שואל משה קליין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־14:40, 11 באוגוסט 2023

הרב שואל משה קליין (ה' טבת תרפ"ז - כ"ו תשרי תשנ"ד), עבד בועד נחלת הר חב"ד שבקרית מלאכי, יד ימינו של מנהל אש"ל הכנסת אורחים הרב משה ירוסלבסקי, ומעמודי התווך של קהילת חב"ד בטשקנט שבאוזבקיסטן.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בה' טבת תרפ"ז בפולטובה שבאוקראינה לאביו הרב שמואל מנחם קליין ולאימו מרים, בתו של החסיד הרב שניאור זלמן חוסידוב. בעת חגיגת הברית מילה כובד בסנדקאות רב קהילת ליובאוויטש המקומית הרב דובער גרינפרס, והרך הנולד נקרא על שם אב סבו, החסיד הרב שואל משה חוסידוב.

בהיותו בן שלוש נדד יחד עם משפחתו לפרבר פושקינה הסמוך ללנינגרד, שם התפתחה באותן שנים קהילה חב"דית בראשות הרב אברהם אליהו פלוטקין^[1]. בפושקינה התגוררה משפחתו במשך יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה, ובהם משפחתו ומשפחות חב"דיות נוספות, שעשו מסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל. לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי קרוב משפחתם הרב ישראל חוסידוב לעבור להתגורר בטשקנט, ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, שם פגשו קהילות חב"דיות של פליטי המלחמה^[2].

בהגיעו לטשקנט, היה שואל משה בן 16, והוא נכנס ללמוד אצל המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן יחד עם קבוצת בחורים נוספת, שהיוותה את הבסיס להקמתה של ישיבת תומכי תמימים טשקנט. במקביל, הושפע גם מדמותו של המשפיע ר' ניסן נמנוב שהתגורר במקום תקופה קצרה, והגיע לאחר מכן לביקורים עונתיים לבקר את מצב סניף ישיבת תומכי תמימים המקומי.

בעסקנות הכלל[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם סיום המלחמה התרוקנה ברית המועצות מאלפי חסידי חב"ד שהבריחו את הגבול באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. משפחת קליין לא הצליחה להצטרף למבריחי הגבול, ור' שואל משה נותר בטשקנט יחד עם משפחתו והחל לעסוק בעסקנות הכלל.

פעילותו העיקרית הייתה תיחזוק מנייני התפילה המחתרתיים שהתקיימו בביתם כשלצורך כך הוא הסתכן להוציא את ספרי התורה מתוך בית כנסת שנאטם על ידי הקומוניסטים.

בט"ו כסלו תשי"ד נשא את רעייתו חיה ליבא, בתו של הרב צבי אייזיק מאסין ומרת ראדע^[3]. הזוג הצעיר המשיך להתגורר לאחר החתונה בבית הורי ר' שואל משה, והכלה חיה ליבא החלה לעבוד במשרת ניהול חשבונות ממשלתית במרפאה העירונית.

בשנות מגוריו בטשקנט נולדו לר' שואל משה שתי בנות (גב' דובה לוין, וגב' פייגא גליצנשטיין), ורעייתו התעקשה להפקיד אותם בידיו של מלמד חסידי שיעניק להם חינוך חסידי וילמד אותם תורה. למרות התופעה החריגה, המלמד החסידי בעיר ר' יואל איטקין לקח על עצמו את התפקיד, ולימד את בנותיהם בשעות לימוד נפרדות.

עם סגירת סניף ישיבת תומכי תמימים בטשקנט בשלהי שנות הכ"פים בעקבות הידלדלות משפחות אנ"ש באזור, לקח על עצמו את לימודם של בני החסידים שהיו בגיל ישיבה, ושיכן אותם במבנה קטן בחצר ביתו שם התנהלה כעין ישיבה בה לימד בתקופה הראשונה הרב יוסף וולוביק.

מלבד מנייני התפילה שהתקיימו בביתם, נהג ר' שואל משה לארגן בביתו פעילויות יהודיות נוספות שהיו כרוכות בסכנת הגלייה לסיביר, ביניהם שחיטת כפרות, ואפיית מצות לחג הפסח עבור כל חסידי חב"ד בעיר.

העלייה לארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנות הכ', הקלו רשויות ברית המועצות את אפשרויות ההגירה, ואישרו נסיעה של אזרחים במסגרת איחוד משפחות. לצורך כך היה צריך להתקבל במשרדי ההגירה בקשת איחוד ממשפחות שהתגוררו מחוץ לתחומי ברית המועצות. לצורך כך, אישר הרבי למזכירו הרב בנימין קליין, להסכים כי אחיו מירושלים יציג עצמו כקרוב משפחת קליין טשקנט וזאת על אף שאינו קשור אליהם משפחתית^[4].

בחודש חשוון תשל"ב התקבלה אשרת היציאה, ובערב י"ט כסלו של אותה שנה הגיע ר' שואל משה יחד עם בני משפחתו לארץ הקודש וקבע את מגוריו בשכונת נחלת הר חב"ד שבקריית מלאכי.

בתקופה הראשונה למגוריהם במקום עבד במפעל ליצור שמיכות בשם גולגוטקס, מפעל שהוקם בברכת ועידוד הרבי, ולאחר מכן התמנה לעבוד בוועד נחלת הר חב"ד במסגרתו פעל לפיתוח השכונה הזרמת תקציבים וביסוס המוסדות.

תפקידו הרשמי היה הממונה על המחלקה הסוציאלית בוועד, אך לצד עבודתו פעל במגוון תחומים לטובת תושבי השכונה כולם. במקביל, פתח בית תבשיל שהעניק ארוחות חמות לזקנים גלמודים ועריריים.

בנוסף לפעילותו הציבורית, עסק בלהט במבצע תפילין ומדי יום היה נוסע על אופניים לבסיס צה"ל- תובלה-קסטינה, הסמוך למקום מגוריו על מנת להניח תפילין עם החיילים. כמו כן התעסק בארגון התוועדויות חסידיות בבית הכנסת החב"די המרכזי בשכונה, ונחשב לגזבר הלא רשמי של בית הכנסת.

מאז עלייתו לארץ הקודש הקפיד לנסוע לרבי בכל שנה למשך חודש תשרי, וכמה פעמים זכה לתת בעצמו אתרוג לרבי מארץ ישראל. ובמשך זמן שהותו בחצר הרבי עמד לצידו של הרב משה ירוסלבסקי בניהול וארגון אש"ל הכנסת אורחים.

הפעם הראשונה בה ראה את הרבי היה בעת נסיעתו לחגיגות יובל השבעים להולדת הרבי לקראת י"א ניסן תשל"ב, ובאור לי"ג ניסן נכנס ליחידות במהלכה התעניין הרבי במצבם של יהודי רוסיה מעבר למסך הברזל, והעניק לו מצות והגדה של פסח. בעת היחידות הראה ר' שואל משה לרבי תמונה משפחתית והרבי ביקש ממנו להותיר אותה אצלו.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בלילה הראשון של חג הפסח תשמ"ב נפטרה רעייתו לאחר מחלה ממושכת, ואילו הוא עצמו נפטר עשר שנים לאחר מכן. בשנותיו האחרונות לקה במחלה ממארת, ובחודש אלול תשנ"ג נסע לחצר הרבי ונסע למספר רופאים אמריקאיים שלא הצליחו לרפא אותו. הוא חזר ארצה עוד לפני חודש תשרי, והתאשפז בבית הרפואה, ובכ"ו תשרי תשנ"ד נפטר.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחיו:

ר' שניאור זלמן קליין, נחלת הר חב"ד
ר' ליפא קליין, מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד

בנותיו:

ביתו פייגא, רעייתו של הרב ישראל צבי גליצנשטיין, נחלת הר חב"ד, קריית מלאכי
ביתו דאבא, רעייתו של הרב משה חיים לוין, שליח הרבי לקנזינגטון, ברוקלין ניו יורק

נכדו:

הרב מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ') שליח הרבי בצ'רנוביץ, אוקראינה

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שניאור זלמן ברגר , חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין
כרטיסו בספר חסידים, נכתב עבורו בתקופת מגוריו בטשקנט. שמות ההורים צ"ל ר' שמואל מנחם ומרת מרים

הערות שוליים

↑ פעילות חוצה גבולות עמוד 8 ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד. ושם: בפושקינה גרו משפחות חב"דיות ידועות ובהן: הרב אברהם אליהו פלוטקין, מרוזוב, הרב שמואל מנחם קליין, הרב זלמן קלמנסון, הרב דובער חן, הרב שמעון גלפרין, חוסידוב
↑ פעילות חוצה גבולות עמוד 22–24, ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, שניאור זלמן ברגר , חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין
↑ נכדה של הרב דוד בער שמולביץ ומרת בלומה ריבא, ונינה של הרב ליבל ונחמה פיגה ווישנסקי
↑ שניאור זלמן ברגר, קליין ירושלים וקליין טשקנט התאחדו בהוראת הרבי .

[1] פעילות חוצה גבולות עמוד 8 ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד. ושם: בפושקינה גרו משפחות חב"דיות ידועות ובהן: הרב אברהם אליהו פלוטקין, מרוזוב, הרב שמואל מנחם קליין, הרב זלמן קלמנסון, הרב דובער חן, הרב שמעון גלפרין, חוסידוב

[2] פעילות חוצה גבולות עמוד 22–24, ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, שניאור זלמן ברגר , חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין

[3] נכדה של הרב דוד בער שמולביץ ומרת בלומה ריבא, ונינה של הרב ליבל ונחמה פיגה ווישנסקי

[4] שניאור זלמן ברגר, קליין ירושלים וקליין טשקנט התאחדו בהוראת הרבי .

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{אין תמונה|}}
+[[קובץ:קליין שואל.png|ממוזער|250px|הרב שואל משה קליין]]
-הרב '''שאול משה קליין''' ([[ה' טבת]] [[תרפ"ז]] - [[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]]), היה חבר בוועד [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי, יד ימינו של מנהל [[אש"ל הכנסת אורחים]] הרב [[משה ירוסלבסקי]], ומעמודי התווך של קהילת חב"ד ב[[טשקנט]] שבאוזבקיסטן.
+הרב '''שואל משה קליין''' ([[ה' טבת]] [[תרפ"ז]] - [[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ד]]), עבד ב[[ועד נחלת הר חב"ד]] שב[[קרית מלאכי]], יד ימינו של מנהל [[אש"ל הכנסת אורחים]] הרב [[משה ירוסלבסקי]], ומעמודי התווך של קהילת חב"ד ב[[טשקנט]] שב[[אוזבקיסטן]].
 ==תולדות חיים==
-נולד ב[[ה' טבת]] [[תרפ"ז]] ב[[פולטובה]] שב[[אוקראינה]] לאביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] ולאימו מרים, בתו של החסיד הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]]. בעת חגיגית ה[[ברית מילה]] כובד בסנדקאות רב קהילת ליובאוויטש המקומית הרב [[בערל גרינפאס]], והרך הנולד נקרא על שם אב סבו, החסיד הרב [[שואל משה חוסידוב]].
+נולד ב[[ה' טבת]] [[תרפ"ז]] ב[[פולטובה]] שב[[אוקראינה]] לאביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] ולאימו מרים, בתו של החסיד הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]]. בעת חגיגת ה[[ברית מילה]] כובד בסנדקאות רב קהילת ליובאוויטש המקומית הרב [[דובער גרינפרס]], והרך הנולד נקרא על שם אב סבו, החסיד הרב [[שואל משה חוסידוב]].
-בהיותו בן שלוש נדד יחד עם משפחתו לפרבר 'פושקינה' הסמוך ל[[לנינגרד]], שם התגוררה משפחתו במשך יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השניה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק [[רוסיה]], ובהם משפחתו שעשה מסע ארוך ומסוכן במהלכו כמעט והופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל.
+בהיותו בן שלוש נדד יחד עם משפחתו לפרבר [[פושקינה]] הסמוך ל[[לנינגרד]], שם התפתחה באותן שנים קהילה חב"דית בראשות הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]]{{הערה|[[פעילות חוצה גבולות]] עמוד 8 ו[[תולדות חב"ד בפטרבורג]] פרק כד. ושם: בפושקינה גרו משפחות חב"דיות ידועות ובהן: הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]], מרוזוב, הרב [[שמואל מנחם קליין]], הרב [[זלמן קלמנסון]], הרב [[דובער חן]], הרב שמעון גלפרין, חוסידוב}}. בפושקינה התגוררה משפחתו במשך יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק [[רוסיה]], ובהם משפחתו ומשפחות חב"דיות נוספות, שעשו מסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל. לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי קרוב משפחתם הרב [[ישראל חוסידוב]] לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, שם פגשו קהילות חב"דיות של פליטי המלחמה{{הערה|[[פעילות חוצה גבולות]] עמוד 22–24, ו[[תולדות חב"ד בפטרבורג]] פרק כד, [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין]''' {{אינפו}}}}.
-לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי גיסם הרב [[ישראל חוסידוב]] לעבור להתגורר בטשקנט, ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, כל החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר טשקנט שבאוזבקיסטן, שם פגשו קהילה חסידית גדולה ומלוכדת שהתאספו במקום.
+בהגיעו לטשקנט, היה שואל משה בן 16, והוא נכנס ללמוד אצל המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] יחד עם קבוצת בחורים נוספת, שהיוותה את הבסיס להקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים טשקנט]]. במקביל, הושפע גם מדמותו של המשפיע ר' [[ניסן נמנוב]] שהתגורר במקום תקופה קצרה, והגיע לאחר מכן לביקורים עונתיים לבקר את מצב סניף ישיבת תומכי תמימים המקומי.
-בהגיעו לטשקנט, כבר היה שואל משה בן 16, והוא נכנס ללמוד אצל ר' [[שלמה חיים קסלמן]] יחד עם קבוצת בחורים נוספת, שהיוותה את הבסיס להקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים טשקנט]]. במקביל, הושפע גם מדמותו של ר' [[ניסן נמנוב]] שהתגורר במקום תקופה קצרה, והגיע לאחר מכן לביקורים עונתיים לבקר את מצב סניף ישיבת תומכי תמימים המקומי.
 ===בעסקנות הכלל===
-עם סיום המלחמה התרוקנה ברית המועצות מאלפי חסידי חב"ד ש[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחו את הגבול]] באמצות דרכונים פולניים מזוייפים. משפחת קליין לא הצליחה להצטרף למבריחי הגבול, ור' שואל משה נותר בטשקנט יחד עם משפחתו והחל לעסוק בעסקנות הכלל.
+עם סיום המלחמה התרוקנה ברית המועצות מאלפי חסידי חב"ד ש[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחו את הגבול]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. משפחת קליין לא הצליחה להצטרף למבריחי הגבול, ור' שואל משה נותר בטשקנט יחד עם משפחתו והחל לעסוק בעסקנות הכלל.
-פעילותו העיקרית הייתה תיחזוק מניני התפילה המחתרתיים שהתקיימו בביתם כשלצורך כך הוא הסתכן להוציא את ספרי התורה מתוך ארון הקודש הנעול.
+פעילותו העיקרית הייתה תיחזוק מנייני התפילה המחתרתיים שהתקיימו בביתם כשלצורך כך הוא הסתכן להוציא את ספרי התורה מתוך בית כנסת שנאטם על ידי הקומוניסטים.
-ב[[ט"ו כסלו]] [[תשי"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חיה ליבא, בתו של הרב [[צבי אייזיק מאסין]] ומרת ראדע, נכדה של הרב [[דוד בער שמולביץ]] ומרת בלומה ריבא, ונינה של הרב ליבל ונחמה פיגה ווישנסקי. הזוג הצעיר המשיך להתגורר לאחר החתונה בבית אביו של ר' שואל משה, והכלה חיה ליבא החלה לעבוד במשרת ניהול חשבונות ממשלתית במרפאה העירונית.
+ב[[ט"ו כסלו]] [[תשי"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חיה ליבא, בתו של הרב [[צבי אייזיק מאסין]] ומרת ראדע{{הערה|נכדה של הרב [[דוד בער שמולביץ]] ומרת בלומה ריבא, ונינה של הרב ליבל ונחמה פיגה ווישנסקי}}. הזוג הצעיר המשיך להתגורר לאחר החתונה בבית הורי ר' שואל משה, והכלה חיה ליבא החלה לעבוד במשרת ניהול חשבונות ממשלתית במרפאה העירונית.
-בשנות מגוריו בטשקנט נולדו לר' שואל משה שתי בנות, ורעייתו התעקשה להפקיד אותם בידיו של מלמד חסידים שיעניק להם חינוך חסידי וילמד אותם תורה. למרות התופעה החריגה, המלמד החסידי בעיר ר' [[יואל איטקין]] לקח על עצמו את התפקיד, והחל ללמד את בנותיהם בשעות לימוד נפרדות.
+בשנות מגוריו בטשקנט נולדו לר' שואל משה שתי בנות (גב' דובה לוין, וגב' פייגא גליצנשטיין), ורעייתו התעקשה להפקיד אותם בידיו של מלמד חסידי שיעניק להם חינוך חסידי וילמד אותם תורה. למרות התופעה החריגה, המלמד החסידי בעיר ר' [[יואל איטקין]] לקח על עצמו את התפקיד, ולימד את בנותיהם בשעות לימוד נפרדות.
 עם סגירת סניף ישיבת תומכי תמימים בטשקנט בשלהי שנות הכ"פים בעקבות הידלדלות משפחות אנ"ש באזור, לקח על עצמו את לימודם של בני החסידים שהיו בגיל ישיבה, ושיכן אותם במבנה קטן בחצר ביתו שם התנהלה כעין ישיבה בה לימד בתקופה הראשונה הרב [[יוסף וולוביק]].
-מלבד מניני התפילה שהתקיימו בביתם, נהג ר' שואל משה לארגן בביתו פעילויות יהודיות נוספות שהיו כרוכות בסכנת הגלייה לסיביר, ביניהם שחיטת תרנגולים לכפרות, ואפיית מצות לחג הפסח עבור כל חסידי חב"ד בעיר.
+מלבד מנייני התפילה שהתקיימו בביתם, נהג ר' שואל משה לארגן בביתו פעילויות יהודיות נוספות שהיו כרוכות בסכנת הגלייה לסיביר, ביניהם שחיטת כפרות, ואפיית מצות לחג הפסח עבור כל חסידי חב"ד בעיר.
 ===העלייה לארץ הקודש===
-בתחילת שנות הלמ"דים הקלו רשויות ברית המועצות את אפשרויות ההגירה, ואישרו נסיעה של אזרחים במסגרת איחוד משפחות. לצורך כך היה צריך להתקבל במשרדי ההגירה בקשת איחוד ממשפחות שהתגוררו מחוץ לתחומי ברית המועצות. לצורך כך, הורה הרבי למזכירו הרב [[בנימין קליין]] שישלח בקשת איחוד עם בני משפחת קליין כיוון ששם משפחתו זהה לשם משפחתם, וזאת על אף שאינו קשור אליהם משפחתית.
+בשנות הכ', הקלו רשויות ברית המועצות את אפשרויות ההגירה, ואישרו נסיעה של אזרחים במסגרת איחוד משפחות. לצורך כך היה צריך להתקבל במשרדי ההגירה בקשת איחוד ממשפחות שהתגוררו מחוץ לתחומי ברית המועצות. לצורך כך, אישר הרבי למזכירו הרב [[בנימין קליין]], להסכים כי אחיו מירושלים יציג עצמו כקרוב משפחת קליין טשקנט וזאת על אף שאינו קשור אליהם משפחתית{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [https://chabad.info/news/275319/  קליין ירושלים וקליין טשקנט התאחדו בהוראת הרבי] {{אינפו}}.}}.
 בחודש חשוון [[תשל"ב]] התקבלה אשרת היציאה, ובערב [[י"ט כסלו]] של אותה שנה הגיע ר' שואל משה יחד עם בני משפחתו לארץ הקודש וקבע את מגוריו בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שבקריית מלאכי.
-בתקופה הראשונה למגוריהם במקום עבד במפעל ליצור שמיכות בשם גולגוטקס, ולאחר מכן התמנה לעבוד בוועד נחלת הר חב"ד במסגרתו פעל לפיתוח השכונה הזרמת תקציבים וביסוס המוסדות.
+בתקופה הראשונה למגוריהם במקום עבד במפעל ליצור שמיכות בשם [[גולגוטקס]], מפעל שהוקם בברכת ועידוד הרבי, ולאחר מכן התמנה לעבוד בוועד נחלת הר חב"ד במסגרתו פעל לפיתוח השכונה הזרמת תקציבים וביסוס המוסדות.
 תפקידו הרשמי היה הממונה על המחלקה הסוציאלית בוועד, אך לצד עבודתו פעל במגוון תחומים לטובת תושבי השכונה כולם. במקביל, פתח בית תבשיל שהעניק ארוחות חמות לזקנים גלמודים ועריריים.
-בנוסף לפעילותו הציבורית, עסק בלהט ב[[מבצע תפילין]] ומידי יום היה נוסע על אופניים לבסיס [[צה"ל]] הסמוך למקום מגוריו על מנת להניח [[תפילין]] עם החיילים. כמו כן התעסק בארגון התוועדויות חסידיות בבית הכנסת החב"די המרכזי בשכונה, ונחשב לגזבר הלא רשמי של בית הכנסת.
+בנוסף לפעילותו הציבורית, עסק בלהט ב[[מבצע תפילין]] ומדי יום היה נוסע על אופניים לבסיס [[צה"ל]]- תובלה-קסטינה, הסמוך למקום מגוריו על מנת להניח [[תפילין]] עם החיילים. כמו כן התעסק בארגון התוועדויות חסידיות בבית הכנסת החב"די המרכזי בשכונה, ונחשב לגזבר הלא רשמי של בית הכנסת.
-מאז עלייתו לארץ הקודש הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] בכל שנה למשך חודש תשרי, ובמשך זמן שהותו בחצר הרבי עמד לצידו של הרב [[משה ירוסלבסקי]] בניהול וארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]].
-הפעם הראשונה בה ראה את הרבי היה בעת נסיעתו לחגיגות יובל השבעים להולדת הרבי לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], ובאור ל[[י"ג ניסן]] נכנס ל[[יחידות]] במהלכה התעניין הרבי במצבם של יהודי רוסיה מעבר למסך הברזל, והעניק לו מצות והגדה של פסח. בעת ה[[יחידות]] הראה ר' שואל משה לרבי תמונה משפחתית והרבי ביקש ממנו להותיר אותה אצלו.
+מאז עלייתו לארץ הקודש הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] בכל שנה למשך חודש תשרי, וכמה פעמים זכה לתת בעצמו אתרוג לרבי מארץ ישראל. ובמשך זמן שהותו בחצר הרבי עמד לצידו של הרב [[משה ירוסלבסקי]] בניהול וארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]].
-מאז הקפיד כל שנה לנסוע לבית רבינו לחודש החגים - חודש תשרי, והיה עוזר הרבה ובמרץ להרב ירוסלבסקי בהכנסות אורחים, וכמה פעמים זכה לתת בעצמו אתרוג לרבי מארץ ישראל.
+הפעם הראשונה בה ראה את הרבי היה בעת נסיעתו לחגיגות יובל השבעים להולדת הרבי לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], ובאור ל[[י"ג ניסן]] נכנס ל[[יחידות]] במהלכה התעניין הרבי במצבם של יהודי רוסיה מעבר למסך הברזל, והעניק לו מצות והגדה של פסח. בעת היחידות הראה ר' שואל משה לרבי תמונה משפחתית והרבי ביקש ממנו להותיר אותה אצלו.
 ===פטירתו===
@@ שורה 46: / שורה 42: @@
 ==משפחתו==
 '''אחיו:'''
-*ר' [[שניאור זלמן קליין]], נחלת הר חב"ד
+*ר' [[שניאור זלמן קליין]], [[נחלת הר חב"ד]]
-*ר' [[ליפא קליין]], מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד
+*ר' [[ליפא קליין]], מזכ"ל [[ישיבת הבוכרים]] 'אור שמחה', [[כפר חב"ד]]
 '''בנותיו:'''
-*ביתו פייגא, רעייתו של הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]], נחלת הר חב"ד, קריית מלאכי
+*ביתו פייגא, רעייתו של הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]], [[נחלת הר חב"ד]], [[קריית מלאכי]]
-*ביתו דאבא, רעייתו של הרב [[משה חיים לוין]], שליח הרבי ל[[קנזיגסטון]], ברוקלין ניו יורק
+*ביתו דאבא, רעייתו של הרב [[משה חיים לוין]], שליח הרבי ל[[קנזינגטון]], [[ברוקלין]] [[ניו יורק]]
+'''נכדו:'''
+*הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין (צ'רנוביץ')]] שליח הרבי ב[[צ'רנוביץ]], [[אוקראינה]]
 ==קישורים חיצוניים==
-* [[שניאור זלמן ברגר]] '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין]''', תשורה משמחת ה[[נישואין]] של שמואל וחיה ליבא גוראריה, כ"ז אדר שני תשס"ח {{אינפו}} ([http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1465 קישור נוסף] {{שטורעם}} {{תמונה}} ו[https://anash.org/the-story-of-a-chossid-without-fanfare/ בתרגום לאנגלית] {{אנש}})
+* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין]''' {{אינפו}}
+*[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/19_092.jpg כרטיסו בספר חסידים], נכתב עבורו בתקופת מגוריו בטשקנט. שמות ההורים צ"ל ר' שמואל מנחם ומרת מרים
+{{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:קליין, שואל משה}}
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
@@ שורה 61: / שורה 61: @@
 [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
 [[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
+[[קטגוריה:משפחת קליין]]
 [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים טשקנט]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
 [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]