צעירי אגודת חב"ד בישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
 
(191 גרסאות ביניים של 32 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=צעירי אגודת חב"ד בארץ ישראל|אחר=ארגון צעירי אגודת חב"ד בניו יורק - המרכזית|ראו=[[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=צעירי אגודת חב"ד בארץ ישראל|אחר=ארגון צעירי אגודת חב"ד בניו יורק - המרכזית|ראו=[[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]]}}
[[קובץ:מיתוג צא''ח.jpeg|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער]]
[[קובץ:צעירי אגודת חב"ד.jpg|ממוזער]]
[[קובץ:צאח.gif|שמאל|ממוזער|250px|הסמל הישן]]
[[קובץ:כינוס השלוחים בישראל.png|ממוזער|כינוס השלוחים - מנהלי בתי חב"ד בישראל]]
[[קובץ:סמל צא'ח הישן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל ישן של הארגון, ש[[מוגה|הוגה]] על ידי [[הרבי]]]]
ארגון '''צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש''' (שמו בקיצור; '''צעירי חב"ד'''. מכונה גם בראשי תיבות; '''צא"ח''') הוא הארגון המנהל את פעילות [[הפצת היהדות]] של [[חסידות חב"ד|תנועת חב"ד]] ב[[ישראל]]. נוסד בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשי"א]] כמחלקה ב[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
ארגון '''צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש''' נוסד בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשי"א]] כמחלקת הצעירים ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
==היסטוריה==
ב[[אגרות-קודש|איגרת]] מיום כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]] ששלח הרבי לחברי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק|אגודת חסידי חב"ד]] כתב: {{ציטוטון|לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין '''הצעירים''' מאנ"ש והקרובים לרוח חב"ד}}. באותה איגרת מוסיף הרבי שמטרת ההקמה היא לחזק את אגודת חסידי חב"ד וכדי לפעול יותר בקרב הנוער הישראלי. צעירי אגודת חב"ד הוקם באסיפת ייסוד בי"ז מנחם אב תשי"א{{הערה|והוכרה רשמית במשרדי הממשלה ב[[תשרי]] [[תשי"ב]]}}, ובאסיפה נבחר ועד הפועל{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]], עמוד 122}} . כמה חודשים לאחר מכן, בהוראת הרבי, החל ארגון צעירי אגודת חב"ד לעבוד תחת פיקוחה של אגודת חסידי חב"ד{{הערה|אגרות קודש, כרך ה', עמ' רס"א.}}.


מטרת המחלקה היא לפעול למען הפצת היהדות ב[[ארץ הקודש]]. ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]] מיום כ"ד [[סיון]] [[תשי"א]] ששלח הרבי לחברי אגו"ח כתב: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין '''הצעירים''' מאנ"ש והקרובים לרוח חב"ד". באותה איגרת מוסיף הרבי שמטרת ההקמה היא לחזק את אגודת חסידי חב"ד וכדי לפעול יותר בקרב הנוער הישראלי.  
בשנים הבאות צעירי חב"ד פעלו במגוון תחומים של הפצת היהדות והמעיינות ובמהלך השנים הוקמו סניפים בערי ארץ הקודש.


בחודש [[תשרי]] [[תשי"ב]] הוקמה הנהלת הארגון והחלה פעילותו.
בשנות המ' הרבי דיבר על הקמת בתי חב"ד ויציאת השלוחים, ובעידוד הרבי החלה התפתחות אדירה בהיקף פתיחת בתי חב"ד, כאשר כל בית חב"ד וכל מנהל בית חב"ד, מתחילים פעילות רק לאחר שמקבלים מענה מפורש מהרבי. וכך בעידוד הרבי נפתחו מאות בתי חב"ד ברחבי ארץ הקודש, וצעירי חב"ד אחראים על פתיחת בתי חב"ד וסיוע להם בייעוץ ומכירת עזרים להפצת היהדות בכלל ולמבצעים עונתיים בפרט.


בחודשים הראשונים של פעילותה, פעלה האגודה בעזרת [[יד לאחים|פעילים יד לאחים]].
במהלך השנים צעירי חב"ד העניקו לבתי חב"ד אוטונומיה מליאה, כאשר הפעילות הניהול וגם הצד הכלכלי, מנוהל על ידי מנהל בית חב"ד, וצעירי חב"ד מעניקים הכוונה ומוכרים מוצרים עונתיים לבתי חב"ד.


ממכתבי הרבי בתקופת היווסדה, ברור כי צעירי חב"ד צריכים להיות בפיקוח והכוונה של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אגודת חסידי חב"ד]].
==הוראות הרבי==


יו"ר צעירי חב"ד הינו הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]
את מטרת צא"ח קובע [[הרבי]] באופן ברור באגרותיו: {{ציטוטון|חיזוק היהדות וקירוב ליבן של ישראל לאביהן שבשמים}}.


== מטרתה ==
הרבי באגרותיו להנהלת צעירי חב"ד הדגיש את הצורך בעבודה מתוך [[אהבת ישראל]]{{הערה|צא"ח בארץ הקודש, עמ' 93.}}. בשנים הראשונות, התגלעו חילוקי דעות בין [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק|אגודת חסידי חב"ד]] לצעירי חב"ד בנוגע לתחומי הפעילות של כל אחד. הרבי שלח מכתב לארגונים בו מביא את צערו מהמחלוקת, והגדיר את תחומי הפעילות של כל ארגון, באופן כזה שלא יפרצו מחלוקות{{הערה|אגרת קודש, כרך י"ט, עמ' קע"ב.}}.
את מטרת האגודה קובע [[הרבי]] באופן ברור באגרותיו: "חיזוק היהדות וקירוב ליבן של ישראל לאביהן שבשמיים".


== מחלקותיה ==
הרבי הורה שכל ה[[בתי חב"ד]] בארץ, יהיו כפופים תחת צעירי חב"ד{{הערה|צא"ח בארה"ק, עמ' 108.}}. בשנת [[תשמ"ט]] דרש [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק]] שניהול ה[[בתי חב"ד]] יעבור אליו. [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] הוציאו אז מכתב בו הם קובעים כי הניהול של ה[[בתי חב"ד]] נתון בידי צעירי חב"ד בהנהלת הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. הנהלת [[ארגון הגג]] הגישה ערעור על כך, ובית הדין החליט להקפיא את המכתב. מספר ימים לאחר מכן, קרא הרבי למזכיריו הרב [[בנימין קליין]] והרב [[יהודה לייב גרונר]] והתבטא בפניהם בחריפות על הערעור שהגישה הנהלת [[ארגון הגג]], ואמר שהניהול מסור בידי צעירי חב"ד. בעקבות המאורעות האלו, בית דין רבני חב"ד הוציא מכתב ברור כי כל הפעילות של חב"ד בארץ הקודש היא רק תחת צעירי חב"ד. מכתב נוסף שיצא מעניק סמכויות בלעדיות לרב [[דוד נחשון]] מנהל [[ניידות חב"ד]] ו[[צבאות השם בארץ הקודש]] והוא מצד הבית דין, פועל עצמאית וללא קשר לצעירי חב"ד.  בקיץ [[תשנ"ב]] שאל את הרבי הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] האם דבריו של הרבי עדיין תקפים, והרבי השיב בחיוב{{הערה|צעירי אגודת חסידי חב"ד, עמ' 114 - 116.}}.


===אגף הסניפים===
הרבי עודד רבות [[אברכים]] ו[[תמימים|בחורים]] רבים להשתתף בפעולות הארגון{{הערה|צא"ח בארץ הקודש, עמ' 39.}}.
[[קובץ:צאח ישראל.png|שמאל|ממוזער|250px|משרדי צעירי אגודת חב"ד בישראל ב[[כפר חב"ד]], (המבנה שמצד ימין שייך ל[[פעילי חב"ד]], האולם האמצעי שייך ל[[פנסאים]]]]
בשנת [[תשמ"ו]] הורה הרבי על הקמת והרחבת בתי חב"ד בארה"ק.  


יו"ר צעירי חב"ד הרב [[ישראל לייבוב]] מינה את הרב [[נחום כהן]] להקים ולבסס את אגף הסניפים בכל רחבי הארץ מדן ועד אילת.  
==בית שזר==
לאחר הקמת צעירי אגודת חב"ד נפתחו משרדים בתל אביב, ברחוב הרב קוק 16, בו היתה קיימת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].  


מטרת האגף הוא האחריות על פתיחת סניפים חדשים ושלוחים לערי ישראל. ניהול ושירות לסניפים, היינו בתי חב"ד בארץ. במסגרת שירות זה, נערכים ימי עיון, נציגי צעירי חב"ד מבקרים בבתי חב"ד, מייעצים ומתווים דרך.
בשנים הבאות נבנה [[בית שז"ר]] - בניין רחב ידיים במרכז כפר חב"ד, בתרומת סר [[אייזיק וולפסון]], בשתדלנות ר' [[זושא וילימובסקי]] והבניין נקרא על שם [[זלמן שזר]] אשר נטל חלק בהנחת אבן הפינה ובחנוכת הבית.
הקמת הבניין וחנוכתו לוו באגרות והוראות מהרבי{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], [[תשס"ה]] פרק כב}}. הבניין הוקם ושייך ל[[ועד כפר חב"ד]] ומספר שנים לאחר הקמתו ועד כפר חב"ד איפשר ל[[צעירי אגודת חב"ד]] להשתמש בבניין ומאז משרדי צא"ח שוכנים בבית שזר, ולצידם גם אולם אשר שימש להרצאות ובהמשך לאיזור התארגנות למבצעים{{הערה|שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן, תשס"ה פרק כב}}. בשנים האחרונות האולם הגדול הפך לאולם אירועים מפואר השייך לארגון הפנסאים.


האחראי על אגף זה כיום הוא הרב [[נפתלי ליפסקר]], שעומד בקשר רציף עם השלוחים ומשתדל לסייע להם במסגרת האפשרויות העומדות לרשותו, ומשתתף בשמחותיהם המשפחתיות של השלוחים ברחבי הארץ.
בבית שזר, שוכנת גם חנות יודאיקה בה ניתן לרכוש ספרי קודש ותשמישי קדושה, ובהם כל מה שקשור לחב"ד.


=== מטה הרמב"ם היומי ===
== מחלקות צא"ח ==
מטה [[הרמב"ם]] היומי נוסד בשנת [[תשמ"ח]] עם סיום המחזור השלישי של [[רמב"ם (תקנה)|הרמב"ם היומי]] - כהמשך לפעילות [[מטה חגיגות הרמב"ם]]. במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראשם הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת לימוד הרמב"ם, חלוקת ספרי רמב"ם ומורי שיעורים, חלוקת עלוני הסברה בנושא, ועוד.
=== אגף הסניפים ===
 
[[קובץ:צאח ישראל.png|שמאל|ממוזער|250px|משרדי הנהלת צעירי אגודת חב"ד ב[[כפר חב"ד]]]]
בשנת [[תשמ"ו]] הורה הרבי על הקמת והרחבת בתי חב"ד בארץ הקודש.
 
יו"ר צעירי אגודת חב"ד הרב [[ישראל לייבוב]] מינה את הרב [[נחום כהן]] להקים ולבסס את אגף הסניפים בכל רחבי הארץ. מטרת האגף הוא האחריות על פתיחת [[בתי חב"ד בישראל|בתי חב"ד בארץ]] ושליחת שלוחים נוספים לערים בישראל. במסגרת שירות זה, נערכים ימי עיון, נציגי צעירי חב"ד מבקרים בבתי חב"ד, מייעצים ומתווים דרך. בשנים הבאות מונה לתפקיד הרב [[ישראל ברוד]].
 
האחראי על אגף זה כיום הוא הרב [[נפתלי ליפסקר]] כשלצידו הרב [[דוד קורץ]], שעומדים בקשר רציף עם השלוחים ומשתדלים לסייע להם במסגרת האפשרויות העומדות לרשותם.
 
===אגף עליה וקליטה - חב"ד בעליה===
 
{{ערך מורחב|אגף עליה בצעירי חב"ד}}
 
להקת כלייזמרים מטעם צעירי חב"ד הופיעה בפני עולים בישראל. על פעילות הלהקה והאגף ניצח הרב [[מאיר ורזוב]] במשך כמעט עשרים שנה. הרב ורזוב שר עם העולים והרצה בפניהם על הערכים הבסיסיים של היהדות, חגי ישראל, המשפחה היהודית ועוד.
 
משנת [[תשמ"ד]] מוציא האגף את העלון השבועי ברוסית "Восхождение" (ווסחוז'דניה) התאום הבלתי זהה של [[שיחת השבוע]].
 
בשנת [[תשפ"ב]] עם פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה פעל האגף בעזרה גשמית ורוחנית לעולים.
 
כיום, האגף מפעיל למעלה מ־25 בתי חב"ד לדוברי רוסית ברחבי הארץ. בשנת [[תשע"ה]] ניהול האגף עבר לידי הרב [[לוי יצחק וגנר]].
 
=== הוועדה לעניני גאולה ומשיח ===
 
לאור קריאתו של הרבי בשנת [[תנש"א]] לעסוק ב[[לימוד עניני גאולה ומשיח]] בפרט, ולהגביר את העיסוק בעניני הגאולה ככלל, הוקמה ב[[ג' תמוז]] [[תשס"ב]] הוועדה לעניני גאולה ומשיח שתפקידה לעורר ולסייע בהגברת המודעות והעיסוק בנושא בין השלוחים.
 
חברי הוועדה הם השליח הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]], הרב [[משה גרוזמן]], הרב [[יהודה דונין]], הרב [[אריאל גורן]] [[מנחם ברוד|והרב מנחם ברוד]].
 
מנהל הפרוייקטים של הוועדה כיום הוא הרב [[שמואל אהרונסון]].
 
הוועדה מוציאה לאור מדי פעם חוברות לימוד ועיון בענייני משיח וגאולה.
 
===[[מטה חב"ד לשלום העם והארץ]]===
{{לעדכן|פסקה}}
נוסד בשנת [[תשנ"ג]] בראשות הרב [[ישראל הלפרין]], במסגרת צעירי חב"ד, על מנת לרכז את הפעולות הרשמיות של [[חב"ד]] בנושא [[שלימות הארץ]].
 
=== חב"ד בקמפוס ===
 
{{ערך מורחב|ערך=[[חב"ד בקמפוס (ישראל)|חב"ד בקמפוס]]}}
בשנת [[תשע"ב]] החל האגף לפרוייקטים מיוחדים ליזום הכשרת שלוחים צעירים לפעול עם סטודנטים במכללות אוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה, ותוך שנים ספורות צירף האגף (בניהולו של הרב [[דוד קורץ]]) כ-30 אברכים למעגל השלוחים הפועלים באוניברסיטאות.
 
במהלך השנה מארגן האגף ימי עיון ארציים לשלוחים, כנסי תרבות ושבתונים, ומערך שיעורי לימוד ייחודי נושא מלגות.


המטה מנוהל על ידי הרב [[נפתלי רוט]] והרב [[ישראל הלפרין]].
כיום האגף מנוהל על ידי הרב יחיאל קפלן והרב [[משה שילת]].


=== מרכז חינוכי חסידותי ===
=== חב"ד למען נפגעי הטרור ===
[[קובץ:מחנך.jpg|שמאל|ממוזער|300px|המשתתפים בכינוס של "מרכז חינוכי חסידותי"]]
[[מרכז חינוכי חסידותי]] נוסד ב[[ירושלים]] בשנת [[תשמ"ח]] בברכת [[הרבי]], על מנת לרכז את הפעילות של [[חב"ד]] בנושא [[חינוך]] - במסגרת "צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש", ובאישור [[מרכז לענייני חינוך]].


בראש המרכז עומד הרב [[נפתלי רוט]] מאז היווסדו.
{{ערך מורחב|ערך=[[מטה חב"ד למען נפגעי הטרור]]}}
בשנת תשס"ב בזמן האינתיפאדיה השניה, על מנת לרתום את פעילות השלוחים וסניפי צעירי אגודת חב"ד לסיוע לנפגעים, ולחיזוק החוסן בקרב המשפחות והציבור, הקימו צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש את האגף 'מטה חב"ד למען נפגעי הטרור'.


=== מכון ליובאוויטש ===
עם הקמת האגף, נקרא לעמוד בראשו הרב [[מנחם קוטנר]], הפועל בתיאום ובהכוונת המומחים הסוציאליים של הביטוח הלאומי, ויוצרים קשר קרוב עם המשפחות והנפגעים, ומשתדלים לסייע להם הן בטווח הקרוב בתמיכה פיזית ובתמיכה רגשית ורוחנית, והן בטווח הרחוק בשימור הקשר וליווי המשפחות גם לאחר תקופת ההחלמה והשיקום.
מכון ליובאוויטש נוסד בשנת [[תשל"ו]], בראשות הרב [[אברהם מייזליש]] והרב [[דובער קרסיק]]. משנת [[תש"נ]] הוא באחריות צא"ח, בראשות ר' [[מנחם מענדל ברוד]].


המכון הוציא לאור וערך ספרים וחוברות רבים, כ'[[ימות המשיח (ספר)|ימות המשיח]]' ו'[[ממעייני החסידות]]'. הוא אף מוציא לאור את כתב העת השבועי '[[התקשרות (עלון)|התקשרות]]'.
בין פעולות הארגון: סיוע בארגון ימי שבעה וטקסי אזכרה, כולל הדרכה צמודה במנהגי האבלות, מתן תמיכה רגשית לנפגעי פעולות איבה, ארגון קייטנות וימי כיף למשפחות נפגעות פעולות איבה, ביקור אנשים שנפצעו בפעולות טרור, כולל ביקורי בית בחגים, סיוע כלכלי בהתאם לצרכים של כל משפחה, לאחר המלצה של עובדי הרווחה והשיקום ועוד.


=== ילדי צ'רנוביל ===
=== ילדי צ'רנוביל ===
{{ערך מורחב|ערך=[[ילדי צ'רנוביל]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[ילדי צ'רנוביל]]}}
פרוייקט הבאת ילדי צ'רנוביל, החל על ידי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ז"ל לאחר התקלה בשנת [[תשמ"ו]] בכור הגרעיני בצפון מערב [[אוקראינה]] שגרמה להתפשטות קרינה רדיואקטיבית שהעמידה בסכנה את תושבי האזור. הפרוייקט המשיך במסגרת צעירי אגודת חב"ד, ובמשך השנים הועלו במסגרתו מאות ילדים שנכנסו ללמוד במוסדות חינוך שהוקמו במיוחד בעבורם, כשפעילי הארגון דואגים ללוות אותם לכל אורך הדרך עד לנישואיהם.  
בשנת [[תש"ן]] נפתח פרויקט [[ילדי צ'רנוביל|חב"ד למען ילדי צ'רנוביל]] במסגרתו נקלטו בישראל ילדים יהודים מאזור צ'רנוביל, בתחילה נוהל על ידי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ובשנים הבאות על ידי צעירי אגודת חב"ד בראשות הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]]. ולפני מספר שנים הפרויקט הסתיים.


בעבר הובאו קבוצות גדולות של ילדים בפרקי זמן קרובים, אך במשך הזמן התמעטה הפעילות בנושא זה, וכיום קצב ההעלאה של ילדי צ'רנוביל נע בקבוצות הכוללות בין עשר לעשרים ילדים, ומאורגנות בהפרשים של מעל לחצי שנה.
פרוייקט הבאת ילדי צ'רנוביל, החל על ידי [[אגודת חסידי חב"ד]] בראשות הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לאחר הדליפה הקטלנית בשנת [[תשמ"ו]] בכור הגרעיני בצפון מערב [[אוקראינה]] שגרמה להתפשטות קרינה רדיואקטיבית שהעמידה בסכנה את תושבי האזור. הפרוייקט המשיך במסגרת צעירי אגודת חב"ד, ובמשך השנים הועלו במסגרתו מאות ילדים שנכנסו ללמוד במוסדות חינוך שהוקמו במיוחד בעבורם, כשפעילי הארגון דואגים ללוות אותם לכל אורך הדרך עד לנישואיהם.
 
בעבר הובאו קבוצות גדולות של ילדים בפרקי זמן קרובים, אך במשך הזמן התמעטה הפעילות בנושא זה וקצב העלאה נע בקבוצות הכוללות בין עשר לעשרים ילדים, ומאורגנות בהפרשים של מעל לחצי שנה. בשנים האחרונות הופסקה הפעילות בקרב ילדים אלו.  


כמה מבוגרי צ'רנוביל, בנו בתים חסידיים חב"דיים, והשתלבו בקהילות החסידיות הפזורות בארץ. אחדים מהם אף הצטרפו לצבא השלוחים.
כמה מבוגרי צ'רנוביל, בנו בתים חסידיים חב"דיים, והשתלבו בקהילות החסידיות הפזורות בארץ. אחדים מהם אף הצטרפו לצבא השלוחים.


===האגף לפרוייקטים מיוחדים===
=== לב חב"ד - חסד ומרפא ===
====חב"ד בקמפוס====
 
{{ערך מורחב|ערך=[[חב"ד בקמפוס (ישראל)|חב"ד בקמפוס]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[לב חב"ד – חסד ומרפא]]}}
בשנת [[תשע"ב]] החל האגף לפרוייקטים מיוחדים ליזום הכשרת שלוחים צעירים לפעול עם סטודנטים במכללות אוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה, ותוך שנים ספורות צירף האגף בניהולו של הרב דוד קורץ כ-30 אברכים למעגל השלוחים הפועלים באוניברסיטאות.
בשנת [[תשע"ה]], בעקבות ההצלחה במיזם פעילי חב"ד, יזם הרב [[משה שילת]] מינוי של שלוחים ייעודיים לבתי הרפואה ברחבי הארץ, לצד הקמת מעטפת תומכת המשרתת את אופי הפעילות הייחודי בבתי הרפואה.
 
עם השלמת מערך מינוי השלוחים במרכזי הרפואה השונים, התמנה לעמוד בראש האגף הרב לוי מנדלזון, המשמש לצד זאת כשליח הרבי בבית הרפואה וולפסון בחולון.
 
בין השירותים שמעניקים שלוחי הרבי במרכזים הרפואיים נמנים: הפצת יהדות וחלוקת עלוני מידע לקראת שבתות וחגי ומועדי ישראל, סעודות שבת וחג, מרכזי אירוח למשפחות המלוות של המאושפזים, עגלות ריענון למלווים, אספקת מזון כשר, מערך תמיכה וליווי, מעגלי תמיכה לחולים אונקולוגיים, קייטנות לילדים מאושפזים, ועוד.


במהלך השנה מארגן האגף ימי עיון ארציים לשלוחים, כנסי תרבות ושבתונים, ומערך שיעורי לימוד ייחודי נושא מלגות.
=== מטה הרמב"ם היומי ===


====פעילי חב"ד====
מטה [[הרמב"ם]] היומי נוסד בשנת [[תשמ"ח]] עם סיום המחזור השלישי של [[רמב"ם (תקנה)|הרמב"ם היומי]] - כהמשך לפעילות [[מטה חגיגות הרמב"ם]]. במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראשם הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת לימוד הרמב"ם, חלוקת ספרי רמב"ם ומורי שיעורים, חלוקת עלוני הסברה בנושא, ועוד.
בחודש [[אלול]] [[תשע"ג]] הודיעה הנהלת הארגון יחד עם מנחם מענדל דיסקין על מיזם חדש בשם '''פעילי חב"ד''', שנועד להפוך כל אחד מחסידי חב"ד המתגוררים בארץ הקודש כשלוחים הפועלים תחת הנהלת השליח הראשי בעירם, עם מטרות מוגדרות כל אחד כפי האפשרויות והזמן העומדים לרשותו.


המיזם מציע שלושה מסלולי פעילות:
המטה מנוהל על ידי הרב [[נפתלי רוט]].


*'''אזורי שליחות''' - הפעיל מקבל מהשליח הראשי בעירו אזור שליחות מוגדר בתוך העיר, עליו הוא מופקד, והוא אחראי לדאוג לתושבים המתגוררים בשטח זה לכל עניני היהדות, מעין בית חב"ד מקומי החולש על אזור ספציפי בתוך העיר.
=== מכון ליובאוויטש ===


*'''מסלול משפחות''' - השליח הראשי מקשר את הפעיל עם משפחות ספציפיות איתם יעמוד בקשר אישי ויעסוק עמהם בשיעורי לימוד וסיפוק צרכי היהדות של המשפחות.
מכון ליובאוויטש נוסד בשנת [[תשל"ו]], בראשות הרב [[אברהם מייזליש]] והרב [[דובער קרסיק]]. משנת [[תש"נ]] הוא באחריות צעירי חב"ד, בראשות הרב [[מנחם ברוד]].


*'''מסלול עצמאי''' - יד חופשית לפעיל למצוא בכוחות עצמו את המשפחות אליהם הוא מתחבר ואיתם הוא עומד בקשר, עם עדיפות ראשונה למכרים, שכנים, וידידי המשפחה הקרובה.
המכון הוציא לאור וערך ספרים וחוברות רבים, כ'[[ימות המשיח (ספר)|ימות המשיח]]', 'ממעייני החסידות' ואת סדרת הספרים '[[שולחן שבת]]'. הוא אף מוציא לאור את העלון השבועי '[[התקשרות (עלון)|התקשרות]]'.


המטה הראשי של המיזם מפיק ערכות מיוחדות מידי חג, עם כמות מורחבת של חומרי עזר לפעילים שיסופקו במחיר מוזל במיוחד. כספתח לפעילות, הופק בטאון שנקרא בשם 'פעילי חב"ד', המרכז כתבות ומאמרי הגות של משפיעים ושלוחים מרחבי הארץ, הקוראים לחסידי חב"ד ברחבי הארץ להצטרף למיזם{{הערה|1=[http://www.col.org.il/files/0.5889058905_1348426.pdf בטאון פעילי חב"ד, אלול תשע"ג] - אתר col.}}.
וראה להלן בפסקה ; הוצאה לאור


=== מצה לתלמיד ===
=== מצה לתלמיד ===
{{ערך מורחב|ערך=[[מבצע מצה לתלמיד|מצה לתלמיד]]}}
[[קובץ:מצה לתלמיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצה לתלמיד]]
[[קובץ:מצה לתלמיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצה לתלמיד]]
מצה לתלמיד הינו פרוייקט אותו ייסד הרב [[יצחק גנזבורג]] בשנת תשט"ו. במסגרת הפרוייקט מגיעים בכל שנה, עשרות אלפי ילדים לסיור בכפר חב"ד ללמוד ולחזות בתהליך אפיית המצות במאפייה המקומית. בהמשך צופים הילדים במצגת הקשורה לנושא. ולבסוף מקבל כל ילד 'כזית' מצה - תוצרת המאפייה.
מצה לתלמיד הינו פרוייקט אותו ייסד הרב [[יצחק גנזבורג]] בשנת תשט"ו. במסגרת הפרוייקט מגיעים בכל שנה, עשרות אלפי ילדים לסיור בכפר חב"ד ללמוד ולחזות בתהליך אפיית המצות במאפייה המקומית. בהמשך צופים הילדים במצגת הקשורה לנושא. ולבסוף מקבל כל ילד 'כזית' מצה - תוצרת המאפייה.


באחד השנים ביקרה משלחת ממשרד החינוך בכפר חב"ד והשתתפה בסיור של 'מצה לתלמיד'. המשלחת התרשמה בצורה מאד מיוחדת מהביקור ודאגה להמליץ ב'חוזר משרד החינוך' לכל מנהלי מוסדות החינוך בישראל, לבקר עם תלמידיהם במקום.
באחד השנים ביקרה משלחת ממשרד החינוך בכפר חב"ד והשתתפה בסיור של 'מצה לתלמיד'. המשלחת התרשמה בצורה מיוחדת מהביקור ודאגה להמליץ ב'חוזר משרד החינוך' לכל מנהלי מוסדות החינוך בישראל, לבקר עם תלמידיהם במקום.
 
=== מרכז חינוכי חסידותי ===
 
{{ערך מורחב|ערך=[[מרכז חינוכי חסידותי]]}}
[[קובץ:מחנך.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תמונה קבוצתית של המחנכים המשתתפים ב'כנס המחנכים' השנתי של "מרכז חינוכי חסידותי"]]
[[מרכז חינוכי חסידותי]] נוסד ב[[ירושלים]] בשנת [[תשמ"ח]] בברכת [[הרבי]], על מנת לרכז את הפעילות של [[חב"ד]] בנושא [[חינוך]] - במסגרת "צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש", ובאישור ה[[מרכז לענייני חינוך]].
 
בראש המרכז עומד הרב [[נפתלי רוט]] מאז היווסדו.
 
המרכז מקיים מדי שנה את 'כינוס המחנכים השנתי', בשיתוף [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש.
 
=== פעילי חב"ד ===
 
האגף הוקם בשנת [[תשע"ג]] בשם '''פעילי חב"ד''', שנועד להפוך כל אחד מחסידי חב"ד המתגוררים בישראל כשלוחים הפועלים תחת הנהלת השליח הראשי בעירם, עם מטרות מוגדרות כל אחד כפי האפשרויות והזמן העומדים לרשותו.
 
המיזם מציע שלושה מסלולי פעילות:
*'''אזורי שליחות''' - הפעיל מקבל מהשליח הראשי בעירו אזור שליחות מוגדר בתוך העיר, עליו הוא מופקד, והוא אחראי לדאוג לתושבים המתגוררים בשטח זה לכל עניני היהדות, מעין בית חב"ד מקומי החולש על אזור ספציפי בתוך העיר.
*'''מסלול משפחות''' - השליח הראשי מקשר את הפעיל עם משפחות ספציפיות איתם יעמוד בקשר אישי ויעסוק עמהם בשיעורי לימוד וסיפוק צרכי היהדות של המשפחות.
*'''מסלול עצמאי''' - יד חופשית לפעיל למצוא בכוחות עצמו את המשפחות אליהם הוא מתחבר ואיתם הוא עומד בקשר, עם עדיפות ראשונה למכרים, שכנים, וידידי המשפחה הקרובה.
 
המטה הראשי של המיזם מפיק ערכות מיוחדות מידי חג, עם כמות מורחבת של חומרי עזר לפעילים שיסופקו במחיר מוזל במיוחד. כספתח לפעילות, הופק בטאון שנקרא בשם 'פעילי חב"ד', המרכז כתבות ומאמרי הגות של משפיעים ושלוחים מרחבי הארץ, הקוראים לחסידי חב"ד ברחבי הארץ להצטרף למיזם{{הערה|1=[http://www.col.org.il/files/0.5889058905_1348426.pdf בטאון פעילי חב"ד, אלול תשע"ג] - אתר col.}}.
 
===מרכז לעזרי שליחות===
{{ערך מורחב|ערך=[[המרכז לעזרי שליחות]]}}
[[המרכז לעזרי שליחות]] (נקרא בראשי תיבות: המל"ש) עוסק בהוצאה לאור, הפקה ושיווק תמורת תשלום של מוצרי תוכן, ועזרים הנצרכים עבור פעילות שוטפת של בתי חב"ד, סביב מעגל השנה.
 
פעילות האגף מתבצעת מול בתי חב"ד וחסידי חב"ד הפועלים להפצת יהדות וחסידות, אך הוא מעניק שירות גם לשלוחים הפועלים בחוץ לארץ בקרב דוברי עברית.
 
=== שבת עם חב"ד ===
 
[[שבת]] עם [[חב"ד]] היה פרויקט שקם בשנת [[תשל"ב]] לכבוד שנת השבעים ל{{ה|רבי}} - והסדר היה כך:
 
קבוצת חסידים היו נוסעים לקיבוצים (בתיאום עם מזכירות הקיבוץ) או לעיירות (בתיאום עם המועצה), עורכים תפילה מרכזית, ולאחר התפילה נערכת [[התוועדות]] חסידית עם ניגונים ודברי תורה.
 
רבים התקרבו ליהדות ולחסידות על ידי שבתות אלו{{מקור}}.
 
=== מבחנים פומביים בנגלה ===
{{עריכה|פסקה=כן}}
בשנות הנ' ערכו צעירי אגודת חב"ד אחת לכמה שנים חידונים נושאי פרסים ב[[תורת הנגלה]] לבחורי ישיבות [[תומכי תמימים]], חלק מהפרסים שהוענקו היו השתפות בנסיעה לקברי [[רבותינו נשיאנו]]{{הערה|ידיעות ב[[שבועון כפר חב"ד]] מהשנים [[תשנ"ז]] - [[תשנ"ח]], ראו לדוגמה גליון מס' 778 [[ט"ז אלול]] [[תשנ"ז]]. ראו בגליון שבועון כפר חב"ד מחודש [[מנחם אב]] תשנ"ז על המסע לקברי רבותינו נשיאנו.}}.
 
===מבחנים בספר המצוות ===
בשנות הנ' ערכו צעירי חב"ד מבחנים ב[[ספר המצוות]] לכלל תלמידי תלמודי התורה החרדים הוכתרו חתנים חתן תפוצות סגנים וכו' והוענקו פרסים יקרי ערך{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] [[ט"ז כסלו]] [[תש"נ]], גליון מס' 409.}}.
 
=== אגף מבצע תורה ===
{{להשלים|פסקה=כן}}
בשנת [[תש"פ]] ערך האגף בשיתוף [[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]] שיעורים והתוועדויות במסגרת שכונתה אולפן השידורים חב"ד ON AIR{{הערה|תגית חב"ד ON AIR באתר [[חב"ד און ליין]]}}.
 
== מערך החירום הארצי ==
{{להשלים|פסקה=כן}}
בשנת [[תשפ"ד]] עם פרוץ [[מלחמת חרבות ברזל]], פתחו צעירי אגודת חב"ד מערך חירום ארצי הכולל שישה אגפים וביניהם אגף מיוחד לנפגעי הטרור.
 
== אתר צעירי אגודת חב"ד ==
 
'''אתר צעירי חב"ד (chabad.org.il)''' נוסד בשנת [[תשנ"ו]] במטרה להפיץ יהדות, תורה בפרט ותורת [[הרבי]] בכלל. כמו כן דיווח האתר על פעילות [[צעירי חב"ד]] ועוד פעולות חב"דיות.


==אתר צעירי חב"ד==
באתר יש מאמרים רבים בנושאים מגוונים כמו: משנת החסידות, משיח וגאולה באור החסידות, הרבי, תולדות החסידות, מאמרי השקפה, שיעורי חסידות בפרשת השבוע, מאמרים בנושאי חגים, קטעי שיחות מהרבי בנושאי גאולה ומשיח, ועוד מאמרים מגוונים.
'''אתר צעירי חב"ד''' נוסד בשנת [[תשנ"ו]] במטרה להפיץ יהדות, תורה בפרט ותורת [[הרבי]] בכלל. כמו כן מדווח האתר על פעילות [[צעירי חב"ד]] ועוד פעולות חב"דיות.


באתר יש מאמרים רבים בנושאים מגוונים כמו: משנת החסידות, משיח וגאולה באור החסידות, [[הרבי]], תולדות החסידות, מאמרי השקפה, שיעורי חסידות בפרשת השבוע, מאמרים בנושאי חגים, קטעי שיחות מ[[הרבי]] בנושאי גאולה ומשיח, ועוד מאמרים מגוונים.
כיום רוב מדורי האתר אינם מתחדשים , מלבד עדכוני זמנים יומיים, עלונים שבועיים ותשובות הלכתיות אך כל החומר דלעיל זמין לצפיה  .


באתר ניתן לראות את עלוני '[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]', '[[שיחת השבוע]]' ו'צעירי חב"ד', ניתן לשאול שאלות את הרב או להגיב בפורום.
באתר ניתן לראות את עלוני '[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]', '[[שיחת השבוע]]' ו'צעירי חב"ד', ניתן לשאול שאלות את הרב או להגיב בפורום.


עורך האתר: שרון גושן. עורך תוכני: [[מנחם מענדל יצחק ברוד|מנחם ברוד]].
עורך האתר: הרב [[שרון גושן]]. עורך תוכני: [[מנחם מענדל יצחק ברוד|מנחם ברוד]].


הרבנים המשיבים על שאלותיהם ההלכתיות של הגולשים: הרב [[ברוך שלמה בליז'ינסקי]], הרב יוסי שטיינברג (שאלות בעניני [[כשרות]]), הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], הרב יהושע ירחי והרב [[מנחם ברוד]].
הרבנים המשיבים על שאלותיהם ההלכתיות של הגולשים: הרב [[ברוך שלמה בליז'ינסקי]], הרב יוסי שטיינברג (שאלות בעניני [[כשרות]]), הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], הרב יהושע ירחי והרב [[מנחם ברוד]].


==הנהלת הארגון==
== הנהלת הארגון ==
===יושבי ראש ===
=== חברי הנהלת צעירי חב"ד לפני הפירוק ===
*הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]] -במשך תקופה קצרה מיד לאחר הקמת הארגון.
*הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] - יו"ר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש
*הרב [[ישראל לייבוב]] - חודשים ספורים לאחר הקמת הארגון ועד שנת [[תשנ"ד]].
*הרב [[נפתלי ליפסקר]] - מנהל אגף הסניפים בצעירי אגודת חב"ד
*הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] - משנת [[תשנ"ד]]
*הרב [[נפתלי רוט]] - יו"ר מרכז חינוכי חסידותי שע"י צעירי חב"ד
*הרב [[מוני אנדר]] - ראש אגף הדוברות בצעירי אגודת חב"ד
*הרב [[יהודה בוטמן]] - מנכ"ל מוסדות חב"ד ושליח הרבי ברמת השרון
*הרב דב לוויטין - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד
*הרב [[חיים יעקב לייבוביץ']] - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד


=== חברי האגודה שכיהנו במשך השנים===
=== חברי הנהלת צעירי חב"ד כיום (תשפ"ד) ===
*[[זלמן טוביה אבלסקי]]
*[[אברהם גודין]]
*[[ברק'ה וולף]] - דובר חב"ד
*[[ישראל יצחק זלמנוב]]
*[[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]
*[[יוסף יצחק רייטשיק]]
*[[ג'יי ליטווין]]
*[[מאיר פרידמן]]
*[[יצחק גנזבורג]]
*[[שמעון בקרמן]]
*[[טוביה בלוי]]
*[[נחום כהן]]
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]]
*[[ישראל ברוך בוטמן]]
*[[מנחם ברוד]]


=== חברי האגודה כיום ===
בגין בעיות שהתגלו בהתנהלות ארגון צעירי אגודת חב"ד, הורו הרשויות על פירוק צעירי אגודת חב"ד
*יוסף יצחק לבנהרץ - סגן
וכעבור מספר שנים בהסכמת אנשי חב"ד הוקמה הנהלה חדשה לצעירי חב"ד והחברים הם חסידי חב"ד לצד נציגי רשם העמותות ועוד נציגים מהרשויות.
*[[מוני אנדר]] - ראש אגף הדוברות
*[[נפתלי ליפסקר]] - מנהל אגף הסניפים
*דב לוויטין
*[[נפתלי רוט]]
* מרטון - לוד
*[[יהודה בוטמן]].


==הוצאה לאור==
חברי ועד:
===גיליון "התקשרות"===
{{ערך מורחב|ערך=[[התקשרות (גליון)]]}}
גליון "התקשרות" הינו שבועון היוצא לאור על ידי מכון ליובאוויטש שעל ידי [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]], ומטרתו - לחזק את ה[[התקשרות]] של החסידים אל הרבי. הגיליון מכיל לקט מתורתו של הרבי על פרשת השבוע; בנושא הגאולה וביאת המשיח; הוראות, הלכות ומנהגי השבוע הנהוגים בחסידות חב"ד; "ניצוצי רבי" - תחקיר שבועי על התייחסות הרבי לנושא בהווי היהודי והחסידי, כמו גם הנהגות והתייחסויות של הרבי למגוון נושאים, בירור וליבון נושאים בהלכה ומנהג בקרב חסידי חב"ד.


===עלון תורתך שעשועי===
*הרב [[אריה זאב ליפסקר (רחובות)|אריק ליפסקר]] – עסקן, רחובות
'''תורתך שעשועי''' הינו שבועון לילדים שיצא לאור על ידי צעירי אגודת חב"ד. השבועון היה מיועד לילדים בגילאי שש עד שלש-עשרה, והודפס בפורמט כרומו צבעוני.
*הרב [[גרשון חנוך שנור]], מנהל בית חב"ד, גני תקוה
*הרב מיכאל יוסף דור, איש חינוך


עורך השבועון - הרב [[נפתלי רוט]].
קציני ציות ופיקוח:
בשנת [[תשע"ב]] פסק השבועון מלצאת, ובמקומו יוצא לאור עלון בשם "ממתק לשבת" שהוא המשך לעלון שי"ל על ידי בית חב"ד בבאר שבע


===עלון ממתק לשבת===
*אורי ישראל קידר
{{ערך מורחב|ערך=[[ממתק לשבת (עלון)]]}}
*אורי כהנא שילוני
'''ממתק לשבת''' הינו שבועון המופץ בכל קהילות חב"ד ובתי חב"ד ברחבי הארץ.


העיתון הוקם על ידי בית חב"ד באר שבע בשנת [[תשס"ז]]. לאחר שעיתון הילדים תורתך שעשועי נסגר, העיתון ממתק לשבת החליפו והוצא בפריסה ארצית.
רואי חשבון ומבקרים:


===אלבומים===
*דורון שיטרוק
"אלבום [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]" הוא ספר הכולל סקירה ותמונות מפעילות צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש. במשך השנים יצאו לאור מספר אלבומים:
*מרדכי רמז
*'''תש"נ''' - נערך על ידי הרב [[מנחם ברוד]], בחסות הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].
*עירן סוליצר
{{פסקה חסרה}}


===הפקות נוספות===
=== יושבי הראש בעבר ===
*'''הגדה של פסח לילדי ישראל'''{{הערה|1=הרב לאופר, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16151&CategoryID=2489 טעמי ההגדה לילדי ישראל]''', סיפורה של ההגדה של פסח לילדים בהוצאת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, גליון התקשרות חג הפסח ה'תש"פ.}}
*הרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]] -במשך תקופה קצרה מיד לאחר הקמת הארגון
*הרב [[ישראל לייבוב]] - חודשים ספורים לאחר הקמת הארגון ועד שנת [[תש"נ]]
 
=== חברי הנהלת צא"ח במשך השנים ===
*[[זלמן טוביה אבלסקי]] - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד
*[[אברהם גודין]] - מזכיר צעירי אגודת חב"ד
*[[ברק'ה וולף]] - דובר חסידות חב"ד בארץ הקודש
*[[ישראל יצחק זלמנוב]] - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד
*[[יוסף יצחק רייטשיק]] - סגן יו"ר צעירי אגודת חב"ד
*[[משה זעליג ליטווין]] -  מנהל מטה צעירי חב"ד לסיוע לקרבנות הטרור
*[[מאיר פרידמן]] - מנכ"ל צעירי אגודת חב"ד
*[[יצחק גנזבורג]] - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד
*[[שמעון בקרמן]] - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד
*[[טוביה בלוי]] - מנהל אגף הפעילות בצעירי אגודת חב"ד
*[[נחום כהן]] - מנהל אגף הסניפים וחבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד
*[[ישראל ברוך בוטמן]] - חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד
*[[מנחם ברוד]] - דובר צעירי אגודת חב"ד
 
== הוצאה לאור ==
====עלונים====
* '''[[שיחת השבוע]]''' - עלון שבועי לפרשת השבוע
* '''[[התקשרות (גליון)|גליון "התקשרות"]]''' - שבועון היוצא לאור על ידי מכון ליובאוויטש שעל ידי [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]]. הגיליון מכיל לקט מתורתו של הרבי על פרשת השבוע; בנושא הגאולה וביאת המשיח; הוראות, הלכות ומנהגי השבוע הנהוגים בחסידות חב"ד; תחקיר שבועי על התייחסות הרבי לנושא בהווי היהודי והחסידי, כמו גם הנהגות והתייחסויות של הרבי למגוון נושאים, בירור וליבון נושאים בהלכה ומנהג בקרב חסידי חב"ד.
* '''תורתך שעשועי''' - שבועון לילדים שיצא לאור על ידי צעירי אגודת חב"ד בעריכת הרב [[נפתלי רוט]] עד שנת [[תשע"ב]]. השבועון היה מיועד לילדים בגילאי שש עד שלש-עשרה, והודפס בפורמט כרומו צבעוני. במקומו יוצא לאור עלון בשם "ממתק לשבת" שהוא המשך לעלון שיצא לאור על ידי בית חב"ד בבאר שבע.
*'''[[ממתק לשבת (עלון)|ממתק לשבת]]''' - שבועון המופץ בקהילות חב"ד ובתי חב"ד ברחבי הארץ. הוקם על ידי בית חב"ד באר שבע בשנת [[תשס"ז]]. לאחר שעיתון הילדים תורתך שעשועי נסגר, העיתון ממתק לשבת החליפו והוצא בפריסה ארצית. בשנת [[תשפ"ב]] פסק העלון לצאת בנפרד והתאחד יחד עם עלון [[שיחת השבוע]].
 
 
====ספרים וחוברות ====
* ''' שולחן שבת '''
שיחות ורעיונות לפרשת שבוע מעובדים מתוך אוצר שיחותיו של [[ הרבי מליובאוויטש ]]
מהדורת 5 כרכים על חמישה חומשי תורה
(13 שיחות לפרשה )
[[ מכון ליובאוויטש ]] [[ תשנ"ט ]] - [[ תשס"א ]]
מהדורת כרך א' על חמשה חומשי תורה ( 3 שיחות לפרשה )
[[ מכון ליובאוויטש]] תשס"ז
 
* ''' שולחן חג '''   
שיחות ורעיונות לחגי ישראל ומועדיו מעובדים מתוך אוצר שיחותיו של [[ הרבי מליובאוויטש ]] [[מכון ליובאוויטש ]] [[ תשע"א ]]
 
* ''' [[ הפצת היהדות ]] '''
לקרב יהודים ואיך עושים זאת
[[ מכון ליובאוויטש ]]
[[ תשע"ב ]]
 
* '''צעירי אגודת חב"ד  '''
האגרות השיחות והוראות הרבי ל[[צעירי אגודת חב"ד ]] בארץ הקודש
[[ מכון ליובאוויטש ]] [[ תשס"ה ]]
 
* ''' בן י"ג למצוות  '''
[[ בר מצווה ]]  לאור [[ חסידות חב"ד ]]
[[ מכון ליובאוויטש ]] [[תשנ"ט ]]
 
* '''  התורה שלי  '''
בראשית - דברים
חב"ד בית מלא  ספרים  של [[ צעירי אגודת חב"ד ]]  ומעיינותיך  לילדים  תשע"ו - תש"פ
 
* '''  תהילים שלי  ''' מבוארים ומאויירים לילדי ישראל  מרכז לעזרי שליחות  של [[ צעירי אגודת חב"ד ]] תשפ"א
 
* '''  גיבורי העם שלנו אנשי המופת של  עם ישראל  מספרי  נביאים וכתובים
[[ תשפ"א ]] - [[ תשפ"ג ]]
 
=== אלבומים ===
 
"אלבום [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]" הוא ספר הכולל סקירה ותמונות מפעילות צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש. במשך השנים יצאו לאור מספר אלבומים המתעדים את פעילות צא"ח ובהם:
* '''תש"נ''' - נערך על ידי הרב [[מנחם ברוד]], בחסות הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]].
 
=== הפקות נוספות ===
* '''הגדה של פסח לילדי ישראל'''{{הערה|1=הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16151&CategoryID=2489 טעמי ההגדה לילדי ישראל]''', סיפורה של ההגדה של פסח לילדים בהוצאת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, גליון התקשרות חג הפסח ה'תש"פ.}}.


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
*[[מנחם מענדל ברוד]] והרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], '''צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש''', [[מכון ליובאוויטש]], [[כפר חב"ד]], [[תשס"ד]].
* [[מנחם מענדל ברוד]] והרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], '''צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש''', [[מכון ליובאוויטש]], [[כפר חב"ד]], [[תשס"ד]].
*'''המהפכה הצעירה''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 8
* '''המהפכה הצעירה''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 8 {{*}} חג הסוכות תשפ"ב עמוד 10
*'''שליחות מסביב לשעון''' תיעוד פעילות צא"ח בשנת תשפ"ד, בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ה, (הודפס בתוך מגזין ב' של גיליון 2081 עמוד 76)
 
== קישורים חיצונים ==
* '''[http://www.chabad.org.il/ דף הבית של צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]'''
 
* [https://col.org.il/news/162996 כפר חב"ד: צא"ח מכניס ספר תורה לזכות שלוחי הרבי] {{חב"ד און ליין}}


==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.org.il/ אתר הבית של צעירי-אגודת-חב"ד]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|*]]
[[קטגוריה:צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש|*]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]

גרסה אחרונה מ־15:32, 3 בנובמבר 2024

פירוש נוסף ערך זה עוסק בצעירי אגודת חב"ד בארץ ישראל. אם התכוונתם לארגון צעירי אגודת חב"ד בניו יורק - המרכזית, ראו צעירי אגודת חב"ד המרכזית.
כינוס השלוחים - מנהלי בתי חב"ד בישראל

ארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש (שמו בקיצור; צעירי חב"ד. מכונה גם בראשי תיבות; צא"ח) הוא הארגון המנהל את פעילות הפצת היהדות של תנועת חב"ד בישראל. נוסד בהוראת הרבי בשנת תשי"א כמחלקה באגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

באיגרת מיום כ"ד סיון תשי"א ששלח הרבי לחברי אגודת חסידי חב"ד כתב: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח חב"ד". באותה איגרת מוסיף הרבי שמטרת ההקמה היא לחזק את אגודת חסידי חב"ד וכדי לפעול יותר בקרב הנוער הישראלי. צעירי אגודת חב"ד הוקם באסיפת ייסוד בי"ז מנחם אב תשי"א[1], ובאסיפה נבחר ועד הפועל[2] . כמה חודשים לאחר מכן, בהוראת הרבי, החל ארגון צעירי אגודת חב"ד לעבוד תחת פיקוחה של אגודת חסידי חב"ד[3].

בשנים הבאות צעירי חב"ד פעלו במגוון תחומים של הפצת היהדות והמעיינות ובמהלך השנים הוקמו סניפים בערי ארץ הקודש.

בשנות המ' הרבי דיבר על הקמת בתי חב"ד ויציאת השלוחים, ובעידוד הרבי החלה התפתחות אדירה בהיקף פתיחת בתי חב"ד, כאשר כל בית חב"ד וכל מנהל בית חב"ד, מתחילים פעילות רק לאחר שמקבלים מענה מפורש מהרבי. וכך בעידוד הרבי נפתחו מאות בתי חב"ד ברחבי ארץ הקודש, וצעירי חב"ד אחראים על פתיחת בתי חב"ד וסיוע להם בייעוץ ומכירת עזרים להפצת היהדות בכלל ולמבצעים עונתיים בפרט.

במהלך השנים צעירי חב"ד העניקו לבתי חב"ד אוטונומיה מליאה, כאשר הפעילות הניהול וגם הצד הכלכלי, מנוהל על ידי מנהל בית חב"ד, וצעירי חב"ד מעניקים הכוונה ומוכרים מוצרים עונתיים לבתי חב"ד.

הוראות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

את מטרת צא"ח קובע הרבי באופן ברור באגרותיו: "חיזוק היהדות וקירוב ליבן של ישראל לאביהן שבשמים".

הרבי באגרותיו להנהלת צעירי חב"ד הדגיש את הצורך בעבודה מתוך אהבת ישראל[4]. בשנים הראשונות, התגלעו חילוקי דעות בין אגודת חסידי חב"ד לצעירי חב"ד בנוגע לתחומי הפעילות של כל אחד. הרבי שלח מכתב לארגונים בו מביא את צערו מהמחלוקת, והגדיר את תחומי הפעילות של כל ארגון, באופן כזה שלא יפרצו מחלוקות[5].

הרבי הורה שכל הבתי חב"ד בארץ, יהיו כפופים תחת צעירי חב"ד[6]. בשנת תשמ"ט דרש ארגון הגג למוסדות חב"ד בארה"ק שניהול הבתי חב"ד יעבור אליו. בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש הוציאו אז מכתב בו הם קובעים כי הניהול של הבתי חב"ד נתון בידי צעירי חב"ד בהנהלת הרב יוסף יצחק אהרונוב. הנהלת ארגון הגג הגישה ערעור על כך, ובית הדין החליט להקפיא את המכתב. מספר ימים לאחר מכן, קרא הרבי למזכיריו הרב בנימין קליין והרב יהודה לייב גרונר והתבטא בפניהם בחריפות על הערעור שהגישה הנהלת ארגון הגג, ואמר שהניהול מסור בידי צעירי חב"ד. בעקבות המאורעות האלו, בית דין רבני חב"ד הוציא מכתב ברור כי כל הפעילות של חב"ד בארץ הקודש היא רק תחת צעירי חב"ד. מכתב נוסף שיצא מעניק סמכויות בלעדיות לרב דוד נחשון מנהל ניידות חב"ד וצבאות השם בארץ הקודש והוא מצד הבית דין, פועל עצמאית וללא קשר לצעירי חב"ד. בקיץ תשנ"ב שאל את הרבי הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי מזכיר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש האם דבריו של הרבי עדיין תקפים, והרבי השיב בחיוב[7].

הרבי עודד רבות אברכים ובחורים רבים להשתתף בפעולות הארגון[8].

בית שזר[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר הקמת צעירי אגודת חב"ד נפתחו משרדים בתל אביב, ברחוב הרב קוק 16, בו היתה קיימת ישיבת אחי תמימים תל אביב.

בשנים הבאות נבנה בית שז"ר - בניין רחב ידיים במרכז כפר חב"ד, בתרומת סר אייזיק וולפסון, בשתדלנות ר' זושא וילימובסקי והבניין נקרא על שם זלמן שזר אשר נטל חלק בהנחת אבן הפינה ובחנוכת הבית. הקמת הבניין וחנוכתו לוו באגרות והוראות מהרבי[9]. הבניין הוקם ושייך לועד כפר חב"ד ומספר שנים לאחר הקמתו ועד כפר חב"ד איפשר לצעירי אגודת חב"ד להשתמש בבניין ומאז משרדי צא"ח שוכנים בבית שזר, ולצידם גם אולם אשר שימש להרצאות ובהמשך לאיזור התארגנות למבצעים[10]. בשנים האחרונות האולם הגדול הפך לאולם אירועים מפואר השייך לארגון הפנסאים.

בבית שזר, שוכנת גם חנות יודאיקה בה ניתן לרכוש ספרי קודש ותשמישי קדושה, ובהם כל מה שקשור לחב"ד.

מחלקות צא"ח[עריכה | עריכת קוד מקור]

אגף הסניפים[עריכה | עריכת קוד מקור]

משרדי הנהלת צעירי אגודת חב"ד בכפר חב"ד

בשנת תשמ"ו הורה הרבי על הקמת והרחבת בתי חב"ד בארץ הקודש.

יו"ר צעירי אגודת חב"ד הרב ישראל לייבוב מינה את הרב נחום כהן להקים ולבסס את אגף הסניפים בכל רחבי הארץ. מטרת האגף הוא האחריות על פתיחת בתי חב"ד בארץ ושליחת שלוחים נוספים לערים בישראל. במסגרת שירות זה, נערכים ימי עיון, נציגי צעירי חב"ד מבקרים בבתי חב"ד, מייעצים ומתווים דרך. בשנים הבאות מונה לתפקיד הרב ישראל ברוד.

האחראי על אגף זה כיום הוא הרב נפתלי ליפסקר כשלצידו הרב דוד קורץ, שעומדים בקשר רציף עם השלוחים ומשתדלים לסייע להם במסגרת האפשרויות העומדות לרשותם.

אגף עליה וקליטה - חב"ד בעליה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אגף עליה בצעירי חב"ד

להקת כלייזמרים מטעם צעירי חב"ד הופיעה בפני עולים בישראל. על פעילות הלהקה והאגף ניצח הרב מאיר ורזוב במשך כמעט עשרים שנה. הרב ורזוב שר עם העולים והרצה בפניהם על הערכים הבסיסיים של היהדות, חגי ישראל, המשפחה היהודית ועוד.

משנת תשמ"ד מוציא האגף את העלון השבועי ברוסית "Восхождение" (ווסחוז'דניה) התאום הבלתי זהה של שיחת השבוע.

בשנת תשפ"ב עם פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה פעל האגף בעזרה גשמית ורוחנית לעולים.

כיום, האגף מפעיל למעלה מ־25 בתי חב"ד לדוברי רוסית ברחבי הארץ. בשנת תשע"ה ניהול האגף עבר לידי הרב לוי יצחק וגנר.

הוועדה לעניני גאולה ומשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאור קריאתו של הרבי בשנת תנש"א לעסוק בלימוד עניני גאולה ומשיח בפרט, ולהגביר את העיסוק בעניני הגאולה ככלל, הוקמה בג' תמוז תשס"ב הוועדה לעניני גאולה ומשיח שתפקידה לעורר ולסייע בהגברת המודעות והעיסוק בנושא בין השלוחים.

חברי הוועדה הם השליח הרב מנחם מענדל פרידמן, הרב משה גרוזמן, הרב יהודה דונין, הרב אריאל גורן והרב מנחם ברוד.

מנהל הפרוייקטים של הוועדה כיום הוא הרב שמואל אהרונסון.

הוועדה מוציאה לאור מדי פעם חוברות לימוד ועיון בענייני משיח וגאולה.

מטה חב"ד לשלום העם והארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

קטע זה דורש עדכון
קטע זה אינו מעודכן, ומאז כתיבת הערך אירעו מאורעות הדורשים את עדכונו.

נוסד בשנת תשנ"ג בראשות הרב ישראל הלפרין, במסגרת צעירי חב"ד, על מנת לרכז את הפעולות הרשמיות של חב"ד בנושא שלימות הארץ.

חב"ד בקמפוס[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – חב"ד בקמפוס

בשנת תשע"ב החל האגף לפרוייקטים מיוחדים ליזום הכשרת שלוחים צעירים לפעול עם סטודנטים במכללות אוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה, ותוך שנים ספורות צירף האגף (בניהולו של הרב דוד קורץ) כ-30 אברכים למעגל השלוחים הפועלים באוניברסיטאות.

במהלך השנה מארגן האגף ימי עיון ארציים לשלוחים, כנסי תרבות ושבתונים, ומערך שיעורי לימוד ייחודי נושא מלגות.

כיום האגף מנוהל על ידי הרב יחיאל קפלן והרב משה שילת.

חב"ד למען נפגעי הטרור[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מטה חב"ד למען נפגעי הטרור

בשנת תשס"ב בזמן האינתיפאדיה השניה, על מנת לרתום את פעילות השלוחים וסניפי צעירי אגודת חב"ד לסיוע לנפגעים, ולחיזוק החוסן בקרב המשפחות והציבור, הקימו צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש את האגף 'מטה חב"ד למען נפגעי הטרור'.

עם הקמת האגף, נקרא לעמוד בראשו הרב מנחם קוטנר, הפועל בתיאום ובהכוונת המומחים הסוציאליים של הביטוח הלאומי, ויוצרים קשר קרוב עם המשפחות והנפגעים, ומשתדלים לסייע להם הן בטווח הקרוב בתמיכה פיזית ובתמיכה רגשית ורוחנית, והן בטווח הרחוק בשימור הקשר וליווי המשפחות גם לאחר תקופת ההחלמה והשיקום.

בין פעולות הארגון: סיוע בארגון ימי שבעה וטקסי אזכרה, כולל הדרכה צמודה במנהגי האבלות, מתן תמיכה רגשית לנפגעי פעולות איבה, ארגון קייטנות וימי כיף למשפחות נפגעות פעולות איבה, ביקור אנשים שנפצעו בפעולות טרור, כולל ביקורי בית בחגים, סיוע כלכלי בהתאם לצרכים של כל משפחה, לאחר המלצה של עובדי הרווחה והשיקום ועוד.

ילדי צ'רנוביל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ילדי צ'רנוביל

בשנת תש"ן נפתח פרויקט חב"ד למען ילדי צ'רנוביל במסגרתו נקלטו בישראל ילדים יהודים מאזור צ'רנוביל, בתחילה נוהל על ידי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב שלמה מיידנצ'יק ובשנים הבאות על ידי צעירי אגודת חב"ד בראשות הרב יוסף יצחק אהרונוב. ולפני מספר שנים הפרויקט הסתיים.

פרוייקט הבאת ילדי צ'רנוביל, החל על ידי אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב שלמה מיידנצ'יק לאחר הדליפה הקטלנית בשנת תשמ"ו בכור הגרעיני בצפון מערב אוקראינה שגרמה להתפשטות קרינה רדיואקטיבית שהעמידה בסכנה את תושבי האזור. הפרוייקט המשיך במסגרת צעירי אגודת חב"ד, ובמשך השנים הועלו במסגרתו מאות ילדים שנכנסו ללמוד במוסדות חינוך שהוקמו במיוחד בעבורם, כשפעילי הארגון דואגים ללוות אותם לכל אורך הדרך עד לנישואיהם.

בעבר הובאו קבוצות גדולות של ילדים בפרקי זמן קרובים, אך במשך הזמן התמעטה הפעילות בנושא זה וקצב העלאה נע בקבוצות הכוללות בין עשר לעשרים ילדים, ומאורגנות בהפרשים של מעל לחצי שנה. בשנים האחרונות הופסקה הפעילות בקרב ילדים אלו.

כמה מבוגרי צ'רנוביל, בנו בתים חסידיים חב"דיים, והשתלבו בקהילות החסידיות הפזורות בארץ. אחדים מהם אף הצטרפו לצבא השלוחים.

לב חב"ד - חסד ומרפא[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – לב חב"ד – חסד ומרפא

בשנת תשע"ה, בעקבות ההצלחה במיזם פעילי חב"ד, יזם הרב משה שילת מינוי של שלוחים ייעודיים לבתי הרפואה ברחבי הארץ, לצד הקמת מעטפת תומכת המשרתת את אופי הפעילות הייחודי בבתי הרפואה.

עם השלמת מערך מינוי השלוחים במרכזי הרפואה השונים, התמנה לעמוד בראש האגף הרב לוי מנדלזון, המשמש לצד זאת כשליח הרבי בבית הרפואה וולפסון בחולון.

בין השירותים שמעניקים שלוחי הרבי במרכזים הרפואיים נמנים: הפצת יהדות וחלוקת עלוני מידע לקראת שבתות וחגי ומועדי ישראל, סעודות שבת וחג, מרכזי אירוח למשפחות המלוות של המאושפזים, עגלות ריענון למלווים, אספקת מזון כשר, מערך תמיכה וליווי, מעגלי תמיכה לחולים אונקולוגיים, קייטנות לילדים מאושפזים, ועוד.

מטה הרמב"ם היומי[עריכה | עריכת קוד מקור]

מטה הרמב"ם היומי נוסד בשנת תשמ"ח עם סיום המחזור השלישי של הרמב"ם היומי - כהמשך לפעילות מטה חגיגות הרמב"ם. במטרה לארגן עשרות חגיגות סיום בכל רחבי הארץ - ובראשם הסיום המרכזי במעמד רבבות, ובמטרה להפיץ את בשורת לימוד הרמב"ם, חלוקת ספרי רמב"ם ומורי שיעורים, חלוקת עלוני הסברה בנושא, ועוד.

המטה מנוהל על ידי הרב נפתלי רוט.

מכון ליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכון ליובאוויטש נוסד בשנת תשל"ו, בראשות הרב אברהם מייזליש והרב דובער קרסיק. משנת תש"נ הוא באחריות צעירי חב"ד, בראשות הרב מנחם ברוד.

המכון הוציא לאור וערך ספרים וחוברות רבים, כ'ימות המשיח', 'ממעייני החסידות' ואת סדרת הספרים 'שולחן שבת'. הוא אף מוציא לאור את העלון השבועי 'התקשרות'.

וראה להלן בפסקה ; הוצאה לאור

מצה לתלמיד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מצה לתלמיד
מצה לתלמיד

מצה לתלמיד הינו פרוייקט אותו ייסד הרב יצחק גנזבורג בשנת תשט"ו. במסגרת הפרוייקט מגיעים בכל שנה, עשרות אלפי ילדים לסיור בכפר חב"ד ללמוד ולחזות בתהליך אפיית המצות במאפייה המקומית. בהמשך צופים הילדים במצגת הקשורה לנושא. ולבסוף מקבל כל ילד 'כזית' מצה - תוצרת המאפייה.

באחד השנים ביקרה משלחת ממשרד החינוך בכפר חב"ד והשתתפה בסיור של 'מצה לתלמיד'. המשלחת התרשמה בצורה מיוחדת מהביקור ודאגה להמליץ ב'חוזר משרד החינוך' לכל מנהלי מוסדות החינוך בישראל, לבקר עם תלמידיהם במקום.

מרכז חינוכי חסידותי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מרכז חינוכי חסידותי
תמונה קבוצתית של המחנכים המשתתפים ב'כנס המחנכים' השנתי של "מרכז חינוכי חסידותי"

מרכז חינוכי חסידותי נוסד בירושלים בשנת תשמ"ח בברכת הרבי, על מנת לרכז את הפעילות של חב"ד בנושא חינוך - במסגרת "צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש", ובאישור המרכז לענייני חינוך.

בראש המרכז עומד הרב נפתלי רוט מאז היווסדו.

המרכז מקיים מדי שנה את 'כינוס המחנכים השנתי', בשיתוף רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש.

פעילי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

האגף הוקם בשנת תשע"ג בשם פעילי חב"ד, שנועד להפוך כל אחד מחסידי חב"ד המתגוררים בישראל כשלוחים הפועלים תחת הנהלת השליח הראשי בעירם, עם מטרות מוגדרות כל אחד כפי האפשרויות והזמן העומדים לרשותו.

המיזם מציע שלושה מסלולי פעילות:

  • אזורי שליחות - הפעיל מקבל מהשליח הראשי בעירו אזור שליחות מוגדר בתוך העיר, עליו הוא מופקד, והוא אחראי לדאוג לתושבים המתגוררים בשטח זה לכל עניני היהדות, מעין בית חב"ד מקומי החולש על אזור ספציפי בתוך העיר.
  • מסלול משפחות - השליח הראשי מקשר את הפעיל עם משפחות ספציפיות איתם יעמוד בקשר אישי ויעסוק עמהם בשיעורי לימוד וסיפוק צרכי היהדות של המשפחות.
  • מסלול עצמאי - יד חופשית לפעיל למצוא בכוחות עצמו את המשפחות אליהם הוא מתחבר ואיתם הוא עומד בקשר, עם עדיפות ראשונה למכרים, שכנים, וידידי המשפחה הקרובה.

המטה הראשי של המיזם מפיק ערכות מיוחדות מידי חג, עם כמות מורחבת של חומרי עזר לפעילים שיסופקו במחיר מוזל במיוחד. כספתח לפעילות, הופק בטאון שנקרא בשם 'פעילי חב"ד', המרכז כתבות ומאמרי הגות של משפיעים ושלוחים מרחבי הארץ, הקוראים לחסידי חב"ד ברחבי הארץ להצטרף למיזם[11].

מרכז לעזרי שליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – המרכז לעזרי שליחות

המרכז לעזרי שליחות (נקרא בראשי תיבות: המל"ש) עוסק בהוצאה לאור, הפקה ושיווק תמורת תשלום של מוצרי תוכן, ועזרים הנצרכים עבור פעילות שוטפת של בתי חב"ד, סביב מעגל השנה.

פעילות האגף מתבצעת מול בתי חב"ד וחסידי חב"ד הפועלים להפצת יהדות וחסידות, אך הוא מעניק שירות גם לשלוחים הפועלים בחוץ לארץ בקרב דוברי עברית.

שבת עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

שבת עם חב"ד היה פרויקט שקם בשנת תשל"ב לכבוד שנת השבעים לרבי - והסדר היה כך:

קבוצת חסידים היו נוסעים לקיבוצים (בתיאום עם מזכירות הקיבוץ) או לעיירות (בתיאום עם המועצה), עורכים תפילה מרכזית, ולאחר התפילה נערכת התוועדות חסידית עם ניגונים ודברי תורה.

רבים התקרבו ליהדות ולחסידות על ידי שבתות אלו[דרוש מקור].

מבחנים פומביים בנגלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה דורש עריכה. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולערוך אותו.

בשנות הנ' ערכו צעירי אגודת חב"ד אחת לכמה שנים חידונים נושאי פרסים בתורת הנגלה לבחורי ישיבות תומכי תמימים, חלק מהפרסים שהוענקו היו השתפות בנסיעה לקברי רבותינו נשיאנו[12].

מבחנים בספר המצוות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנות הנ' ערכו צעירי חב"ד מבחנים בספר המצוות לכלל תלמידי תלמודי התורה החרדים הוכתרו חתנים חתן תפוצות סגנים וכו' והוענקו פרסים יקרי ערך[13].

אגף מבצע תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בשנת תש"פ ערך האגף בשיתוף בית חב"ד שיעורים והתוועדויות במסגרת שכונתה אולפן השידורים חב"ד ON AIR[14].

מערך החירום הארצי[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בשנת תשפ"ד עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, פתחו צעירי אגודת חב"ד מערך חירום ארצי הכולל שישה אגפים וביניהם אגף מיוחד לנפגעי הטרור.

אתר צעירי אגודת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אתר צעירי חב"ד (chabad.org.il) נוסד בשנת תשנ"ו במטרה להפיץ יהדות, תורה בפרט ותורת הרבי בכלל. כמו כן דיווח האתר על פעילות צעירי חב"ד ועוד פעולות חב"דיות.

באתר יש מאמרים רבים בנושאים מגוונים כמו: משנת החסידות, משיח וגאולה באור החסידות, הרבי, תולדות החסידות, מאמרי השקפה, שיעורי חסידות בפרשת השבוע, מאמרים בנושאי חגים, קטעי שיחות מהרבי בנושאי גאולה ומשיח, ועוד מאמרים מגוונים.

כיום רוב מדורי האתר אינם מתחדשים , מלבד עדכוני זמנים יומיים, עלונים שבועיים ותשובות הלכתיות אך כל החומר דלעיל זמין לצפיה .

באתר ניתן לראות את עלוני 'התקשרות', 'שיחת השבוע' ו'צעירי חב"ד', ניתן לשאול שאלות את הרב או להגיב בפורום.

עורך האתר: הרב שרון גושן. עורך תוכני: מנחם ברוד.

הרבנים המשיבים על שאלותיהם ההלכתיות של הגולשים: הרב ברוך שלמה בליז'ינסקי, הרב יוסי שטיינברג (שאלות בעניני כשרות), הרב יוסף שמחה גינזבורג, הרב יהושע ירחי והרב מנחם ברוד.

הנהלת הארגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

חברי הנהלת צעירי חב"ד לפני הפירוק[עריכה | עריכת קוד מקור]

חברי הנהלת צעירי חב"ד כיום (תשפ"ד)[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגין בעיות שהתגלו בהתנהלות ארגון צעירי אגודת חב"ד, הורו הרשויות על פירוק צעירי אגודת חב"ד וכעבור מספר שנים בהסכמת אנשי חב"ד הוקמה הנהלה חדשה לצעירי חב"ד והחברים הם חסידי חב"ד לצד נציגי רשם העמותות ועוד נציגים מהרשויות.

חברי ועד:

קציני ציות ופיקוח:

  • אורי ישראל קידר
  • אורי כהנא שילוני

רואי חשבון ומבקרים:

  • דורון שיטרוק
  • מרדכי רמז
  • עירן סוליצר

יושבי הראש בעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

חברי הנהלת צא"ח במשך השנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

עלונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שיחת השבוע - עלון שבועי לפרשת השבוע
  • גליון "התקשרות" - שבועון היוצא לאור על ידי מכון ליובאוויטש שעל ידי צעירי אגודת חב"ד. הגיליון מכיל לקט מתורתו של הרבי על פרשת השבוע; בנושא הגאולה וביאת המשיח; הוראות, הלכות ומנהגי השבוע הנהוגים בחסידות חב"ד; תחקיר שבועי על התייחסות הרבי לנושא בהווי היהודי והחסידי, כמו גם הנהגות והתייחסויות של הרבי למגוון נושאים, בירור וליבון נושאים בהלכה ומנהג בקרב חסידי חב"ד.
  • תורתך שעשועי - שבועון לילדים שיצא לאור על ידי צעירי אגודת חב"ד בעריכת הרב נפתלי רוט עד שנת תשע"ב. השבועון היה מיועד לילדים בגילאי שש עד שלש-עשרה, והודפס בפורמט כרומו צבעוני. במקומו יוצא לאור עלון בשם "ממתק לשבת" שהוא המשך לעלון שיצא לאור על ידי בית חב"ד בבאר שבע.
  • ממתק לשבת - שבועון המופץ בקהילות חב"ד ובתי חב"ד ברחבי הארץ. הוקם על ידי בית חב"ד באר שבע בשנת תשס"ז. לאחר שעיתון הילדים תורתך שעשועי נסגר, העיתון ממתק לשבת החליפו והוצא בפריסה ארצית. בשנת תשפ"ב פסק העלון לצאת בנפרד והתאחד יחד עם עלון שיחת השבוע.


ספרים וחוברות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שולחן שבת

שיחות ורעיונות לפרשת שבוע מעובדים מתוך אוצר שיחותיו של הרבי מליובאוויטש מהדורת 5 כרכים על חמישה חומשי תורה (13 שיחות לפרשה ) מכון ליובאוויטש תשנ"ט - תשס"א מהדורת כרך א' על חמשה חומשי תורה ( 3 שיחות לפרשה ) מכון ליובאוויטש תשס"ז

  • שולחן חג

שיחות ורעיונות לחגי ישראל ומועדיו מעובדים מתוך אוצר שיחותיו של הרבי מליובאוויטש מכון ליובאוויטש תשע"א

לקרב יהודים ואיך עושים זאת מכון ליובאוויטש תשע"ב

  • צעירי אגודת חב"ד

האגרות השיחות והוראות הרבי לצעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש מכון ליובאוויטש תשס"ה

  • בן י"ג למצוות

בר מצווה לאור חסידות חב"ד מכון ליובאוויטש תשנ"ט

  • התורה שלי

בראשית - דברים חב"ד בית מלא ספרים של צעירי אגודת חב"ד ומעיינותיך לילדים תשע"ו - תש"פ

  • תהילים שלי מבוארים ומאויירים לילדי ישראל מרכז לעזרי שליחות של צעירי אגודת חב"ד תשפ"א
  • גיבורי העם שלנו אנשי המופת של עם ישראל מספרי נביאים וכתובים

תשפ"א - תשפ"ג

אלבומים[עריכה | עריכת קוד מקור]

"אלבום צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש" הוא ספר הכולל סקירה ותמונות מפעילות צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש. במשך השנים יצאו לאור מספר אלבומים המתעדים את פעילות צא"ח ובהם:

הפקות נוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הגדה של פסח לילדי ישראל[15].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. ↑ והוכרה רשמית במשרדי הממשלה בתשרי תשי"ב
  2. ↑ אברהם רייניץ, חייל בשירות הרבי, עמוד 122
  3. ↑ אגרות קודש, כרך ה', עמ' רס"א.
  4. ↑ צא"ח בארץ הקודש, עמ' 93.
  5. ↑ אגרת קודש, כרך י"ט, עמ' קע"ב.
  6. ↑ צא"ח בארה"ק, עמ' 108.
  7. ↑ צעירי אגודת חסידי חב"ד, עמ' 114 - 116.
  8. ↑ צא"ח בארץ הקודש, עמ' 39.
  9. ↑ שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן, תשס"ה פרק כב
  10. ↑ שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן, תשס"ה פרק כב
  11. ↑ בטאון פעילי חב"ד, אלול תשע"ג - אתר col.
  12. ↑ ידיעות בשבועון כפר חב"ד מהשנים תשנ"ז - תשנ"ח, ראו לדוגמה גליון מס' 778 ט"ז אלול תשנ"ז. ראו בגליון שבועון כפר חב"ד מחודש מנחם אב תשנ"ז על המסע לקברי רבותינו נשיאנו.
  13. ↑ שבועון כפר חב"ד ט"ז כסלו תש"נ, גליון מס' 409.
  14. ↑ תגית חב"ד ON AIR באתר חב"ד און ליין
  15. ↑ הרב מרדכי מנשה לאופר, טעמי ההגדה לילדי ישראל, סיפורה של ההגדה של פסח לילדים בהוצאת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, גליון התקשרות חג הפסח ה'תש"פ.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=צעירי_אגודת_חב%22ד_בישראל&oldid=719315"