בני ברק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(159 גרסאות ביניים של 65 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
העיר '''בני ברק''' נוסדה לפני למעלה משמונים שנה על ידי הר' יצחק גרשנטקורן ע"ה שאף שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה והפך למחותן עם ר' [[שאול ברוק]] כאשר בתו רבקה שתחי' נישאה לבנו ישראל ע"ה שהתגורר בפר חב"ד, רובם המוחלט של תושביה הינם יהודים שומרי [[תורה]] ו[[מצוות]]. קהילת חסידי חב"ד קיימים בעיר כמעט מזמן הקמתה. כרב העיר שימש בעבר הרב [[יעקב לנדא]], וכיום משמש ברבנות בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]].
{{קהילת חב"ד|
|שם=
|תמונה=[[קובץ:בני ברק 1.jpeg|250px|]]
|כתובית=אלפי ילדים ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בשיכון ה' בני ברק, תשע"ו
|עיר=
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|רב הקהילה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].
|[[משפיע]] הקהילה= הרב [[יעקב יהשוע לאופר]]
|מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי"ס חב"ד, בנים, בנות, כולל, ישיבת תומכי תמימים, ספרייה
|שלוחים מרכזיים= הרב [[שמואל אנגלסמן]], הרב [[מנחם מענדל קסטל]], הרב יוסף יצחק רבינוביץ, הרב [[חנניה קורקוס]], הרב [[יוסף דוד הלל]].
|מספר שלוחים=
|מספר בתי חב"ד=
|מספר משפחות בקהילה= 250\300
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בבני ברק|אישים בבני ברק]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק|מוסדות וארגונים בבני ברק]]
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
'''בני ברק''' הינה עיר במרכז [[ארץ ישראל]] שרוב מוחלט של תושביה הינם חרדים נכון לשנת [[תשפ"ד]] גרים בה קרוב ל-300,000
 
העיר נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי קבוצת חסידים יוצאי [[פולין]] בראשות הרב [[יצחק גרשנטקורן]]. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה, {{הערה|היה מחותן של ר' [[שאול ברוק]], בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר ב[[כפר חב"ד]]}} הרב גרשנטקורן כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות.
 
קהילת חסידי חב"ד קיימת בעיר כמעט מזמן הקמתה{{מקור}}. כרב העיר שימש בעבר הרב [[יעקב לנדא]], ולאחריו שימש בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. כיום משמש ברבנות בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.
 
[[קובץ:ב"ב2.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכיה מרכזית של חב"ד ברחובות בני ברק]]


==רבני חב"ד בעיר==
==רבני חב"ד בעיר==
בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב יעקב לנדא (ששימש כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד בעיר את עניני המעשרות, שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש בשבת שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת לבין הטובות ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות בבני ברק היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.
בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב [[יעקב לנדא]] (ששימש בשנים קודמות כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר מערכת כשרות מפותחת ומרשימה, פעל למען שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת להטובה ביותר ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות ב[[בני ברק]] היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.
 
לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז הרב משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] ובשתדלנות בשטח של עסקני חב"ד בארץ הקודש, מונה בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, וזאת לצד התנגדותם של גורמים מסוימים שהתנגדו למינוי. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים.  


לאחר פטירתו ע"פ צוואתו, וע"פ בקשתו מראש העיר דאז משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] מונה בנו הרב [[משה לייב יהודה לנדא]] לרב העיר. הרב לנדא (הבן) מחזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות של שירותי דת נוספים כמו לשכה מיוחדת לבדיקת [[תפילין]] ו[[מזוזה|מזוזות]].
לאחר פטירתו, על פי צוואתו, מונה בנו השני הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] לרבנות העיר יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.  


רב מרכז העיר הוא הרב בלינוב חתנו של הרב משה יהודה לייב לנדא.
רב מרכז העיר הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]] חתנו של הרב משה יהודא ליב לנדא.
 
== בתי חב"ד בעיר ==
המנהל הראשי של סניף צעירי חב"ד בעיר היה הרב [[משה גרינברג]] עד לפטירתו בשנת [[תשע"ג]]. כיום ממלא את מקומו חתנו הרב [[מנחם מענדל קסטל]] בן השליח ל[[רחובות]] הרב [[אברהם מרדכי קסטל]].
:שכונת '''פרדס כץ''' - שליח ורב השכונה: הרב אהרן שפירא. מנהל:הרב [[יוסף דוד הלל]] (מנהל רוחני תלמוד תורה בני מנחם בני ברק).
:איזור תעשיה - מנהל הרב ברוך פריזנט.
:שכונת '''שיכון ה'''' - מנהל: הרב [[חנניה קורקוס]]. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת [[תשס"ג]] נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'. הדוכן נסגר במהלך השנים, אך עדיין מתקיים בבית חב"ד התועדויות לרגל תאריכים חסידיים לכל תושבי האזור.
:מערב העיר''' - מנהל: הרב [[יוסף צבי פילמר]].
*'''מגדלי בסר''' - השליח הרב [[אליעזר גלוכובסקי]].
[[קובץ:ב"ב 3.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] בהתוועדות י"ט כסלו בבני ברק, תשע"ו]]


==קהילות חב"ד בעיר==
==קהילות חב"ד בעיר==
כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה.
כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה:


*בית כנסת ברחוב אברהם - הוותיק מבין בתי הכנסת בעיר. כ[[משפיע]] שימש ר' [[נחום גולדשמיד]]. כיום מכהן כרב בית הכנסת הרב [[יעקב דב כץ]] וכמשפיע הרב [[יהודה ליב זלמנוב]].
*'''בית כנסת רחוב אברהם''' - הוותיק מבין בתי הכנסת של חסידי חב"ד בעיר. כ[[משפיע]] שימש ר' [[נחום גולדשמיד]], ואח"כ ר' [[יחיאל מיכל יהודה לייב זלמנוב]]. כרב [[בית הכנסת]] כיהן הרב [[יעקב דב כץ]] עד לפטירתו ב[[תשע"ה]].
*'''בית כנסת [[רש"י]]''' - [[בית הכנסת]] המרכזי של חסידי חב"ד בעיר. רב [[בית הכנסת]] הוא הרב [[יוסף יצחק בלינוב]], ה[[משפיע]] היה הרב [[יעקב יהושע לאופר]], וה[[גבאי]] הוא הרב יעקב שטיינברג.
*'''בית כנסת שיכון ה'''' - בהנהלת הרב חנניה קורקוס, מנהל בית חב"ד, [[משפיע|משפיעי]] הקהילה לשעבר: הרב [[שלמה זלמן לנדא]] והרב דוד יואל ויינפלד. בשנת [[תשפ"ג]] מונה {{הערה|1=[https://chabad.info/news/956511/ דיווח באתר חב"ד אינפו].}} לכהן כרב הבי"כ הרב יצחק אלטרוביץ'. ובתור משפיע הקהילה הרב [[אסף דפנה]].
*'''מנין חב"ד שיכון ה''''- הוקם על ידי [[הרב שלמה רוזנברג]] ומנוהל על ידי בנו ר' שמואל וחתנו הרב ישראל ויינפלד. בקיץ [[תשפ"ג]] נסגר המנין ולאחר מספר חודשים חזר ונפתח.
*'''מנין קרית הרצוג''' - הוקם ע"י הרב [[אורי מרדכי ליפש]] ומנוהל על ידו . הבית כנסת הוא הבית כנסת חב"ד היחידי בקרית הרצוג.
*'''בית לתורה ולתפלה חב"ד ליובאוויטש - נחלת אשר'''  נווה אחיעזר  - מרכז תורני ו[[ בית כנסת ]] נוסד ע"י ר' [[אברהם יוסף גליס ]] בסוף שנות הל' והיום הינו  בהנהלת הרב [[מנחם מענדל קסטל]] יו"ר [[ צעירי אגודת חב"ד ]] בעיר ( חתנו של ר' [[ משה גרינברג ]] ) , המשמש כבית חב"ד ובית כנסת להפצת יהדות וחסידות בעיר בני ברק, הורחב למסגרת ''' נחלת אשר ''' בחודש תמוז תשפ"א{{הערה|2=[https://col.org.il/news/132067 דיווח באתר COL].}}.


*בית כנסת ברחוב רש"י - הגדול מבין בתי הכנסיות בעיר.
==מוסדות חב"ד בעיר==
סיפר הרב [[בנימין קליין]] שפעם אמר לו [[הרבי]] ש"עוד יקום מוסד ב[[בני ברק]] שיהיה לי ממנו הרבה נחת רוח". וב"ה היום התפתחו בבני ברק אימפריות מוסדות.


*בית כנסת נווה אחיעזר - שם התפלל החסיד, בעל מסירות נפש, ר' [[יוסף גרינברג]] ויבדלחט"א אחיו ר' [[משה גרינברג]]
*בשנת [[תשנ"ה]] נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] שכללה; [[ישיבה קטנה]] וישיבה גדולה. בראשות הישיבה עמד הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ומנהלה הגשמי היה הרב [[שלמה רוזנברג]] (עד אז ניהל את התלמוד תורה). במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ט]]. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה בשכונת "פרדס כץ", בניהול בנו  של הרב [[שלמה רוזנברג]] ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]]. הישיבה קיימת עד היום (תשפ"ד) בניהולו של הרב [[לוי יצחק רוזנברג]] ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]].


*בית כנסת, שיכון ה' - המקום גם מהווה "בית חב"ד" בהנהלתו של הרב חנניה קורקוס.
*כולל [[צדקת ישראל]] בראשות הגה"ח ר' זלמן גופין שעל ידי [[ארגון מעייני ישראל]].


==מוסדות חב"ד בעיר==
*[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7 תלמוד תורה 'בני מנחם' לבנים]. הוקם ע"י הרב [[שלמה רוזנברג]] ועד סוף שנות הנוני"ם כיהן בו כמנהל הרב מנחם מענדל אייזנבך לאחריו התמנה כמנהל הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] ומכהן בו עד היום. ל'חדר' יש התייחסיות נפלאות מהרבי (אחד ההתייחסיות הוא שהרבי התבטא על ה'חדר' הוא: '''"דאס איז מיין מוסד אין [[בני ברק]]''' (זה הוא המוסד שלי בבני ברק)'''"''' משפט זה ש[[הרבי]] התבטא מתנוסס על גבי הבלאנק של ה[[תלמוד תורה]]). כיום: הרב בלינוב מנהל רוחני, והרב דוד הלל מנהל גשמי.
*בשנת [[תשנ"ה]] נוסדה בעיר ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] שכללה; [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. בראשות הישיבה עמד הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], ומנהלה הגשמי היה הרב שלמה רוזנברג. במהלך השנים התפצלו הישיבות. הרב רוזנברג המשיך לנהל רק את הישיבה קטנה והרב אייזנבך את הישיבה גדולה בלבד, עד לסגירתה בשנת [[תשס"ט]]. הישיבה קטנה ממוקמת במבנה משלה, בשכונת "פרדס כץ", בניהולו של ר' שלמה רוזנברג ובראשות הרב [[בנימין קופרמן]] והרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]].
 
*בית ספר יסודי לבנות [[עטרת חיה (בני ברק)|עטרת חיה]] שנפתח בשנת [[תשנ"ד]] על ידי ובניהולה של הגב' חיה לנדא אשת ה[[משפיע]] הרב [[זלמן לנדא]]. והגב' פייגי בוקיעט.
 
*[[היכל מנחם]] להפצת [[תורת החסידות]]. מקים הספריה ומנהלה בעבר היה הרב [[אליהו וילהלם]] בעבר הספרן הראשי היה הרב [[שמעון וויצהנדלר]]. כיום מנהל את המקום ומשמש כספרן ראשי הרב [[שמואל אנגלסמן]] ועמו בהנהלת הספריה הרב אלחנן יעקובוביץ.
 
*בית ספר חב"ד יסודי [[בנות חנה]], בניהולה של הגב' רינת פורסט{{הערה|[https://chabad.info/women/868063/ ממלכת בנות חנה בני ברק]}}.
 
*תיכון העל יסודי בנות חנה, בניהולה של הגב' חנה זלמנוב.


*[[תלמוד תורה בני מנחם בני ברק]] לבנים. בניהולו של ר' ירחמיאל בלינוב.
*סמינר בנות חנה, בניהולה של הגב' חנה מרגליות.


*בית ספר יסודי לבנות [[עטרת חיה בני ברק]] שנפתח בשנת [[תשנ"ד]] בניהולם של הגב' חיה לנדא וגב' אופן.
==ראו גם==
*[[תומכי תמימים בני ברק]]
*[[תלמוד תורה חבבני ברק]]


*[[היכל מנחם - בני ברק]] להפצת [[תורת החסידות]]. בעבר ניהל את המקום ר' [[אליהו וילהלם]] והספרן הראשי היה הגה"ח ר' [[שמעון וויצהנדלר]]. כיום מנהל את המקום ומשמש כספרן ראשי הרה"ח ר' שמואל אנגלסמן.
==לקריאה נוספת==
*[https://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%91%D7%9F%20%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A5.pdf תשורה בן אמוץ] - סקירה מקיפה על העיר בני ברק.


[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
==קישורים חיצוניים==
* {{קישור חבד און ליין|119634|מה שלא ידעתם על בני-ברק: יחס הרבי לעיר התורה והחסידות||ט"ו תמוז ה'תשע"ט}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7_%D7%A7%D7%99%D7%A5_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%91.pdf ממלכת חב"ד בני ברק, מוסדות בנות חנה]
{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בני ברק]]

גרסה אחרונה מ־23:56, 27 באוגוסט 2024

בני ברק

אלפי ילדים בתהלוכת ל"ג בעומר בשיכון ה' בני ברק, תשע"ו
מדינה ארץ ישראל
רב הקהילה הרב יוסף יצחק בלינוב.
מוסדות גני ילדים, בי"ס חב"ד, בנים, בנות, כולל, ישיבת תומכי תמימים, ספרייה
שלוחים מרכזיים הרב שמואל אנגלסמן, הרב מנחם מענדל קסטל, הרב יוסף יצחק רבינוביץ, הרב חנניה קורקוס, הרב יוסף דוד הלל.
מספר משפחות בקהילה 250\300
ראו גם
אישים בבני ברק
מוסדות וארגונים בבני ברק

בני ברק הינה עיר במרכז ארץ ישראל שרוב מוחלט של תושביה הינם חרדים נכון לשנת תשפ"ד גרים בה קרוב ל-300,000

העיר נוסדה בשנת תרפ"ד על ידי קבוצת חסידים יוצאי פולין בראשות הרב יצחק גרשנטקורן. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה, [1] הרב גרשנטקורן כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות.

קהילת חסידי חב"ד קיימת בעיר כמעט מזמן הקמתה[דרוש מקור]. כרב העיר שימש בעבר הרב יעקב לנדא, ולאחריו שימש בנו הרב משה יהודה לייב לנדא. כיום משמש ברבנות בנו הרב חיים יצחק אייזיק לנדא יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.

חנוכיה מרכזית של חב"ד ברחובות בני ברק

רבני חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרצ"ו מונה לרב העיר הרב יעקב לנדא (ששימש בשנים קודמות כרב בביתו של אדמו"ר הרש"ב), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש שבט תשמ"ו. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר מערכת כשרות מפותחת ומרשימה, פעל למען שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד בשבת ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש בשבת שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת להטובה ביותר ממערכות הכשרות בארץ ישראל. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות בבני ברק היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.

לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז הרב משה אירנשטיין, ובהתערבות הרבי ובשתדלנות בשטח של עסקני חב"ד בארץ הקודש, מונה בנו הרב משה יהודה לייב לנדא לרב העיר, וזאת לצד התנגדותם של גורמים מסוימים שהתנגדו למינוי. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים.

לאחר פטירתו, על פי צוואתו, מונה בנו השני הרב חיים יצחק אייזיק לנדא לרבנות העיר יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.

רב מרכז העיר הוא הרב יוסף יצחק בלינוב חתנו של הרב משה יהודא ליב לנדא.

בתי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

המנהל הראשי של סניף צעירי חב"ד בעיר היה הרב משה גרינברג עד לפטירתו בשנת תשע"ג. כיום ממלא את מקומו חתנו הרב מנחם מענדל קסטל בן השליח לרחובות הרב אברהם מרדכי קסטל.

שכונת פרדס כץ - שליח ורב השכונה: הרב אהרן שפירא. מנהל:הרב יוסף דוד הלל (מנהל רוחני תלמוד תורה בני מנחם בני ברק).
איזור תעשיה - מנהל הרב ברוך פריזנט.
שכונת שיכון ה' - מנהל: הרב חנניה קורקוס. במקום נמצא בית חב"ד ובית כנסת, בו נערכים התוועדויות קבועות לתושבי הסביבה עם מראות קודש מהרבי. בשנת תשס"ג נפתחה במקום גם דוכן הפתוח במשך כל היום בה ניתן לקנות כל מוצר יהודי וחבד"י, ספרים וקלטות וכו'. הדוכן נסגר במהלך השנים, אך עדיין מתקיים בבית חב"ד התועדויות לרגל תאריכים חסידיים לכל תושבי האזור.
מערב העיר - מנהל: הרב יוסף צבי פילמר.
הרב חיים לוי יצחק גינזבורג בהתוועדות י"ט כסלו בבני ברק, תשע"ו

קהילות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

כיום בעיר קיימים כמה בתי כנסת חב"ד, שכל אחד מהם מהווה סוג של קהילה:

מוסדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

סיפר הרב בנימין קליין שפעם אמר לו הרבי ש"עוד יקום מוסד בבני ברק שיהיה לי ממנו הרבה נחת רוח". וב"ה היום התפתחו בבני ברק אימפריות מוסדות.

  • תלמוד תורה 'בני מנחם' לבנים. הוקם ע"י הרב שלמה רוזנברג ועד סוף שנות הנוני"ם כיהן בו כמנהל הרב מנחם מענדל אייזנבך לאחריו התמנה כמנהל הרב ירחמיאל בלינוב ומכהן בו עד היום. ל'חדר' יש התייחסיות נפלאות מהרבי (אחד ההתייחסיות הוא שהרבי התבטא על ה'חדר' הוא: "דאס איז מיין מוסד אין בני ברק (זה הוא המוסד שלי בבני ברק)" משפט זה שהרבי התבטא מתנוסס על גבי הבלאנק של התלמוד תורה). כיום: הרב בלינוב מנהל רוחני, והרב דוד הלל מנהל גשמי.
  • בית ספר חב"ד יסודי בנות חנה, בניהולה של הגב' רינת פורסט[4].
  • תיכון העל יסודי בנות חנה, בניהולה של הגב' חנה זלמנוב.
  • סמינר בנות חנה, בניהולה של הגב' חנה מרגליות.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

יישובים בארץ ישראל
אבני חפץ | אבן יהודה | אופקים | אור יהודה | אור עקיבא | אילת | אלונה | אלעד | אריאל | אשדוד | אשקלון | באר יעקב | באר שבע | בית שאן | בית שמש | ביתר עילית | בני ברק | בת ים | גבעת שמואל | גבעתיים | גני תקווה | דימונה | הוד השרון | הרצליה | חדרה | חולון | חיפה | טבריה | טירת כרמל | יבנה | יבניאל | יהוד | יקנעם | ירושלים | כפר חב"ד | כפר יונה | כפר סבא | כרמיאל | לוד | מגדל העמק | מודיעין עילית | מטולה | מעלה אדומים | נהריה | נוף הגליל | נס ציונה | נתיבות | נתניה | עכו | עפולה | ערד | עתלית | פתח תקווה | פרדס חנה | צפת | צרופה | קריית אונו | קריית אתא | קריית ביאליק | קריית גת | קריית ים | קריית מוצקין | קריית מלאכי | קריית שמונה | ראש העין | ראש פינה | ראשון לציון | רחובות | רמלה | רמת גן | רמת השרון | רעננה | שדרות | תל אביב-יפו | תקוע
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

  1. היה מחותן של ר' שאול ברוק, בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר בכפר חב"ד
  2. דיווח באתר חב"ד אינפו.
  3. 2=דיווח באתר COL.
  4. ממלכת בנות חנה בני ברק