כ"ה באדר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←נולדו) |
(←נפטרו) |
||
| (7 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==ימי חב"ד== | ==ימי חב"ד== | ||
===אירועים=== | |||
*[[ת"ש]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] עזב את העיר שטוקהולם (שוודיה) ברכבת ונסע לעיר גוטבורג, משם הפליג ל[[ארצות הברית]]. | *[[ת"ש]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] עזב את העיר שטוקהולם (שוודיה) ברכבת ונסע לעיר גוטבורג, משם הפליג ל[[ארצות הברית]]. | ||
*[[תש"ז]] - [[הרבי]] מגיע ללוות את אמו מ[[פריז]] ל[[ארצות הברית]] לאחר שיצאה מרוסיה במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ז|הבריחה הגדולה]]'. | *[[תש"ז]] - [[הרבי]] [[ביקור הרבי בפאריז (תש"ז)|מגיע ללוות את אמו]] מ[[פריז]] ל[[ארצות הברית]] לאחר שיצאה מרוסיה במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ז|הבריחה הגדולה]]'. | ||
*[[תשכ"ה]] (אדר ראשון) - ב[[התוועדות]] שבת פרשת ויקהל, הרבי מתקן את לימוד 'הפרשה החסידית' - מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תורה אור (ספר)|תורה אור]] ו[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]] על פרשת השבוע. | *[[תשכ"ה]] (אדר ראשון) - ב[[התוועדות]] שבת פרשת ויקהל, הרבי מתקן את לימוד 'הפרשה החסידית' - מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תורה אור (ספר)|תורה אור]] ו[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]] על פרשת השבוע. | ||
*[[תשמ"ח]] - [[הרבי]] הודיע על [[מבצע יום הולדת]]. | *[[תשמ"ח]] - [[הרבי]] הודיע על [[מבצע יום הולדת]]. | ||
*[[תשנ"ב]] (אדר ראשון) - [[התוועדות]] שבת פרשת ויקהל, הייתה הפעם האחרונה לעת עתה בה זכו החסידים לשמוע [[התוועדות]] שלימה מפי הרבי. | *[[תשנ"ב]] (אדר ראשון) - [[התוועדות]] שבת פרשת ויקהל, הייתה הפעם האחרונה לעת עתה בה זכו החסידים לשמוע [[התוועדות]] שלימה מפי הרבי. | ||
===נולדו=== | ===[[יום הולדת|נולדו]]=== | ||
*'''[[תרס"א]] - הרבנית מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], רעייתו של [[הרבי]]'''. | *'''[[תרס"א]] - הרבנית מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], רעייתו של [[הרבי]]'''. | ||
*[[תש"ג]] - הרב [[עזרא בנימין שוחט]], ראש ישיבת [[אור אלחנן חב"ד]] בלוס | *[[תש"ג]] - הרב [[עזרא בנימין שוחט]], ראש ישיבת [[אור אלחנן - חב"ד]] בלוס אנג'לס שבקליפורניה. | ||
*[[תשל"ז]] - הרב [[חיים קיז'נר]], רב קהילת חב"ד ב[[עמנואל]]. | *[[תשל"ז]] - הרב [[חיים קיז'נר]], רב קהילת חב"ד ב[[עמנואל]]. | ||
===נפטרו=== | ===[[פטירה|נפטרו]]=== | ||
*[[תרפ"א]] - הרב [[שמואל גוראריה]], גביר חסידי תושב [[קרמנצ'וג]], מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. | *[[תרפ"א]] - הרב [[שמואל גוראריה]], גביר חסידי תושב [[קרמנצ'וג]], מגדולי חסידיו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
*[[תרצ"ו]] - הרב [[מנחם (נאחע) קרסיק]], רבה האחרון של ה[[עיירה]] החב"דית [[שצעדרין]]. | *[[תרצ"ו]] - הרב [[מנחם (נאחע) קרסיק]], רבה האחרון של ה[[עיירה]] החב"דית [[שצעדרין]]. | ||
*[[תשכ"ז]] (אדר ב') - הרב [[ניסן הורביץ]], [[משפיע]] ב[[ישיבת צמח צדק|ישיבת 'צמח צדק']] ב[[ירושלים]]. | *[[תשכ"ז]] (אדר ב') - הרב [[ניסן הורביץ]], [[משפיע]] ב[[ישיבת צמח צדק|ישיבת 'צמח צדק']] ב[[ירושלים]]. | ||
*[[תשל"ג]] - הרב [[יעקב יהודה מאיעסקי]], מנהל [[בית רבקה קראון הייטס]]. | *[[תשל"ג]] - הרב [[יעקב יהודה מאיעסקי]], מנהל [[בית רבקה קראון הייטס]]. | ||
*[[תש"ע]] - הרב [[אברהם אליעזר זיגלבוים]] - איש חינוך ב[[רשת אהלי יוסף יצחק]] וב[[בית ספר למלאכה]] מוותיקי אנ"ש ב[[פתח תקווה]] וב[[אלעד]]. | |||
*[[תשע"ג]] - הרב [[יוסף גולדשטיין (קראון הייטס)|יוסף גולדשטיין]], תלמיד תומכי תמימים, שליח [[הרבי הריי"צ]] והרבי וממייסדי [[תהלוכת ל"ג בעומר]]. | *[[תשע"ג]] - הרב [[יוסף גולדשטיין (קראון הייטס)|יוסף גולדשטיין]], תלמיד תומכי תמימים, שליח [[הרבי הריי"צ]] והרבי וממייסדי [[תהלוכת ל"ג בעומר]]. | ||
*[[תש"פ]] - הרב מסעוד טובול פאריז צרפת מנהל המוסדות בית חנה ובית חיה מושקא בפאריז. | |||
*[[תשפ"ב]] - הרב [[משה יוסף פרידמן]], ממקימי [[קרית חב"ד צפת]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־18:08, 17 בינואר 2023
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
- הבהרה: ערך זה עוסק גם בכ"ה באדר א' וגם בכ"ה באדר ב'
כ"ה באדר הוא היום העשרים וחמישה בחודש אדר.
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בריאת העולם: לשיטת רבי יהושע[1], בריאת העולם הייתה בניסן, ולפי זה תחלת הבריאה הייתה בכ"ה אדר. אמנם למעשה ישנו הכרעה הן בנגלה והן בקבלה, שבריאת העולם אז הייתה באופן של מחשבה[2].
- ב'תמ"ט - היום השלישי לשבעת ימי המילואים לחנוכת המשכן על ידי משה רבינו.
- ג'שס"ד - נבוכדנצר מלך בבל מת.
- תקכ"א - רבי אברהם גרשון מקיטוב, גיסו ותלמידו של הבעל שם טוב, נפטר.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ת"ש - אדמו"ר הריי"צ עזב את העיר שטוקהולם (שוודיה) ברכבת ונסע לעיר גוטבורג, משם הפליג לארצות הברית.
- תש"ז - הרבי מגיע ללוות את אמו מפריז לארצות הברית לאחר שיצאה מרוסיה במסגרת 'הבריחה הגדולה'.
- תשכ"ה (אדר ראשון) - בהתוועדות שבת פרשת ויקהל, הרבי מתקן את לימוד 'הפרשה החסידית' - מאמרי אדמו"ר הזקן בתורה אור ולקוטי תורה על פרשת השבוע.
- תשמ"ח - הרבי הודיע על מבצע יום הולדת.
- תשנ"ב (אדר ראשון) - התוועדות שבת פרשת ויקהל, הייתה הפעם האחרונה לעת עתה בה זכו החסידים לשמוע התוועדות שלימה מפי הרבי.
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרס"א - הרבנית מרת חיה מושקא שניאורסון, רעייתו של הרבי.
- תש"ג - הרב עזרא בנימין שוחט, ראש ישיבת אור אלחנן - חב"ד בלוס אנג'לס שבקליפורניה.
- תשל"ז - הרב חיים קיז'נר, רב קהילת חב"ד בעמנואל.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרפ"א - הרב שמואל גוראריה, גביר חסידי תושב קרמנצ'וג, מגדולי חסידיו של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ.
- תרצ"ו - הרב מנחם (נאחע) קרסיק, רבה האחרון של העיירה החב"דית שצעדרין.
- תשכ"ז (אדר ב') - הרב ניסן הורביץ, משפיע בישיבת 'צמח צדק' בירושלים.
- תשל"ג - הרב יעקב יהודה מאיעסקי, מנהל בית רבקה קראון הייטס.
- תש"ע - הרב אברהם אליעזר זיגלבוים - איש חינוך ברשת אהלי יוסף יצחק ובבית ספר למלאכה מוותיקי אנ"ש בפתח תקווה ובאלעד.
- תשע"ג - הרב יוסף גולדשטיין, תלמיד תומכי תמימים, שליח הרבי הריי"צ והרבי וממייסדי תהלוכת ל"ג בעומר.
- תש"פ - הרב מסעוד טובול פאריז צרפת מנהל המוסדות בית חנה ובית חיה מושקא בפאריז.
- תשפ"ב - הרב משה יוסף פרידמן, ממקימי קרית חב"ד צפת.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- המעשה הוא העיקר ליום כ"ה באדר, אתר torah4blind
| הפתגם היומי - כ"ה באדר א' - מלוח היום יום |
|---|
| "הושיענו" אחר שיר של יום אומרים הן בחול הן בשבת, יום טוב, ראש השנה ויום הכיפורים. |
| הפתגם היומי - כ"ה באדר ב' - מלוח היום יום |
|---|
| החסיד ר' מרדכי האראדאקער סיפר: פתגם הראשון ששמעו מרבינו הזקן כשבאנו לליאזנא היה: וואס מען טאר ניט טאר מען ניט, און וואס מ'מעג דארף מען ניט (= מה שאסור - אסור, ומה שמותר - לא צריך). כשלש ארבע שנים עבדנו בזה עד שהבאנו אופן זה בעניני חיינו, ורק אז נכנסנו ליחידות לשאול דרך בעבודה. |
הערות שוליים
- ↑ מסכת ראש השנה י, ב.
- ↑ ראה בשיחת כ"ה אדר תשמ"ט. וראה מאמר ד"ה החודש הזה תשל"ט - סה"מ מלוקט ח"ג עמוד פו. ואף שההכרעה באופן זה הוא אופן אחד, ובתוספות שם כתוב באופן הפוך - ראה לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 483 בהערה.