מלחמת יום הכיפורים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־09:11, 9 באוקטובר 2024

מלחמת יום הכיפורים פרצה בהפתעה יחסית ביום הכיפורים, י' בתשרי תשל"ד בהתקפה של צבאות סוריה ומצרים על ישראל המלחמה הסתיימה רשמית ביום ל' תשרי תשל"ד, עם זאת בצד הסורי הסתיימה המלחמה בי' בסיוון תשל"ד. המתקפה האדירה בתחילת המלחמה תפסה את ממשלת ישראל וצה"ל לא מוכנים בהיבטים רבים, ובתחילה ההפסדים היו כואבים ומרים, אך תוך זמן קצר גוייסו כוחות ובדרך נס חיילי צה"ל הצליחו להדוף את המתקפות וגם לכבוש שטחים עצומים בכל החזיתות. לעומת הממשלה והמודיעין, הרבי צפה את פריצתה של המלחמה חודשים קודם, כאשר פתח בשרשרת ארוכה של הכנות וביטויים בהם היה ניכר כי יש התרחשות גדולה וקרובה אשר זקוקים מולה לחסדים גדולים ובמיוחד הרבי עורר פעילות עם ילדים 'מפי עוללים... להשבית אויב'. ועל דברים אלו הרבי דיבר כי ניבא ולא ידע מה ניבא^[1].

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפסקת אש אחרי מלחמת ההתשה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשיחת שבת פרשת מטות-מסעי, כ"ח תמוז תש"ל: "פשוט וברור, שכל "הפסקת-האש" הזו, היא הסחת דעת, כיון שבזמן הזה, נאצר רוצה לבנות ולהכניס נשק לתעלת סואץ. כעת, הנשק שנקנה והתקבל מהצרפתים והרוסים עומד בלוב, וממתין למשלוח. ממתינים רק לרגע שבו יפסיקו להפציץ, ואז יוכלו לשלוח את כל הנשק, ולהתחיל לבנות שם".

קריאותיו של הרבי לא נענו, ותחזיתו התבררה כמדוייקת, כאשר יום אחד בלבד לאחר חתימת הסכם אש הפרו אותו המצרים, והחלו בהכנות מאסיביות למלחמת יום הכיפורים.

ההכנות למלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בערב חג השבועות תשל"ג יצא הרבי בקריאה לדאוג לכך שבחופשת הקיץ יקבל כל ילד יהודי חינוך תורני. הוא תבע, ביקש והתחנן לפעול עם ילדים בכל דרך אפשרית: בלימוד תורה, בנתינת צדקה, הוספה בקייטנות ובמחנות קיץ, ריכוזם ליד הכותל המערבי בימי הסליחות ובעשרת ימי תשובה, רישומם לחינוך על טהרת הקודש ועוד. כל זה כדי שיפעלו להשבית אויב ומתנקם כלשון הפסוק בתהלים פרק ח': "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז... להשבית אויב ומתנקם".

בחודש אלול פנה הרבי לשלוחים בצפת שישפצו מחדש את בית הכנסת צמח צדק עד הימים הנוראיים.

ערב "ימי בין המצרים" פנה הרבי במכתב לכל ילדי העולם וביקש להוסיף בתורה וצדקה בכדי להשבית גם את אותו אויב שהביאנו לימי בין המצרים ועודו מתנקם בעמינו עד היום הזה. את הוראתו הדחופה ביום ח"י אלול לרכז ילדים בכותל המערבי לתורה תפילה וצדקה סיים במלים: "ועל ידי שיסיימו את השנה באופן כזה ישביתו אויב ומתנקם... ויבוטלו כל הענינים הבלתי רצויים... וכל הקטרוגים שיכולים להיות... וכמו שכתוב ולא אבה ה' אלוקיך לשמוע אל בלעם... שיזרקו את השטן מבית דין של מעלה..."

ביום ו' תשרי ערך הרבי סיום על מסכת חלה והאריך אודות שייכותם של חלקים ממצרים ומסוריה לארץ ישראל. למחרת עמד שעות ארוכות וחילק מטבעות, לנתינת צדקה, לאלפי ילדים יהודים שהובאו לבית מדרשו לפי בקשתו.

המלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום הכפורים תשל"ד קרוב לשעה 14:00, פתחו צבאות מצרים וסוריה בהתקפה אדירה מפתיעה, ומתואמת מראש על כוחות צה"ל בדרום ובצפון.

למרות התחזיות הקודמות ישראל לא פתחה במלחמה, אלא גייסה את חיילי המילואים ברגע האחרון. את הסיבה הסבירה ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר: "כדי להראות לעולם שלא אנחנו התוקפנים".

בהזדמנות התבטא הרבי: "אילו פתחנו ראשונים במערכה היינו מנצחים תוך 24 שעות".

יום לאחר פרוץ המלחמה, רואיין הרבי על ידי העיתונאי גרשון יעקובסון ונשאל לתוצאות המלחמה, הרבי הפנה אותו הרבי למכתב כללי שכתב לפני יום כיפור ובו הסביר שתפילתה של חנה בספר שמואל א' כוללת את כל המלחמות שיהיו לעם ישראל עד לביאת המשיח ויסתיימו בנצחון ישראל ושהעיקר אצל יהודי מאז ומעולם זו האיכות, דרך התורה, שהיא המגבירה את האור ומגרשת את החושך. אז הבינו החסידים את שרשרת פעולת הרבי בקיץ האחרון וכן את סגנון סיום ברכתו בערב יום כיפור: "יהי רצון שהאיכות של עם ישראל תנצח את אויבי ישראל".

בשיחה שאמר הרבי בי"ג בתשרי, הסביר הרבי באופן נדיר כי יש מקרים של ניבא ולא ידע מה ניבא, והוסיף הרבי, "כל ההתעוררות של 'מפי עוללים ויונקים יסדת עוז' עליה עורר בחודשי הקיץ, הייתה בשביל המלחמה".

הרב דוד מזרחי הי"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב דוד מזרחי הי"ד מחסידי חב"ד נהרג במלחמת יום הכיפורים. ר' דוד מזרחי נולד בעיר רחובות לאביו הרב יעקב ישראל מזרחי ממנהיגי אגודת ישראל. למד בישיבות חב"ד והקים בית חסידי לתפארת.

במלחמת יום הכיפורים ר' דוד התייצב ביחידתו ונשלח להשתתף בקרב-הבלימה ברמת-הגולן. על הקורות אותו כבר למחרת היום כתב המפקד למשפחה השכולה: "הדבר אירע ביום ב', י"ב תשרי תשל"ד 8 אוקטובר 1973, בסביבות הכפר נפח ברמת-הגולן. עם שחר נע הטנק עם עוד ארבעה טנקים בחזרה לכיוון המחצבה, כדי לעזור לכוח אחר, שהיה במצב חמור. תוך כדי תנועה נכנסו הטנקים למלכודת אש של מספר טנקים סוריים גדול. מפקד הכוח הורה לטנקים לסגת ותוך כדי תנועה לאחור קיבל הטנק פגיעה ישירה מפגז, אשר ממנה נפגע דוד הי"ד". הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בעיר הולדתו רחובות. השאיר אחריו אישה ושתי בנות, הורים, אחים ואחיות.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה, העלה מפקדו על נס את מעלותיו התרומיות של דוד: "דוד הי"ד שירת ביחידת שריון והיה חייל בעל אישיות נעלה, שאין רבים כמותה. היה מסור לחבריו ולתפקידו. אהב את המקום ואת הבריות. שם שמים היה שגור תמיד על פיו. מכוח האמונה שבו האציל על חבריו ותרם בכך רבות להעלאת המוראל של הסובבים אותו. לא יישכח זכרו מאתנו ודמותו תעמוד לנגד עינינו לעד".

הטנקים באיזור בו נפגע, ננטשו, ואביו הרב יעקב חיפש וחיפש עד שמצא את בנו ודאג להביאו לקבורה זמנית בגולן ולאחר מכן קבועה בעיר רחובות.

הרבי שלח מכתבי תנחומין למשפחה ^[2].

אזהרות ונבואות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

קו בר לב[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"ל בנה צה"ל מערך ביצורים ובונקרים על תעלת סואץ כהגנה מפני המצרים, הקו נחשב לבלתי חדיר וכונה 'קו בר לב' על שם הרמטכ"ל דאז חיים בר לב. עם סיום בניית הקו ביקש האלוף אריאל שרון מידידו הרב שלמה מיידנצ'יק לבשר לרבי על סיום הקו. באגרת חזרה^[3] כתב הרבי שאין כאן בשורה אלה ההפך, קו הביצורים עלול להפוך למלכודות עבור החיילים שבתוך. מה שאכן קרה כאשר הביצורים לא הצליחו לעצור את המצרים והפכו למלכודת בשביל החיילים שבתוך שנרצחו או נפלו בשבי.

כיבוש דמשק[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך המלחמה דחף הרבי את הממשלה לכבוש את דמשק ואף התבטא על כך בהתוועדות בשבת:

את דמשק היה אפשר לכבוש בו ביום שהתחילו את ההתקפה... או ביום המחרת. הסורים הרי ברחו, לא היו מגינים, ולא היה צבא שעמד נגדם, ואז לא הייתה עיר הבירה... ואז סוריה הייתה מסכימה מיד להסכם שלום. ואז היו נפטרים מעוד חזית, היו משחררים 40,000 חיילים מהחזית הזו [=הצפונית]... גם ושינגטון חיכתה שיכבשו את דמשק (לפחות ביום האחרון), למרות שמן השפה ולחוץ הם התנגדו לכך, הרי לאמיתו של דבר הם חיכו שיעמידום בפני עובדה מוגמרת. שאלתי למה לא כבשו את דמשק וקיבלתי תשובה בסגנון הבא: "בגלל הימצאותם של צוקים וסלעים כאלה שקשה לכובשם", ומסגנון התשובה מוכח שהשאלה הייתה שאלה-טענה חזקה וטובה!"

— פרשת נח תשל"ד, שיחות קודש תשל"ד כרך א' עמ' 118

הרבי גם דיבר על כך בליל שמחת תורה תשל"ד בפני אריה מורגנשטרן ומנחם לוין, שהגיעו אז להקפות. הרבי ציין בשיחה עם השניים, שכיבוש דמשק היה מכריע את גורל המלחמה, והייתה מערערת על היציבות העולם המוסלמי, אותה סימלה דמשק. הרבי דחה את הטענות שרוסיה, תתערב בעקבות הכיבוש של דמשק, לטובת סוריה, והוסיף שההתנגדות האמריקאית היא רק מן השפה ולחוץ. הרבי גם דיבר איתם על משמעות המלחמה ובעיקר על חשיבות התקופה מבחינת תהליך הגאולה. בתום השיחה, הבטיחו השניים שהם יפעלו על ראשי המדינה לכבוש את דמשק^[4]..

מסר דומה קיבל מר יוסף צ'חנובר איש מערכת הביטחון באותם ימים, ממזכירות הרבי, שבו נמסר לו להפעיל לחץ על משה דיין שיורה לכבוש את דמשק. מר צ'חנובר קיים את ההוראה, ומסר את דבריו של הרבי, משה דיין שמע את הדברים והגיב: הרבי צודק, אבל אין לנו די כוח-אדם... החיילים צריכים להגן על תל אביב!...".

תקופה לא ארוכה לאחר המלחמה, ביחידות של חבר הכנסת אברהם ורדיגר ורעייתו, שאלה האישה את הרבי: כיצד יכולה הייתה ישראל - מדינה קטנה מוקפת שונאים כה רבים - להרשות לעצמה לכבוש את סוריה ולהחזיק בה?". הרבי הבהיר^[5]: "התכוונתי שייכנסו לדמשק, יוציאו משם את השבויים הישראלים ואת הפצועים וכל אלה שאנו יכולים ולכן גם צריכים להציל את חייהם, ומיד לצאת. לא התכוונתי שיתיישבו בדמשק."

הפרוטוקולים נחשפים[עריכה | עריכת קוד מקור]

קרוב לארבעים שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים, נחשפו הפרוטוקולים של קובעי המדיניות במלחמה, ואז ראו כי הרבי צדק בכל שלב ושלב. על כך פירסם שי גפן בשבועון בית משיח, סקירה ובה השוואה בין הפרוטוקולים לדברי הרבי, וכך הראה עד כמה הרבי צדק בכל האזהרות והנבואות^[6].

ועידת ז'נבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הפעילות החבדי"ת במלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מיד עם פרוץ המלחמה, יצא הרבי במבצע מיוחד, כשהוא מבקש להגיע לכל חיילי צה"ל ולהביא להם מסר של אמונה, תקווה וביטחון. ההוראה הייתה גם לחלק לכל החיילים מטבעות לצדקה וכן להניח תפילין ולשמח את החיילים.

בהתוועדות ביום י"ט כסלו דיבר הרבי אודות המלחמה. באחת השיחות הסביר הרבי כי בכדי לנצח את האוייב, צריך נשק סודי; אלא שאם האויב מגלה את הנשק הסודי, אף הוא יכול להשתמש בו. ולכן צריכים להניח תפילין עם החיילים, זהו נשק שהאוייב לא מכיר ולא יכול לו, שכן בצד השני ישנם גויים, וגם אם יניחו תפילין, הרי אינם מקיימים בכך מצווה^[7].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלום דובער וולפא שלום שלום ואין שלום - תיעוד מסמכים, מאמרים וקטעי עיתונות מהתקופה.
ארבעים לנבואה, ארבעים שנה לנבואת הרבי על מלחמת יום הכיפורים. מוסף שבועון בית משיח, יצא לקראת יום כיפור תשע"ד.
מלחמת יום הכיפורים גיליון מיוחד של , מס' 2027.
שניאור זלמן ברגר, דרך כוכב מיעקב, תולדות הרב יעקב מזרחי

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנדי גרוזמן, מצא את בנו וזעק זכיתי להקריב קרבן לישראל
שי גפן, הפרוטוקולים מגלים עד כמה הרבי צדק - שבועון בית משיח גליון 759.
הרבי ומלחמת יום כיפור בראי העיתונות
הרב ישראל מאיר לאו, הטנקיסטים הצילו את חמשת החיילים - פעיולת טנק חב"ד במהלך המלחמה
ההיסטורין אריה מורגנשטרן מספר על ששמע מהרבי לשכנע את מקבלי ההחלטות בארץ לכבוש את דמשק
שניאור זלמן ברגר, הזווית החב"דית של מלחמת יום הכיפורים
הרבי: לכבוש את דמשק יומן על המאורעות ב-770 על רקע המלחמה בתוך שבועון בית משיח ערב חג הסוכות תשע"ז
להשבית אויב ומתנקם - קובץ מיוחד במלאות 40 שנה לניסי מלחמת יום הכיפורים - ועד חיילי בית דוד, תשרי תשע"ד.
הרב אבישי איפרגון, מידע חדש על מלחמת יום הכיפורים
מלחמת יום הכיפורים מזווית שלא הכרתם, מערוץ היוטיוב של jem, באתר "סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב"
הרבי על מלחמת יום הכיפורים, ראיון וידאו עם אריה מורגנשטרן, מערוץ היוטיוב של jem, באתר "סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב"
ינוסו מפניך, חמישים שנה למלחמת יום הכיפורים, יצא לאור ע"י את"ה המרכזי 770 במלאות 50 שנה למלחמת ים הכיפורים.

הערות שוליים

↑ מוסף בית משיח, 40 לנבואה, גיליון יום הכיפורים תשע"ד
↑ אתר יזכור. דרך כוכב מיעקב – תולדות אביו הרב יעקב מזרחי
↑ בית משיח גליון 1397 עמ' 13
↑ ההיסטורין אריה מורגנשטרן מספר על ששמע מהרבי לשכנע את מקבלי ההחלטות בארץ לכבוש את דמשק .
↑ כפר חב"ד גיליון 722 עמ' 31
↑ שי גפן, הפרוטוקולים מגלים עד כמה הרבי צדק - שבועון בית משיח גליון 759
↑ שיחת י"ט כסלו תשל"ד, חלק ב'.

[1] מוסף בית משיח, 40 לנבואה, גיליון יום הכיפורים תשע"ד

[2] אתר יזכור. דרך כוכב מיעקב – תולדות אביו הרב יעקב מזרחי

[3] בית משיח גליון 1397 עמ' 13

[4] ההיסטורין אריה מורגנשטרן מספר על ששמע מהרבי לשכנע את מקבלי ההחלטות בארץ לכבוש את דמשק .

[5] כפר חב"ד גיליון 722 עמ' 31

[6] שי גפן, הפרוטוקולים מגלים עד כמה הרבי צדק - שבועון בית משיח גליון 759

[7] שיחת י"ט כסלו תשל"ד, חלק ב'.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ: מלחמת יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות" בקשר למכתב של הרבי בו רמז על נצחון המלחמה.]][[קובץ:משה דיין במחלמת יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שר הביטחון דאז משה דיין ולצידו (משמאל) ר' [[זלמן סטמבלר]], חייל חסיד חב"ד, אומרים "לחיים" בזמן המלחמה]][[קובץ:יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px| הרב [[מאיר פרידמן]] ב[[מבצע חנוכה]] בצידו המערבי של תעלת סואץ בזמן המלמה]] [[קובץ:פרידמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסיד חב"ד משמח יהודים במהלך המלחמה]][[קובץ:שמירה על נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד שומרים על [[נחלת הר חב"ד]] במהלך המלחמה]]
+[[קובץ: מלחמת יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות" אודות מכתב הרבי בו רמז את נצחון המלחמה.]][[קובץ:משה דיין במחלמת יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שר הביטחון דאז משה דיין ולצידו (משמאל) ר' [[זלמן סטמבלר]], חייל חסיד חב"ד, אומרים "לחיים" בזמן המלחמה]]
-'''מלחמת יום הכיפורים''' פרצה ב[[יום הכיפורים]], [[י' בתשרי]] [[תשל"ד]] בהתקפה של צבאות סוריה ומצרים על [[ישראל]] המלחמה הסתיימה רשמית ביום [[ל' תשרי]] [[תשל"ד]], עם זאת בצד הסורי הסתיימה המלחמה ב[[י' בסיוון]] תשל"ד.
+[[קובץ:יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px| הרב [[מאיר פרידמן]] ב[[מבצע חנוכה]] בצידו המערבי של תעלת סואץ בזמן המלמה]]
+'''מלחמת יום הכיפורים''' פרצה בהפתעה יחסית ב[[יום הכיפורים]], [[י' בתשרי]] [[תשל"ד]] בהתקפה של צבאות [[סוריה]] ו[[מצרים]] על [[מדינת ישראל|ישראל]] המלחמה הסתיימה רשמית ביום [[ל' תשרי]] [[תשל"ד]], עם זאת בצד הסורי הסתיימה המלחמה ב[[י' בסיוון]] תשל"ד. המתקפה האדירה בתחילת המלחמה תפסה את ממשלת ישראל וצה"ל לא מוכנים בהיבטים רבים, ובתחילה ההפסדים היו כואבים ומרים, אך תוך זמן קצר גוייסו כוחות ובדרך נס חיילי צה"ל הצליחו להדוף את המתקפות וגם לכבוש שטחים עצומים בכל החזיתות. לעומת הממשלה והמודיעין, הרבי צפה את פריצתה של המלחמה חודשים קודם, כאשר פתח בשרשרת ארוכה של הכנות וביטויים בהם היה ניכר כי יש התרחשות גדולה וקרובה אשר זקוקים מולה לחסדים גדולים ובמיוחד הרבי עורר פעילות עם ילדים 'מפי עוללים... להשבית אויב'. ועל דברים אלו הרבי דיבר כי ניבא ולא ידע מה ניבא{{הערה|מוסף בית משיח, 40 לנבואה, גיליון יום הכיפורים תשע"ד}}.
+==רקע==
+===הפסקת אש אחרי [[מלחמת ההתשה]]===
+בשיחת שבת פרשת מטות-מסעי, [[כ"ח תמוז]] [[תש"ל]]: "פשוט וברור, שכל "הפסקת-האש" הזו, היא הסחת דעת, כיון שבזמן הזה, נאצר רוצה לבנות ולהכניס נשק לתעלת סואץ. כעת, הנשק שנקנה והתקבל מהצרפתים והרוסים עומד בלוב, וממתין למשלוח. ממתינים רק לרגע שבו יפסיקו להפציץ, ואז יוכלו לשלוח את כל הנשק, ולהתחיל לבנות שם".
-==ההכנות למלחמה==
+קריאותיו של הרבי לא נענו, ותחזיתו התבררה כמדוייקת, כאשר יום אחד בלבד לאחר חתימת הסכם אש הפרו אותו המצרים, והחלו בהכנות מאסיביות למלחמת יום הכיפורים.
+===ההכנות למלחמה===
 בערב [[חג השבועות]] [[תשל"ג]] יצא [[הרבי]] בקריאה לדאוג לכך שבחופשת הקיץ יקבל כל ילד יהודי [[חינוך]] תורני. הוא תבע, ביקש והתחנן לפעול עם ילדים בכל דרך אפשרית: ב[[לימוד תורה]], בנתינת צדקה, הוספה בקייטנות ובמחנות קיץ, ריכוזם ליד [[הכותל המערבי]] בימי ה[[סליחות]] וב[[עשרת ימי תשובה]], רישומם לחינוך על טהרת הקודש ועוד. כל זה כדי שיפעלו להשבית אויב ומתנקם כלשון הפסוק בתהלים פרק ח': "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז... להשבית אויב ומתנקם".
-בחודש [[אלול]] פנה הרבי לשלוחים בצפת שישפצו מחדש את [[בית הכנסת צמח צדק]] עד הימים הנוראיים.
+בחודש [[אלול]] פנה הרבי לשלוחים בצפת שישפצו מחדש את [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית הכנסת צמח צדק]] עד הימים הנוראיים.
 ערב "[[ימי בין המצרים]]" פנה הרבי במכתב לכל ילדי העולם וביקש להוסיף ב[[תורה]] ו[[צדקה]] בכדי להשבית גם את אותו אויב שהביאנו ל[[ימי בין המצרים]] ועודו מתנקם בעמינו עד היום הזה. את הוראתו הדחופה ביום [[ח"י אלול]] לרכז ילדים ב[[כותל המערבי]] ל[[תורה]] [[תפילה]] ו[[צדקה]] סיים במלים: "ועל ידי שיסיימו את השנה באופן כזה ישביתו אויב ומתנקם... ויבוטלו כל הענינים הבלתי רצויים... וכל הקטרוגים שיכולים להיות... וכמו שכתוב ולא אבה ה' אלוקיך לשמוע אל בלעם... שיזרקו את השטן מבית דין של מעלה..."
@@ שורה 12: / שורה 18: @@
 ==המלחמה==
-ב[[יום הכפורים]] קרוב לשעה 14:00, פתחו הכוחות המצריים והסורים בהתקפה, מפתיעה, ומתואמת מראש על כוחות [[צה"ל]] בדרום ובצפון.
+ב[[יום הכפורים]] [[תשל"ד]] קרוב לשעה 14:00, פתחו צבאות מצרים וסוריה בהתקפה אדירה מפתיעה, ומתואמת מראש על כוחות [[צה"ל]] בדרום ובצפון.
 למרות התחזיות הקודמות ישראל לא פתחה במלחמה, אלא גייסה את חיילי המילואים ברגע האחרון. את הסיבה הסבירה ראש הממשלה דאז, [[גולדה מאיר]]: "כדי להראות לעולם שלא אנחנו התוקפנים".
-בהזדמנות התבטא [[הרבי]]: "אילו פתחנו ראשונים במערכה היינו מנצחים תוך 42 שעות".
+בהזדמנות התבטא [[הרבי]]: "אילו פתחנו ראשונים במערכה היינו מנצחים תוך 24 שעות".
 יום לאחר פרוץ המלחמה, רואיין הרבי על ידי העיתונאי [[גרשון יעקובסון]] ונשאל לתוצאות המלחמה, הרבי הפנה אותו הרבי למכתב כללי שכתב לפני יום כיפור ובו הסביר שתפילתה של [[חנה]] ב[[ספר שמואל]] א' כוללת את כל המלחמות שיהיו ל[[עם ישראל]] עד לביאת ה[[משיח]] ויסתיימו בנצחון ישראל ושהעיקר אצל יהודי מאז ומעולם זו האיכות, דרך ה[[תורה]], שהיא המגבירה את האור ומגרשת את החושך. אז הבינו החסידים את שרשרת פעולת הרבי בקיץ האחרון וכן את סגנון סיום ברכתו בערב יום כיפור: "יהי רצון שהאיכות של עם ישראל תנצח את אויבי ישראל".
@@ שורה 22: / שורה 28: @@
 בשיחה שאמר הרבי ב[[י"ג בתשרי]], הסביר הרבי באופן נדיר כי יש מקרים של ניבא ולא ידע מה ניבא, והוסיף הרבי, "כל ההתעוררות של 'מפי עוללים ויונקים יסדת עוז' עליה עורר בחודשי הקיץ, הייתה בשביל המלחמה".
+===הרב דוד מזרחי הי"ד===
+[[קובץ:ד מזרחי.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הרב דוד מזרחי הי"ד]]
+הרב [[דוד מזרחי]] הי"ד מחסידי חב"ד נהרג במלחמת יום הכיפורים. ר' דוד מזרחי נולד בעיר [[רחובות]] לאביו הרב [[יעקב ישראל מזרחי]] ממנהיגי אגודת ישראל. למד בישיבות חב"ד והקים בית חסידי לתפארת.
+ב[[מלחמת יום הכיפורים]] ר' דוד התייצב ביחידתו ונשלח להשתתף בקרב-הבלימה ברמת-הגולן. על הקורות אותו כבר למחרת היום כתב המפקד למשפחה השכולה: "הדבר אירע ביום ב', [[י"ב תשרי]] [[תשל"ד]] 8 אוקטובר 1973, בסביבות הכפר נפח ברמת-הגולן. עם שחר נע הטנק עם עוד ארבעה טנקים בחזרה לכיוון המחצבה, כדי לעזור לכוח אחר, שהיה במצב חמור. תוך כדי תנועה נכנסו הטנקים למלכודת אש של מספר טנקים סוריים גדול. מפקד הכוח הורה לטנקים לסגת ותוך כדי תנועה לאחור קיבל הטנק פגיעה ישירה מפגז, אשר ממנה נפגע דוד הי"ד". הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בעיר הולדתו רחובות. השאיר אחריו אישה ושתי בנות, הורים, אחים ואחיות.
+במכתב תנחומים למשפחה השכולה, העלה מפקדו על נס את מעלותיו התרומיות של דוד: "דוד הי"ד שירת ביחידת שריון והיה חייל בעל אישיות נעלה, שאין רבים כמותה. היה מסור לחבריו ולתפקידו. אהב את המקום ואת הבריות. שם שמים היה שגור תמיד על פיו. מכוח האמונה שבו האציל על חבריו ותרם בכך רבות להעלאת המוראל של הסובבים אותו. לא יישכח זכרו מאתנו ודמותו תעמוד לנגד עינינו לעד".
+הטנקים באיזור בו נפגע, ננטשו, ואביו הרב יעקב חיפש וחיפש עד שמצא את בנו ודאג להביאו לקבורה זמנית בגולן ולאחר מכן קבועה בעיר רחובות.
+הרבי שלח מכתבי תנחומין למשפחה {{הערה|אתר יזכור. דרך כוכב מיעקב – תולדות אביו הרב יעקב מזרחי}}.
+[[קובץ:פרידמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסיד חב"ד משמח יהודים במהלך המלחמה]]
+==אזהרות ונבואות הרבי==
+===קו בר לב===
+בשנת [[תש"ל]] בנה צה"ל מערך ביצורים ובונקרים על תעלת סואץ כהגנה מפני המצרים, הקו נחשב לבלתי חדיר וכונה 'קו בר לב' על שם הרמטכ"ל דאז [[חיים בר לב]]. עם סיום בניית הקו ביקש האלוף [[אריאל שרון]] מידידו הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לבשר לרבי על סיום הקו. באגרת חזרה{{הערה|בית משיח גליון 1397 עמ' 13}} כתב הרבי שאין כאן בשורה אלה ההפך, קו הביצורים עלול להפוך למלכודות עבור החיילים שבתוך. מה שאכן קרה כאשר הביצורים לא הצליחו לעצור את המצרים והפכו למלכודת בשביל החיילים שבתוך שנרצחו או נפלו בשבי.
+[[קובץ:שמירה על נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד שומרים על [[נחלת הר חב"ד]] במהלך המלחמה]]
 ===כיבוש דמשק===
 במשך המלחמה דחף הרבי את הממשלה לכבוש את דמשק ואף התבטא על כך ב[[התוועדות]] ב[[שבת]]:
@@ שורה 32: / שורה 56: @@
 תקופה לא ארוכה לאחר המלחמה, ב[[יחידות]] של חבר הכנסת אברהם ורדיגר ורעייתו, שאלה האישה את הרבי: כיצד יכולה הייתה ישראל - מדינה קטנה מוקפת שונאים כה רבים - להרשות לעצמה לכבוש את סוריה ולהחזיק בה?". הרבי הבהיר{{הערה|1= [[כפר חב"ד]] גיליון 722 עמ' 31}}: "התכוונתי שייכנסו לדמשק, יוציאו משם את השבויים הישראלים ואת הפצועים וכל אלה שאנו יכולים ולכן גם צריכים להציל את חייהם, ומיד לצאת. לא התכוונתי שיתיישבו בדמשק."
-==ועיזת ז'נבה==
+===הפרוטוקולים נחשפים===
+קרוב לארבעים שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים, נחשפו הפרוטוקולים של קובעי המדיניות במלחמה, ואז ראו כי הרבי צדק בכל שלב ושלב. על כך פירסם שי גפן בשבועון בית משיח, סקירה ובה השוואה בין הפרוטוקולים לדברי הרבי, וכך הראה עד כמה הרבי צדק בכל האזהרות והנבואות{{הערה|[[שי גפן]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57542 הפרוטוקולים מגלים עד כמה הרבי צדק]''' - [[שבועון בית משיח]] גליון 759}}.
+==ועידת ז'נבה==
 {{להשלים}}
 ==הפעילות החבדי"ת במלחמה==
 מיד עם פרוץ המלחמה, יצא הרבי במבצע מיוחד, כשהוא מבקש להגיע לכל חיילי צה"ל ולהביא להם מסר של [[אמונה]], תקווה וביטחון. ההוראה הייתה גם לחלק לכל החיילים מטבעות ל[[צדקה]] וכן להניח [[תפילין]] ולשמח את החיילים.
@@ שורה 41: / שורה 69: @@
 ==לקריאה נוספת==
 *הרב [[שלום דובער וולפא]] '''[[שלום שלום ואין שלום]]''' - תיעוד מסמכים, מאמרים וקטעי עיתונות מהתקופה.
+*'''ארבעים לנבואה''', ארבעים שנה לנבואת הרבי על מלחמת יום הכיפורים. מוסף [[שבועון בית משיח]], יצא לקראת [[יום כיפור]] [[תשע"ד]].
+*'''מלחמת יום הכיפורים''' גיליון מיוחד של {{שבועון כפר חב"ד}}, מס' 2027.
+* [[שניאור זלמן ברגר]], דרך כוכב מיעקב, תולדות הרב [[יעקב מזרחי]]
 ==קישורים חיצוניים==
+*[https://chabad.info/magazine/49305/ מנדי גרוזמן, מצא את בנו וזעק זכיתי להקריב קרבן לישראל]
 *[[שי גפן]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57542 הפרוטוקולים מגלים עד כמה הרבי צדק]''' - [[שבועון בית משיח]] גליון 759.
 *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=2614 הרבי ומלחמת יום כיפור בראי העיתונות] {{אינפו}}
-*הרב [[ישראל מאיר לאו]], '''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=2287 הטנקיסטים הצילו את חמשת החיילים]'''{{וידאו}} - פעיולת [[טנק חב"ד]] במהלך המלחמה {{אינפו}}
+*הרב [[ישראל מאיר לאו]], '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2287 הטנקיסטים הצילו את חמשת החיילים]'''{{וידאו}} - פעיולת [[טנק חב"ד]] במהלך המלחמה {{אינפו}}
 *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57436 ההיסטורין אריה מורגנשטרן מספר על ששמע מהרבי לשכנע את מקבלי ההחלטות בארץ לכבוש את דמשק] {{אינפו}}
-*שניאור זלמן ברגר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=31968 הזווית החב"דית של מלחמת יום הכיפורים] {{אינפו}}
+*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=31968 הזווית החב"דית של מלחמת יום הכיפורים] {{אינפו}}
-*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/10/13/085160674525.html הרבי: לכבוש את דמשק]''' יומן על המאורעות ב-770 על רקע המלחמה {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב חג הסוכות תשע"ז
+*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/10/13/085160674525.html הרבי: לכבוש את דמשק]''' יומן על המאורעות ב-770 על רקע המלחמה {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב [[חג הסוכות]] [[תשע"ז]]
-*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/77870_he_2.pdf '''להשבית אויב ומתנקם'''] - קובץ מיוחד במלאות 40 שנה לניסי מלחמת יום הכיפורים - [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע"ד.
+*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/77870_he_2.pdf '''להשבית אויב ומתנקם'''] - קובץ מיוחד במלאות 40 שנה לניסי מלחמת יום הכיפורים - [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי [[תשע"ד]].
-*הרב אבישי איפרגון, '''[https://chabad.info/blogs/727521/ מידע חדש על מלחמת יום הכיפורים]''' {{אינפו}}
+*הרב [[אבישי איפרגון]], '''[https://chabad.info/blogs/727521/ מידע חדש על מלחמת יום הכיפורים]''' {{אינפו}}
+* [https://sinun770.org/מלחמת-יום-הכיפורים-מזווית-שלא-הכרתם/ מלחמת יום הכיפורים מזווית שלא הכרתם], מערוץ היוטיוב של [[jem]], באתר "סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב"
+* [https://sinun770.org/הרבי-על-מלחמת-יום-הכיפורים/ הרבי על מלחמת יום הכיפורים], ראיון וידאו עם אריה מורגנשטרן, מערוץ היוטיוב של [[jem]], באתר "סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב"
+*[https://chabad.info/news/tishrei/1009121/'''ינוסו מפניך'''], חמישים שנה למלחמת יום הכיפורים, יצא לאור ע"י [[את"ה המרכזי 770]] במלאות 50 שנה למלחמת ים הכיפורים.
 {{מלחמות ישראל|}}

מלחמות ישראל
מלחמות	מלחמת השחרור (תש"ח-תש"ט) \| מלחמת סיני (תשי"ז) \| מלחמת ששת הימים (תשכ"ז) \| מלחמת ההתשה (תשכ"ט-תש"ל) \| מלחמת יום כיפור (תשל"ד) \| מלחמת לבנון הראשונה (תשמ"ב) \| מלחמת המפרץ (תנש"א) \| מלחמת לבנון השנייה (תשס"ו) \| מלחמת חרבות ברזל (תשפ"ד)
פעולות ומבצעים	פעולת כראמה (תשכ"ח) \| מבצע אנטבה (תשל"ו) \| מבצע ליטני (תשל"ח) \| תקיפת הכור הגרעיני בעיראק (תשמ"א) \| מבצע רגל עץ (תשמ"ו)