שניאור זלמן קלמנסון
הרב שניאור זלמן קלמנסון (ב' תמוז תרמ"ו - כ"ז ניסן תשל"ו) היה חסיד חב"ד, בעל מסירות נפש, מחסידי אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ והרבי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בב' תמוז תרמ"ו בעיר ויטבסק שברוסיה לאביו הרב ישראל שמעון קלמנסון. נשא את מרת מנוחה[1] בת ר' מרדכי לייב ומרת בילא רישא פרידמאן.
בשנת תר"צ עבר להתגורר בפושקינה בפרברי לנינגרד. שם התפתחה באותן שנים קהילה חב"דית בראשות הרב אברהם אליהו פלוטקין[2].
המגורים בפושקינה נמשכו עד לכיבוש הגרמני בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה. ר' זלמן ברח מפושקינה יחד עם בני משפחתו וחתנו ר' ברקה חן, ועמם משפחות קליין, קפובסקי וגלפרין. והם פתחו במסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל. הנאצים כבשו את פושקינה ורצחו את היהודים שנותרו בה[3].
לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו כל הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות בשדות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, יצאו החסידי מהכפר ונסעו לאוזבקיסטן ובטשקנט וסמרקנד פגשו קהילות חסידיות גדולות ומלוכדות מפליטי המלחמה[4].
לאחר סיום המלחמה, ברח מרוסיה ביציאה הגדולה, עלה לארץ ובמשך תקופה מסוימת התגורר בתל אביב שם כיהן כשמש בית הכנסת של חסידי חב"ד בתל אביב[5], ולאחר זמן מה עבר להתגורר בכפר חב"ד.
נפטר בכ"ז ניסן תשל"ו ונטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים.
מסירות נפשו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' זלמן היה בעל מסירות נפש, בשנים תרפ"ד - תרפ"ו עקב מחסור בסידורים נוסח האריז"ל הדפיס ר' זלמן סידורים, דבר זה היה כרוך בסיכון גדול מפני שכדי להדפיס ספרים היה צורך באישור מהשלטונות, ולאחר מכן היה נכתב בדף השער שמו של המבקש, מי שהסכים לכך היה ר' זלמן וכך יצא שנדפסו אלפי סידורים, כאשר בדף השער נכתב בצורה די בולטת "זלמן קלמנסון".
בנוסף לכך, לאחר מעברו לפושקינה פעל רבות למען בניית מקוואות במקום מגוריו הקודם ויטבסק, ר' זלמן אף נסע לשם למשך שלושה חודשים כדי לממש מטרה זאת.
כאשר בנו ר' שלום מענדל הגיע לגיל חמש עשרה שלחו ללמוד בתומכי תמימים קורסק ר' זלמן חשש שאשתו לא תתן את הסכמתה לכך שבנה יסע למרחק כה רב בזמנים כה קשים, לכן לקח ר' זלמן את בנו לתחנת הרכבת ורק לאחר שחזר לביתו מתחנת הרכבת, סיפר על כך ר' זלמן לאשתו[6].
הנצחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לזכרו הוקם בית הכנסת לצעירים קלמנסון שול בכפר חב"ד, בית הכנסת הוקם ומנוהל על ידי נינו הרב יוסף יצחק פרידמן. בית הכנסת ממוקם בנחלה בה התגורר הרב קלמנסון בערוב ימיו בכפר חב"ד.
בית הכנסת הוקם בשנת תשפ"ב תחת השם 'בית הכנסת לצעירים' ובתשרי תשפ"ה התקיים טקס קביעת מזוזות לבית הכנסת במהלכו שונה שמו לשם: 'בית הכנסת לצעירים קלמנסון שול', על שמו[7].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו הרב ישראל שמעון קלמנסון.
- בנו הרב יקותיאל דובער קלמנסון.
- בנו הרב שלום מענדל קלמנסון.
- חתנו הרב בערק'ה חן.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בית משיח 816
- ר' שניאור זלמן ברגר, תולדות חב"ד בפטרבורג
- ר' שלום בער פרידלנד, פעילות חוצה גבולות חלק ראשון
הערות שוליים
- ↑ נפטרה בכ"ז אלול תש"ל.
- ↑ פעילות חוצה גבולות עמוד 8 ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד. ושם: בפושקינה גרו משפחות חב"דיות ידועות ובהן: הרב אברהם אליהו פלוטקין, מרוזוב, הרב שמואל מנחם קליין, הרב זלמן קלמנסון, הרב דובער חן (חתנו של ר' זלמן), הרב שמעון גלפרין, חוסידוב.
- ↑ תולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה קליין
- ↑ תולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, כתבי אברהם אליהו במבוא, פעילות חוצה גבולות, חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה קליין
- ↑ הרב שלום בער בוטמן, איך געדיינק אייך, סיפור 57. תשורה הבר תש"פ, עמוד 52.
- ↑ בית משיח 816 עמוד 21.
- ↑ ידיעה ברשת התקשורת עדכוני חב"ד. תיקיית דרייב המכיל גלריית תמונות וסרטוני וידאו מהאירוע.