אברהם ליסון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (47 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אברהם ליסון 1.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:אברהם ליסון 1.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אברהם ליסון]] | ||
[[קובץ: | [[קובץ:א.ל. והרבי.jpeg|שמאל|ממוזער|אצל הרבי בחלוקת דולרים]] | ||
[[קובץ:אברהם ליסון בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:אברהם ליסון בהתוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|בהתוועדות]] | ||
הרב '''אברהם ליסון''' ([[י"ב חשוון]] [[תרפ"ג]], 1922 – [[ט"ו בשבט]] [[תשע"ט]]), היה זקן תושבי כפר חב"ד, [[משפיע]] ב[[בית הכנסת]] | הרב '''אברהם ליסון''' ([[י"ב חשוון]] [[תרפ"ג]], 1922 – [[ט"ו בשבט]] [[תשע"ט]]), היה זקן תושבי כפר חב"ד, [[משפיע]] ב[[בית הכנסת בית נחום יצחק (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית נחום יצחק]] ב[[כפר חב"ד]]. בעבר כיהן בתפקידים חינוכיים שונים בהנהלת בית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בזרנוגה, ומוקדם יותר - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים פאקינג]]. היה מגדולי ה'[[עבודת התפילה|עובדים]]' בדורנו והיווה לסמל ודוגמה בתפילתו באריכות. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד ב[[י"ב חשוון]] [[תרפ"ג]] ב[[עיירה]] הליטאית [[פוניבז']] לרב [[שמואל צבי הירש ליסון]] והרבנית יענטא, ונקרא על שם סבו הרב אברהם ליסון, חתנו של ר' שמואל צבי חסיד [[הצמח צדק]], וגיסו של ר' [[שמחה גינזבורג]]. | ||
בצעירותו, למד בישיבה המקומית אצל הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], והיה אחד הבודדים מתלמידי הישיבה ששרד את מאורעות ה[[שואה]]. | בצעירותו, למד בישיבה המקומית אצל הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], והיה אחד הבודדים מתלמידי הישיבה ששרד את מאורעות ה[[שואה]]. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ב[[כ"ט סיון]] [[תש"א]] עזב את משפחתו בגפו וברח ל[[רוסיה]], שם התחבר ל[[חסידי חב"ד]] והמשיך לברוח יחד איתם לעומק רוסיה בכיוון העיר [[סמרקנד]], שם נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד|תומכי תמימים המקומית]]. בשנת [[תש"ו]] הצטרף ל[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]] של חסידי חב"ד והצליח להבריח את הגבול תחת זהות פולנית בדויה. | ב[[כ"ט סיון]] [[תש"א]] עזב את משפחתו בגפו וברח ל[[רוסיה]], שם התחבר ל[[חסידי חב"ד]] והמשיך לברוח יחד איתם לעומק רוסיה בכיוון העיר [[סמרקנד]], שם נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד|תומכי תמימים המקומית]]. בשנת [[תש"ו]] הצטרף ל[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]] של חסידי חב"ד והצליח להבריח את הגבול תחת זהות פולנית בדויה. | ||
הוא הגיע למחנה המעבר [[פאקינג]], שם התמנה | הוא הגיע למחנה המעבר [[פאקינג]], שם התמנה כ[[משפיע]] הישיבה שהוקמה. | ||
בהמשך, הגיע לתחנת המעבר ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]], שם נשא חן בעיני המשפיע החסידי הרב [[שלמה חיים קסלמן]] ששידך אותו עם בתו יהודית. החתונה התקיימה בלא נוכחות הוריו שנספו | בהמשך, הגיע לתחנת המעבר ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]], שם נשא חן בעיני המשפיע החסידי הרב [[שלמה חיים קסלמן]] ששידך אותו עם בתו יהודית. החתונה התקיימה בלא נוכחות הוריו שנספו ב[[שואה]], ותקופה קצרה לאחר מכן הזוג הצעיר קיבל הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לעלות ל[[ארץ הקודש]] ולהימנות על גרעין המייסדים של היישוב החב"די החדש [[כפר חב"ד]]. | ||
לפרנסתו, החל לעסוק כמחנך, ובהמשך התמנה כחבר הנהלת בית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ביישוב זרנוגה. | לפרנסתו, החל לעסוק כמחנך, ובהמשך התמנה כחבר הנהלת בית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ביישוב זרנוגה. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
במשך שנים רבות יצא ל[[מבצע תפילין]] ואייש באופן קבוע את העמדה שהוקמה בתחנה המרכזית (הישנה) ב[[תל אביב]]. | במשך שנים רבות יצא ל[[מבצע תפילין]] ואייש באופן קבוע את העמדה שהוקמה בתחנה המרכזית (הישנה) ב[[תל אביב]]. | ||
הרב ליסון נהג למסור שיעורי חסידות בסגנונו הייחודי בספרי 'לקוטי תורה' ו'תורה אור' | הרב ליסון נהג למסור שיעורי חסידות בסגנונו הייחודי בספרי '[[לקוטי תורה]]' ו'[[תורה אור]]' ב[[בית הכנסת בית נחום יצחק (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית נחום יצחק]] בשיכונים ב[[כפר חב"ד]]. | ||
הרבה לעורר ולעסוק בהפצת בשורת הגאולה וזהות הרבי כמלך המשיח. | הרבה לעורר ולעסוק בהפצת בשורת הגאולה וזהות [[הרבי כמלך המשיח]], ואף השתתף בכינוסים שארגנה [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].. | ||
בימיו האחרונים ר' אברהם ליסון לא הרגיש בטוב ועבר להתגורר בבית חתנו המשפיע ר' [[עוזר אלפרוביץ']]. ביום בו נפטר העיר אותו ר' עוזר | בימיו האחרונים ר' אברהם ליסון לא הרגיש בטוב ועבר להתגורר בבית חתנו המשפיע ר' [[עוזר אלפרוביץ']]. ביום בו נפטר העיר אותו ר' עוזר, כשהתעורר ביקש ר' אברהם מר' עוזר כוס תה, כשהביא לו את כוס התה חזר ר' אברהם לישון, שינה ממנה לא קם. נפטר ב[[ט"ו שבט]] [[ה'תשע"ט]] בגיל 96 בשיבה טובה. | ||
==בעל מנגן== | ==בעל מנגן== | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
כאשר הרב [[יוסף יהודה מרטון]] ייסד בשנת [[תשכ"ג]] את המקהלה החב"דית הראשונה, הצטרף למקהלה, והיה אחד מה[[בעל מנגן|בעלי-מנגנים]] הבולטים בה. | כאשר הרב [[יוסף יהודה מרטון]] ייסד בשנת [[תשכ"ג]] את המקהלה החב"דית הראשונה, הצטרף למקהלה, והיה אחד מה[[בעל מנגן|בעלי-מנגנים]] הבולטים בה. | ||
ב[[חודש סיון]] [[תשמ"א]] [[נסיעה לרבי|הגיע לבקר]] בחצר [[הרבי]], ומספר ימים לפני קיומו של ה[[ראלי]] לכבוד [[חג השבועות]] ביקש ממנו הרבי שיופיע בפני הילדים, ובאם הדבר אפשרי - שיתחיל את ההופעה שלו אחרי | ב[[חודש סיון]] [[תשמ"א]] [[נסיעה לרבי|הגיע לבקר]] בחצר [[הרבי]], ומספר ימים לפני קיומו של ה[[ראלי]] לכבוד [[חג השבועות]] ביקש ממנו הרבי שיופיע בפני הילדים, ובאם הדבר אפשרי - שיתחיל את ההופעה שלו אחרי ש[[הרבי]] יצטרף לכינוס. הרב ליסון קיבל על עצמו להשתתף בכינוס והופיע בפני [[הרבי]], ו[[הרבי]] חייך בזמן ההופעה שלו ומחא את כפיו, והראה שביעות רצון רבה משירתו. | ||
ר' אברהם חיבר ניגון "[[כי רגע באפו]]", והוא מילים מתוך [[תהלים ל'|פרק ל']] בתהלים "מזמור שיר חנכת הבית לדוד" על תנועות ניגון התועדות מקרמצ'וג שהוא ניגון ר' ב[[ספר הניגונים]]{{הערה|בשנת [[תשפ"א]] התפרסם הלחן שלו על הניגון בעקבות שיתוף פעולה של בנו עם חברו לספסל הלימוד הזמר החסידי [[מנדי ג'רופי]]. ראו בהרחבה '''הללוהו בנבל''' שבועון כפר חב"ד גליון 1878 עמוד 152.}}. | ר' אברהם חיבר ניגון "[[כי רגע באפו (ניגון)]]", והוא מילים מתוך [[תהלים ל'|פרק ל']] בתהלים "מזמור שיר חנכת הבית לדוד" על תנועות ניגון התועדות מקרמצ'וג שהוא ניגון ר' ב[[ספר הניגונים]]{{הערה|בשנת [[תשפ"א]] התפרסם הלחן שלו על הניגון בעקבות שיתוף פעולה של בנו עם חברו לספסל הלימוד הזמר החסידי [[מנדי ג'רופי]]. ראו בהרחבה '''הללוהו בנבל''' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1878 עמוד 152.}}. | ||
=== רוקד על ידיו === | |||
[[קובץ:אברהם-ליסון-על-ידיו.jpeg|ממוזער|באחד מגלגולי הראש המפורסמים שלו, לשמחת ליבם של ילדי ישראל.]] | |||
הרב אברהם ליסון נהג לרקוד על ידיו באירועים חסידיים ו[[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] ובמיוחד באירועי ה[[בר מצוה ליתומי צה"ל]] שב[[כפר חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/136055 כשעיתונאי מצא את ר' אברהם "עומד על הידיים" בעיר העתיקה] באתר {{col}}}}. | |||
בי"ב תמוז תשכ"ה אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א : "אולי יש כאן מישהו שגם יכול לעשות כן ליסון - היה עושה זאת, ומסתמא עושה כן עתה בכפר חב"ד, ושיהי' לו לתועלת ולבריאות... - '''להמשיך הענין דראש למטה ורגלים למעלה שזהו דבר המובן בשעת שמחה גדולה'''". | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב | *בנו, הרב שלמה חיים ליסון, משלוחי [[הרבי]] ב[[חיפה]]. | ||
*בנו, הרב יוסף יצחק ליסון, [[נחלת הר חב"ד]]. | *בנו, הרב יוסף יצחק ליסון, [[נחלת הר חב"ד]]. | ||
*בנו, הרב שמואל צבי ליסון, כפר חב"ד. | *בנו, הרב שמואל צבי ליסון, כפר חב"ד. | ||
*בנו, הרב יום טוב ליסון, מונטריאול - קנדה. | *בנו, הרב יום טוב ליסון, מונטריאול - קנדה. | ||
*חתנו, ה[[משפיע]] הרב [[עוזר אלפרוביץ']], [[כפר חב"ד]]. | *חתנו, ה[[משפיע]] הרב [[עוזר אלפרוביץ']], [[כפר חב"ד]] בעל סטרנה בתו. | ||
*חתנו, הרב [[יעקב שמולביץ]] ע"ה, שליח הרבי ב[[בית שאן]]. | *חתנו, הרב [[יעקב שמולביץ]] ע"ה, [[שליח הרבי]] ב[[בית שאן]] בעל חנה בתו. | ||
*חתנו, הרב [[ירמיהו יהודה לייב שילדקרויט|יהודה ירמיהו (לייבל) שילדקרויט]], משלוחי הרבי לארץ, מנכ"ל מוסדות חב"ד חיפה והקריות. | *חתנו, הרב [[ירמיהו יהודה לייב שילדקרויט|יהודה ירמיהו (לייבל) שילדקרויט]], משלוחי [[הרבי]] לארץ, מנכ"ל מוסדות חב"ד חיפה והקריות בעל רבקה יענטא בתו. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http:// | * [http://chabad.info/bdh/אבד-חסיד-הרהח-ר-אברהם-ליסון-עה/ אבד חסיד: הרה"ח ר' אברהם ליסון ע"ה], ט"ו בשבט ה'תשע"ט, {{אינפו}} | ||
* [http://chabad.info/bdh/מרת-יהודית-אידה-ליסון-עה/ מרת יהודית (אידה) ליסון ע"ה מכפר חב"ד], ה' באייר ה'תשע"ה {{אינפו}} | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28086 הרב ליסון מבצע פעלולים על מנת לשמח את ילדי ישראל] {{תמונה}} {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=28086 הרב ליסון מבצע פעלולים על מנת לשמח את ילדי ישראל] {{תמונה}} {{אינפו}} | ||
* [ | *[https://drive.google.com/drive/folders/1RvtNsK8AZoE8wE0PkskJQRpDAi14KRQL נאומו בכינוס ברוכים הבאים תשע"ו] | ||
* [ | *[https://col.org.il/archive?pt=s&pi=151 זכרונות מפורים בילדותו בעיירה פוניבז' {{col}}] | ||
* [https:// | *'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_26.html צפו: החסיד ר' אברהם ליסון בריקוד מלהיב בכפר חב"ד]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | ||
'''ניגוניו''' | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80885 הסתרת פניך הייתי נבהל ● מרגש] {{אודיו}} מילים ממזמור ל' שחיבר לניגון חב"די, מושר על ידי נכדו, ר' מענדי שמולביץ {{אינפו}} י"ח אדר ב' התשע"ד (20.03.2014) | |||
*[https://chabad.info/news/1097596/ התמים שחידש את ניגון סבו: מענדי ג'רופי והת' מענדי ליסון בראיון לרדיו 'קול ברמה'] {{וידפו}} | |||
* [https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/621359 מיוחד: הזמרים החב"דיים התאחדו להנציח את הניגון הישן {{אינפו}}] - הנצחת הניגון של ר' אברהם ליסון | |||
* [https://chabad.info/musicnews/1096186/ "אשרי אדם בוטח בך": הלהיט החב"די הבא? • צפו בקליפ {{אינפו}}] - הנצחת עוד ניגון של ר' אברהם ליסון ע"י נכדו הת' הצעיר מענדי ליסון | |||
*[https://chabad.info/musicnews/448398/ ניגוני התפילה של ר' אברהם ליסון - להאזנה {{אינפו}}] | *[https://chabad.info/musicnews/448398/ ניגוני התפילה של ר' אברהם ליסון - להאזנה {{אינפו}}] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:ליסון, אברהם}} | {{מיון רגיל:ליסון, אברהם}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| שורה 61: | שורה 73: | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | ||
[[קטגוריה:משפחת קסלמן]] | [[קטגוריה:משפחת קסלמן]] | ||
[[קטגוריה:משפחת ברונשטיין]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ג]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]] | ||
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:01, 11 בדצמבר 2024
הרב אברהם ליסון (י"ב חשוון תרפ"ג, 1922 – ט"ו בשבט תשע"ט), היה זקן תושבי כפר חב"ד, משפיע בבית הכנסת בית נחום יצחק בכפר חב"ד. בעבר כיהן בתפקידים חינוכיים שונים בהנהלת בית הספר של רשת אהלי יוסף יצחק בזרנוגה, ומוקדם יותר - משפיע בישיבת תומכי תמימים פאקינג. היה מגדולי ה'עובדים' בדורנו והיווה לסמל ודוגמה בתפילתו באריכות.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בי"ב חשוון תרפ"ג בעיירה הליטאית פוניבז' לרב שמואל צבי הירש ליסון והרבנית יענטא, ונקרא על שם סבו הרב אברהם ליסון, חתנו של ר' שמואל צבי חסיד הצמח צדק, וגיסו של ר' שמחה גינזבורג.
בצעירותו, למד בישיבה המקומית אצל הרב יוסף שלמה כהנמן, והיה אחד הבודדים מתלמידי הישיבה ששרד את מאורעות השואה.
בכ"ט סיון תש"א עזב את משפחתו בגפו וברח לרוסיה, שם התחבר לחסידי חב"ד והמשיך לברוח יחד איתם לעומק רוסיה בכיוון העיר סמרקנד, שם נכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים המקומית. בשנת תש"ו הצטרף לבריחה הגדולה של חסידי חב"ד והצליח להבריח את הגבול תחת זהות פולנית בדויה.
הוא הגיע למחנה המעבר פאקינג, שם התמנה כמשפיע הישיבה שהוקמה.
בהמשך, הגיע לתחנת המעבר בברינואה שבצרפת, שם נשא חן בעיני המשפיע החסידי הרב שלמה חיים קסלמן ששידך אותו עם בתו יהודית. החתונה התקיימה בלא נוכחות הוריו שנספו בשואה, ותקופה קצרה לאחר מכן הזוג הצעיר קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ לעלות לארץ הקודש ולהימנות על גרעין המייסדים של היישוב החב"די החדש כפר חב"ד.
לפרנסתו, החל לעסוק כמחנך, ובהמשך התמנה כחבר הנהלת בית הספר של רשת אהלי יוסף יצחק ביישוב זרנוגה.
במשך שנים רבות יצא למבצע תפילין ואייש באופן קבוע את העמדה שהוקמה בתחנה המרכזית (הישנה) בתל אביב.
הרב ליסון נהג למסור שיעורי חסידות בסגנונו הייחודי בספרי 'לקוטי תורה' ו'תורה אור' בבית הכנסת בית נחום יצחק בשיכונים בכפר חב"ד.
הרבה לעורר ולעסוק בהפצת בשורת הגאולה וזהות הרבי כמלך המשיח, ואף השתתף בכינוסים שארגנה האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה..
בימיו האחרונים ר' אברהם ליסון לא הרגיש בטוב ועבר להתגורר בבית חתנו המשפיע ר' עוזר אלפרוביץ'. ביום בו נפטר העיר אותו ר' עוזר, כשהתעורר ביקש ר' אברהם מר' עוזר כוס תה, כשהביא לו את כוס התה חזר ר' אברהם לישון, שינה ממנה לא קם. נפטר בט"ו שבט ה'תשע"ט בגיל 96 בשיבה טובה.
בעל מנגן[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב ליסון ניחן בכשרון נגינה ייחודי, ובמקביל לעבודתו ברשת אהלי יוסף יצחק ובפעילות החב"דית ברחבי הארץ, השתתף בערבי חב"ד רבים שם קירב רבים לתורת החסידות באמצעות שירתו העריבה.
כאשר הרב יוסף יהודה מרטון ייסד בשנת תשכ"ג את המקהלה החב"דית הראשונה, הצטרף למקהלה, והיה אחד מהבעלי-מנגנים הבולטים בה.
בחודש סיון תשמ"א הגיע לבקר בחצר הרבי, ומספר ימים לפני קיומו של הראלי לכבוד חג השבועות ביקש ממנו הרבי שיופיע בפני הילדים, ובאם הדבר אפשרי - שיתחיל את ההופעה שלו אחרי שהרבי יצטרף לכינוס. הרב ליסון קיבל על עצמו להשתתף בכינוס והופיע בפני הרבי, והרבי חייך בזמן ההופעה שלו ומחא את כפיו, והראה שביעות רצון רבה משירתו.
ר' אברהם חיבר ניגון "כי רגע באפו (ניגון)", והוא מילים מתוך פרק ל' בתהלים "מזמור שיר חנכת הבית לדוד" על תנועות ניגון התועדות מקרמצ'וג שהוא ניגון ר' בספר הניגונים[1].
רוקד על ידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אברהם ליסון נהג לרקוד על ידיו באירועים חסידיים וערבי חב"ד ובמיוחד באירועי הבר מצוה ליתומי צה"ל שבכפר חב"ד[2].
בי"ב תמוז תשכ"ה אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א : "אולי יש כאן מישהו שגם יכול לעשות כן ליסון - היה עושה זאת, ומסתמא עושה כן עתה בכפר חב"ד, ושיהי' לו לתועלת ולבריאות... - להמשיך הענין דראש למטה ורגלים למעלה שזהו דבר המובן בשעת שמחה גדולה".
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב שלמה חיים ליסון, משלוחי הרבי בחיפה.
- בנו, הרב יוסף יצחק ליסון, נחלת הר חב"ד.
- בנו, הרב שמואל צבי ליסון, כפר חב"ד.
- בנו, הרב יום טוב ליסון, מונטריאול - קנדה.
- חתנו, המשפיע הרב עוזר אלפרוביץ', כפר חב"ד בעל סטרנה בתו.
- חתנו, הרב יעקב שמולביץ ע"ה, שליח הרבי בבית שאן בעל חנה בתו.
- חתנו, הרב יהודה ירמיהו (לייבל) שילדקרויט, משלוחי הרבי לארץ, מנכ"ל מוסדות חב"ד חיפה והקריות בעל רבקה יענטא בתו.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אבד חסיד: הרה"ח ר' אברהם ליסון ע"ה, ט"ו בשבט ה'תשע"ט,
- מרת יהודית (אידה) ליסון ע"ה מכפר חב"ד, ה' באייר ה'תשע"ה
- הרב ליסון מבצע פעלולים על מנת לשמח את ילדי ישראל
- נאומו בכינוס ברוכים הבאים תשע"ו
- זכרונות מפורים בילדותו בעיירה פוניבז'
- צפו: החסיד ר' אברהם ליסון בריקוד מלהיב בכפר חב"ד, באתר 'לחלוחית גאולתית'
ניגוניו
- הסתרת פניך הייתי נבהל ● מרגש
מילים ממזמור ל' שחיבר לניגון חב"די, מושר על ידי נכדו, ר' מענדי שמולביץ י"ח אדר ב' התשע"ד (20.03.2014) - התמים שחידש את ניגון סבו: מענדי ג'רופי והת' מענדי ליסון בראיון לרדיו 'קול ברמה'
- מיוחד: הזמרים החב"דיים התאחדו להנציח את הניגון הישן - הנצחת הניגון של ר' אברהם ליסון
- "אשרי אדם בוטח בך": הלהיט החב"די הבא? • צפו בקליפ - הנצחת עוד ניגון של ר' אברהם ליסון ע"י נכדו הת' הצעיר מענדי ליסון
- ניגוני התפילה של ר' אברהם ליסון - להאזנה
הערות שוליים
- ↑ בשנת תשפ"א התפרסם הלחן שלו על הניגון בעקבות שיתוף פעולה של בנו עם חברו לספסל הלימוד הזמר החסידי מנדי ג'רופי. ראו בהרחבה הללוהו בנבל שבועון כפר חב"ד גליון 1878 עמוד 152.
- ↑ כשעיתונאי מצא את ר' אברהם "עומד על הידיים" בעיר העתיקה באתר