חסידות אמשינוב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־22:21, 11 בדצמבר 2024

שושלת אמשינוב, היא שושלת חסידית - פולנית, שנוסדה על ידי רבי יעקב דוד קאליש, בנו של רבי יצחק קאליש ומתלמידיו של רבי מנחם מנדל מוורקא. לאחר פטירת אביו התמנה תלמידו ר' שרגא פייבל מגריצא לאדמו"ר, אך הוא נפטר לאחר חצי שנה, והעדה התפצלה בין שני בניו של ר' יצחק: ר' יעקב דוד ור' מנחם מנדל, "האדמו"ר השותק". נפטר בד' בכסלו תרל"ח.

רבי מנחם קאליש (תר"כ-תרע"ח), בנו של ר' יעקב דוד. התמנה לאדמו"ר אחרי אביו כשהוא בן 18 שנים בלבד. רבי מנחם דמה מאוד בתכונותיו לאביו, וגם חסידים מבוגרים קיבלו את הנהגתו למרות גילו הצעיר. המסורת החסידית מספרת כי הוא לא הכיר בזמנים ובשעות, וההכנות לתפילות ולקיום המצוות ארכו אצלו שעות ארוכות. במלחמת העולם הראשונה התיישב בוורשה, שם הרבה לעסוק בצרכי הפליטים. הוא נפטר בט"ז בכסלו תרע"ח בהיותו בן חמישים ושמונה שנים בלבד בעקבות יגונו העמוק ממאורעות המלחמה, ונטמן בוורשה. שלושת בניו מילאו את מקומו.

קשרי האדמו"רים עם נשיאי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

האדמו"ר רבי שמעון שלום קליש בנו של רבי מנחם היה בידידות עם אדמו"ר הריי"צ. פעם אחת, כשהרבי מאמשינוב ביקר את הרבי הריי"צ, ביקש ממנו הרבי הריי"צ לומר משהו. הרבי מאמשינוב ענה שהוא בא לשמוע ולא לדבר. גם לאחר שהרבי הריי"צ הפציר בו כמה פעמים - לא הסכים לדבר, עד שלבסוף הרבי הריי"צ ביקש ממנו לחזור על דברי התורה שאמר לחסידיו בשבת, אז לא נותרה לו ברירה והוא אמר משהו. לאחר שיצא, אמר עליו הרבי הריי"צ להרמ"ל רודשטיין שזו לו הפעם הראשונה שהוא פוגש אַ גוטער איד מהפוילישער שהוא אן אמתער רבי [רבי אמיתי] ^[1].

כאשר גלו תלמידי תומכי תמימים לשנחאי, הורה אדמו"ר הריי"צ לשאול אותו בכל שאלה שתתעורר להם, גם בענייני נפשות (ראה עוד בערכו).

הרב חנניה יוסף אייזנבך מספר ברשימותיו: "שמעתי מפי הרה"ח ר' דוב מנדלסון שי', משב"ק אצל כ"ק אדמו"ר הרה"ק מאמשינוב שליט"א שסיפר לו הרב ר' מנחם צבי קאליש ז"ל, בנו של הרה"ק מוהרי"מ מאמשינוב זי"ע, כי בעצמו התלווה לזקנו הרה"ק רבי שמעון שלום זי"ע לבקר את כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ זיע"א, וראה שהזכיר [רבי שמעון שלום] עצמו לפניו בשמו ושם אמו" ^[2].

אחיו רבי יוסף קאליש, עמד בקשרים הדוקים עם אדמו"ר הריי"צ.
בנו של רבי שמעון שלום, רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש, חתנו של רבי יעקב אריה מורגנשטרן מרדזימין-וישקוב. רבי מאיר עלה ארצה והתיישב בירושלים בשכונת בית וגן, בה הקים את מוסדותיו. בראשות הישיבה העמיד את חתנו, רבי חיים מיליקובסקי, מתלמידי ישיבת מיר שהכיר בשנחאי. רבי מאיר נפטר בכ"ז באייר תשל"ו בהיותו בן שבעים וחמש שנים, ונטמן בירושלים.

הוא היה בקשר עם הרבי. כאשר בי"ט מנחם אב תשי"ד נפטר אביו רבי שמעון שלום, בא הרבי לנחמו. הרבי שמע שהוא נוסע לארץ ישראל ללות את אביו במנוחתו האחרונה. שאל הרבי באותה הזדמנות את אחד מחסידי אמשינוב אם הוא הולך ללות את רבו. כאשר הלה השיב בשלילה מכיון שהוא כהן, הרבי לא ויתר ואמר לו, כי חסיד צריך ללות את רבו וזה חיוב גמור, ואין לוותר עליו בקלות. אם יתברר שישנה שאלה עליו לשאול מורה הלכה מה לתקן^[3].

החסידות כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי יעקב אריה ישעיה מיליקובסקי[עריכה | עריכת קוד מקור]

כיום מכהן כאדמו"ר בן בתו של רבי ירחמיאל יהודה מאיר, רבי יעקב אריה ישעיה מיליקובסקי, חתנו של האדמו"ר רבי אברהם אייגר מלובלין זצ"ל. האדמו"ר ידוע כאיש פיקח במיוחד וצדיק עליון, ורבים מכל שדרות הצבור מגיעים להתייעץ עמו, על אף שהוא בורח מכל פרסום ומשתדל לעשות את כל מעשיו בהצנע לכת. התפרסם בעיקר בגלל סדר יומו המיוחד, הפעיל בכל שעות היממה ובולטת במיוחד העובדה כי נוהג להתכונן זמן רב לפני כל דבר ומאריך מאוד בתפילותיו.

האדמו"ר עומד בראשות ישיבת "שם עולם", אותה הקים סבו האדמו"ר רבי מאיר מאמשינוב. ועוד ישיבה בביתר עלית לחסידות גם שטיבלאך ברחבי הארץ תלמודי תורה ומס' כוללי אברכים ברחבי הארץ.

האדמו"ר ידוע בהערצתו המופלגת לרבי ואף נפגש עמו בשנת תשל"ג במהלך ביקורו בארצות הברית ושוחחו זמן רב ביחידות.

יש לציין שבשנת תשמ"ט כאשר ראש ישיבת פוניבז' יחד עם ראשי ישיבות ליטאיים נוספים נלחמו נגד חב"ד, התבטא האדמו"ר מאמשינוב בחריפות נגדם, ואף שהאדמו"ר מאמשינוב למד בישיבת 'קול תורה' אמר על ראש הישיבה: זה לא אותו אחד שהכרתי.

בו' תמוז תשמ"ט בחלוקת דולרים אמר הרבי באוזני גבאי האדמו"ר בקשר למכתב מהאדמו"ר שהביא ובו בירך את הרבי: "הרבי מאמשינוב אינו זקוק לברכתי, אלא מכיון שכל המברך מתברך, יאריך ימים על ממלכתו".

ביומן שכתב הרב אברהם מאן משנת תשמ"ט הוא מספר על שיחתו של הרבי עם גבאו של האדמו"ר מאמשינוב, מיום ה' ג' תמוז: "עבר שם מנדלסון שמשו של האדמו"ר מאמשינוב וכשהריל"ג הציגו, אמר לו כ"ק אד"ש "א ישר-כח אויפ'ן גרוס" ושאל "ס'איז א דרך ארץ מאכן דיר א שליח פאר צדקה פאר'ן אמשינוו'ער רבי?" וכשהנ"ל שתק חזר אד"ש על שאלתו "דאס איז מכבודו פון אמשינאוו'ער רבי וכו'". הנ"ל שתק, ואד"ש נתן לו עוד דולר באומרו שהוא עושהו לשליח לאמשינאוו'ער רבי שיתננו לצדקה"^[4].

מיום א' ז' תמוז: "כשהנ"ל ביקש ברכה עבורו ענה הרבי "דער אמשינאווער רבי דארף ניט אנקומען צו מיין ברכה, נאר וויבאלד אז כל המברך מתברך איז יאריך ימים על ממלכתו"^[4].

בניסן תשע"ח התראיין לעלון קרוב אליך ושוחח על עבודת ה' ועבודת התפילה, במהלך הראיון ציטט את דברי אדמו"ר הזקן בליקוטי אמרים - פרק ל"ב על אחדות ישראל מצד שורש נשמתם וקישר זאת לענייני בין אדם לחברו^[5].

אמשינוב ארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

במקביל לחצר אמשינוב בארץ הממשיכה את מורשת האדמו"ר רבי שמעון שלום ובנו האדמו"ר רבי מאיר, מתקיימת חצר אמשינוב גם בארצות הברית, אותה הקים בנו של האדמו"ר רבי יוסף מאמשינוב האדמו"ר רבי יצחק (שנמלט מציפורני הנאצים ביחד עם דודו האדמו"ר רבי שמעון שלום), נפטר בי"ט באדר תשנ"ג ונטמן בטבריה, את מקומו מלא בנו רבי יוסף שנפטר בתש"פ כיום האדמו"ר מאמשינוב ארצות הברית הוא האדמו"ר רבי מנחם קאליש מאמשינוב, החל מאלול תשפ"ג מוסר הרב קאליש שיעור תניא שבועי בבית מדרשו. באדר תשפ"ב קיבל מהרב יחי המלך משיח מנחם מענדל עזגאווי את הספר דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים, הרב קאליש הביע את התפעלותו מהספר ושילם לרב עזגאווי את עלות הכרך שהוענק לו^[6].

הערות שוליים

↑ מרשימת סיפורים מר' משה רובין בתשורה מנישואי צאצאיו אלו תשע"ו.
↑ כתר מלכות, עמ' קמ.
↑ תורת מנחם כרך י"ב עמ' 161.
↑ ^4.0 ^4.1 יומן פרטי - מחדשי סיון, תמוז, ורוב חודש מנחם אב, שכתב אבי החתן הרב אברהם מאן, בשנת תשמ"ט, בה זכה ללמוד ב-770. עמודים%20ל-לא
↑ שלמה קלמן, פשוט להיות יהודי, גליון 217.
↑ ניו יורק: האדמו"ר מאמשינוב קיבל את ה"דבר מלכות"

חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא
חצרות גליציה
באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא

[1] מרשימת סיפורים מר' משה רובין בתשורה מנישואי צאצאיו אלו תשע"ו.

[2] כתר מלכות, עמ' קמ.

[3] תורת מנחם כרך י"ב עמ' 161.

[יומן-4] 4.0 ^4.1 יומן פרטי - מחדשי סיון, תמוז, ורוב חודש מנחם אב, שכתב אבי החתן הרב אברהם מאן, בשנת תשמ"ט, בה זכה ללמוד ב-770. עמודים%20ל-לא

[5] שלמה קלמן, פשוט להיות יהודי, גליון 217.

[6] ניו יורק: האדמו"ר מאמשינוב קיבל את ה"דבר מלכות"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 == קשרי האדמו"רים עם נשיאי חב"ד ==
-*האדמו"ר רבי [[שמעון שלום קליש]] בנו של רבי מנחם היה בידידות עם [[אדמו"ר הריי"צ]]. פעם אחת שהרבי מאמשינוב ביקר את הרבי הריי"צ, ביקש ממנו הרבי הריי"צ לומר משהו. הרבי מאמשינוב ענה שהוא בא לשמוע ולא לדבר, גם לאחר שהרבי הריי"צ הפציר בו כמה פעמים הוא לא הסכים עד שלבסוף הרבי הריי"צ ביקש ממנו לחזור על דברי התורה שאמר לחסידיו בשבת, אז לא נותרה לו ברירה והוא אמר משהו, לאחר שיצא אמר עליו הרבי הריי"צ להרמ"ל רודשטיין שזה לו הפעם הראשונה שהוא פוגש אַ גוטער איד מהפוילישער שהוא אן אמתער רבי{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rubin-Paltiel%20-%20Menachem%20Av%2027%2C%205776.pdf מרשימת סיפורים מר' משה רובין בתשורה מנישואי צאצאיו אלו תשע"ו].}}.
+*האדמו"ר רבי [[שמעון שלום קליש]] בנו של רבי מנחם היה בידידות עם [[אדמו"ר הריי"צ]]. פעם אחת, כשהרבי מאמשינוב ביקר את הרבי הריי"צ, ביקש ממנו הרבי הריי"צ לומר משהו. הרבי מאמשינוב ענה שהוא בא לשמוע ולא לדבר. גם לאחר שהרבי הריי"צ הפציר בו כמה פעמים - לא הסכים לדבר, עד שלבסוף הרבי הריי"צ ביקש ממנו לחזור על דברי התורה שאמר לחסידיו בשבת, אז לא נותרה לו ברירה והוא אמר משהו. לאחר שיצא, אמר עליו הרבי הריי"צ להרמ"ל רודשטיין שזו לו הפעם הראשונה שהוא פוגש אַ גוטער איד מהפוילישער שהוא אן אמתער רבי [רבי אמיתי] {{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Rubin-Paltiel%20-%20Menachem%20Av%2027%2C%205776.pdf מרשימת סיפורים מר' משה רובין בתשורה מנישואי צאצאיו אלו תשע"ו].}}.
-:כאשר גלו תלמידי תומכי תמימים ל[[שנחאי]], הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] לשאול אותו בכל שאלה שתתעורר להם, גם בענייני נפשות.
+:כאשר גלו תלמידי תומכי תמימים ל[[שנחאי]], הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] לשאול אותו בכל שאלה שתתעורר להם, גם בענייני נפשות (ראה עוד בערכו).
-הרב חנניה יוסף איינזבך מספר ברשימותיו: "שמעתי מפי הרה"ח ר' דוב מנדלסון שי', משב"ק אצל כ"ק אדמו"ר הרה"ק מאמשינוב שליט"א שסיפר לו הרב ר' מנחם צבי קאליש ז"ל, בנו של הרה"ק מוהרי"מ מאמשינוב זי"ע, כי בעצמו התלווה לזקנו הרה"ק רבי שמעון שלום זי"ע לבקר את כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ זיע"א, וראה שהזכיר [רבי שמעון שלום] עצמו לפניו בשמו ושם אמו" (כתר מלכות, עמ' קמ).
+הרב חנניה יוסף אייזנבך מספר ברשימותיו: "שמעתי מפי הרה"ח ר' דוב מנדלסון שי', משב"ק אצל כ"ק אדמו"ר הרה"ק מאמשינוב שליט"א שסיפר לו הרב ר' מנחם צבי קאליש ז"ל, בנו של הרה"ק מוהרי"מ מאמשינוב זי"ע, כי בעצמו התלווה לזקנו הרה"ק רבי שמעון שלום זי"ע לבקר את כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ זיע"א, וראה שהזכיר [רבי שמעון שלום] עצמו לפניו בשמו ושם אמו" {{הערה|כתר מלכות, עמ' קמ.}}.
 *אחיו רבי יוסף קאליש, עמד בקשרים הדוקים עם אדמו"ר הריי"צ.
-*בנו של רבי שמעון שלום, רבי [[ירחמיאל יהודה מאיר קאליש]] חתנו של רבי יעקב אריה מורגנשטרן מרדזימין-וישקוב. רבי מאיר עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב ב[[ירושלים]] בשכונת [[בית וגן]], בה הקים את מוסדותיו. בראשות הישיבה העמיד את חתנו, רבי חיים מיליקובסקי, מתלמידי ישיבת מיר שהכיר ב[[שנחאי]]. רבי מאיר נפטר ב[[כ"ז באייר]] [[תשל"ו]] בהיותו בן שבעים וחמש שנים, ונטמן בירושלים.
+*בנו של רבי שמעון שלום, רבי [[ירחמיאל יהודה מאיר קאליש]], חתנו של רבי יעקב אריה מורגנשטרן מרדזימין-וישקוב. רבי מאיר עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב ב[[ירושלים]] בשכונת [[בית וגן]], בה הקים את מוסדותיו. בראשות הישיבה העמיד את חתנו, רבי חיים מיליקובסקי, מתלמידי ישיבת מיר שהכיר ב[[שנחאי]]. רבי מאיר נפטר ב[[כ"ז באייר]] [[תשל"ו]] בהיותו בן שבעים וחמש שנים, ונטמן בירושלים.
-:הוא היה בקשר עם [[הרבי]]. כאשר בי"ט [[מנחם אב]] [[תשי"ד]] נפטר אביו רבי שמעון שלום, בא הרבי לנחמו. הרבי שמע שהוא נוסע ל[[ארץ ישראל]] ללות את אביו במנוחתו האחרונה. שאל הרבי באותה הזדמנות את אחד מחסידי [[אמשינוב]] אם הוא הולך ללות את רבו. כאשר הלה השיב בשלילה מכיון שהוא [[כהן]], הרבי לא ויתר ואמר לו, כי [[חסיד]] צריך ללות את רבו וזה חיוב גמור, ואין לוותר עליו בקלות. אם יתברר שישנה שאלה עליו לשאול מורה הלכה מה לתקן{{הערה|תורת מנחם כרך י"ב עמ' 161.}}. רבי ירחמיאל יהודה מאיר, היה חתנו של רבי יעקב אריה מורגנשטרן מרדזימין-וישקוב. רבי מאיר עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב ב[[ירושלים]] בשכונת בית וגן, בה הקים את מוסדותיו. בראשות הישיבה העמיד את חתנו, רבי חיים מיליקובסקי, מתלמידי ישיבת מיר שהכיר ב[[שנחאי]]. רבי מאיר נפטר ב[[כ"ז באייר]] [[תשל"ו]] בהיותו בן שבעים וחמש שנים, ונטמן בירושלים.
+:הוא היה בקשר עם [[הרבי]]. כאשר בי"ט [[מנחם אב]] [[תשי"ד]] נפטר אביו רבי שמעון שלום, בא הרבי לנחמו. הרבי שמע שהוא נוסע ל[[ארץ ישראל]] ללות את אביו במנוחתו האחרונה. שאל הרבי באותה הזדמנות את אחד מחסידי [[אמשינוב]] אם הוא הולך ללות את רבו. כאשר הלה השיב בשלילה מכיון שהוא [[כהן]], הרבי לא ויתר ואמר לו, כי [[חסיד]] צריך ללות את רבו וזה חיוב גמור, ואין לוותר עליו בקלות. אם יתברר שישנה שאלה עליו לשאול מורה הלכה מה לתקן{{הערה|תורת מנחם כרך י"ב עמ' 161.}}.
 == החסידות כיום ==
+====רבי יעקב אריה ישעיה מיליקובסקי====
+כיום מכהן כאדמו"ר בן בתו של רבי ירחמיאל יהודה מאיר, רבי [[יעקב אריה ישעיה מיליקובסקי]], חתנו של האדמו"ר רבי אברהם אייגר מ[[לובלין]] זצ"ל. האדמו"ר ידוע כאיש פיקח במיוחד וצדיק עליון, ורבים מכל שדרות הצבור מגיעים להתייעץ עמו, על אף שהוא בורח מכל פרסום ומשתדל לעשות את כל מעשיו בהצנע לכת. התפרסם בעיקר בגלל סדר יומו המיוחד, הפעיל בכל שעות היממה ובולטת במיוחד העובדה כי נוהג להתכונן זמן רב לפני כל דבר ומאריך מאוד ב[[תפילה|תפילותיו]].
+האדמו"ר עומד בראשות ישיבת "שם עולם", אותה הקים סבו האדמו"ר רבי מאיר מאמשינוב. ועוד ישיבה ב[[ביתר עלית]] לחסידות גם שטיבלאך ברחבי הארץ תלמודי תורה ומס' כוללי אברכים ברחבי הארץ.
+האדמו"ר ידוע בהערצתו המופלגת ל[[הרבי|רבי]] ואף נפגש עמו בשנת [[תשל"ג]] במהלך ביקורו ב[[ארצות הברית]] ושוחחו זמן רב ביחידות.
-כיום מכהן כאדמו"ר בן בתו של רבי ירחמיאל יהודה מאיר, רבי [[יעקב אריה ישעיה מיליקובסקי]], חתנו של האדמו"ר רבי אברהם אייגר מ[[לובלין]] זצ"ל. האדמו"ר ידוע כאיש פיקח במיוחד וצדיק עליון, ורבים מכל שדרות הצבור מגיעים להתייעץ עמו, על אף שהוא בורח מכל פרסום ומשתדל לעשות את כל מעשיו בהצנע לכת. התפרסם בעיקר בגלל סדר יומו המיוחד, הפעיל בכל שעות היממה ובולטת במיוחד העובדה כי נוהג להתכונן זמן רב לפני כל דבר ומאריך מאוד ב[[תפילה|תפילותיו]].
+יש לציין שבשנת תשמ"ט כאשר ראש ישיבת פוניבז' יחד עם ראשי ישיבות ליטאיים נוספים נלחמו נגד חב"ד, התבטא האדמו"ר מאמשינוב בחריפות נגדם, ואף שהאדמו"ר מאמשינוב למד בישיבת 'קול תורה' אמר על ראש הישיבה: זה לא אותו אחד שהכרתי.
 בו' תמוז [[תשמ"ט]] ב[[חלוקת דולרים]] אמר הרבי באוזני גבאי האדמו"ר בקשר למכתב מהאדמו"ר שהביא ובו בירך את הרבי: {{ציטוטון|הרבי מאמשינוב אינו זקוק לברכתי, אלא מכיון שכל המברך מתברך, יאריך ימים על ממלכתו}}.
-האדמו"ר עומד בראשות ישיבת "שם עולם", אותה הקים סבו האדמו"ר רבי מאיר מאמשינוב. ועוד ישיבה ב[[ביתר עלית]] לחסידות גם שטיבלאך ברחבי הארץ תלמודי תורה ומס' כוללי אברכים ברחבי הארץ.
+ביומן שכתב הרב אברהם מאן משנת תשמ"ט הוא מספר על שיחתו של הרבי עם גבאו של האדמו"ר מאמשינוב, מיום ה' ג' תמוז: "עבר שם מנדלסון שמשו של האדמו"ר מאמשינוב וכשהריל"ג הציגו, אמר לו כ"ק אד"ש "א ישר-כח אויפ'ן גרוס" ושאל "ס'איז א דרך ארץ מאכן דיר א שליח פאר צדקה פאר'ן אמשינוו'ער רבי?" וכשהנ"ל שתק חזר אד"ש על שאלתו "דאס איז מכבודו פון אמשינאוו'ער רבי וכו'". הנ"ל שתק, ואד"ש נתן לו עוד דולר באומרו שהוא עושהו לשליח לאמשינאוו'ער רבי שיתננו לצדקה"{{הערה|שם=יומן|יומן פרטי - מחדשי סיון, תמוז, ורוב חודש מנחם אב, שכתב אבי החתן הרב אברהם מאן, בשנת תשמ"ט, בה זכה ללמוד ב-770. [https://drive.google.com/file/d/1FHEkUhf_vjhuVHyR4Sa4BsNKrQYOQ6qt/view עמודים%20ל-לא]}}.
+מיום א' ז' תמוז: "כשהנ"ל ביקש ברכה עבורו ענה הרבי "דער אמשינאווער רבי דארף ניט אנקומען צו מיין ברכה, נאר וויבאלד אז כל המברך מתברך איז יאריך ימים על ממלכתו"{{הערה|שם=יומן}}.
-מרכז חסידות אמשינוב ממוקם בשכונת בית וגן בירושלים, שם גם גר האדמו"ר מאז הוכתר כאדמו"ר לפני כ-43 שנה. מוסדות החסידות פרוסים בכל רחבי הארץ, והריכוז העיקרי שלה הוא בעיר ביתר עילית שם מתגוררים קהל רב מחסידי אמשינוב, וקיימים שם שלושה בתי מדרש. קבוצות נוספות מחסידי אמשינוב מרוכזות ומגובשות בערים: ירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, אלעד, צפת ועוד. האדמו"ר ידוע בהערצתו המופלגת ל[[הרבי|רבי]] ואף נפגש עמו בשנת [[תשל"ג]] במהלך ביקורו ב[[ארצות הברית]] ושוחחו זמן רב ביחידות.
+ב[[ניסן]] [[תשע"ח]] התראיין לעלון [[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]] ושוחח על [[עבודת ה']] ו[[עבודת התפילה]], במהלך הראיון ציטט את דברי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ב]] על אחדות ישראל מצד שורש נשמתם וקישר זאת לענייני [[בין אדם לחברו]]{{הערה|שלמה קלמן, '''[https://karovel.co.il/הכתבה-המרכזית/פשוט-להיות-יהודי/ פשוט להיות יהודי]''', גליון 217.}}.
-יש לציין שבשנת תשמ"ט כאשר ראש ישיבת פוניבז' יחד עם ראשי ישיבות ליטאיים נוספים נלחמו נגד חב"ד, התבטא הרבי מאמשינוב בחריפות נגדם, ואף שהרבי למד בישיבת 'קול תורה' אמר על ראש הישיבה: זה לא אותו שהכרתי.
+====אמשינוב ארצות הברית====
+[[קובץ:הרב מנחם קאליש מקבל דבר מלכות.jpg|שמאל|ממוזער|הרב מנחם קאליש מקבל את הספר דבר מלכות חידושים וביאורים בהלכות מלכים]]
+במקביל לחצר אמשינוב בארץ הממשיכה את מורשת האדמו"ר רבי שמעון שלום ובנו האדמו"ר רבי מאיר, מתקיימת חצר אמשינוב גם בארצות הברית, אותה הקים בנו של האדמו"ר רבי יוסף מאמשינוב האדמו"ר רבי יצחק (שנמלט מציפורני הנאצים ביחד עם דודו האדמו"ר רבי שמעון שלום), נפטר בי"ט באדר [[תשנ"ג]] ונטמן בטבריה, את מקומו מלא בנו רבי יוסף שנפטר ב[[תש"פ]] כיום האדמו"ר מאמשינוב ארצות הברית הוא האדמו"ר רבי מנחם קאליש מאמשינוב, החל מ[[אלול]] [[תשפ"ג]] מוסר הרב קאליש שיעור תניא שבועי בבית מדרשו. ב[[אדר]] [[תשפ"ב]] קיבל מהרב [[יחי המלך משיח מנחם מענדל עזגאווי]] את הספר [[דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים]], הרב קאליש הביע את התפעלותו מהספר ושילם לרב עזגאווי את עלות הכרך שהוענק לו{{הערה|[https://www.hageula.com/news/moshiach/22290.htm ניו יורק: האדמו"ר מאמשינוב קיבל את ה"דבר מלכות"] {{הגאולה}}}}.
-במקביל לחצר אמשינוב בארץ הממשיכה את מורשת האדמו"ר רבי שמעון שלום ובנו האדמו"ר רבי מאיר, מתקיימת חצר אמשינוב גם בארצות הברית, אותה הקים בנו של האדמו"ר רבי יוסף מאמשינוב האדמו"ר רבי יצחק (שנמלט מצפרני הנאצים ביחד עם דודו האדמו"ר רבי שמעון שלום), נפטר בי"ט באדר [[תשנ"ג]] ונטמן בטבריה, את מקומו מלא בנו רבי יוסף שנפטר ב[[תש"פ]] כיום הרבי מאמשינוב ארצות הברית הוא האדמו"ר רבי מנחם קאליש מאמשינוב.
 {{הערות שוליים}}
 {{חצרות}}
 [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]