מינסק – הבדלי גרסאות

(20 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)

שורה 1:

#~~הפניה~~ [[~~פלך~~ מינסק]]

[[קובץ:מינסק1.jpg|450px|ממוזער|שמאל|העיר '''מינסק''' כיום]]

'''מינסק''' היא עיר הבירה של מדינת [[בלארוס]] (רוסיה הלבנה), שהוקמה בשנת ד'תתכ"ז ופעלו בה חסידי חב"ד ב[[שליחות]], כמו גם חסידי חב"ד שעוד פועלים בעיר, כמו הרב שניאור דייטש,השליח הראשי לעיר המפעיל{{הערה|בין היתר}} את בית הכנסת שמתפלל בנוסח [[חסידות חב"ד|חב"ד]]. בעיר היו גם [[בית כנסת|בתי כנסת]] רבים ומרכזי [[יהדות]] גדולים שנוהלו על ידי הרב [[ישראל יוסף גרוזמן]], שגם כיהן כרבה הראשי של מדינת בלארוס משנת [[תשנ"ח]].

==העיר מינסק==

העיר מינסק היא בירת [[בלארוס]], שהוקמה בשנת ד'תתכ"ז. העיר מינסק ממוקמת בין העיר [[ויטבסק]]{{הערה|החסידית}} לבין [[וילנא]]{{הערה|הליטאית}}.

==ויכוח הגדול במינסק – תקמ"ג==

[[קובץ:רשימת ויכוח מינסק.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|"רשימת ויכוח הגדול במינסק" - קובץ במכיל את תיאור הויכוח מתוך רשימות זיכרונותיו של [[הרבי הריי"צ]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשס"ט]]]]

בשנת [[תקמ"ג]] החליט [[אדמו"ר הזקן]] ליצור וויכוח פומבי בין ה[[מתנגדים]] ל[[חסידים]], לאחר שהרדיפות מצד המתנגדים לחסידות שככו מעט. אדמו"ר הזקן שלח חסידים לעיירות [[שוונציאן]] ו[[סמיליאן]] כדי להציע את רעיון הוויכוח למתנגדים ולשכנעם להשתתף בו.

כשהציעו החסידים להתווכח בפומבי עם המתנגדים פרץ וויכוח בין המתנגדים מהעיר [[וילנא]] לבין בני העיר [[שקלוב]] האם להסכים להשתתף בוויכוח עם החסידים. העניין הובא ל[[גאון מוילנא]] והוא פסק שאין צורך להכריח את החסידים להשתתף בוויכוח, אך אם הם יתבעו מהמתנגדים להשתתף בוויכוח הפומבי – יש לציית להם.

כששמע על כך [[אדמו"ר הזקן]], ביקש להודיע שבחודש [[אב]] של אותה השנה יגיע למינסק, ושם הוא מסכים לערוך וויכוח פומבי שבו יענה על טענות המתנגדים כלפי [[תנועת החסידות]]. לבסוף, נקבע תאריך הוויכוח ליום שלישי [[י"ד במנחם אב]].

כשהגיע זמן הוויכוח פרך [[אדמו"ר הזקן]] את כל שאלות המתנגדים והקשה עליהם עד שלא יכלו לענות. לטענתם, הם יענו על השאלות בזמן אחר וכעת הם רוצים להקשות על מנהגי החסידים. גם על כך ענה להם הרבי ופרך את כל שאלותיהם וטענותיהם.

הוויכוח גרם לאברכים רבים מהעיר מינסק או כאלה שבאו לעיר במיוחד לצפות בוויכוח להגיע ל[[ליאזנא]] ולהצטרף ל[[תנועת החסידות]], כמו ר' [[פנחס רייזעס]], ור' [[יצחק אייזיק מויטבסק]]{{הערה|[https://col.org.il/news/132626 ויכוח הגדול במינסק – תקמ"ג], באתר {{col}}.}}.

==פעולות אדמו"ר הצמח צדק במינסק==

[[קובץ:עבודת האדמה בשעצדרין.jpg|500px|ממוזער|שמאל|יהודים עובדים בעיירה [[שצעדרין]] שהוקמה במינסק על ידי [[הרבי הצמח צדק]]]]

בשנת [[תקצ"ח]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] ביקר בעיר מינסק{{הערה|כמו גם בערים [[מאהילוב]] ו[[וילנא]]}} לבקשת ה[[חסידים]].

בנסיעה זו פגש [[הרבי הצמח צדק]] בגדולי ה[[מתנגדים]] לתורת ה[[חסידות]], שהתגוררו בעיקר בערים אלו, והתווכח איתם בשאלות הלכתיות.

ביקור זה השקיט מעט את המחלוקת בין ה[[מתנגדים]] ל[[חסידים]].

===שצעדרין===

בשנת [[תקצ"ט]] קנה [[אדמו"ר הצמח צדק]] מהנסיך 'שצדרינוב' את האחוזה "[[שצעדרין]]" שבמינסק, עם שטח מיוער ואדמה המיועדת לזריעה, ומייסד אותה עבור [[יהודים]]. [[הרבי הצמח צדק]] נתן ליהודים המתגוררים במקום חלקות באחוזה וכלי עבודה שונים עבור עבודתם, כמו גם תמיכה כספית, כשהוא מעודד את ה[[חסידים]] לעבור להתגורר במקום.

בשנת [[תר"ב]] החלה ההתיישבות היהודית במקום, ובשנת [[תר"ד]] הסתיימה בפועל ההתיישבות במקום.

הקמת העיירה [[שצעדרין]] זיכתה את [[אדמו"ר הצמח צדק]] וכל צאצאיו{{הערה|עד ל[[רבי]]}} בתואר "[[אזרח נכבד לדורותיו]]"{{הערה|[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15807&st=&pgnum=112 יסוד העיירה שצעדרין], מאת הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].}}.

=====תוכמי תמימים שצעדרין=====

בשנת [[תרס"ט]] התנפלה כנופיית רוצחים על תושבי העיר [[שצעדרין]] ורצחו כמה מתושביה.

תושבי המקום שלחו משלחת מבני המקום אל [[אדמו"ר הרש"ב]], בבקשה לחזק את העיירה על ידי הקמת סניף של ישיבת "[[תומכי תמימים]]" במקום.

[[הרבי הרש"ב]] הסכים, ובשנת [[תר"ע]] התייסדה במקום [[ישיבת תומכי תמימים שצעדרין]], שהפיחה חיים חדשים בעיירה.

==חב"ד במינסק כיום==

הקהילה היהודית במינסק היא מרכז [[תורה]] גדול ושוקק חיים, בעיקר עבור צעירים ומטיילים, עם קהילה מבוגרת קטנה. בעיר נמצא מרכז [[יהדות]] גדול ו[[בית כנסת|בית הכנסת]] המרכזי של מינסק, הנמצא ברחוב "קומוניסטיצ'סקייה" – [[קומוניסטים|קומוניזם]] – הנקרא על שם הבית שבו היה התא הקומוניסטי הראשון. הבית היה במספר 1, ובמספר 58 בתור "תשובת המשקל" נבנה מרכז היהדות הגדול של מינסק.

על ניהול המוסדות הרבים היה אחראי הרב [[ישראל יוסף גרוזמן]] ע"ה{{הערה|ורעייתו תמר}}, מי שכיהן גם כ[[רב]] הראשי של [[בלארוס]].

כיום, השליח הראשי והרב הראשי למדינה הוא הרב שניאור דייטש.

==לקריאה נוספת==

{{בית|[[שניאור זלמן ברגר]]|מה לאדמו"ר האמצעי ולמושבות חקלאיות?|1191|34 ואילך|תש"פ}}

==ראו גם==

[[אזרח נכבד לדורותיו]]

[[קטגוריה:בלארוס]]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-#הפניה [[פלך מינסק]]
+[[קובץ:מינסק1.jpg|450px|ממוזער|שמאל|העיר '''מינסק''' כיום]]
+'''מינסק''' היא עיר הבירה של מדינת [[בלארוס]] (רוסיה הלבנה), שהוקמה בשנת ד'תתכ"ז ופעלו בה חסידי חב"ד ב[[שליחות]], כמו גם חסידי חב"ד שעוד פועלים בעיר, כמו הרב שניאור דייטש,השליח הראשי לעיר המפעיל{{הערה|בין היתר}} את בית הכנסת שמתפלל בנוסח [[חסידות חב"ד|חב"ד]]. בעיר היו גם [[בית כנסת|בתי כנסת]] רבים ומרכזי [[יהדות]] גדולים שנוהלו על ידי הרב [[ישראל יוסף גרוזמן]], שגם כיהן כרבה הראשי של מדינת בלארוס משנת [[תשנ"ח]].
+==העיר מינסק==
+{{להשלים}}
+העיר מינסק היא בירת [[בלארוס]], שהוקמה בשנת ד'תתכ"ז. העיר מינסק ממוקמת בין העיר [[ויטבסק]]{{הערה|החסידית}} לבין [[וילנא]]{{הערה|הליטאית}}.
+==ויכוח הגדול במינסק – תקמ"ג==
+{{ערך מורחב|ויכוח מינסק (תקמ"ג)}}
+[[קובץ:רשימת ויכוח מינסק.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|"רשימת ויכוח הגדול במינסק" - קובץ במכיל את תיאור הויכוח מתוך רשימות זיכרונותיו של [[הרבי הריי"צ]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשס"ט]]]]
+בשנת [[תקמ"ג]] החליט [[אדמו"ר הזקן]] ליצור וויכוח פומבי בין ה[[מתנגדים]] ל[[חסידים]], לאחר שהרדיפות מצד המתנגדים לחסידות שככו מעט. אדמו"ר הזקן שלח חסידים לעיירות [[שוונציאן]] ו[[סמיליאן]] כדי להציע את רעיון הוויכוח למתנגדים ולשכנעם להשתתף בו.
+כשהציעו החסידים להתווכח בפומבי עם המתנגדים פרץ וויכוח בין המתנגדים מהעיר [[וילנא]] לבין בני העיר [[שקלוב]] האם להסכים להשתתף בוויכוח עם החסידים. העניין הובא ל[[גאון מוילנא]] והוא פסק שאין צורך להכריח את החסידים להשתתף בוויכוח, אך אם הם יתבעו מהמתנגדים להשתתף בוויכוח הפומבי – יש לציית להם.
+כששמע על כך [[אדמו"ר הזקן]], ביקש להודיע שבחודש [[אב]] של אותה השנה יגיע למינסק, ושם הוא מסכים לערוך וויכוח פומבי שבו יענה על טענות המתנגדים כלפי [[תנועת החסידות]]. לבסוף, נקבע תאריך הוויכוח ליום שלישי [[י"ד במנחם אב]].
+כשהגיע זמן הוויכוח פרך [[אדמו"ר הזקן]] את כל שאלות המתנגדים והקשה עליהם עד שלא יכלו לענות. לטענתם, הם יענו על השאלות בזמן אחר וכעת הם רוצים להקשות על מנהגי החסידים. גם על כך ענה להם הרבי ופרך את כל שאלותיהם וטענותיהם.
+הוויכוח גרם לאברכים רבים מהעיר מינסק או כאלה שבאו לעיר במיוחד לצפות בוויכוח להגיע ל[[ליאזנא]] ולהצטרף ל[[תנועת החסידות]], כמו ר' [[פנחס רייזעס]], ור' [[יצחק אייזיק מויטבסק]]{{הערה|[https://col.org.il/news/132626 ויכוח הגדול במינסק – תקמ"ג], באתר {{col}}.}}.
+==פעולות אדמו"ר הצמח צדק במינסק==
+[[קובץ:עבודת האדמה בשעצדרין.jpg|500px|ממוזער|שמאל|יהודים עובדים בעיירה [[שצעדרין]] שהוקמה במינסק על ידי [[הרבי הצמח צדק]]]]
+{{ערך מורחב|אדמו"ר הצמח צדק#פעולותיו}}
+בשנת [[תקצ"ח]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] ביקר בעיר מינסק{{הערה|כמו גם בערים [[מאהילוב]] ו[[וילנא]]}} לבקשת ה[[חסידים]].
+בנסיעה זו פגש [[הרבי הצמח צדק]] בגדולי ה[[מתנגדים]] לתורת ה[[חסידות]], שהתגוררו בעיקר בערים אלו, והתווכח איתם בשאלות הלכתיות.
+ביקור זה השקיט מעט את המחלוקת בין ה[[מתנגדים]] ל[[חסידים]].
+===שצעדרין===
+{{ערך מורחב|שצעדרין}}
+בשנת [[תקצ"ט]] קנה [[אדמו"ר הצמח צדק]] מהנסיך 'שצדרינוב' את האחוזה "[[שצעדרין]]" שבמינסק, עם שטח מיוער ואדמה המיועדת לזריעה, ומייסד אותה עבור [[יהודים]]. [[הרבי הצמח צדק]] נתן ליהודים המתגוררים במקום חלקות באחוזה וכלי עבודה שונים עבור עבודתם, כמו גם תמיכה כספית, כשהוא מעודד את ה[[חסידים]] לעבור להתגורר במקום.
+בשנת [[תר"ב]] החלה ההתיישבות היהודית במקום, ובשנת [[תר"ד]] הסתיימה בפועל ההתיישבות במקום.
+הקמת העיירה [[שצעדרין]] זיכתה את [[אדמו"ר הצמח צדק]] וכל צאצאיו{{הערה|עד ל[[רבי]]}} בתואר "[[אזרח נכבד לדורותיו]]"{{הערה|[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15807&st=&pgnum=112 יסוד העיירה שצעדרין], מאת הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]].}}.
+=====תוכמי תמימים שצעדרין=====
+{{ערך מורחב|תומכי תמימים שצעדרין}}
+בשנת [[תרס"ט]] התנפלה כנופיית רוצחים על תושבי העיר [[שצעדרין]] ורצחו כמה מתושביה.
+תושבי המקום שלחו משלחת מבני המקום אל [[אדמו"ר הרש"ב]], בבקשה לחזק את העיירה על ידי הקמת סניף של ישיבת "[[תומכי תמימים]]" במקום.
+[[הרבי הרש"ב]] הסכים, ובשנת [[תר"ע]] התייסדה במקום [[ישיבת תומכי תמימים שצעדרין]], שהפיחה חיים חדשים בעיירה.
+==חב"ד במינסק כיום==
+{{להשלים}}
+הקהילה היהודית במינסק היא מרכז [[תורה]] גדול ושוקק חיים, בעיקר עבור צעירים ומטיילים, עם קהילה מבוגרת קטנה. בעיר נמצא מרכז [[יהדות]] גדול ו[[בית כנסת|בית הכנסת]] המרכזי של מינסק, הנמצא ברחוב "קומוניסטיצ'סקייה" – [[קומוניסטים|קומוניזם]] – הנקרא על שם הבית שבו היה התא הקומוניסטי הראשון. הבית היה במספר 1, ובמספר 58 בתור "תשובת המשקל" נבנה מרכז היהדות הגדול של מינסק.
+על ניהול המוסדות הרבים היה אחראי הרב [[ישראל יוסף גרוזמן]] ע"ה{{הערה|ורעייתו תמר}}, מי שכיהן גם כ[[רב]] הראשי של [[בלארוס]].
+כיום, השליח הראשי והרב הראשי למדינה הוא הרב שניאור דייטש.
+==לקריאה נוספת==
+{{כפר|בנימין קלוגר|מינסק של מעלה|2048|60|תשפ"ד}}
+{{בית|[[שניאור זלמן ברגר]]|מה לאדמו"ר האמצעי ולמושבות חקלאיות?|1191|34 ואילך|תש"פ}}
+==ראו גם==
+[[אזרח נכבד לדורותיו]]
+{{עיירות ברוסיה הלבנה}}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:בלארוס]]