צרעת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף נגע)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמל חבדפדיה.png ערך זה דורש הקשר חב"די: הסיבה לכך היא: התייחסות הרבי נכתבה בפסקה קצרה מאוד ולא מובנת, ובמיוחד שיש עשרות מאמרי חסידות שמסבירים את הנושא.
אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

Disambig RTL.svg.png המונח "מצורע" מפנה לכאן. לערך העוסק בפרשה בתורה בשם זה, ראו פרשת מצורע.

Disambig RTL.svg.png המונח "נגעים" מפנה לכאן. לערך העוסק במסכת בשם זה, ראו מסכת נגעים.

צרעת הינה שם כולל למיני הנגעים שעלולים להתרחש הנחלקים לשלושה סוגים: נגעי אדם, נגעי בתים ונגעי בגדים - כאשר מתפשט בהם כתם מסוים, אשר עלול לגרום להם טומאה. דינים רבים יש בזיהוי הנגע ובטיהור המצורע, המפורטים בפרשיות תזריע ומצורע.

סוגי הנגעים[עריכה]

בנגעי האדם ישנם כמה סוגי נגעים: שתים שהן ארבע:

  • בהרת: עזה כשלג - שהיא לבנה ביותר, ואין יותר לבנה ממנה.
  • בהרת: סיד ההיכל: - לבנה כסיד הלבן שבקירות ההיכל (בבית המקדש). זו הדרגה השנייה בלובן הבהרת.
  • שאת: קרום ביצה - לבנה כקרום העוטף את חלבון הביצה, מתחת קליפת החיצונית של הביצה.
  • שאת: כצמר הלבן - לבנה כצמר נקי של כבש בן יומו. זו הדרגה השנייה של הנגע המכונה שאת.

בכולם על האדם לגשת לכהן ולקבל "אבחון" האם הנגע שבעורו נחשב כנגע שעליו אומרת התורה שמטמאה והוא נהיה מצורע. רק לכהן יש את הסמכות לפסוק על האדם האם הוא מצורע או לא, אפילו תלמיד חכם גדול אינו יכול לקבוע בענין זה.

ההסבר לכך שרק הכהן יכול לפסוק, על פי תורת חסידות הוא, כי רק הכהנים אשר הינם מצאצאי אהרון הכהן, אשר היה אוהב ישראל אמיתי, וכל הכוהנים יש להם את האהבת ישראל כמו שלו, לכן רק להם יש את הסמכות לפסול ולטמא יהודי, כי בשביל להוכיח ולהראות על מום ביהודי צריך תחילה להגיע לדרגה שאוהב אותו בכל ליבו.

הנגעים בפנימיות[עריכה]

בחסידות מוסבר שכל הענין של הנגעים אינו ענין שלילי במהותו, אלא אדרבה.

כתוב "אדם כי יהיה בעור בשרו נגע צרעת"[1]: "אדם" זו הדרגה היותר נעלית מבין ארבעת השמות - אדם, גבר, איש, אנוש. הנגע קורה רק לאחד הנמצא בדרגה גבוהה של אדם. מכיוון שהנגע קורה רק לאחר שהאדם תיקן כבר את כל עניניו והוא שלם בכל אלא שהפסולת והדבר הכי חיצוני שבאדם, העור, שם עדיין נשאר קצת מקום שעדיין לא התברר ויצא מהרע, ואצל אחד כזה שייך שבעור שלו יהיה נגע צרעת. ולא עוד אלא שגם הנגע בעצמו הוא לא דבר שלילי מצד עצמו אלא אדרבה כפי שכותב אדמו"ר הזקן ש"הנגעים אורות גבוהים הן"[2] אלא שמצד חוזקם וגודלם לא יכלו לרדת ולהתלבש בכלים ולכן ירדו ונפלו לקליפות הטמאות, ונהיה לו נגע צרעת, אבל בשורשם למעלה הנגעים הינם נעלים ביותר.

ולכן גם מה שעליו לעשות זה ללכת לכהן, כי כהן הוא בדרגה יותר נעלית מכולם, ותפקידו לגלות את הטוב שבנגע עד שנהיה טהור.

הנגעים מרמזים על הגאולה[עריכה]

הרבי מסביר[3] שרצף הפרשיות "תזריע-מצורע" מבטא ומרמז על התהליך של גלות וגאולה, ענינו של הגאולה הוא שלאחר שבמשך הגלות מבררים ומנסים לגלות בעולם את הטוב שבכל דבר, וכל הדברים הגשמיים והנחותים, מתגלה מעלתם האמיתית איך שבשורשם הם נעלים, כי כל הגבוה גבוה נופל למטה למטה.

פרשת תזריע שבה מתוארים פרטי הנגעים מרמז על תקופת הגלות, שלמראית עין יש ענינים שלילים.

פרשת מצורע שבה מוסבר איך מטהרים את הנגעים מרמז על תקופת הגאולה שבה יתגלה לגמרי הטוב והמעלה שבעולם.

טהרת המצורע[עריכה]

סדר טהרת המצורע מפורט בתחילת פרשת מצורע:

(ב) זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן: (ג) וְיָצָא הַכֹּהֵן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע הַצָּרַעַת מִן הַצָּרוּעַ: (ד) וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב: (ה) וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאֶחָת אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם חַיִּים: (ו) אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה יִקַּח אֹתָהּ וְאֶת עֵץ הָאֶרֶז וְאֶת שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֶת הָאֵזֹב וְטָבַל אוֹתָם וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחֻטָה עַל הַמַּיִם הַחַיִּים:(ז) וְהִזָּה עַל הַמִּטַּהֵר מִן הַצָּרַעַת שֶׁבַע פְּעָמִים וְטִהֲרוֹ וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה

ויקרא יד

קרבנותיו[עריכה]

לאחר שבוע מהתגלחת מביא המצורע שני קרבנות לחטאת ולעולה. אם הוא עני, מביא קרבן שתי תורים או שני בני יונה, אחד עולה ואחד חטאת.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • והובא אל הכהן, לקט פתגמים מתורת רבותינו נשיאינו אודות טהרת המצורע, שבועון בית משיח ל' ניסן תש"פ עמוד 8
  • מצוות טהרת המצורע בספר דרך מצוותיך של אדמו"ר הצמח צדק.

קישורים חיצוניים[עריכה]

  • הרב ישראל העשיל גרינברג, דיני צרעת בזמן הזה, קובץ הערות 'ולמען ילמדו' בופולו י"א ניסן תשפ"ג עמוד 43

הערות שוליים

  1. ספר ויקרא פרק י"ג.
  2. ליקוטי תורה תזריע-מצורע.
  3. שיחת פרשת תזריע מצורע תנש"א.