עזרה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(26 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:כניסה לעזרה.jpg|left|thumb|300px|הכניסה להעזרה.]]
[[קובץ:כניסה לעזרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה המזרחית לעזרה - שער ניקנור.]]
'''העזרה''' הוא שטח הקדוש בקדושת מחנה כהונה, וטמא מת, וכל שכן טמאים חמורים יותר - כגון זב, נדה ויולדת - הנכנסים למקום זה, גם בזמן הזה, חייבים כרת.
'''העזרה''' היא החצר הפנימית ב[[בית המקדש]]. זהו שטח הקדוש בקדושת [[מחנה כהונה]], וטמא מת, וכל שכן טמאים חמורים יותר - כגון זב, נדה ויולדת - הנכנסים למקום זה, גם בזמן הזה, חייבים כרת.
 
מקור השם עזרה הוא משום ש"משם עזרה באה לעולם", שנאמר ישלח עזרך מקודש ומציון יסעדך{{הערה|[[תהלים]] פרק כ' פסוק ג'}}, וכל הבא להתפלל שם בלב שלם נעזר בה' אלוהיו{{הערה|הרד"ק בספר השרשים ערך עזר.}}.


== מקום העזרה ==
== מקום העזרה ==
מיקומה של העזרה היה בשטח [[הר הבית]] אולם לא במרכזה כי עם נוטה מהצד הדרומי הרבה ופחות מזה מהמזרח ופחות מזה מהצפון והכי קצת מהמערב. מבנה המקדש המכונה [[היכל]] היה בתוכה כך שהקיפה את כל המבנה סביב. גם ב[[משכן]] היה חצר ונקראה בשם [[חצר המשכן]].


מסביב להיכל, הייתה מחיצה - ב[[משכן]] הייתה זו ה[[פרוכת]], ב[[בית ראשון]] נבנה במקום קיר, הנקרא [[אמה טרקסין]], וב[[בית שני]], כאשר גובה ההיכל היה גבוה מכדי לאפשר בניית קיר בעובי אמה, חזרה הפרוכת למקומה.
מסביבה ב[[הר הבית]] הייתה חומה קטנה המכונה בשם [[סורג]] ובתוכה היו חומות העזרה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=10 הלכות בית הבחירה להרמב"ם פ"א ה"ה.] ושם פרק ה'}}.


כל המוקף במחיצה זו, נקראת "עזרה"<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=10 הלכות בית הבחירה להרמב"ם פ"א ה"ה.]</REF>.
== גודלה, תיאורה ותוכנה ==
אורכה של העזרה מהמזרח למערב היה מאה שמונים ושבע אמה ורוחבה מהדרום לצפון היה מאה שלשים וחמש אמה קפ"ז{{הערה|משנה מדות פרק ב משנה ו.}}.


===שערי העזרה===
{{להשלים}}
סביב לעזרה הייתה חומה גבוהה שבה היו [[שערי העזרה|שבעה שערים]]. שלשה בחומה הצפונית סמוכים לרוח מערב. ושלשה בחומה הדרומית סמוכים למערב. ואחד בחומה המזרחית במרכזה (והיא הייתה מכוונת כנגד פתח האולם שכנגד קודש הקודשים).


== גודל שערי ומקום העזרה ==
[[קובץ:העזרה כללי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העזרה במבט מהאוויר [1] [[אכסדרה]]. [2] [[מזבח העולה]]. [3] [[בית המטבחיים]]. [4] [[כיור]]. [5] שני השולחנות.]]


אורך קפ"ז על רוחב קל"ה.  
===חלוקת שטחים בתוכה===
שטחה של העזרה בבית המקדש התחלקה לשטחים שונים במרכזה עמד מבנה ה[[היכל]] שהייתה מאה אמה על מאה אמה בצידה המזרחי ביותר היה את [[עזרת ישראל]] ובצמוד לה [[עזרת כהנים]] בחלקה הצפוני שלפני ההיכל היה את בית המטבחים שם נעשה שחיטת הקרבנות ובצד הדרומי שלפני ההיכל היה את [[המזבח]] והכבש. לאחריהם בסמוך להיכל היה שטח שבין האולם למזבח{{הערה|מדות פרק ה, א. ראה משנה עירובין פרק י, טו. יומא פרק ג, ח. סוכה פרק ד, ה. תמיד פרק ה, ו. ועוד.}} נוסף לכך היה את השטח בצידי ההיכל הנקרא [[בית החליפות]] וכן במערב אחורי ההיכל הנקרא בשם [[אחורי בית הכפורת]].


[[שערי העזרה|שבעה שערים]] היו לה. ג' מן הצפון הסמוכין למערב. וג' מן הדרום סמוכין למערב. ואחד במזרח מכוון כנגד בית קדש הקדשים באמצע.
=== עבודת המקדש שנעשו בה ===
בשטחה נעשו עבודות רבות החל מעבודת הקרבנות: שחיטתם, זריקת דמם, הפשטת עורם, נתיחתם לנתחים והקרבתם על מערכת אש המזבח. גם הקרבת המנחות, העשויות מקמח ומשמן, ונסוך היין והמים על המזבח. שירת הלווים, ותפילת העם, תרומת הדשן, קידוש ידים ורגלים לפני העבודה ועוד. כל אלו נעשו בעזרה.


== תיאור העזרה ותוכנה ==
כמו כן נעשו בה עבודות רבים במשך השנה קיום מצוות [[סוטה]] ועבודת [[יום הכיפורים]] הגורלות והשתחוואות.
[[תמונה:העזרה כללי.jpg|left|thumb|300px|העזרה.]]
את מקום העזרה מתאר ה[[רמב"ם]]: העזרה לא היתה מכוונת באמצע [[הר הבית]]. אלא רחוקה מדרום הר הבית יתר מכל הרוחות וקרובה למערב יתר מכל הרוחות. ובינה ובין הצפון יתר ממה שבינה ובין המערב. ובינה ובין המזרח יתר ממה שבינה ובין הצפון.


העזרה בתמונה, היא במבט מלמעלה. גבולות העזרה הם החומה מסביב וכל מה שבתוך גבולותיה, דהינו: עזרת ישראל, [[עזרת כהנים]], הדוכן, תשע לשכות, ה[[מזבח]] [2], ה[[כיור]] [4], בית-המטבחים [3], שלחנות [5], עשרים וארבע טבעות ואכסדרה [1]. גם האולם ותכולתו, שהם: ה[[קדש]] ו[[קדש הקדשים]], וכל כלי הקדש שבהם - נכללים בעזרה. ארכה מאה ושמונים ושבע אמות, ורחבה מאה שלשים וחמש אמות.  
=== הכלים שבה===
בשטחה היו כלים רבים: הכלי הגדול הוא המזבח שעמד כאמור לפני ההיכל בצד הדרומי וכן את בית המטבחים שכלל את הטבעות השולחנות והעמודים. הכיור וכנו, הדוכן שעליו היו הלוויים עומדים בשעת השירה. כמו כן על יד המזבח ניצבו שני שלחנות: אחד של כסף ואחד של שיש. שלחן-הכסף היה מיועד לכלי-כסף ולכלי-[[זהב]] הנחוצים לעבודה, על שלחן השיש הניחו נתחים מבשר הקרבנות, לפני שהעלום על המזבח להקרבה על אש המערכה הגדולה.


עבודת הקרבנות נעשתה בתוך העזרה: שחיטתם, זריקת דמם על המזבח, פשיטת עורם, נתיחתם לנתחים ושריפת החלקים שהתורה מצווה לשפרם על מערכת אש המזבח. גם הקרבת המנחות, העשויות מקמח ומשמן, ונסוך היין והמים על המזבח, התקיימו בעזרה.
==קדושתה==
קדושת העזרה חמורה ונחשבת למחנה כהונה{{מקור|מדוע?}} שמשלחים ממנה טמא מת. אולם גזרו חכמים על טמאי מתים שלא יכנסו מהסורג ולפנים כך שאינם קרבים כלל לעזרה. אמנם [[מחוסרי כפרה]] שמותרים בכניסה לעזרת נשים אינם יכולים להיכנס לעזרה אפילו לא לעזרת ישראל ונשארו לעמוד בפתח בשער ניקנור{{הערה|כלים פרק א משנה ח.}}. ואפילו ישראל טהור אסור להיכנס לעזרה עד שיטבול קודם{{הערה|יומא פרק ג משנה ג.}}.


נוסיף לפרט את הכלים שהיו בעזרה. התמונה מס' מראה את [[הכיור וכנו]], ובו שנים-עשר ברזים. לפני העבודה היו הכהנים חייבים לרחוץ את ידיהם ואת רגליהם ממימי הכיור.  
== קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.temple.org.il/single-post/2017/04/23/-d7-a2-d7-96-d7-a8-d7-94 עזרה]''', באתר מכון המקדש
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21890 ענייני בית הבחירה: העזרה] {{אינפו}}


על ידו ניצבו שני שלחנות: אחד של כסף ואחד של שיש. שלחן-הכסף היה מיועד לכלי-כסף ולכלי-זהב הנחוצים לעבודה, על שלחן השיש הניחו נתחים מבשר הקרבנות, לפני שהעלום על המזבח לשריפה על אש המערכה הגדולה.
{{הר הבית}}
== מקורות ==
הקטע "תיאור העזרה", והתמונה, מתוך הספר "המקדש השני". כל הזכויות שמורות לרב ישראל דב לבנוני. [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=21890 חב"ד אינפו]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הר הבית]] [[קטגוריה:בית המקדש]]
[[קטגוריה:הר הבית]]
[[קטגוריה:בית המקדש]]

גרסה אחרונה מ־10:08, 19 בינואר 2024

הכניסה המזרחית לעזרה - שער ניקנור.

העזרה היא החצר הפנימית בבית המקדש. זהו שטח הקדוש בקדושת מחנה כהונה, וטמא מת, וכל שכן טמאים חמורים יותר - כגון זב, נדה ויולדת - הנכנסים למקום זה, גם בזמן הזה, חייבים כרת.

מקור השם עזרה הוא משום ש"משם עזרה באה לעולם", שנאמר ישלח עזרך מקודש ומציון יסעדך[1], וכל הבא להתפלל שם בלב שלם נעזר בה' אלוהיו[2].

מקום העזרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מיקומה של העזרה היה בשטח הר הבית אולם לא במרכזה כי עם נוטה מהצד הדרומי הרבה ופחות מזה מהמזרח ופחות מזה מהצפון והכי קצת מהמערב. מבנה המקדש המכונה היכל היה בתוכה כך שהקיפה את כל המבנה סביב. גם במשכן היה חצר ונקראה בשם חצר המשכן.

מסביבה בהר הבית הייתה חומה קטנה המכונה בשם סורג ובתוכה היו חומות העזרה[3].

גודלה, תיאורה ותוכנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אורכה של העזרה מהמזרח למערב היה מאה שמונים ושבע אמה ורוחבה מהדרום לצפון היה מאה שלשים וחמש אמה קפ"ז[4].

שערי העזרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

סביב לעזרה הייתה חומה גבוהה שבה היו שבעה שערים. שלשה בחומה הצפונית סמוכים לרוח מערב. ושלשה בחומה הדרומית סמוכים למערב. ואחד בחומה המזרחית במרכזה (והיא הייתה מכוונת כנגד פתח האולם שכנגד קודש הקודשים).

העזרה במבט מהאוויר [1] אכסדרה. [2] מזבח העולה. [3] בית המטבחיים. [4] כיור. [5] שני השולחנות.

חלוקת שטחים בתוכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שטחה של העזרה בבית המקדש התחלקה לשטחים שונים במרכזה עמד מבנה ההיכל שהייתה מאה אמה על מאה אמה בצידה המזרחי ביותר היה את עזרת ישראל ובצמוד לה עזרת כהנים בחלקה הצפוני שלפני ההיכל היה את בית המטבחים שם נעשה שחיטת הקרבנות ובצד הדרומי שלפני ההיכל היה את המזבח והכבש. לאחריהם בסמוך להיכל היה שטח שבין האולם למזבח[5] נוסף לכך היה את השטח בצידי ההיכל הנקרא בית החליפות וכן במערב אחורי ההיכל הנקרא בשם אחורי בית הכפורת.

עבודת המקדש שנעשו בה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשטחה נעשו עבודות רבות החל מעבודת הקרבנות: שחיטתם, זריקת דמם, הפשטת עורם, נתיחתם לנתחים והקרבתם על מערכת אש המזבח. גם הקרבת המנחות, העשויות מקמח ומשמן, ונסוך היין והמים על המזבח. שירת הלווים, ותפילת העם, תרומת הדשן, קידוש ידים ורגלים לפני העבודה ועוד. כל אלו נעשו בעזרה.

כמו כן נעשו בה עבודות רבים במשך השנה קיום מצוות סוטה ועבודת יום הכיפורים הגורלות והשתחוואות.

הכלים שבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשטחה היו כלים רבים: הכלי הגדול הוא המזבח שעמד כאמור לפני ההיכל בצד הדרומי וכן את בית המטבחים שכלל את הטבעות השולחנות והעמודים. הכיור וכנו, הדוכן שעליו היו הלוויים עומדים בשעת השירה. כמו כן על יד המזבח ניצבו שני שלחנות: אחד של כסף ואחד של שיש. שלחן-הכסף היה מיועד לכלי-כסף ולכלי-זהב הנחוצים לעבודה, על שלחן השיש הניחו נתחים מבשר הקרבנות, לפני שהעלום על המזבח להקרבה על אש המערכה הגדולה.

קדושתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קדושת העזרה חמורה ונחשבת למחנה כהונה[דרוש מקור: מדוע?] שמשלחים ממנה טמא מת. אולם גזרו חכמים על טמאי מתים שלא יכנסו מהסורג ולפנים כך שאינם קרבים כלל לעזרה. אמנם מחוסרי כפרה שמותרים בכניסה לעזרת נשים אינם יכולים להיכנס לעזרה אפילו לא לעזרת ישראל ונשארו לעמוד בפתח בשער ניקנור[6]. ואפילו ישראל טהור אסור להיכנס לעזרה עד שיטבול קודם[7].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. תהלים פרק כ' פסוק ג'
  2. הרד"ק בספר השרשים ערך עזר.
  3. הלכות בית הבחירה להרמב"ם פ"א ה"ה. ושם פרק ה'
  4. משנה מדות פרק ב משנה ו.
  5. מדות פרק ה, א. ראה משנה עירובין פרק י, טו. יומא פרק ג, ח. סוכה פרק ד, ה. תמיד פרק ה, ו. ועוד.
  6. כלים פרק א משנה ח.
  7. יומא פרק ג משנה ג.