. . בבואנו מיום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, אשר, "מה להלן עומד ומשמש אף כאן עומד ומשמש" ונותן כח לכל ההולכים בדרכיו, שזה עתה חגגו ("געּפראוועט") את יום ההילולא שלו בכל מקום ומקום – יש להוסיף ביתר שאת וביתר עוז במילוי הוראותיו ע"ד לימוד והפצת תורת החסידות, באופן שיהי' ניכר בכאו"א מישראל שהוא יהודי שלמד חסידות וכל מציאותו חדורה בתורת החסידות. ובהדגשה – כאמור – שהפצת המעיינות חוצה היא העבודה העיקרית דדורנו זה . . כיון שדור זה הוא דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה, שתהי' כשיפוצו מעינותיך חוצה
גם העולה לתורה אומר חזק חו"נ. באמירת ויהי נועם במוצאי שבת קודש כופלים פסוק "אורך ימים" גו', אבל לא בתפילת שחרית.
בהיות הצמח צדק ילד ולמד את הכתוב "ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה", תירגם לו מורו - על פי פירוש בעל הטורים - יעקב אבינו האט געלעבט די זיבעצן בעסטע יאהרען אין מצרים (= יעקב אבינו חי את שבע עשרה שנותיו הטובות במצרים). כשבא הביתה מהחדר שאל את זקנו אדמו"ר הזקן: היתכן שיעקב אבינו, בחיר האבות, יהיו מבחר שנות חייו י"ז שנה שגר בארץ מצרים ערות הארץ.
ויענהו אדמו"ר הזקן: "כתיב "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה", ואיתא במדרש - מובא ברש"י - אמר ר' נחמיה להתקין לו בית תלמוד, שתהא שם תורה ושיהיו השבטים הוגים בתורה. להורות לפניו גשנה, אז מען לערענט תורה ווערט מען נעהנטער צום אויבערשטען ברוך הוא, און אויך אין מצרים איז געווען ויחי געלעבט" (= כשלומדים תורה מתקרבים לקדוש ברוך הוא וגם מצרים נהיית ויחי).
![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
