פרשת אחרי מות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ביטול גרסה 485452 של 212.76.118.91 (שיחה))
תגית: ביטול
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{קשר חב"די}}
'''פרשת אחרי מות''' היא ה[[פרשה]] השישית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק ט"ז פסוק א' עד פרק י"ח פסוק ל').
'''פרשת אחרי מות''' היא ה[[פרשה]] השישית ב[[ספר ויקרא]] (מפרק ט"ז פסוק א' עד פרק י"ח פסוק ל').


שורה 20: שורה 21:
*'''שביעי''' - איסור תשמיש בין גברים וכן יחסים עם בהמות. ה' אומר שעם ישראל לא צריך לעשות מעשים כאלו כפי שהגויים עושים, וכך ארץ כנען מאסה בהם וכעת מגיע עם ישראל להחליף אותם. [[רש"י]] מפרש שבדיוק כפי שאדם לא יכול להשאיר בביטנו אוכל מקולקל, כך הארץ "הקיאה" את הגויים בגלל מעשיהם.
*'''שביעי''' - איסור תשמיש בין גברים וכן יחסים עם בהמות. ה' אומר שעם ישראל לא צריך לעשות מעשים כאלו כפי שהגויים עושים, וכך ארץ כנען מאסה בהם וכעת מגיע עם ישראל להחליף אותם. [[רש"י]] מפרש שבדיוק כפי שאדם לא יכול להשאיר בביטנו אוכל מקולקל, כך הארץ "הקיאה" את הגויים בגלל מעשיהם.


==בתורת החסידות==
==קישורים חיצוניים==
[[הרבי מליובאוויטש]] מסביר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חכ"ב עמ' 95}} שעבודת ה[[כהן גדול]] ב[[יום הכיפורים]] – לפעול
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/acharei-mot לקוטי שיחות פרשיות - פרשת אחרי מות] {{מפתח}}
כפרה על כל ישראל, הייתה נעשית "בפנים"
(בקודש הקדשים), ובבגדי לבן "ככהן הדיוט".
ומכך יש ללמוד הוראה בעבודת האדם את
ה':
באם רוצה האדם לפעול '[[טהרה]]' בעצמו
ובסובבים אותו, ולהביאם "לפני ה'" – להתקרב
להקב"ה, לתורתו ומצוותיו – אזי צריך הוא
ליכנס 'בפנים' ולהיות "ככהן הדיוט":
פעולת הקירוב בעצמו ובאחרים, צריכה
להיות לא מצד פניות ונטיות ו'רווחים' שיהיו
לו מכך, אלא אך ורק בכדי למלאות רצונו של
הקב"ה וכוונתו.
ולזאת – צריך 'לפשוט' ולהתנער מן
המחשבות אודות רווח של ('בגדי זהב' שהם)
"לכבוד ולתפארת", וליכנס "בפנים" – בפנימיות
ובעומק הנפש שלו, אשר בה נרגש רצון ה'
והחפץ לקיימו בלא כל נטיות, דאזי פועל הוא
מתוך הרגשה שהוא 'כהן הדיוט'; וזוהי הדרך
לפעול כפרה, לא רק בעצמו אלא אף על האחר
ואף "בעד כל קהל ישראל".
==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2685 טקסט פרשת אחרי מות עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=2685 טקסט פרשת אחרי מות עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=2716 פרשת אחרי מות בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=2716 פרשת אחרי מות בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1533 קריאת התורה של פרשת אחרי מות עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] {{שמע}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1533 קריאת התורה של פרשת אחרי מות עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] {{שמע}} {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
 
{{פרשות השבוע}}
{{פרשות השבוע}}
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ג]]
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ג]]
[[קטגוריה:חומש ויקרא|6]]
[[קטגוריה:חומש ויקרא|6]]

גרסה אחרונה מ־21:03, 25 בינואר 2023

ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך
אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פרשת אחרי מות היא הפרשה השישית בספר ויקרא (מפרק ט"ז פסוק א' עד פרק י"ח פסוק ל').

פרשת אחרי מות נקראת בשנים שאינן מעוברות יחד עם הפרשה שלאחריה, פרשת קדושים.

הפרשה בקצרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקדמה: פרשת אחרי-מות ממשיכה את סיפור המאורעות לאחר שבפרשת שמיני מסופר על מותם של שני בני אהרן הכהן, בעת שהקריבו אש זרה על המזבח, זמן קצר לאחר שהמשכן נחנך לעבודה. לאחר מכן הפסיקה התורה עם פרשיות תזריע-מצורע בהן קראנו על נגעים שונים של צרעת.

  • שני - המשך תיאור עבודת אהרן הכהן הגדול בעבודתו במשכן ביום הכיפורים, ובמיוחד את הפרטים של השעיר הנשלח לארץ עזאזל ובכך מכפר על עם ישראל.
  • רביעי - ה' אוסר להקריב קרבנות בכל מקום אחר מחוץ למשכן ה' - ולאחר מכן מחוץ לבית המקדש.
  • חמישי - ה' מצווה את בני ישראל בציווי האוסר עליהם לאכול דם וכן בהמות שנהרגו או מתו ללא שחיטה כשרה. בנוסף לכך ה' מזהיר את בני ישראל, שכאשר יגיעו לארץ כנען, לא יילכו אחרי מנהגי הגויים יושבי הארץ.
  • שישי - התורה מציינת שורה של יחסי אישות אסורים עם קרובים או קרובות מדרגות מסויימות, וכן איסור קיום יחסים עם נידה (לפני שטבלה במקווה לפי דיני טהרת המשפחה).
  • שביעי - איסור תשמיש בין גברים וכן יחסים עם בהמות. ה' אומר שעם ישראל לא צריך לעשות מעשים כאלו כפי שהגויים עושים, וכך ארץ כנען מאסה בהם וכעת מגיע עם ישראל להחליף אותם. רש"י מפרש שבדיוק כפי שאדם לא יכול להשאיר בביטנו אוכל מקולקל, כך הארץ "הקיאה" את הגויים בגלל מעשיהם.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]