו^[6] בתואר "אזרח נכבד לדורותיו"^[7].

תוכמי תמימים שצעדרין[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תומכי תמימים שצעדרין

בשנת תרס"ט התנפלה כנופיית רוצחים על תושבי העיר שצעדרין ורצחו כמה מתושביה.

תושבי המקום שלחו משלחת מבני המקום אל אדמו"ר הרש"ב, בבקשה לחזק את העיירה על ידי הקמת סניף של ישיבת "תומכי תמימים" במקום.

הרבי הרש"ב הסכים, ובשנת תר"ע התייסדה במקום ישיבת תומכי תמימים שצעדרין, שהפיחה חיים חדשים בעיירה.

חב"ד במינסק כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הקהילה היהודית במינסק היא מרכז תורה גדול ושוקק חיים, בעיקר עבור צעירים ומטיילים, עם קהילה מבוגרת קטנה. בעיר נמצא מרכז יהדות גדול ובית הכנסת המרכזי של מינסק, הנמצא ברחוב "קומוניסטיצ'סקייה" – קומוניזם – הנקרא על שם הבית שבו היה התא הקומוניסטי הראשון. הבית היה במספר 1, ובמספר 58 בתור "תשובת המשקל" נבנה מרכז היהדות הגדול של מינסק.

על ניהול המוסדות הרבים היה אחראי הרב ישראל יוסף גרוזמן ע"ה^[8], מי שכיהן גם כרב הראשי של בלארוס.

כיום, השליח הראשי לעיר הוא הרב שניאור דייטש.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנימין קלוגר, ‏מינסק של מעלה, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2048 עמוד 60 (תשפ"ד)

שניאור זלמן ברגר, ‏מה לאדמו"ר האמצעי ולמושבות חקלאיות?, שבועון בית משיח, גיליון 1191 עמוד 34 ואילך (תש"פ)

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

אזרח נכבד לדורותיו

עיירות ברוסיה הלבנה

מחוז ברסט - בריסק · פינסק · הורודישץ' • מחוז הומיל - מאזיר · ז'לובין · פאריטש · רהצ'וב · רציצא • מחוז גרודנא - גרודנא · לידא · סלונים · סמרגון • מחוז ויטבסק - אורשה · בישנקוביץ · גלובוקי · דוברומיסל · דוברובנה · דיסנא · דישקע · דרויה · לפל · הרדוק · טולצ'ין · סיינו · סוראז · פולוצק · צשניק · קובליץ · קאפוסט • מחוז מוהילוב - באברויסק · ביחוב · ליאדי · ליאזנא · קלימוביץ' · שקלוב • מחוז מינסק - בוריסוב · דוקשיץ · וולוז'ין · מינסק · סלוצק · פלשצניץ · קלצק · קורניץ · שצעדרין

עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין

‏

הערות שוליים

↑ בין היתר
↑ החסידית
↑ הליטאית
↑ ויכוח הגדול במינסק – תקמ"ג, באתר .
↑ כמו גם בערים מאהילוב ווילנא
↑ עד לרבי
↑ יסוד העיירה שצעדרין, מאת הרב אברהם חנוך גליצנשטיין.
↑ ורעייתו תמר

[1] בין היתר

[2] החסידית

[3] הליטאית

[4] ויכוח הגדול במינסק – תקמ"ג, באתר .

[5] כמו גם בערים מאהילוב ווילנא

[6] עד לרבי

[7] יסוד העיירה שצעדרין, מאת הרב אברהם חנוך גליצנשטיין.

[8] ורעייתו תמר

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:מינסק1.jpg|450px|ממוזער|שמאל|העיר '''מינסק''' כיום]]
-'''מינסק''' היא עיר הבירה של מדינת [[בלארוס]] (רוסיה הלבנה), שהוקמה בשנת ד'תתכ"ז ופעלו בה חסידי חב"ד ב[[שליחות]], כמו גם חסידי חב"ד שעוד פועלים בעיר, כמו הרב שניאור דייטש המפעיל את בית הכנסת שמתפלל בנוסח [[חסידות חב"ד|חב"ד]]. בעיר היו גם [[בית כנסת|בתי כנסת]] רבים ומרכזי [[יהדות]] גדולים שנוהלו על ידי הרב [[ישראל יוסף גרוזמן]], שגם כיהן כרבה הראשי של מדינת בלארוס משנת [[תשנ"ח]].
+'''מינסק''' היא עיר הבירה של מדינת [[בלארוס]] (רוסיה הלבנה), שהוקמה בשנת ד'תתכ"ז ופעלו בה חסידי חב"ד ב[[שליחות]], כמו גם חסידי חב"ד שעוד פועלים בעיר, כמו הרב שניאור דייטש,השליח הראשי לעיר המפעיל{{הערה|בין היתר}} את בית הכנסת שמתפלל בנוסח [[חסידות חב"ד|חב"ד]]. בעיר היו גם [[בית כנסת|בתי כנסת]] רבים ומרכזי [[יהדות]] גדולים שנוהלו על ידי הרב [[ישראל יוסף גרוזמן]], שגם כיהן כרבה הראשי של מדינת בלארוס משנת [[תשנ"ח]].
 ==העיר מינסק==
 {{להשלים}}
@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 ==ויכוח הגדול במינסק – תקמ"ג==
 {{ערך מורחב|ויכוח מינסק (תקמ"ג)}}
-[[קובץ:רשימת ויכוח מינסק.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|"רשימת ויכוח הגדול במינסק" - קובץ במכיל את תיאור הויכוח מתוך רשימות זיכרונותיו של [[הרבי הריי"צ]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשס"ט]]]]
+[[קובץ:רשימת ויכוח מינסק.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|"רשימת ויכוח הגדול במינסק" - קובץ במכיל את תיאור הויכוח מתוך רשימות זיכרונותיו של [[הרבי הריי"צ]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשס"ט]]]]
 בשנת [[תקמ"ג]] החליט [[אדמו"ר הזקן]] ליצור וויכוח פומבי בין ה[[מתנגדים]] ל[[חסידים]], לאחר שהרדיפות מצד המתנגדים לחסידות שככו מעט. אדמו"ר הזקן שלח חסידים לעיירות [[שוונציאן]] ו[[סמיליאן]] כדי להציע את רעיון הוויכוח למתנגדים ולשכנעם להשתתף בו.
@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 ==פעולות אדמו"ר הצמח צדק במינסק==
-[[קובץ:עבודת האדמה בשעצדרין.jpg|ממוזער|שמאל|יהודים עובדים בעיירה [[שצעדרין]] שהוקמה במינסק על ידי [[הרבי האמצעי]]]]
+[[קובץ:עבודת האדמה בשעצדרין.jpg|500px|ממוזער|שמאל|יהודים עובדים בעיירה [[שצעדרין]] שהוקמה במינסק על ידי [[הרבי הצמח צדק]]]]
 {{ערך מורחב|אדמו"ר הצמח צדק#פעולותיו}}
 בשנת [[תקצ"ח]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] ביקר בעיר מינסק{{הערה|כמו גם בערים [[מאהילוב]] ו[[וילנא]]}} לבקשת ה[[חסידים]].
@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 בשנת [[תקצ"ט]] קנה [[אדמו"ר הצמח צדק]] מהנסיך 'שצדרינוב' את האחוזה "[[שצעדרין]]" שבמינסק, עם שטח מיוער ואדמה המיועדת לזריעה, ומייסד אותה עבור [[יהודים]]. [[הרבי הצמח צדק]] נתן ליהודים המתגוררים במקום חלקות באחוזה וכלי עבודה שונים עבור עבודתם, כמו גם תמיכה כספית, כשהוא מעודד את ה[[חסידים]] לעבור להתגורר במקום.
-בשנת [[תר"ב]] החלה בפועל ההתיישבות היהודית במקום, ובשנת [[תר"ד]] הסתיימה בפועל ההתיישבות במקום.
+בשנת [[תר"ב]] החלה ההתיישבות היהודית במקום, ובשנת [[תר"ד]] הסתיימה בפועל ההתיישבות במקום.
 הקמת העיירה [[שצעדרין]] זיכתה את [[אדמו"ר הצמח צדק]] וכל צאצאיו{{הערה|עד ל[[רבי]]}} בתואר "[[אזרח נכבד לדורותיו]]"{{הערה|[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15807&st=&pgnum=112 יסוד העיירה שצעדרין], מאת הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].}}.
@@ שורה 46: / שורה 46: @@
 על ניהול המוסדות הרבים היה אחראי הרב [[ישראל יוסף גרוזמן]] ע"ה{{הערה|ורעייתו תמר}}, מי שכיהן גם כ[[רב]] הראשי של [[בלארוס]].
+כיום, השליח הראשי לעיר הוא הרב שניאור דייטש.
 ==לקריאה נוספת==
 {{כפר|בנימין קלוגר|מינסק של מעלה|2048|60|תשפ"ד}}
+{{בית|[[שניאור זלמן ברגר]]|מה לאדמו"ר האמצעי ולמושבות חקלאיות?|1191|34 ואילך|תש"פ}}
+==ראו גם==
+[[אזרח נכבד לדורותיו]]
 {{עיירות ברוסיה הלבנה}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:בלארוס]]